סמוטריץ': "נעשה הרבה עם תיק הדתות"; ליברמן: "נדרוש את תיק הפנים"

במערכת הבחירות הנוכחית, נדמה שהיחסים הטעונים-תמיד בין דת למדינה זוכים לתשומת לב גדולה יותר מאשר במערכות  קודמות; חוסר הפופולריות של הרבנות ותנועות המרי שקמות נגדה מצד דתיים וחילוניים כאחד לא נסתר מעיני הפוליטיקאים, שנאלצים להשמיע דעות נחרצות גם בסוגיות נקודתיות למדי בתחום. אלא אם כן אתם מ'הימין החדש', שמסתפק בינתיים בהפרחת סיסמאות על איחוד בין חילוניים ודתיים, אך בפועל יפרסם את המצע שלו בנושא רק לאחר הבחירות.

גם לכנס מנהיגי מפלגות בנושא יהדות, מסורת ודמוקרטיה, שהתקיים היום (ראשון) באוניברסיטת בר-אילן ביוזמת ארגון 'עתים' העוסק בהנגשה של שירותי דת לציבור, נפתלי בנט ואיילת שקד בחרו שלא לשלוח נציגות.

בכנס השתתפו נציגים מכל המפלגות הגדולות, מלבד הימין החדש ומפלגת העבודה, והביקורת הרווחת ביותר נשמעה כלפי הרבנות. חריף מכולם היה יו"ר 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן שטען, כאשר ברקע עדיין מרחפת פרשת בדיקות הדנ"א להוכחת יהדות ליוצאי ברה"מ, כי "הממסד הדתי מפלה עולים מחבר העמים. אי אפשר לסרב לבדיקות, כי אז נכנסים לרשימה השחורה. זה גזעני ומשפיל. הרבנות חייבת להחליט – או שהיא גוף ממלכתי או שהיא אינקוויזיציה". לדברי ליברמן, "משרד הפנים חייב לעבור מש"ס לידיים של מפלגות ציוניות, ואנחנו מתכוונים להילחם על משרד הפנים".

גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' הביע ביקורת רבה על הרבנות, אך הבהיר כי אין צורך לפרק אותה. "30 שנות ניהול חרדי הביאו למערכת הדת אינספור בעיות. עם זאת, אני אדם מאמין, אני רואה במדינת ישראל ערך, הגשמת חזיונות של תורה ונביאים, וחייבת להיות בה גם מערכת דת ממלכתית. שירותי הדת חייבים להישאר מערכתיים ויש בכך ערך דקלרטיבי עצום. אני לא אעלה על דעתי לפרק את הרבנות", אמר. לדבריו, "יש לי ברוב הסוגיות תוכניות מסודרות, ואם נקבל את תיק הדתות לידיים דתיות-לאומיות, נוכל לעשות הרבה".

יועז הנדל מ'כחול לבן' לא בהכרח ממהר להספיד את הרבנות גם כן: "אנחנו רוצים שיהיה מסלול ממלכתי, והוא הרבנות הראשית. אנחנו רוצים לעודד אותה לחזור לימיה הטובים. אנחנו מעודדים ומכבדים את המסורת היהודית, ומקווים שהרבנות הראשית תשוב להיות ממלכתית ומוסד שישראלים מכבדים אותו. מי שיחליט שלא לכבד, זו אחריותנו לייצר מסלול עוקף". כך למשל, במצע המפלגה מדובר על הקמת בתי דין מקומיים לגיור ופתיחת אזורי הגיור, ומתן אפשרות לרבני ערים לגייר. "מי שירצה, יהיו מסלולים אחרים כולל רפורמיים וקונסרבטיביים", הוסיף הנדל.

גם במפלגת 'גשר' מבקשים לתת מקום למתינות וקבלה של זרמים נוספים ביהדות, זאת בהשפעת המסורתיות המזרחית. "אנחנו דוגלות במתינות, הכלה, כבוד האדם ומסורתיות. העם היהודי הרבה יותר מורכב מאיזשהו ניסיון לצמצם אותו לקו מאוד מינימליסטי של אורתודוכסיה", הסבירה נציגת המפלגה פרופ' יפעת ביטון. לטענתה, החיבור של התנועה למסורתיות יאפשר להם לעשות חיבורים עם זרמים שונים ביהדות, אך היא לא התייחסה לנחיצות מוסד הרבנות, למשל.

בעוד שמרבית המפלגות לא מדברות בפירוש על פירוק הרבנות או הפרדת הדת מהמדינה, היו שהציגו דעה יותר רדיקאלית. כך למשל היה יו"ר מפלגת 'זהות' משה פייגלין שאמר כי "אנחנו רוצים להפריד דת ומדינה עד כמה שניתן, שהמדינה לא תתעסק לא בכשרות ולא בנישואין, ולהשאיר לרבנות רק את נושא הגיור. הזהות הממלכתית בהקשר הדתי תחול על המוסדות הממשלתיים בלבד".

"היהדות מכבדת את האישה"

נושא אחר בו עסקו בכנס אתמול הוא ייצוג והדרת נשים. כמובן שאין מה לדבר על נשים ברשימה של ש"ס, אך גם במפלגה שחרטה על דגלה את "הממלכתיות" כמו 'כחול לבן', היעדר ייצוג נשים הולם הביא להרבה ביקורת.

"אין הסבר טוב לכך שיש לנו רק שתי נשים בעשירייה הראשונה, זה נוצר בקונסטלציה פוליטית בלילה האחרון", הודה הנדל וטען: "הנשים ברשימה מאוד דומיננטיות ואנו נפתור את זה". כך או כך, לפחות במצע המפלגה, חבורת הגנרלים פלוס לפיד הדגישו כי יפעלו לייצוג הולם של נשים בכל מוסדות המדינה, כולל מוסדות הדת והרבנות, וליישום תקנות לימוד תורה לנשים.

כאשר נשאל סמוטריץ' נשאל לגבי הקשיים של נשים מול מוסד הרבנות ושאר מוסדות הדת, הסביר חבר הכנסת כי אינו רואה סיבה לפעול למען הנושא בקדנציה הבאה. "אני רואה בפמיניזם ברכה גדולה. הוא הביא הרבה אור אבל זה בא גם עם תוצרי לוואי, כמו למשל הפמיניזם הרדיקלי שהרסני לחברה ושני הצדדים סובלים ממנו. פמיניזם צריך לבוא בגבולות של הלכה וצניעות. אני לא רואה ביהדות שום דבר מפלה, היא שוויונית הרבה יותר ואין החפצה וזילות כמו בעולם החילוני", הסביר.

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "אני לא רואה ביהדות שום דבר מפלה. אני חושב שהיהדות מכבדת את האישה פי אלף מהעולם החילוני. ביהדות לא תמצאו פרסומות מחפיצות וגועליות של נשים, לא תמצאו זילות כזו". את הדברים אמר בכנס באוניברסיטת בר-אילן pic.twitter.com/o8iqbJj1X3

— חדשות 13 (@newsisrael13) March 10, 2019

גם סיפור נשות הכותל, לאור התקרית הקשה שהתרחשה ביום שישי האחרון, עמד במרכז השיח בכנס. סגן השר יצחק כהן מש"ס אמר כי "אין לו מושג" מה נשות הכותל מחפשות שם: "יש מקום לכולם בכותל, הוא מכיל את כולם אבל יש כללים. אי אפשר לעשות מה שאתה רוצה. אישה עם תפילין בעזרת גברים זאת פרובוקציה".

מי שבעבר התפללה עם נשות הכותל היא ח"כ מיכל רוזין ממרצ, שאמרה אתמול: "הרחבה הדרומית לא ראויה לתפילה. יש נשים שרוצות להתפלל ברחבת הכותל בעזרת הנשים וזו זכותן. הכותל הוא אתר לאומי ולא בית כנסת אורתודוקסי".

עוד אמרה רוזין כי היא מאוד בעד לימודי יהדות, אך "רוצה יהדות שהיא טובה לכולנו". לדבריה, "כשאני מספרת שהבת שלי עולה לתורה בבית כנסת רפורמי, גם חברים חילונים תופסים את הראש ואומרים רק אורתודוקסי. היא עולה לתורה כמו האחים שלה ונושאת דרשה, זה לא משמעותי יותר מלעשות בת מצווש? זאת הבעיה העיקרית – אומרים לי או שתהיו אורתודוקסים או שלא תהיו קרובים ליהדות. אני מעדיפה את הדרך שלי".

