אישור דירוג האשראי של ישראל: סימנים חיוביים, מקום לשיפור בעתיד

בשיאה של מערכת הבחירות, כשמימין טוענים כי מצבה הכלכלי של ישראל מעולם לא היה טוב יותר ומשמאל נשמעות תלונות על הכלכלה המתדרדרת, התקבל בשבוע שעבר איתות מגורם חיצוני שיכול לתת תמונת מצב אובייקטיבית יחסית, כאשר חברת דירוג האשראי פיץ' אישררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+. אישרור הדירוג מעיד על אמון מצד חברת האשראי בכלכלה הישראלית, ותוכן ההסבר שניתן לצידו מאפשר הצצה מעניינת לניתוח מאקרו-כלכלי של המשק הישראלי.

על פי החברה, דירוג האשראי שניתן לישראל מבוסס מחד על ביצועים מאקרו-כלכליים טובים ואיתנות מוסדית ומאידך, יחס חוב-תוצר גבוה יחסית וכן סיכונים פוליטיים וביטחוניים. האנליסטים של פיץ' רואים בחיוב את הצמיחה הגבוהה יחסית של המשק (3.3%), האבטלה הנמוכה מאוד (3.5%), האינפלציה הנמוכה (1.1%) והעליה בשכר. לפי הערכות חברת הדירוג, בשנתיים הקרובות הצמיחה תשמר מעט מעל שלושה אחוזים.

הבשורה המשמחת העיקרית בהודעת האשרור היא שהגרעון שנוצר בשנה האחרונה והעלה את יחס החוב-תוצר של ישראל לא פגע בדירוג בשלב זה, ואינו צפוי לעשות זאת בתקופה הקרובה. עם זאת, הדו"ח מזכיר את יחס החוב-תוצר כבעיה מרכזית בכלכלה הישראלית. נכון ל-2018  עמד היחס על 61.2%, מספר גבוה ביחס לחציון המדינות בעלות דירוג A העומד על 49 אחוזים.

כמו כן, נוצר בשנה האחרונה היפוך במגמה החיובית של ישראל במדד זה. ב-2003 עמד היחס על 95% וב-2007 על 75% אך כעת, במקום  להמשיך ולהוריד את יחס החוב-תוצר, נוצרה עליה קטנה בשנה החולפת, שצפויה להחריף אם לא יבוצעו מהלכי קיצוץ משמעותיים. כזכור, הגרעון, שעמד על  1.9% מהתוצר בשנת 2017, גדל ל-2.9% ב-2018, וכעת התחזיות הן שיגדל ל-3.5% ב-2019. נכון לסוף השנה האחרונה עמד הגירעון על 31.7 מיליארד שקלים, סכום עתק לפי כל קנה מידה.

הדו"ח מציין כי בהיבטים אחרים מצב החוב הישראלי אינו כל כך שלילי. כך לדוגמא חלקו של החוב החיצוני נמוך יחסית ועומד על 7.7% מהתוצר, לעומת 20% בשנת 2006. כמו כן, ההערכה היא כי לישראל יש נזילות גבוהה, זאת על סמך נזילות של השוק המקומי ונגישות גבוהה לשווקים שונים בעולם. גם הבטחות אמריקניות והקשר עם יהדות התפוצות מוסיפים ליציבות הישראלית.

מה נעשה במשבר הבא?

בממוצע, מיתון עולמי פוקד אותנו פעם בעשר שנים, כך שסביר להניח כי המשבר העולמי הבא נמצא מעבר לפינה. כמובן שאין יכולת לחזות מתי ואיך יגיע המשבר באופן מדויק, אך יש היום מספר סיבות טובות לחשוב שהמשבר העולמי הבא מתקרב.

במשבר האחרון שהחל בארה"ב ב-2008 ישראל הצליחה לעמוד בכבוד, על אף היותה תלויה במידה רבה בנעשה בשווקי העולם והחשיפה הפיננסית הרבה שלה לארה"ב ולאירופה. המשבר העולמי לא ריסק את הכלכלה הישראלית כפי שקרה במקומות שונים בעולם, ואף על פי כן, נאלצה הממשלה להגיב באמצעות מענקים, סבסוד ותמריצים שונים לשחקנים משמעותיים שנקלעו לקשיים.

התפיסה הקיינסיאנית לפיה על הממשלה לסייע לעסקים לצאת מהמשבר באמצעות סיוע כדי להגדיל את הביקוש ולהמריץ את הכלכלה עודנו מקובלת, ולמעשה היא שהנחתה את רוב ממשלות העולם במשבר הקודם.

בין אם נקבל את התפיסה הזו ובין אם לא, יש להניח שבמשבר הבא ישראל תיאלץ לפעול לפי הפרדיגמה הזו שחזרה על עצמה כבר מספר פעמים. משום כך, מקובל כי בשנות צמיחה ממשלות נוטות לשפר את מצב החוב שלהן כך שכאשר יגיע המשבר, יהיו להן כיסים עמוקים שיאפשרו להוציא את המשק מהבוץ שאליו הוא נקלע. וכך אכן עשתה ישראל, עד לעת האחרונה.

שר האוצר הבא ככל הנראה יאלץ לבחור בין קיצוץ בהוצאות באופן משמעותי, העלאת מיסים או שניהם גם יחד. החשש מפני המשמעות שתהיה לכך עבור האזרחים מוצדק – קיצוצים לעולם אינם קלים לעיכול, וכך גם העלאות מיסים. אך מהלך מעין זה משול לטיפול מונע, אשר יחסוך מהמטופל מצב מסוכן יותר בעתיד הלא רחוק. הדו"ח של חברת האשראי פיץ' מאפשר לנו אוויר לנשימה, אך אסור להתבלבל – אם לא נחזור למוטב, המשבר הבא יהיה כואב לאין ערוך מזה האחרון.