המפלגה הדמוקרטית איבדה שליטה על מפלצת האנטישמיות

לחבר הקונגרס הרפובליקני סטיב קינג הייתה היסטוריה ארוכה של הערות גזעניות, לפני שנכנע לבסוף והודה בכך בראיון שנערך עימו 'בניו יורק טיימס'. "לאומן לבן, עליונות לבנה, התרבות המערבית: כיצד כל הכינויים האלה הפכו לפוגעניים?", קינג ביקש ללמוד ואכן קיבל שיעור.

מטר של גינויים התרסק על ראשו של נציג מדינת אייווה. הוא איבד את המינויים בוועדות הנחשבות למשפטים וחקלאות, ובקונגרס הועברה פה אחד הצעה המגנה בפירוש "לאומנות לבנה ועליונות לבנה" שהתייחסה לקינג בשמו.

למרות כל זאת, בעבור רבים ממבקריה המושבעים של המפלגה הרפובליקנית, תוכחות אלו לא היו מספיק טובות. כיצד הרפובליקנים גילו סובלנות כלפי נטייתו של קינג לגזענות בוטה ועויינת למשך זמן כה רב, שאלו את עצמם; מה הרעיון בגינוי נציג קונגרס אחד אם המפלגה עדיין הססנית בגינויו של דונלד טראמפ, שאלו אחרים. אחרי הכל, ההצעה שעברה הייתה כל כך חלשה שאפילו קינג הרגיש בנוח להצביע עבור גינויו שלו. ומה שווה כל זה אם מצביעי קינג עדיין תומכים בו?

האם ביקורות אלו על הסובלנות המרומזת של המפלגה הרפובליקנית לגזענות ובורות בתוך שורותיה הועלו בתום לב? אם אכן היו כך, הרי שהדבר מחייב את המבקרים לפעול באותה עוצמה גם כלפי בני בריתם. אך כיום, בעוד הדמוקרטים בבית הנבחרים מתייסרים בשאלה באיזו עוצמה לגנות את ההערות האנטישמיות מתוך שורות המפלגה שלהם, המוסר הכפול הפך לבלתי נסבל.

לא מתנצלת

הדמוקרטים מבקשים עתה מאחת משלהם – חברת הקונגרס אילהן עומאר – להתנצל בפעם השלישית בתוך שלושה חודשים בעבור התבטאויות אנטישמיות. "אני רוצה לדבר על ההשפעה הפוליטית במדינה זו האומרת שזה בסדר לעודד לנאמנות למדינה זרה", התבטאה בפני קהל ידידותי בכנס פרוגרסיבי בוושינגטון הבירה.

עומאר הפכה להרגל את הפנייה להכפשה עתיקה האומרת שהיהודים מחויבים לאלמנטים זרים, אך זו לא המטפורה האנטישמית היחידה שהיא מעלה כדרך של שגרה מצערת. עומאר גם הופתעה כאשר התבטאותה אודות כך שישראלים "מהפנטים את העולם" כונתה אנטישמית. היא התנצלה על כך לאחר שהסבירו לה את טבעה של הפגיעה, תקופת ההארה של עומאר לא נמשכה לאורך זמן.

כמה שבועות לאחר מכן, עומאר הרגישה מחויבת להתנצל שוב "באופן חד-משמעי" לכך שטענה שמחויבותה של אמריקה לישראל אינה תולדה של יעדים גיאו-אסטרטגיים משותפים או תרבות פוליטית תואמת אלא תוצאה מהשפעתו הזדונית של הכסף היהודי שזורם לקבוצות שתדלנות פרו-ישראליות.

עומאר אינה מתנצלת יותר. משלא נשארה להם ברירה, עמיתיה לקחו את הצעד הבא וניסחו הצעת החלטה, דומה לזו שסימנה את קינג, בגנות אנטישמיות.

התנגדות עזה

בניגוד למקרה של המפלגה הרפובליקנית, הדמוקרטים נתקלו בהתנגדות עזה לגינוי הקנאות השוררת בשורותיהם. ביום רביעי שעבר, דמוקרטים מבית הנבחרים אולצו לדחות הצבעה על החלטה שאף לא נקבה בשמה של עומאר או קראה להסרתה מתפקידיה הפרלמנטריים, וזאת עקב התנגדות בקרב גורמים פרוגרסיביים במפלגה.