"הר הבית – סוגיה לאומית"

ההשוואה בין תפילה בכותל לבין תפילה בהר הבית עלתה גם היא במהלך הדיון. גם רוזין וגם יו"ר מפלגת 'זהות' משה פייגלין טוענו כי מדובר בשתי סוגיות שונות. "יש הבדל ענק בין הר הבית לכותל – לכותל אין שום קדושה, חשיבות היסטורית וסנטימנט, והר הבית הוא קדוש", אמר פייגלין.

לדבריו, "זכותו של כל אדם להתפלל כמו שהוא רוצה, ורחבת ישראל הוקמה בדיוק עבור מי שלא רוצה להתפלל לפי השיטה האורתודוקסית. הייתי בה הרבה פעמים אבל לא זכור לי שראיתי מישהו מתפלל שם. מה לעשות שהזרם האורתודוכסי ב-50 שנה האחרונות תפס חזקה ברחבה? מי שרוצה אחרת שיתפלל ברחבת ישראל".

הר הבית תופס מקום נרחב גם במצע של 'זהות', לפיו "קיים קשר ישיר בין איבוד אחיזת ישראל בהר (מאז שנמסר בפועל לוואקף) לבין איבוד הלגיטימציה הבינלאומית של מדינת ישראל לאורך השנים". ב'זהות' אומרים כי הם "חולקים בכל תוקף על מדיניות זו", ורואים בהחזרת השליטה הישראלית המלאה על ההר "יעד לאומי ממעלה ראשונה".

בהתייחס לתפקיד הרבנות, במצע 'זהות' נכתב כי המפלגה מתכוונת למסור את הר הבית לניהולה של הרבנות הראשית, "שתוכל להסדיר את עליית ותפילת יהודים בהר במסגרת ההלכה". במפלגתו של פייגלין מתכוונים גם להקים בית כנסת יהודי בהר הבית ולפתוח את האתר כולו למחקר ארכאולוגי.

לפחות בכל הנוגע למימד הלאומי של הר הבית, מיכל רוזין מסכימה עם פייגלין: "סוגיית הר הבית היא היא לאומית ולא דתית, ולכן בתור מפלגה שדוגלת בשתי מדינות ובכך שירושלים תהיה בירת שני העמים, ברור שמותר ליהודים לעלות להר הבית ולהתפלל. אני מקווה שיהיה מהפך ועם המהפך נפתור גם את הסוגיה", אמרה.

ומה עם השבת?

ומהר הבית בחזרה לחיים עצמם. באופן פשטני למדי נדמה שמפלגות רבות, בהן 'כחול לבן', מרצ, 'ישראל ביתנו' ו'זהות', תומכות בנישואים אזרחיים או לכל הפחות מסתפקות באמירות עמומות וחיוביות בנושא. בתנועת הליכוד, הריבון הקואליציוני בעשור האחרון, ממאנים לתת את דעתם בנושא, בין השאר כנראה בשל הברית הקבועה עם החרדים בקואליציה.

מבחינת תחבורה ציבורית בשבת והפעלת מוקדי בילוי, נראה שגם כן מצטייר קונצנזוס מסוים בין אותו גרעין של מפלגות, כולל 'זהות' שאמנם נגד תחבורה ציבורית באופן כללי. גם ב'גשר' סיפקו תשובה עמומה על "חשיבות של חשיבה לא מקובעת בפוליטיקה", בהקשר לזגזוג של לוי-אבקסיס בהצבעה על חוק המרכולים, חוק שלבסוף הצביעה נגדו.

גם נציג הליכוד גדעון סער סיפק תשובה מעורפלת במקצת, בה הסביר כי "כל אדם צריך לבלות בשבת על פי אורח חייו ואמונתו, אך צריך גם לשמור על יום מנוחה שבועי". לדברי סער, הוא תומך בכך "שכל נושא הבילויים כמו קולנוע, תאטרון או בריכה, יהיה פתוח, אבל במקביל צריך לשים לב לסוגיית המסחר, בה יש שינוי שאף אחד לא הגדיר אותו".

סער תיאר את המצב בו עוד ועוד עסקים מתחילים לעבוד בשבת, ממתחמי הסחר מחוץ לעיר ועד לאזורי המגורים עצמם, ושאל: "האם אנו רוצים שעוד שלושים שנה הרחוב יראה כמו מנהטן, והשבת תהיה כמו כל יום חול? חייבים להיות קריטריונים ברורים כי אי אפשר לעמוד על אפס פעילות מסחרית בשבת. ברור שדין בני ברק אינו כדין תל-אביב, אבל אם נלך בלי רסן לא יהיה לנו יום מנוחה שבועי".