הדיון על ועדת החקירה שלא היה צריך להתקיים

פעם נוספת הוכיח בית המשפט את אטימותו ואת כוחניותו

מתי הם יבינו שאין להם סמכות? (תמונה: zeevveez, רישיון CC 2.0).

דקה אחרי השעה 6:29 בבוקר שבת שמחת תורה שבה אירע הטבח הנורא, ברור היה שצריכה לקום ועדת חקירה שתסביר כיצד קרה האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. המאבק שמתחולל בסוגיית האחריות על מינוי הועדה, קביעת הרכבה ועיתוי הקמתה קורע את החברה הישראלית כפי שהשתקף אמש, בין היתר, בבית המשפט העליון.

בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, בין היתר על ידי התנועה לאיכות השלטון, על ידי מכון זולת וכן על ידי קבוצה של משפחות שנפגעו ישירות מהטבח. כל העתירות הללו דורשות מבית המשפט לכפות על הממשלה להקים, כאמור, ועדת חקירה ממלכתית שאת חבריה ימנה נשיא בית המשפט העליון. שבעה שופטים ישבו בדין: המשנה לנשיא השופט סולברג ועמו השופטים מינץ, וילנר, גרוסקופף, שטיין, כבוב וכשר. השופט יצחק עמית פסל את עצמו משום שהוא זה שממנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית, אם תוקם כזו.

באופן מקומם ביותר החליט בית המשפט שלא לאפשר לציבור, ובכללו המשפחות השכולות, להיות נוכח באולם בית המשפט. אם מישהו רוצה לטעון שההחלטה נוגדת את עקרון פומביות הדיון הרי שבג"ץ נערך מבעוד מועד וטען בהחלטתו שההחלטה לשדר את הדיון בשידור חי נותנת "מענה הולם לעקרון פומביות הדיון במובנו הרחב". אם כך, רק עורכי דין, נציגי תקשורת ומורשי כניסה היו נוכחים באולם, וההתפרעויות עברו, כמובן, אל מסדרונות בית המשפט. כואבות מכל היו אלה הקטטות שבין משפחות שכולות שדעותיהן שונות.

מחזות שאסור שיתרחשו מעלים ספק לגבי רגישותו של בית המשפט כלפי הציבור וכלפי מידת האמון שהוא רוחש לבית המשפט. בזמנים בהם היא מגיעה לשפל שלא ידענו כמוהו קשה מאוד להצדיק תמונה כזו.

בפתח הדיון אמר עו"ד ראבילו שייצג את הממשלה: "בכל מקרה אין לבית המשפט סמכות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה, זה לא קיים בשום בית משפט בעולם", ובכך ייתר, למעשה, את קיום הדיון." ולסיום שאל שאלה שאין רטורית יותר ממנה: "מה מבקשים העותרים, שכבודכם תהיו במקום הממשלה?"

ועדת חקירה ממלכתית היא בעייתית משום שחלק מהחלטות בית המשפט (למשל בנוגע לפרימטר) עסקו ישירות במה שהתרחש לקראת השבעה באוקטובר, ביום הטבח ובכל יום מאז. כפי שאמר אביו של סמ"ר ישי פיטוסי הי"ד: "כל מי שנגע בשבעה באוקטובר ייחקר. לבית המשפט הזה יש חלק. כולם צריכים להחקר". גם סוגיית עיתוי הקמת הועדה ותחילת תפקודה היא סוגיה מורכבת שכן אנו נתונים בהפסקת אש במהלך מלחמה מורכבת מאוד, הפסקת אש שיכולה להסתיים בכל שניה משום שאיראן לא זנחה את שאיפתה להשמיד את מדינת ישראל וחיזבאללה מקפיד להפר אותה מדי שעה בערך. אפשר לנחש שהממשלה נדרשת כעת לעניינים חשובים יותר, מבלי להפחית בחשיבותה של ועדת חקירה, שלא לומר קיומיים. הדגיש בצדק עו"ד ראבילו: "הדבר המרכזי כרגע שמדינת ישראל תנצח את הלחימה בכל החזיתות", לתדהמתה של השופטת וילנר שכינתה את דבריו "הפלת פצצה". ובכן, השופטת וילנר, את הפצצות מפילים האיראנים, חיזבאללה, לפעמים גם החות'ים, המיליציות העיראקיות ועוד ולכן אפשר וצריך להתאזר בסבלנות לגבי ועדת החקירה.

השופט סולברג שהבין ש"יש מחירים כבדים מאוד לצו שיפוטי", הציע להטיל את מלאכת הרכבת ועדת החקירה על הממשלה הבאה. כשהשופט גרוסקופף ציין בהגינות כי "הנושא המיוחד הזה של ועדת חקירה ממלכתית זו סמכות שבית המשפט הזה מעולם לא כפה את השימוש בה", ענה לו עו"ד גלעד ברנע שמייצג את העותרים: "תמיד יש פעם ראשונה".

לאורך כל שש שעות הדיון ניתן היה להתרשם ששופטי בית המשפט באמת אינם מבינים (או מיתממים היטב) שיש אחריות לבית המשפט העליון לגבי השבעה באוקטובר וכי החלטותיו השפיעו על הנעשה. הגדיל לעשות השופט כבוב וסיפק אתנחתא קומית של ממש כשתהה כיצד יתכן שאנשים הגיעו למסקנה ש"מערכת המשפט היא נגד השלטון". אפשר הרי להקדיש סדרת מאמרים רק לנושא הזה.

תגובתו של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד לא אחרה לבוא: "ההשתוללות בבג"ץ היא תוצאה של הסתה של ראש הממשלה ושריו נגד בית המשפט העליון…". כמה קל. ובכן, ח"כ לפיד, ההשתוללות בבג"ץ היא תוצאה של מעשי רצח, אונס, חטיפה, כריתת ראשים שהתבצעו בבני המשפחות של ה"משתוללים". המעשים האלימים האלה קיפחו חיים.

בתום שש שעות של דיון נוסף שאין בסמכותו של בג"ץ לקיים ובודאי למנוע מהציבור להיות נוכח בו, לא הגיעו השופטים להחלטה. קשה להבין את ההתנגדות של העותרים להקמת ועדת חקירה לאומית או ועדת בדיקה ממשלתית או איזשהו גוף שוויוני שחציו יהיה מורכב מנציגי קואליציה וחציו אופוזיציה. אין ספק שהחלטה להעביר את הקמת ועדת החקירה לממשלה הבאה תבטיח מערכת בחירות סוערת יותר מזו המסתמנת כשעדיין לא סיימנו את המלחמה בשום זירה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *