השופט מזוז אמנם דחה עתירות נגד הריסה סמוך לגדר, אך בשל ההליך המתמשך והחשש בצה"ל מפסילה בבג"ץ, המספר הנידון צומצם מראש לשישה בתים מתוך עשרות
ביום שלישי בשבוע שעבר פורסם פסק הדין בעניין מוחמד אבו-טיר נ' צה"ל, במסגרתו דחה בית המשפט עתירה למניעת הריסתם של שישה מבנים שנבנו בניגוד לחוק סמוך לגדר המערכת באזור צור באהר. לכאורה, מכה ניצחת לכל אלו הטוענים שבית המשפט תוקע מקלות בגלגלי מערכת הביטחון ומונע הריסת בתים – הנה דחה בית המשפט את העתירות ונתן לצה"ל לנצח, בניגוד לטענות הימין.
אלא שהשטן, כידוע, נמצא בפרטים. עיון מדוקדק יותר הן בפסק הדין האחרון והן בהליכים קודמים מעלה תמונה שונה של המציאות ושל האופן בו כובל בית המשפט בפועל את ידי הצבא, תוך צינון היוזמה ועיוות תפיסת הביטחון.
פסק הדין הטרי בעניין אבו-טיר התחיל בצו צבאי שאסר בניה בסמוך לגדר הביטחון. לאחר שהתושבים הפרו את הצו ולא טרחו אפילו לפנות ולקבל היתרים חריגים, החליטו גורמי הביטחון לבצע פעולות אכיפה "מתוך קביעת סדרי עדיפויות". וכאן, במילים אלו, מתחילה להתברר התמונה הגדולה. מתוך כמאה מבנים שנבנו באופן לא חוקי לאחר הוצאת הצו, פעלו רשויות הביטחון לאכוף את החוק נגד שלושים בלבד, תוך שהם מראש מוותרים על אכיפה נגד עשרות בניינים אחרים שנבנו בניגוד לחוק ולהוראות הביטחון.
לאורך שנות ההליך התקיימו מספר דיונים, כאשר מדיון לדיון ירד מספר הבתים אותם ביקשו כוחות הביטחון להרוס. בסופו של דבר הצטמצמה דרישת הצבא להריסת שישה בתים בלבד, מתוך קרוב למאה בתים מפרי חוק.
במחקר שביצעה התנועה למשילות ודמוקרטיה עלתה תמונה דומה במעל ל-130 פסקי דין בנושא הריסת בתים. הנתונים שנאספו חשפו כי בעוד שסיכויי העתירות להתקבל בסופו של דבר שוליים, הרי שבחינה על ציר הזמן מראה ירידה ניכרת לאורך השנים במספר ההריסות שביצע הצבא.
לכאורה, נראה מוזר, אלא שהתשובה שוב נמצאת בפרטים: בסדרת הערות אגב ותנאים שהציב בית המשפט לרשויות המדינה לאורך השנים מתבררות מגבלות חמורות יותר ויותר על תנאי הסף הפרוצדורליים, כגון דרכי ההוכחה והקשר של בעל הבית לטרור, קיום שימוע ושימוע נוסף, הסתפקות באטימה וכד'.
כיוון נוסף להגבלת הצבא מתבטא בצווי הביניים ובתחום הבלתי מתועד של הערות השופטים בדיונים. מעדויות של גורמים שונים שנכחו בעת הדיון באולמות בתי המשפט עולה כי השופטים בבג"ץ מנצלים לא אחת את העובדה שלא נרשם פרוטוקול לדיון על מנת להבהיר לרשויות הביטחון היטב מה "כדאי" להן לעשות. כך למשל מביא ד"ר דוד זכריה בספרו קטע מדבריו של השופט ברק בדיון בעניין הריסת בתים:
כאשר התקיים עוד דיון… פנה הנשיא ברק בפתח הדיון לפרקליט שייצג את המדינה ושאל אותו אם הוא "מודע להלכי הרוח של בית המשפט". כאשר השיב הפרקליט בחיוב אמר לו הנשיא כי הוא מבקש ממנו "להיכנס לאווירה של בית המשפט" ולמען הסר ספק הוסיף הנשיא בעל פה כי שלא כבעבר, כיום הוא "רואה טעם רב בדעת המיעוט של השופט חשין בסוגית הריסות הבתים""
אפקט מצנן
אמירות האגב והרמיזות נקלטות היטב באזני בגורמים המשפטיים המייצגים את מערכת הביטחון, ואלו מעבירים אותן הלאה אל דרג המפקדים בשטח. כך נוצר "אפקט מצנן" לפיו המפקדים בחזית מראש מגבילים את בקשותיהם להריסת בתים למינימום ההכרחי, ולאחר מכן מקצצת הפקידות המשפטית הצבאית עוד יותר במספר הבקשות להריסה. במהלך הדיונים בבית המשפט לוחצת הפרקליטות (בעקבות הערות השופטים) לצמצום נוסף, ובסופו של הליך נותרים מספר שולי של בתים להריסה, רק במקרים בהם אין כלל מקום לוויתור. או אז מתיר בג"ץ ברוב חסדו את הריסת הבתים (לעיתים באופן חלקי בלבד), ומצטייר כמי שנתן יד חופשית לצבא.
