אורי מלמד מסיר כפפות: טראומת קפלן וליל הסדר שהתפוצץ

בפרק של הפודקאסט 'כור ההיתוך' מארח שניאור ובר את אורי מלמד – דמות תל-אביבית יוצאת דופן שנעה בין עולמות המסעדנות, הסטנדאפ והרבנות. בשיחה גלויה, רוויית הומור אך גם חריפה ומדאיגה לפרקים, צוללים השניים אל תוך השבר החברתי של השנים האחרונות, אל החיים כשומר מצוות בתל אביב של "עידן קפלן", אל הזיכרונות מפריז ואל התחזיות הפוליטיות לימין ולשמאל במדינת ישראל.

הפרק נפתח בנימה מבודחת, כאשר מלמד משתף בתחושותיו עם הגעתו לאולפן הממוקם במבנה דיסקרטי: "עד הרגע האחרון לא הייתי בטוח אם אני מגיע לפודקאסט שלך או לפגישה עם השב"כ, הכל היה נראה חשאי מאוד".

ובר ניצל את ההזדמנות כדי לעקוץ את הקולגות בתעשיית ההסכתים: "אני רוצה להרגיע אותך, אתה צפוי להרגיש בנוח. בניגוד לפודקאסטים אחרים שאני לא רוצה להזכיר את שמם כאן – אצלנו למרואיין יש אפשרות להשחיל כמה משפטים". מלמד לא נשאר חייב ופתח בדיון סמנטי משעשע על ההבדל בין "מרואיין" ל"אורח": "אצלי אין מרואיינים, יש אורחים. תחשוב שבן אדם מגיע אליך לסלון… האורח הוא לא העניין, הוא בא, יושב, שותה קפה ומשוחחים".

למרות הנימה המחויכת, השיחה תפסה במהירות כיוון רציני כאשר ובר שאל את מלמד על תחושותיו בתקופה הנוכחית. להפתעת המאזינים, מלמד הפגין אופטימיות יוצאת דופן: "אני מרגיש מעולה. אנחנו נמצאים במקום הכי טוב שהיינו בו ב-30 השנה האחרונות, בפער".

כשנשאל מה בכל זאת גורם לו לנדודי שינה, הצביע מלמד על החשש הכבד מחזרתו של גוש השמאל לשלטון מלא: "החשש היותר מדי כבד שלי, ואולי זה הצד הפסימי שלי שמתעורר לתחייה בתקופה האחרונה, שאנחנו קרובים מאוד לשם… אם חלילה האנשים האלה יחזרו לשלטון המלא, ולא החלקי שיש להם כרגע, אז כלי התקשורת הלא מצונזרים והלא מבוקרים יצונזרו ויבוקרו, כלומר ייסגרו במקרה הטוב, עם כתבי אישום".

מלמד, תושב תל אביב ובעל עסק בעיר, מתאר את החוויות הקשות שעבר הוא ומשפחתו במהלך חודשי המחאה החברתית הסוערת. "אני עדיין בפרכוסים, ברעידות של אחרי הגל הגדול, עדיין מתאושש משנת קפלן", הודה. "נחצה שם קו. להסתובב עם סימנים יהודיים ברחובה של עיר הפך להיות מאתגר. אשתי עם כיסוי ראש והילדים חטפו קללות, אנשים איבדו את זה עד השיא של תפילת יום כיפור בכיכר".

מלמד הגדיר את מה שהתרחש ברחובות כמערכת משומנת של הנדסת תודעה: "האנשים האלה עברו מכבש של שטיפת מוח במיליארדים, זה משהו שלא היה לפניו. לא היה שלט חוצות אחד שלא היה רק עם הדבר הזה, סיסמאות מתחלפות ישר לעצבים החשופים – 'תכף מאסלמים, תכף מייהדים אתכם'. אנשים נכנסו להיסטריה, ראית אנשים זומבים". עם זאת, הוא מציין כי כעת ישנה רגיעה מסוימת: "עכשיו המצב השתפר, הם באיזה טשטוש של אחרי טריפ, לא יודעים מה קורה".

