כמה הערות של ברקוביץ' גרמו לשמאל לשלוף את הקלשונים מהבוידעם ולנהוג כהמון זועם מימי הביניים. בשם הקידמה כמובן
סערה חדשה טלטלה את עולם התקשורת הישראלי בסוף השבוע האחרון. הפרשה החלה לאחר שהכדורגלן לשעבר אייל ברקוביץ' אמר בתוכנית הטלוויזיה אותה הוא מגיש יחד עם אופירה אסייג ב'קשת' כי הוא חושב שחברי הכנסת הערבים הם "פשוט שונאי ישראל" ו"מחבלים שיושבים לנו בכנסת".
התגובות הזועמות לא איחרו להגיע, וב'קשת' מיהרו לפרסם הודעה לפיה "הדברים שנאמרו בתוכנית חרגו מהקו של חופש הביטוי בו דוגלת החברה". כמו כן מסרו ב'קשת' כי "בשל חומרת הדברים, הוחלט להקדיש את הימים הקרובים לבחינת הנהלים והכללים", והודיעו שהתוכנית לא תשודר בשבוע הקרוב.
חבר הכנסת עיסאווי פריג' ממרצ אף איים בהגשת תביעת דיבה ודרש פיצויים בסך מאה אלף שקלים מברקוביץ', שכעבור יממה התנצל על הדברים ואמר כי לא התכוון לפגוע ולהכתים את כל הציבור הערבי.
כמובן שהדבר לא עבר בשתיקה גם מצד הוגי השמאל בישראל. במיוחד בלטה בזעמה האינקוויזיטורית הראשית של עיתון 'הארץ', אריאנה מלמד, שבטור זועם במיוחד כתבה כי "הדרך היחידה להשתיק את הגזענות של ברקוביץ' היא לפנות למשטרה".
בטור נוסף הצהירה מלמד שהיא "לא השתכנעה" מתגובת הערוץ ותהתה "כיצד ערוץ טלוויזיה במדינה מערבית מרשה לעצמו להעלות לאוויר תכנים כאלה, שהוקלטו מראש ומישהו אישר לשדר אותם". כאילו מדובר במזימה סודית להפיץ את משנתו של ברקוביץ' ברבים.
גם העיתונאי הוותיק מתי גולן קרא ב'גלובס' לפטר את מנהלי הערוץ שהם לדבריו "גורמי ההסתה היעילים ביותר". גולן, שמחזה פרי עטו ירד תוך שבועות מבימת התיאטרון בשל תלונות על הסתה נגד הציבור הדתי, אף קרא לרגולציה נוספת על שידורי הטלוויזיה מכיוון שהגופים האמונים על כך כמו מועצת העיתונות והרשות השנייה "אינם עושים את מלאכתם". די מוזר בהתחשב בכך שרק לפני שנה אותו גולן עצמו כתב כי "אין ספק שחופש הביטוי היא זכות מקודשת שצריך להגן עליה בתקיפות ובנחישות".
המשפט הקצר של ברקוביץ' אודות חברי הכנסת הערבים ותמיכתם בטרור היה נכון ברובו (לפרטים נא לפנות לבסאל גטאס, עזמי בשארה, חנין זועבי או ג'מאל זחאלקה). נניח גם לצביעות בזעם הסלקטיבי של מלמד ושות', שמפרסמים מדי יום דברים גרועים הרבה יותר בעיתונם על ציבורים אחרים בחברה הישראלית, ואף אחד לא פונה למשטרה כדי להשתיק אותם. לפתע הם מתפלאים על החוצפה שבטלוויזיה משדרים דברים מבלי לקבל קודם אישור מרחוב שוקן.
בהקשר הזה, תגובתה האפולוגטית של 'קשת' וההתקפלות המהירה הוכיחה עד כמה הברנז'ה התקשורתית בישראל, שאוהבת להתהדר בפלורליזם וריבוי דעות, היא למעשה עדר כבשים הפועה כולו יחדיו בקול חד-גוני ומשעמם.
ממיל עד מלמד
בספרו 'על החירות' הקדיש ההוגה האנגלי בן המאה ה-19 ג'ון סטיוארט מיל חלקים נרחבים לדיון פילוסופי על חופש הביטוי. טענתו המרכזית הייתה כי את ההגנה הניתנת בדמוקרטיה לחירות המחשבה והדיון יש להרחיב עד שזו תהיה מוחלטת. לפי מיל, הפגיעה האמיתית בחירות האדם היא בהשתקת דעותיו, אך השתקה זו לא פוגעת רק בו: השתקת דעות והתבטאויות מזיקה לאנושות בכללה, גם לאלו המתנגדים לדעות שהושתקו.
על פי מיל, במקרה בו הדעה המושתקת היא נכונה במהותה, הנזק שנגרם למצנזרים הוא בכך שהם שוללים מעצמם ומאחרים את האפשרות לדעת את האמת. אך גם אם הדעה שגויה יש לאפשר לאדם לבטא אותה מכיוון שהדרך היחידה להתעמת עם השקר היא לא באמצעות השתקה, אלא על ידי השמעת האמת נגדו.
התמיכה בחופש ביטוי מוחלט היה בעבר נחלתם של הליברלים אליהם מתיימר השמאל הישראלי להשתייך, אך אם בוחנים את ההתייחסות לחופש הביטוי בקרב חוגים ליברלים, ממיל עד מלמד, ניתן לראות התפתחות די מדהימה.
בעבר היה חופש הביטוי נחוץ בין השאר כדי להגן על כופרים שהעזו לצאת נגד הדוקטרינה העליונה של הכנסייה, נגד משטרים מונרכיים או לקדם רעיונות לא פופולריים כמו שחרור האישה וביטול העבדות. כיום, אותם חוגים שבעבר תמכו בהתלהבות בקידום רעיונות מבקשים להגביל את חופש הביטוי כדי להשתיק רעיונות אחרים.
הרעיון לפיו יש להתמודד עם שיח על ידי יצירת שיח נגדי היה בעבר תמצית הליברליזם. היום הוא נחשב לעמדה קיצונית מיושנת. החזון הפרוגרסיבי המעודכן, כפי שמתבטא אצל גולן ומלמד, הוא השלטת הדעה שלהם על כולנו. היום חופש הביטוי נחוץ כדי להגן דווקא על עמדות שמרניות מול הדוקטרינה העליונה של השמאל. לכן מלמד וחבריה אינם ליברלים, הם בדיוק ההפך מכך.
מדרון חלקלק
חופש הביטוי הוא אינו רישיון מיוחד שמוענק רק לאלה שהממסד התקשורתי חפץ ביקרם. אין שום היגיון שיכול להגן על ההתבטאות החופשית של כותבי 'הארץ' מצד אחד, ולהתנגד לזו של אייל ברקוביץ' מנגד.
ברקוביץ' עצמו אגב זכה בעבר לכותרות מפנקות ב'הארץ' כאשר יצא למשל נגד מירי רגב, ואף החזיק לפני מספר שנים בטור אישי קבוע ברשת שוקן שכעת מתנפלת עליו בשיניים חשופות. כלומר, כל עוד ברקוביץ' סיפק לשוקן כותרות עסיסיות נגד אנשי ימין ורייטינג לאתר שלו, הוא היה בסדר גמור. כאשר העז להביע את דעתו על חברי כנסת ערבים, הוא כבר לא שימושי יותר לשמאל ואפשר להפטר ממנו.לא צריך לאהוב את התכנית של אסייג וברקוביץ' כדי להבין שאם יצליחו קנאי השמאל להורידה מהמסך, זו תהיה רק ההתחלה של מסכת השתקה והדרה.
כמובן שהרבה יותר קל להתנגד לשיח שלא מוצא חן בעיניך. הפסדת בבחירות ולא מצליח לעכל את הכרעת רוב העם? "קץ הדמוקרטיה" ;לא מתחבר למסורת וליהדות? "הדתה"; נפגעת מעובדות שמישהו אחר ציין? "הסתה!". זה פשוט, אבל זה ממש לא חופש הביטוי. נטישת הליברליזם עשויה לחזור כבומרנג עבור אלה בשמאל שמתפתים כיום להצטרף למקהלת קריאות ההשתקה. הם עצמם הרי נהנים כיום מחופש ביטוי מוחלט תחת שלטון הימין, למרות שנראה כי אין דבר שימצא חן בעיני השמאל יותר מאשר היכולת השלטונית לצנזר את יריביו.
