ההונאה המסוכנת של אילהן עומאר

אמני הונאה משגשגים כל עוד האנשים להם הם משקרים מוכנים להיות מרומים, ולכן נראה שלחברת הקונגרס מצפה עתיד מזהיר במפלגה הדמוקרטית

הצהרתה של חברת הקונגרס הדמוקרטית אילהן עומאר כי התקפות ה-11 בספטמבר היו "משהו שכמה אנשים עשו" זכתה למבול של גינויים, ובצדק. אך לנאום שנשאה בכנס המועצה ליחסים אמריקנים-אסלאמים (CAIR) בחודש שעבר יש אספקט נוסף שלא זכה לתשומת הלב הראויה, והוא מסמל היטב את הצביעות של פעילים מסוגה: עומאר מקפידה לשדר מסרים של חמלה, אך בה בעת מפיצה גם תיעוב כלפי יריביה. למעשה, אילהן עומאר היא אמנית של הונאה ורמייה, אותן קונים בשמאל ללא היסוס.

הנה כמה דוגמאות מאותו נאום שהצית את הסערה. בהתייחסה למפגינים שמחו מחוץ לכנס, אמרה עומאר בבוז כי: "לאנשים כמוני ועוד רבים בחדר הזה ממש לא אכפת מה יש להם להגיד". מיד בהמשך היא עברה לפתע למסרים של אהבה: "האסלאם מלמד אותנו שאהבה מנצחת שנאה. בכל פעם שאנחנו מרגישים מאוימים, אנחנו מגיעים עם אהבה ואחרים עומדים איתנו בסולידריות".

הצהרה מרגשת ללא ספק, אך מיד אחריה הגיעה שוב חזרה לתיעוב: "אני אומרת שעלינו לגרום לאנשים להרגיש לא בנוח. במשך זמן רב היינו אזרחים סוג ב' ולמען האמת נמאס לי מכך. ארגון CAIR נוסד לאחר ה-11 בספטמבר בגלל שהם זיהו שכמה אנשים עשו משהו, ומאז נפגעו זכויות האזרח של כולנו".

ולאחר הצדקת הטרור הזו, עומאר מסיימת שוב בחזרה להצהרות אהבה: "לא משנה כמה חזק יתקפו אותי בוושינגטון או יתקפו אתכם בשכונה שלכם, אתם תמיד צריכים לזכור שהמשימה שלנו כבני אדם היא לאהוב אחד את השני, לדאוג לשכנים, וkגדל ילדים מלאי חמלה".

אתם רואים? אילהן עומאר היא בסך הכל אישה מלאת אהבה וזעם, קורבן אנטישמי של דעות קדומות.

עתיד מזהיר

אך אם נניח לרגע לשיח המלאכותי שעומאר מקדמת בנאומיה ובכתביה, מרבית הפעולות שהיא עושה לא מראות יותר מדי חמלה או הבנה.

כך למשל, כנראה שלא תמצאו הרבה אהבה בטענה שאמריקנים אוהבי ישראל אשמים "בנאמנות למדינה זרה", או בהצהרה לפיה פוליטיקאים שתומכים בישראל מקבלים כסף עבור תמיכתם במדינה היהודית. אסור גם לשכוח שעל פי עומאר ישראל בכלל "היפנטה את העולם", ולכן היא מתפללת שאללה "יעיר את האנשים ויעזור להם לראות את מעשי הרשע של ישראל". האם כל אלה הם חלק מהמשימה שלנו כבני אדם לאהוב אחד את השני?

בכל פעם בה עומאר סופגת ביקורת על הערותיה האנטישמיות והאנטי-אמריקניות, היא נסוגה מיד לאותן חמלה והבנה מזויפות, מבטיחה "ללמוד" מהטעויות ומציגה את עצמה כקורבן תמים. מיד לאחר מכן ממהרים כל תומכיה במפלגה הדמוקרטית להתלות במילים האלה ולהוקיע בתוקף כל ביקורת על עומאר. זה בדיוק מה שקורה בימים אלה, לאחר הסערה שהתעוררה עם חשיפת הנאום בו היא הפכה את פיגועי הטרור המחרידים בהיסטוריה לסוג של אירוע שגרתי.

אמני הונאה ורמאים למיניהם משגשגים כל עוד האנשים להם הם משקרים מוכנים להיות מרומים. לכן נראה שלאילהן עומאר מצפה עתיד מזהיר במפלגה הדמוקרטית.


הטור התפרסם לראשונה בכתב העת Commentary.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

    1. אני גרתי במינוסטה. הלכתי והצעתי למועמדי המפלגה הדמוקרטית. מצטער שהצבעתי לאילחן עומאר.

  1. היא צריכה להיות מאושפזת במחלקה הפסיכאטרית. או לחזור חזרה לסומליה. כיעור!

  2. לשמאל לא כדאי לנסות אותנו שוב אם היו הבחירות שוב ביבי היה מקבל 45 מנדטים בנט היה מקבל 5 וכל הימין מקבל עוד מנדט לכל מפלגות הימין

  3. אני גרתי במינוסטה. הלכתי והצעתי למועמדי המפלגה הדמוקרטית. מצטער שהצבעתי לאילחן עומאר.

  4. זו לא רק אילהן עומר, זו גם ההחרמה הכמעט גורפת של כנס אייפק האחרון. וההתבטאות של ג'ון קרי עוד מתקופת אובמה שאין שלום במזרח התיכון בגלל עודף הפריחה הכלכלית בישראל. אני מתחיל לחשוב שהאנטישמיות הפכה לחלק בלתי נפרד מהאידאולוגיה של המפלגה הדמוקרטית בדור הזה.

    1. המפלגה הדמוקרטית תמיד הייתה אנטישמית גזענית ודו פרצופית יותר מהרפובליקנית.

  5. עיקר הבעיה היא שכבר לא מזכירים שהיא שליחה ומשרתת של האחים המוסלמים באמצעות CAIR
    זה כבר נעשה דבר מקובל
    האחים המוסלמים הם המייסדים של החמאס למשל, הוכרזו כארגון טרור בחלק מהמדינות (לפחות בארה״ב שם פועלת אילהאן האוהבת)
    לצערי , בארה״ב , יש יהודים גרועים ממנה

  6. השופט דנציגר הוא אדם ראוי בהחלט. הוא השופט הסנגוריאלי היחיד שכיהן בעליון ועמד כחוצץ בין ההגיון הבריא לבין יישור הקו של עמיתיו עם עמדתה הנוקשה של הפרקליטות שאותה הללו אימצו ללא עוררין. העליהום עליו כעת מביש ולא ראוי.