הפיצוץ הגדול בליל הסדר

השבר החברתי לא נעצר ברחובות, אלא חדר עמוק אל תוך המשפחה של מלמד. הוא משתף, לראשונה ובזהירות, בפיצוץ שהוביל לנתק משפחתי מתמשך במהלך ליל סדר בתקופת הבחירות:

"נאמרו אמירות בשולחן כמו 'מי שמצביע לבן גביר הוא פסיכופת'. עכשיו, בשולחן היו לפחות חמישה מצביעי בן גביר באותה שעה. בשלב מסוים רק אמרתי שאפשר להסתכל על זה אחרת, ואמרתי שמי שמצביע למפלגת העבודה או מרצ – בפרספקטיבה של אוסלו – זה כמו אדם שסבבה לו שיהודים נטבחים. זה היה המשפט האחרון שנאמר באותו ליל סדר, ומאז אין קשר עם חלק מהאנשים".

כשנשאל על דמותו של איתמר בן גביר כסדין אדום עבור השמאל, הציג מלמד גישה מעניינת: "איפה הגישה של השמאל שמאמינה בשיקום פושעים ובתהליכים? כשזה מגיע לבן גביר, אדם שהיה בשולי החברה והצליח להתמסד ולשחק במשחק הדמוקרטי, פתאום הם לא מאמינים בתהליכים".

בין פריז, המבורגר כשר וסטנדאפ

הפרק נוגע גם בתחנות חייו המגוונות של מלמד. הוא מספר על השינוי שעבר כשחי בפריז לאחר השירות הצבאי: "נולדתי במשפחה חילונית. גרתי בפריז כמה שנים ושם, דווקא מהניתוק מהמדינה, מהצורך לחפש את התשתית היהודית שאין לך בנכר – שם השתנו תפיסות העולם שלי". הוא נזכר בקסם שהילכה עליו התרבות הצרפתית ("היחס הרציני לחלון, לבניין, לאוכל, היסודיות שמנוגדת לחפיפניקיות הישראלית"), אך מביע סלידה מהמנהיגות הנוכחית שם: "מקרון זה אותו יאיר-לפידיזם כללי".

כשחזר לישראל, הפך מלמד לשם דבר בעולם הקולינריה כשהקים את מוסד ההמבורגרים התל-אביבי "ממפיס". "הצורך לפרנס שבעה ילדים הוביל אותי לזה", הוא צוחק. "התייעצתי עם שפים אם יש בעיה לייצר המבורגר כשר ברמה הגבוהה ביותר של הלא-כשרים, והבנתי שאין בעיה – רק צריך לעבוד יסודי. השקעתי בזה, ויצא המבורגר שעיתון 'הארץ' ו'טיים אאוט' הכניסו לטופ של תל אביב, למרות שהוא כשר".

בנוסף, שחזרו השניים את ימיו של מלמד כסטנדאפיסט בתחילת שנות ה-2000. מלמד מגדיר את הסטנדאפ כ"אהבה האמיתית שלי בחיים", ומבכה את המצב של התחום בארץ: "כמעט כל מה שקוראים לו פה סטנדאפ הוא לא סטנדאפ. היחיד שאני שמח לקנות כרטיס להופעה שלו זה שחר חסון, הוא תופעת טבע". מלמד נזכר גם ברגעים הפחות זוהרים על הבמה: "היו לי כמה נפילות מטורפות. עמדתי לפחות פעמיים-שלוש במופע שאנשים לא צחקו בכלל. אתה עומד על הבמה עם המיקרופון ואין לך רשת ביטחון, זה גיהנום וביזיון, אבל הביזיונות האלה הם פינוק".

לקראת סיום, מנתחים השניים את המפה הפוליטית לקראת הבחירות הבאות. בניגוד לתחזיות הקודרות, מלמד מאמין שהימין ישמור על כוחו: "אני מרגיש שיש תנועה מתחת לפני השטח, מאוד חזקה, שנוטה ימינה, לכיוון פרו-יהודי. אנשים חשים אכזבה מסוימת מהממשלה ומאיך שהמלחמה התנהלה באיראן ובלבנון, אבל אני משווה את ההישגים הנוכחיים להסכמים העלובים של מלחמת לבנון השנייה, לאוסלו ולהתנתקות. השגנו הרבה יותר ממה שערכתי שנוכל להשיג. אנחנו מתמודדים בזירה בינלאומית כמעט בלתי אפשרית, ואני לא חי בדמיונות ולא הולך להפיל את הממשלה הזו כדי לקבל את יאיר גולן או גלעד קריב".

הפודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.