הדמוקרטים התקפלו. הנהגת המפלגה הודיעה בשלישי על תכנית להצעה חדשה, אך כזו שלא תעסוק באנטישמיות בלבד ותגנה רגשות אנטי-מוסלמיים גם כן. הצעה פושרת זו הייתה כנראה הדבר היחיד שעוד היה יכול לעבור בקונגרס עם תמיכה דמוקרטית מאוחדת. החלטה אירונית במיוחד כאשר זוכרים את הזעם הדמוקרטי על אלה שניסו לטעון בתגובה לתנועת 'Black Lives Matter' כי "כל החיים החשובים" ולא רק אלה של שחורים.

אך אפילו זה לא סיפק את בני בריתה הפרוגרסיביים של עומאר. בהמשך למה שתואר כדיון פנימי מר, מנהיג הרוב בקונגרס סטני הוייר חשף שהגשת ההצעה הושעתה לזמן בלתי מוגבל. אחרי הכל, ייתכן שאף אין בכך בצורך. "אני לא חושבת שעומאר אנטישמית", אמר הוייר.

היה זה גרוע מספיק אם הדמוקרטים היו מנסים להתעלם לגמרי מהערות אנטישמיות חוזרות ונשנות, אך העובדה שמספר קריטי של דמוקרטים מתנגדים כל כך לרעיון לפיו הערות אלו עשויות להיות נתונות לביקורת מתונה, היא ללא ספק גרועה אף יותר.

הקרב על עתיד המפלגה

וכך, בזמן שההנהגה הדמוקרטית מנסה לחשב בדיוק את רמת הגינוי לרגשות האנטישמיים בשורות המפלגה, מתבשל נגדה מרד בקנה מידה מלא. חברת הקונגרס ראשידה טלאיב כבר הגדירה את המאמץ לגנות אנטישמיות "כחסר תקדים", והטילה ספק בכושר השיפוט של מנהיגת המפלגה ננסי פלוסי. אלכסנדריה אוקסיו-קורטז התעקשה שצריכים להיות קולות נוספים המגנים כל סוג של אפליה וקנאות החל מקסנופוביה דרך הומופוביה ועד ל"שנאת שחורים".

לינדה סרסור, ממנהיגות ארגון 'מצעד הנשים' שהסתבך גם הוא בסערה אנטישמית לאחרונה, כתבה כי פלוסי הינה "פמיניסטית לבנה טיפוסית המשאירה את הפטריארכיה על תילה ועושה את עבודתם השחורה של גברים לבנים כוחניים". אלו אינן דמויות שוליות, אלא גורמי מפתח בקואליציה הדמוקרטית שהפכו לפנים המוכרות ביותר של המפלגה.

אך אלה לא רק הפעילים שמצדדים בעומאר במאבק הזה. 'הניו יורק טיימס' טען שהתקפתה של עומאר על השדולה היהודית AIPAC העלתה "שאלות חשובות" על ההשפעה בה מחזיקים ציונים ויהודים. ב'וושינגטון פוסט' טענו שפלוסי הייתה פוגעת ביחסים בין ארה"ב לישראל אם הייתה מגנה ללא משוא פנים קנאות אנטי-יהודית. אלו אינם מוסדות קיצוניים המביעים את דאגותיהם של בוחרים מן השוליים.

רק לפני חודש הייתה המפלגה הדמוקרטית מאוחדת בשאט נפש לאחר שמושל וירג'יניה ראלף נורת'ם הודה שהצטלם מאופר כשחור בילדותו. מנהיגי המפלגה וננסי פלוסי ביניהם התעקשו ששום התנצלות לא תספיק. נורת'ם היה חייב ללכת. מושל וירג'יניה לא הסכים עם הגלות הכפויה, אך הדמוקרטים קבעו בכל זאת סטנדרט להתנהגות.

באותו הזמן כתבתי כי "כל מעשה של גזענות טהורה, אפילו כזה הנובע מבורות או מהשפעה חברתית, אינו מתקבל על הדעת ואינו נסלח". בעת זו ואל מול דעה קדומה אשר לא כל חבריה מתנגדים אליה ממש, המפלגה הדמוקרטית חשפה כמה חלולים היו גינויים אלו. הקרב על עתידה של המפלגה הדמוקרטית עוד לא הסתיים, אך לעת עתה, אילהן עומאר מנצחת.

המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת 'קומנטרי'. מאנגלית: גידי גולן.