תהליך דומה התרחש גם בעניין הבתים מהם נרצחו בנות משפחת חתואל. בשנת 2002 ביקש צה"ל להרוס את הבתים ששלטו על ציר כיסופים ברצועת עזה, אלא שבעקבות צו ביניים שהוציא בית המשפט, וככל הנראה לאחר התייעצות עם הדרגים המשפטיים, חזר בו הצבא מבקשתו. בהמשך צוטט הרמטכ"ל דאז משה יעלון, שאמר כי הבתים לא נהרסו עקב "בעיות משפטיות".
תופעה דומה ניתן לראות בתחום החקיקה. גם שם, לא נדרש מבית המשפט לפסול אלא מספר חוקים מועט של חוקים, תוך הבהרת עמדת בית המשפט. בהמשך פועלים היועצים המשפטיים בכנסת ובממשלה על מנת לטרפד הצעות חקיקה בטיעון כי "לא יעברו את מבחן בג"ץ". כך מגבילה הכנסת את עצמה מחששו של בית המשפט, ועשרות הצעות חוק כלל אינן נחקקות, מבלי שבית המשפט "ייאלץ" לפסלן.
פסיקת בג"ץ האחרונה בבג"ץ 3426/17 אינה עדות ליד הקלה שנותן בית המשפט לצבא, אלא עדות מביכה להיפך הגמור. מתוך מאות בתים מפרי חוק הפוגעים במפורש בביטחון הגביל עצמו הצבא מראש לכמה עשרות בתים בודדים, שלאחר סינון הייעוץ המשפטי וההליך האינסופי בבית המשפט הצטמצמו לשישה בתים בלבד. המסר נקלט היטב באזני המחבלים ומפרי החוק, ואזרחי ירושלים שומרי החוק משלמים את המחיר.
עו”ד זאב לב הוא מנהל תחום המחקר וחופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה.
הפיכת המושג עצמאות בית המשפט
עצמאות בית המשפט לשיטת השמאל ובית המשפט פרושו שבית המשפט עצמאי להתערב בעצמאות שתי הרשויות האחרות. לפי אותה השיטה מערכת בתי המשפט משוחררת מלרצות כוחות פוליטיים של הימין אלא שבפועל מערכת בתי המשפט איננה משוחררת כל עיקר מלרצות את כוחות השמאל. לגישתו של בית המשפט, עליהם לא לטות לקבל את עמדות הרשויות אלא להיות לעומתי. זו מערכת הנהנית מאמון המיעוט השמאלני הקיצוני וכלל לא מרוב הציבור. לציבור בכללותו אין אמון במערכת זו! .
כפי שג'ורג' אורוול ניסח – היא עצמה אינה מאמינה באמת אוביקטיבת שלשיטת בית המשפט אינה קיימת. בית המשפט אינו אמור להיות "משוחרר מהמערכת הפוליטית" מהטעם שהוא אינו אמור לעסוק בנושאים פוליטיים. ואין זה "למרות ההסתה שמנהלים נגדנה" אלא בשל ההסתה של כוחות פוליטיים – בעלי בריתם בשמאל. בית המשפט מתערב בכל הנושאים לא לו ובעבודת שתי הרשויות האחרות לכך הוא קורא "עצמאות". כך משתמש בית המשפט במה שג'ורג' אורוול כינה מסך עשן מילולי – בלשון מעורפלת כאמצעי לטשטוש האמת. דומה הדבר כאילו הרשויות האחרות בשם עצמאות יתערבו בפסיקות בית המשפט. האמת היא שרשויות אחרות כן צריכות לפקח על בית המשפט ולפקוח עין על הקורה שם. חוק כבוד האדם וחרותו עד כה לא נתן שום הגנה על המיעוט של תושבי דרום תל אביב ובעיקר לא על מתדיינים בבית המשפט.
אנרכיה היא מה שמתחולל עכשיו בחסות המשפטנים מהתביעה ומהשפיטה המתואמים בינהם. המשפטים הם ההופכים את מדינת ישראל למקום מקלט לעבריינים. כך יחסם למסתננים או לנכרים הנשארים בארץ ללא רשות, בטוענות שונות ומשונות כמו "סבירות" ו"מידתיות". מסתננים גם רבים הנם עבריינים ההורסים חייהם של תושבי דרום תל אביב, אלא שכאשר המשטרה כבר מועילה לפעול נגדם, בית המשפט אינו עושה דבר. כך לגבי פיגועי דריסה, לגבי הבדואים הנוהגים בבריונות פראית ודורסים והורגים בית המשפט קבע תכופות שיש לתת להם "זמן ללמוד והתאקלם". כך יצאה ישראל את פיגועי הגריסה גם לארצות אחרות. בניה בלתי חוקית בעליל זוכה לתמיכה בתנאי שהיא עבור ערבים. גם כאשר בית המשפט מסכים מטעמי בטחון להריסת בתים המהוים סיכון, הוא עושה זאת במשורה למשל השופט מזוז מדבר הרבה נגד אי חוקיותם של מבנים אלו ובעד הריסה אך פוסק כך רק לגי חלק קטן. זוהי גם שיטה לדבר בעד משהו אחד אך לא לפסוק לפי מה שמתבקש.. השר הנכנס אינו אומר דברי נאצה אלא מתאר מציאות. אם אלו דברי נאצה הרי שבית המשפט עושה זאת תדיר ובחומרה יתרה כלפי הרשויות האחרות.