למרבה האירוניה, אותם אנשים שזועקים השכם והערב על "זכויות אדם" ו"דמוקרטיה" מתעקשים לנכס לעצמם בלבד את הזכות הבסיסית ביותר במשטר דמוקרטי. וזאת בדיוק הבעיה של השמאל שלא שעה לאזהרתו של ג'ון סטיוארט מיל – מבחינתם חופש הביטוי אינו מטרה אלא אמצעי בלבד, עוד שלב בדרך להשלטת ההגמוניה.
חברי הכנסת הערבים הם שונאי ישראל. מחבלים שיושבים בכנסת (סליחה. לא תמיד. לפעמים הם יושבים על סיפון משטי "מחאה" למיניהם).
מה העוול בכינוי חברי הכנסת הערבים "בוגדים"? העוול היחיד הוא בזה, שהם אינם בוגדים בערבים להם הם שייכים אלא במדינת ישראל, ולכן הכינוי בוגדים הוא בעייתי במובן הזה. לכנות את אבנרי בוגד בזה יש היגיון
תרבות מפא"ינקית לבנה שעוד לא נעלמה מן העולם!!!!!!!!
לבזבז ביטים על אנשים שלעולם לא יבינו אמיתות פשוטות ?
יצורים הבטוחים שהאמת זורחת להם מה….
טעות אחת בידך
במאמר מוצג כאילו השמאל יצא מהליברליזם וסטה אך זה לא נכון
השמאל יצא מהמרקסיזם
הימין מביא תותחים כמיל, טוקוול, האיק והמילטון והשמאל נשק השמדה כמרקס, לנין, חומסקי וסטלין.
נו מי ינצח?
איפה סטלין, מרקס ולנין ? נשארו בונצואלה וקובה
הערבים פה בארץ כולם כולל כולם גיס חמישי
חוק הלאום וברקוביץ רעננו מחדש את.זכרון העם בציון
הפתרון אחד, הפרטה. המאזינים ישפטו ולא קבוצה של ביורוקרטים .
פוליטרוקים, התקשורת ו״אמני ישראל״, פוליטרוקים קטנים ובזויים.
למי שלא נעים מה שברקוביץ אומר שיחליף ערוץ. אבל הערוץ שמאלני עד להקיא ומשדר ללא הרף ביקורות וכתבות שמנסות לפגוע בראש הממשלה ומשפחתו, פלורליזם וחופש דעה יוק.
אני לא צופה בתוכנית הזאת, אבל בפעם האחרונה שראית קטע ממנה זה היה כשהם הזמינו את ח"כ בצלאל סמוטריץ' ואז ברקוביץ' השתלח בו, מנע ממנו לדבר, וגם קרע את דפי המסרים שלו. נראה לי שאף אחד בשמאל לא יצא נגדו בחריפות. כנראה שיש דירוג עבור אנשים חשוכים וגזעניים, וח"כ סמוטריץ נמצא גבוה יותר בדירוג, לכן מותר לברקוביץ להשתלח בו ולסתום לו את הפה.
זה היה הרבה יותר גרוע ממה שאמר על בערבים. פשוט סתם לו את הפה בשידור, וצרח עליו..
אגב באותה תכנית הייתה זנדברג וברקו שאל בנחמדות 2 שאלות-
-אם היא עלתה לקבר של עראפת. ענתה שלא עלתה וזה כמו שביבי נפגש עם עראפת..
כנראה היא לא מבינה את ההבדל…
-אם הייתה ב"ניחום" בבית של מחבל. אמרה שהוא לא מחבל. חבל שלא הראו לה את הסרטון שהוא מנסה לדקור את החיילים שלנו…
זהו
התקשורת שמאלנית ולכן הכתבים מתחנפים לפי הרוח הנושבת.גם כשהם לא שמאלנים הם מלקקים.אלא מאי מידי פעם האמת שלהם הנכונה אשר הם מטמינים בלב.מתפרצת החוצה.ואז המלקק מודח.בגדול אני רגוע כי העם ברובו ימני או לא שמאלני.ולכן הרוח נושבת לכיוון רחשי לב העם.בקטן אני מוטרד עקב המצב הזמני שהשמאל עדיין עם כח.