ארוך מדי. אף אחד לא יקרא. לצמצם לכמה משפטים . לתמצת.
למה אתם משתמשים ב"נתונים" מבצלם הם משקרים ומסלפים ועורכים מספרים ואף ממציאים אותם לפי האג'נדה שלהם
מלחמת מגן עד היום הם לא מפסיקים לשקר
לדוגמא הם טענו שרק 24% מההרוגים בעזה הם מחבלים בזמן שחמאס בעצמו טען שהמספר הוא 64% אנשי חמאס
וזה לא כולל הג'יהאד האיסלמי עצמאיים ואנשי חמאס שהתחפשו לאזרחים וחמאס מקטלג אותם כאזרחים.
למה לתת לשקרים שלהם כוח?
במדינה מתוקנת אין מקום לגחמות של שופט או בית המשפט, יש להגביל את בית המשפט עם כל המשמעות אחרת החוק הופך לפרסם…. צדק זה לא בבית המשפט לצערי
מזוז צריך לעמוד לדין על סגירת תיק האי היווני
סיבה טובה לכולם את פסקות בית המשפט, עובדה היא שבית המשפט הוא גורם מפריע בהרבה נושאים, שמדברים על צדק זה לא בבית המשפט אלא גומות של שופט….
רק מילה אחת: מנוולים
איזה מזל שיש אלוקים!!! מי יכול להעניש שופט שמנע את הרס הבית שממנו נירצחה משפחת חטואל??? איזה מזל שיש אלוקים!!!
הוצאת לי את המילים מהראש.איזה טוב שיש אלוקים שיעשה דין עם הרשעים."ישמח צדיק כי חזה נקם".
כמה יהירות דרושה לכותב המאמר כדי לחשוב שהוא יותר חכם מראש הממשלה. נתניהו מכהן כבר עשר שנים ברציפות כראש ממשלה (ועוד שלוש בקדנציה קודמת), ובהן הוא הוביל בבטחה את מדינת ישראל מול אויבים מבית ומחוץ, והצליח לתמרן רבים ממנהיגי העולם.
אין ספק כי אילו נתניהו היה רוצה היה יכול בהבל פיו למוטט את כל שופטי בג"ץ ואנשי הפרקליטות הצבאית גם יחד.
לנתניהו יש שיקולים משלו למה אין צורך להתמודד עם הבג"ץ, והוא לא חייב לתת לנו הסברים מפורטים. לרוב גם אין לנו את היכולת לרדת לסוף דעתו הרחבה ולצפות כמה מהלכים קדימה כמו שהאיש הדגול הזה עושה יום יום.
מוטב שכולנו נפסיק לעסוק בעניינים שגדולים על מידותינו ונתרכז בדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות למען עתיד המדינה: לתת לבנימין נתניהו את הכוח להמשיך להוביל אותנו עוד שנים רבות וטובות.
מומלץ גם שעורכי האתר יקפידו שבעתיים שלא לפרסם מאמרים נבזיים כאלה שמהם עלול מאן דהוא להעלות במחשבתו כאילו ראש הממשלה לא הצליח למלא אחת ממשימותיו ח"ו.
אז תסביר לי למה נתניהו לא מפנה את חאן אל אחמר למרות אישור מבג"צ.
ולא רק זה, המדינה אפילו דחתה לדצמבר את התשובה על זה מול עתירה בבג"צ של תנועת רגבים.
נתניהו יודע טוב מכולנו מה טוב למדינה. אם הוא לא מפנהאת חאן אל אחמר כנראה שזה הדבר הנכון ביותר למדינה. כל מי שחושב אחרת הוא כופר.
בטבלה רואים שלא היה טוב יותר לפושעים פלסטינים כמו בימי שלטונו של ביבי.
תודה לך ביבי מכל עוכרי ישראל.
אתה הדמות הקלסית של עוכר ישראל. האויבים שלנו הם הערבים, נתניהו הוא מגדולי המנהיגים של העם היהודי.
ליהודי נאמן, תסביר לי למה נתניהו לא מפנה את חאן אל אחמר למרות אישור מבג"צ.
ולא רק זה, המדינה אפילו דחתה לדצמבר את התשובה על זה מול עתירה בבג"צ של תנועת רגבים.
מהתגובה שלך אנו למדים שלא היה יותר טוב יותר לארגוני "הימין הקיצוני" עלק כמו בימי הכהונה שלך כנציגם.
גיבורי המקלדת של הימין הקיצוני. אם אחד מהם היה ראש הממשלה מיד היה כובש את כל המזרח התיכון ג'ינגיס חאן וזורק פצצת אטום על מוסקווה, בייג'ינג וושינגטון כי המדינות האלו לא הצהירו על תמיכתן בגבולות ההבטחה, מהנילוס עד החידקל למדינת ישראל. רק הם ימין אמיתי.
יש לנו ראש ממשלה שאם היה רוצה להיות שמאלן היה יכול לעשות את זה עם רוח גבית מאובמה, אבל 8 שנים עמד כמו צוק איתן מול האנטישמי מהבית הלבן ופירק כמעט כל מוקש בדרך וכך מנע מאיתנו היום קסאמים מיו"ש על הראש. ראש ממשלה שטירפד בהצלחה את הקמתה של מדינה פלסטינית – עד שכיום, הרשות הפלסטינית על סף קריסה כלכלית ומדינית. ראש ממשלה שמתמרן ביד אמן בזירת המטענים הבינלאומית.
ומה עושים אנשי הימין הקיצוני? מציגים אותו כאויב ישראל ואת המדיניות המחושבת שלו כאסון, מפני שהוא לא מצליח להביא עכשיו מיד את כל מה שהם רוצים.
לא אתפלא אם השמאל תורם כספים לארגוני הימין הקיצוני, הם עושים בשבילו יופי של עבודה.
זה מה שכל כך מעצבן בנתניהו. מצד אחד הוא עומד איתן מול אובמה, מצד שני הוא לא מסוגל לפנות חאן אחמאר אפילו אחרי שקיבל אישור מבג"צ.
איך אפשר להסביר את ההתנהגות הזו?
בחאן אל אחמר אין טעם לפנות כמה צריפוני פח עלובים של דלת העם ובמקומם לתת להם ישוב קבע עם בתי קבע, שיושבים, אגב, על קרקע ערבית בדומה למעלה אדומים הסמוך. אם תפנה אותם תצטרך לפנות חלק ממעלה אדומים. וחוץ מזה, אם הוא היה מפנה את חאן אל אחמר – הטרולים של הגמדים היו שואלים איך אפשר להסביר את ההתנגדות שלו לכריזנטמות הנילוס. אף פעם הם לא יניחו לעם ישראל ליהנות משיקול הדעת המשובח שלו בלי להציג אותו כאויב ישראל.
ביבי בעצמו הבטיח לפנות את אחמאר כמה וכמה פעמים.
אם כל כך לא שווה לפנות אותם, למה הוא הבטיח לפנות אותם ולמה זה הגיע לבג"צ בכלל?
ואם כבר טרוליות, אף אחד לא אומר שהוא אויב ישראל. בסך הכל מביעים ביקורת על התפקוד שלו,
משהו שאתה ושאר המעריצים העיוורים לא מסוגל לעשות.
כן, אנחנו יודעים: מי שמעיז להיות מרוצה מההישגים המדהימים של ביבי בחיזוק מדינת ישראל ובשגשוגה חייב להיות אחד מאלה: בבון, מעריץ עיוור של ביבי, מושחת, מחפש תירוצים, גזען, מנשק מזוזות, אוסף קמעות ומשתטח על קברות צדיקים. כה אמרו האליל שלכם המגרבז והמכשפה המזלברת מלשכת היועץ המשפטי.
שפטל:
ברק ובייניש שעמדו בראש בג"צ כמעט 2 עשורים, עיצבו אותו במודע ובמובנה כבית משפט פוסט ציוני מובהק שחייב לפעול נגד יהדותה של המדינה. בג"צ חותר תחת הרוב היהודי הציוני במדינת ישראל באמצעות פסיקות הנוגעות לערבים ולמסתננים. כמו כן הוא פועל באופן לא חוקי כשהוא מבטל חוקים של הכנסת, כיוון שאין לו רשות לכך. החוק קובע שכל גוף שלטוני בדמוקרטיה אינו רשאי לעשות שום פעולה שהחוק לא התיר לו אותה במפורש.
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
לעיון:
http://rotter.net/forum/gil/27766.shtml
אהרון ברק הביא בסדרה של מהלכים לביסוסן של שתי הלכות שאין להן בסיס בחוק:
האחת היא שהממשלה חייבת לקבל את חוות-דעתו של היועמ”ש; השניה היא שהיועמ”ש רשאי לסרב לייצג את הממשלה בביהמ”ש, אם זו פעלה בניגוד לחוות-דעתו.
לדברי פרופ' פרידמן:
“עלה בידי זמיר וברק להנהיג דין שקשה למצוא לו אח ורע בעולם – דין שערער את השלטון, פגע קשה בשלטון החוק והמיר את שלטון המשפט בשלטון המשפטנים” (עמ’ 166).
הדברים הגיעו לביטוי בוטה בפרשת הדחתם של דרעי ופנחסי. ראש הממשלה רבין התנגד בתוקף להדחה, אבל פרקליטת המדינה בייניש, שייצגה את הממשלה בבג”ץ, טענה טענות הפוכות ממה שרצה לטעון שולחה, ראש הממשלה.
הנשיא ברק קבע שאין כאן בעיה: אמנם דעתו של ראש הממשלה הפוכה מזו שייצגה ביניש, אבל דעתה המשפטית היא זו המוסמכת גם בשמו.
בכך הפך הבג”ץ את מי שאמור לשמש יועץ, לסמכות שבכוחה לדבר בשם ראש הממשלה, נוסף על כוחה לתת לממשלה הוראות.
עליון על היועץ, גם בתחום סמכותו להעמיד לדין, הוא רק הבג”ץ.
בכך נקבע כי היועמ”ש הועלה למרום הפסגה, ורק הכיסא (בית-המשפט העליון) גבוה ממנו…
השאלה, האם היועץ המשפטי לממשלה ימלא את התפקיד שנקבע לו בחוק, כלומר ייעץ לממשלה, או שמא במקום זאת ייהפך למפקדה, אינה נוגעת לא לזכויות אדם ולא לסכסוך קונקרטי כלשהו.
היא נוגעת לדרך בה המדינה מתנהלת ולשאלה מי מנהל אותה.