אשה מסכנה
http://rotter.net/forum/scoops1/220287.shtml
הערבים לא בוגדים.הטעות של הימין שמנסה לצרף את הערבים לעם ישראל.הערבים הם ערבים ושייכים לצד השני.אין מה לצפות מהם לכלום.אם מיהודי שמאלני אני לא מצפה אז מערבי מוסלמי אין מה לצפות.אלא מאי? כדי שהערבי יחיה בשלום הוא צריך מצד שני לקבל זכויות והוא מקבל בשפע.מצד שני יד קשה כשהוא חורג מהחוק ואת זה הוא לא מקבל מספיק ופה הבעיה.
טוב להזכיר את מיל ו"על החירות", ספר חובה בכל עת.
לפי מיל יש רק מקרה אחד שבו מותר להגביל את חופש הביטוי וזה כאשר הוא גורם נזק, או כשיש סכנה ממשית ומידית שהביטוי יגרום נזק. (נזק ממשי, לא "פגיעה ברגשות" למשל).
כעת, האם מה שאמר ברקוביץ עומד בקריטריון הזה? כלומר, האם דבריו בשידור מהווים סכנה ממשית ומיידית לגרימת נזק לחברי הכנסת הערבים? לגרום לאיזה פנאט מן הימין להתנקש בהם? אני לא יודע. זה לא כה חד משמעית כפי שמציג זאת אמיר לוי.
כמה מחברי הכנסת הערבים קראו לחיילי צה"ל "רוצחים". האם זה שונה? האם זה מהווה סכנה ממשית ומידית לחיילי צה"ל? שוב, אני לא בטוח. כיוון שזה לא לגמרי ברור, אני חושב שחופש הביטוי צריך לנצח במקרים הללו, מרגיזים ומקוממים ככל שיהיו.
חופש הביטוי צריך להיות הרחב ביותר האפשרי למעט המגבלה הזאת. היום, אכן, חופש הביטוי מוגבל והצנזורה היא בדרך כלל מהשמאל לימין (ראו פייסבוק, יו-טיוב, טוויטר – המושתקים, כמעט כולם, מזוהים עם הימין).
סתימת פיות, בולשביזם טוטליטרי ומשטרת מחשבות. הוא לא אמר שום דבר גזעני ואין בדבריו הסתה, גם אם ההתנסחות שלו איננה מעודנת דיה עבור ה-'אינטליגנציה' הבולשביקית.
השמאל בארץ לא שונה מאב הרוחני שלו, סטלין, שתמונתו הייתה תלויה בחדרי אוכל רבים בקיבוצים. סטלין השתיק את כל מי שסתה מהאידיאולוגיה השמאלנית בולשביקית שלו, וזה בדיוק מה שהשמאל עושה. השמאל הבוגדני לא מקבל את רצון העם, ולכן השתלט בצורה עוינת אך מתוחכמת על מוסדות שלטון אחרים, כמו בית המשפט, הצבא ומוסד הנשיאות. כמו כן, השמאל השתלט על התקשורת. בצורה הזאת, לממשלה, שמבטאת את רצון העם, אין סיכוי להתחרות מול השמאל הקיצוני שלמעשה הוא שולט במדינה.
הבעיה טמונה בשיטה המעוותת, שלא רק מאפשרת אלא מממנת עוכרי ישראל מוצהרים, לפעול כנגד המדינה בגלוי ובמחתרת, במימון הציבור. בעד דמוקרטיה ליברלית וחופש החירות וההביה. נגד הסתה נגד המדינה, כל מי שקורא להחרמת המדינה ו/או פועל בשת"ף עם גורמים עוינים לספק תחמושת בידי אויבי המדינה, ו/,או מי שפונה לגורמים בינלאומיים נגד המדינה, תישלל ממנו האזרחות הישראלית, ויישלח לחינוך מחדש בעזה.
אופירה וברקו מגעילים ותת רמה!