אפשר כמובן לגרוס שאם ימשלו בה גופים שלא נבחרו בהליך דמוקרטי, ישופר מצבן של זכויות האדם. הניסיון האנושי, מכל מקום, מלמד שההיפך הוא הנכון. (עמ’ 173).
https://mida.org.il/?p=22357
מכיר את המערכת המושחתת. הסחבת של השופטים לא רק בבג"צ היא רעה חולה שמעודדת הפרת חוק מכל הכיוונים. השופטים מרשים לעצמם הכל. למרות שלפי התאוריה המשפטית השופט צריך להיות נייטרלי ולא להביע נטייה לצד זה או אחר, בפועל השופטים מתעלמים מכך (כלומר מהחוק) ועושים מה שמתחשק להם, ומה שהכי לא מתחשק להם זה לכתוב פסקי דין
מדובר בהפיכה משפטית מסוכנת ביותר. הפיכה שלמרביתנו קשה לזהות ממבט ראשון ובטח שאין בידנו את הכלים להילחם בה.
היה כאן פוטש משפטי שצלח – וזאת רק כי כולם, במיוחד מי שהיו מסוגלים להגיב – היו תלויים בפסיקות מחוללי הפוטש ונמנעו מלהגיב או למחות פן יבולע להם.
כיום, רק הציונות הדתית יכולה לתת את המענה הנכון.
לא מספיק להתנדב לצבא ולהתקדם שם.
צריך להיכנס בהמונים ללמוד משפטים ולא לחשוש או להיות מושפעים
מהמורים, נציגי האיחוד האירופי, ששולטים שם בפקולטות.
עם קבלת התואר – כל שר משפטים מהמחנה הלאומי צריך לדאוג להכניס אותם
לעבודה בפרקליטות, ללא הנחות ואפליות, אבל בין שווים לבחור את הציוני
והמומלץ.
היועץ המשפטי לא מדבר מפיו. הוא עושה דברם של פקידיו הבכירים שהושתלו בפרקליטות מזה שנים.
את הפרקליטות, משרד החוץ, האקדמיה, התקשורת – יש לכבוש מלמטה.
הנבחרים לא יעשו דבר עבורנו.
האלטרנטיבה הינה מהפכה לא שקטה – ולזה לא כדאי להגיע.
http://rotter.net/forum/scoops1/243962.shtml#41
מי צריך ממשלה אם יועץ אחד ו-15 שופטים קובעים איך תיראה הדמוקרטיה במדינת ישראל.
יש לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו שחוקק על ידי לחץ חוגי השמאל הקיצוני, וכל ייעודו לשמש את השמאל ככלי זמין ויעיל להגן על שונאי ישראל.
לשמוע שוב ושוב את אותם טיעוני הסרק של אנשי החונטה הזו שנמאסה על כל העם היהודי בארצו. טיעוני ההתנשאות על שמירה על דמוקרטיה שכלל אינה קיימת בפועל. מדובר בדיקטטורה אפלה שצעקות רמות קוראות לביטולה והשבת שלטון העם לעם. כמו שאמר פרופ' מאוטנר – העם ינצח בסוף את הכנופיה השמאלנית שהשתלטה על בג"צ ומבצעת משם את פעילותה ושלטונה. די לשקרים.
פרופ' מאוטנר: בג"צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל
פוליטיזציה של משפט
פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM
להלן התמלול המלא:
קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.
בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.
בג"צ הפך למוסד פוליטי.
זה חלק מתהליך.
בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.
כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#1
יש לבטל חוק כבוד האדם וחרותו – חוק מחורר ואמורפי שעורכי הדין בבג"צ הפכו לקרדום לחפור בו את חוסר הישע של מדינתנו, כי השופטים הנוכחיים עושים בו שימוש לרעה נגד העם היהודי ומדינתו.
כולם שם בחרו את עצמם ואינם מייצגים שום דבר מהיהדות או מצורכי העם היהודי.
הם תלושים וחלקם אף מנותקים כליל מהמציאות, מהעם, מהיהדות, מהתנ"ך, מהמשפט העברי, מהמורשת היהודית ומההיסטוריה של עמנו. איש לא בחר בהם והם לא יקבעו לנו מה לחוקק ואיך לחשוב! תפקידם הוא אחד בלבד – לשפוט בין ניצים!
המדינה אינה יהודית ואינה דמוקרטית. השלטון נוהג כלפי יהודים כשלטון זר ומאפשר למערכת משפט (אנגלי וטורקי) לשלוט באזרחים שלא בחרו בה אלא בו.
אכן, בזיון של השלטון, אבל ל"בוחר" אין מה לעשות. הרי ממילא השלטון עושה ככל העולה על רוחו: שימון פרס מפר חוק המפגשים ונעשה נשיא ששווה 60 מיליון שקל בשנה; אריאל שרון מפר כל הבטחותיו לבוחר, ובג"צו מאשר רמיסת זכויות אדם.
בבחירות מתחילה ונגמרת הדמוקרטיה. שעות מדף מצומצמות ביותר.
צריך לפטר שופט שמסכן חיי יהודים ומרחם על רוצחים ערבים.
נכתב בעיתון "ישראל היום" בשישי האחרון, במוסף ( מרדכי גילת, עוזי דיין, מיכל שבת):
"הגענו למקום שבו רבים וטובים הפסיקו להאמין במשטרה, בבתי המשפט, בבנק ישראל ובשופטי בג"צ המשדרים הססנות וחולשה גם בנושאים עקרוניים וערכיים.
הגענו למקום שבו אזרחים נורמטיביים הפסיקו להאמין "בשומרי הסף" בשירות הציבורי.
הגענו למצב שבו רבים מרגישים שאין דין ואין דיין וכל דאלים גבר, שהקשרים מנצחים את הכישורים, שהעשירים רומסים את העניים, שאנשי החושך מכים באנשי האור".
האם השופטים לא צריכים לחשוש שמא הם גורמים לזילות החוק בהענשה מקילה במקרים רבים? לשם מה בכלל יש משפט ושופטים? אתם חייבים תשובות לציבור!
מערכת המשפט חותרת תחת הדמוקרטיה בישראל ומבצעת מניפולציות משפטיות…כדי לעקר ולסרס את תפקוד הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
הטרור המשפטי של שופטי העליון חייב להיפסק. שיטות ההפחדה לא ירתיעו! באם יירצח אזרח ישראלי צריך להעמיד לדין את שופטי בית המשפט העליון על רצח! שופטי העליון חושבים שהעם טיפש ולא מפנימים ש- 78% מהעם חושב שהם לוקחים שוחד כפי שפורסם בעיתון הארץ. רק 22% מהציבור הישראלי סבורים ששופטים לא מקבלים אף פעם שוחד והרוב הגדול סבור ששופטים מקבלים שוחד!
רק 22% מהישראלים סבורים ששופטים לא מקבלים שוחד
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1536267
אולי הגיע הזמן לרגל השנה החדשה שממשלת ישראל תרענן נוהלים ותזכיר לבית המשפט העליון מי הרשות המוסמכת הבלעדית במדינת ישראל לחוקק חוקים ולקבוע את סדר היום הציבורי?
רובו המכריע של העם איבד מזמן את האמון בבג"צ. משמרות המהפכה החוקתית.
הם שמאיימים על העם היהודי ועל כל אחד מאיתנו ועל נציגינו הנבחרים בכנסת ובממשלה!
שופטים הם לא קדושים נוצרים שירדו עם כנפיים הישר מהשמים. הם בסך הכל עורכי דין שלמדו כמה שנים באוניברסיטה את החוק הטורקי – מוסלמי ואת החוק האנגלי – נוצרי – למרבה החרפה והבושה והבורות שלהם.
השופטים הם בורים ועמי ארצות כפי שטוען פרופ' דיסקין. אנשים צרי אופק וחד ממדיים. פסיקותיהם מעוררות בציבור הרחב בוז וסלידה עמוקה כלפיהם! הם בסך הכל פוליטיקאים קטני ממדים מהשמאל ותו לא!
נדרשת רפורמה עמוקה במערכת המשפט שלא תותיר בה דמיון למצב כיום.
אזרחים רבים חשים כבני ערובה בארצם, עם מערכת עלובה, דורסנית ומנותקת, הכופה את עצמה על העם ונציגיו, בסגנון המתאים למשטרים אפלים.
הגיע הזמן לריענון יסודי של המנגנון המשפטי ולנקיון מבצר הצדק למען עתידנו והישרדותנו.
סקר של האיחוד האירופי חושף: 78% מהישראלים סבורים ששופטים מקבלים שוחד
רק 22% מהישראלים סבורים ששופטים לא מקבלים שוחד
רק 22% מהציבור הישראלי סבורים ששופטים לא מקבלים אף פעם שוחד והרוב הגדול סבור ששופטים מקבלים שוחד בתדירות נמוכה או נמוכה מאד. נתונים אלה עולים מניתוח המימצאים של הסקר האירופי החברתי ב- 20 מדינות באירופה,
שכלל 1700 נבדקים בישראל.
בשאלה נוספת על מערכת המשפט התבקשו המשיבים לדרג את המידה שבה לדעתם בתי המשפט מקבלים החלטות הוגנות, בלתי מוטות ועל סמך ראיות. בשאלה זאת נמצאת ישראל בשליש התחתון של הדירוג.
כמו כן סברו הנשאלים בישראל באופן מובהק כי לעשיר סיכוי גדול יותר להיחלץ מהדין מאשר לעני.
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1536267
תגוביות:
1.או ועדת חקירה להתנהלות כנופיות שלטון החוק או פאודה, החורבן כבר כאן.
2.המושג "צדק צדק תרדוף" אינו מוכר למערכת המשפטית ובטח לא למשטרה.
3.אירגון מרושע זדוני ואפל.
4.המימצאים לגבי בתי המשפט חמורים ביותר.
5.אנשים חוששים להתלונן שמא יהפכו לנאשמים.
6.שתי מערכות אכיפת חוק. אחת לפלסטינים ולשמאלנים ואחת לימנים.
7.המשטרה תופסת ובית המשפט משחרר!
8.למרות תמיכת עיתון הארץ, בית המשפט העליון חסר תמיכה ציבורית.
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1536267
בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית את המתרחש במערכת המשפט.
הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם".
פרופ' דיסקין הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.
היתה זו ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותנו והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.
פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010.
http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349
פורסם בתאריך 21 בספט׳ 2015
שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן התארח באולפן הפטריוטים ואמר שמערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה. הפוליטיקאים חוששים מכך ויודעים שאם יצאו נגדה יהיה לזה מחיר
מערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה!
https://www.youtube.com/watch?v=Z8jZ02Y05hw
פרופ' דניאל פרידמן: "מה שאני רואה לא פעם זה שאנשים שמתבטאים בכיוון שאני מדבר עליו, ברגע שהם נכנסים לפוליטיקה, תוך איזה זמן, הם משתנים. אתה רוצה אני אתן לך דוגמאות. למשל תחשוב על לפיד האבא. לפיד האבא כשהיה שר משפטים…למעשה היה חותמת גומי של בית המשפט העליון.
אראל סג"ל: המערכת תופרת תיקים למי שהיא לא רוצה כשר משפטים ולאחרים? אתה חששת מתיק?
פרופ' פרידמן: קודם כל אנחנו מדברים על ההווה או על העבר?
אראל סג"ל: על העבר.
פרופ' פרידמן: אם אנחנו מסתכלים על העבר, אז היו מספר מקרים של העמדות לדין ושל חקירות שאין להן הסבר מתקבל על הדעת. זה מה שאני מוכן לומר. יותר מזה אני לא מוכן לומר.
אראל סג"ל: בזמן שהיית שר משפטים אתה חששת מהמערכת?
פרידמן: אה, נעזוב את ההיבטים האישיים. אני…
אראל סג"ל: אבל זה חשוב, אתה יודע. אנחנו מדברים על דמוקרטיה במובן העמוק ביותר. האם אתה חששת?
פרידמן: אני חושב שאני פעלתי כפי שמצפוני הנחה אותי. אבל נכון הוא שבעבר היו תופעות כאלו. זה נכון ואני מוכן להוסיף עוד משהו. זה נכון שהפוליטיקאים מאד מאד חוששים מן העובדה שאם הם לא ינהגו כפי ש"ראוי" לנהוג, עלולות להיות לזה תוצאות לא חיוביות ביום סגריר.
אראל סג"ל: וואו…
פרידמן: החשש הזה קיים. קיים!
פורסם בתאריך 21 בספט׳ 2015
שפטל:
המשטרה הרקובה שלנו מונחית את מי לחקור ואת מי לא לחקור על ידי פרקליטות המדינה שהיא זרוע של הדיקטטורה של בג"צ. (דקה 34).
לכאורה מי שמנהל את המדינה זו הממשלה, אבל אני מדגיש את הלכאורה כי זה רק לכאורה.
בפועל, אנחנו מדינה שנמצאת באופן מוחלט תחת שלטון בג"צ.
אתם רוצים שנתניהו יחליט. אבל הוא הרי החליט! הוא יחד עם השר לבטחון פנים ארדן החליטו שגל הירש יהיה מפכ"ל המשטרה.
אז מה אם הם החליטו. אבל הדיקטטורה של בג"צ צריכה לאשר את ההחלטה הזו.
דוגמא נוספת: הממשלה החליטה השבוע לייבא 20000 פועלים מסין שיעבדו בבנין ויזרזו את כל תעשיית הבנין שלנו אבל הדיקטטור וינשטיין, שהוא למעשה מחבל משפטי כפי שאנחנו רואים מדי יום ביומו, אומר לא, לא , לא, אני לא אוכל להגן על זה בבג"צ. כלומר הממשלה יכולה להחליט עד מחר. זה לא עוזר! זה לא עוזר.
אני חושב שהממשלה יכולה וגם צריכה לפרק את הדיקטטורה הזאת של בג"צ וניתן לפרק אותה בקלות. אני בחוברת שלי מציע את הדרך שלא ניתן לעצור אותה כיצד לפרק את הדיקטטורה של בג"צ לרסיסים.(דקה 17 עד 21:30).
אני הוצאתי לאחרונה חוברת שבקרוב תועלה לעמוד הפייסבוק שלי, על מנת שכולם יוכלו לקרוא זאת ואני מרצה על הנושא הזה בפני קהלים שונים כולל באקדמיה, תחת הכותרת: הדיקטטורה של בג"צ.
צריך וניתן לפרק את הדיקטטורה הזאת של בג"צ.
http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FHDGDL&c41t4nzVQ=KL
יש לשאול את השרלטן כחלון על איזה חלשים מגן בג״צ שכן הוא נמנע מלטפל בחונטה בטענה זו.
האם על האומללים בדרום תל אביב שמסתננים פושעים אפריקנים (רק לפושע אפריקני יש 5000 דולר לצורך חדירה לא חוקית לטריטוריה לא לו) שמחרבנים להם בכניסות לבתים, גונבים להם את החצרות והופכים אותן לחמארות לעבריינים ושתיינים אפריקנים אלימים, רוצחים את הזקנות, וממררים את חייהם במשך 7 שנים בגלל שופטים הזויים שאינם אלא עורכי דין שלמדו קצת באוניברסיטה ולא קדושים עם כנפי מלאכים.
בג״צ כדברי פרופ׳ מאוטנר הוא מרכז פעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת והעתיק פעילותו לשם.
זו גניבת שלטון ברמיה ועל זה מגן הנבל כחלון והנבל ליברמן שחובתו היתה צריכה להיות לטפל במערכת הרקבון הנקראת מערכת המשפט הישראלית אחרי הטיפול שהיא נתנה לו 17 שנים בגלגלי האינקוויזיציה שלה…
התמיכה התקשורתית האדירה לה זכה ביהמ"ש העליון, ובעיקר נמיכות קומתם של נבחרי הציבור בשני העשורים האחרונים, העניקו לשופטינו אשליית ריבונות, שדינה, באיחור של 22 שנים, להתפוגג • במידה ו'יש עתיד' ו'התנועה' ינטרלו את יוזמת החקיקה המחודשת של חוק המסתננים, על הימין לגבות מהם מחיר פוליטי כבד ולהפוך את הסוגיה לנושא המרכזי על סדר היום
מבלי להיגרר להגזמות מיותרות, הדיון שנערך הבוקר בוועדת-הפנים של הכנסת הוא רגע היסטורי. לראשונה מאז ביצע אהרון ברק את ההפיכה השלטונית המכונה המהפכה השיפוטית, נראה שכנסת ישראל והממשלה זוקפות קומה ומתחילות לתבוע חזרה את ריבונותן המחוללת.
"אסור לקבל את החלטת בג"ץ כסוף פסוק, החברה הישראלית לא יכולה לספוג את המסתננים", אמר שר הפנים גדעון סער, והודיע שיביא לאישור הכנסת חוק מחודש עד סוף החודש. בכל מדינה דמוקרטית בעלת סדרי שלטון תקינים היו דברי סער מובנים מאליהם. כפי שהודה נשיא בית-המשפט העליון עצמו, השופט אשר גרוניס, החלטת בית-המשפט לפסול את חוק המסתננים בעייתית ביותר, וממשיכה את המגמה שבה השופט שם עצמו למחוקק.
השופט פוגלמן יכול לדון כאוות נפשו בתחביבי שעות הפנאי של המסתננים ובאפשרויותיהם למצוא זיווגים ושידוכים במתקני השהייה – לא הוא הנושא באחריות. לא בו בחרו אזרחי ישראל על-מנת לאזן בין הצרכים והשיקולים השונים, לא הוא אמור לספק פתרונות לתושבי השכונות, ולא הוא שייתן את הדין במידה ובעקבות התערבות בית-המשפט יסתננו לישראל עוד מאה אלף אפריקנים.
במדינה דמוקרטית העם, באמצעות נציגיו, הוא הריבון. הסיבה לכך שהשופט פוגלמן מתבלבל ומאמין שהוא הריבון פשוטה: מזה למעלה מעשרים שנים מקבלות הממשלה והכנסת את תכתיבי אהרון ברק, דורית בייניש וחבריהם, כאילו מדובר בגזירת גורל שאין לעמוד בפניה.
אלא שכפי שניתן לראות עם חקיקת חוק המסתננים לאחר פסיקת העליון לפני כשנה, וכפי שניתן יהיה לראות בעוד שבועות ספורים, ביהמ"ש העליון פועל אך ורק מתוקף הסכמתה (או רפיסותה) של הכנסת.
בדמוקרטיה הפרלמנט הוא שקובע מהו העונש על כניסה בלתי-חוקית לתחומי המדינה, והממשלה קובעת מהי מדיניות ההגירה הרצויה.
אנשי מחלקת ההגירה, הסוהרים במתקן השהייה, ופקידי משרד הפנים ורישום האוכלוסין, כפופים כולם לשר הפנים, לא לעוזי פוגלמן. משכורתו של פוגלמן, כמו גם סמכויותיו, משך כהונתו והגדרות תפקידו, נקבעים כולם בכנסת. כך גם הרכב הוועדה למינוי שופטים.
בניגוד לרשויות המחוקקת והמבצעת, שכוחן נמסר להן מידי הציבור – ויש להן כוח זה רק בזכות העובדה שביכולתנו להחליפן במידה והן פועלות באופן לא אחראי – כוחה של הרשות השופטת נשען על הכבוד שרוחשות לה הממשלה והכנסת. משום כך, ברגע שבית-המשפט הופך עצמו לשחקן פוליטי, רומס את הפרדת הרשויות ונוטל סמכויות של ריבון, הוא מנסר את הענף עליו הוא יושב ומוביל לצמצום סמכויותיו.
המאבק על הריבונות
התמיכה התקשורתית האדירה לה זכה ביהמ"ש העליון, ובעיקר נמיכות קומתם של נבחרי הציבור בשני העשורים האחרונים, העניקו לשופטינו אשליית ריבונות, שדינה, באיחור של 22 שנים, להתפוגג. השאלה היחידה היא יחסי הכוחות בכנסת.
המאבק בכנסת על ריבונות דמוקרטית מול אוליגרכיה-משפטית ברור: בצד אחד עומדים ח"כים דוגמת גדעון סער, איילת שקד, יריב לוין ומירי רגב (שהבריקה היום ביחסה לשופט פוגלמן). מולם ניצבים שלוחי העליון, ובעיקר שרת המשפטים לבני, שהפכה לאגרוף הפוליטי של ביהמ"ש, וכנראה גם השר פירון, שהתבטאויותיו בעבר מלמדות שגם הוא רואה עצמו מחויב לשופטי העליון יותר מאשר לציבור הרחב.
במידה ו'יש עתיד' ו'התנועה' ינטרלו את יוזמת החקיקה המחודשת של חוק המסתננים, על הימין לגבות מהם מחיר פוליטי כבד ולהפוך את הסוגיה לנושא המרכזי על סדר היום.
יידעו אזרחי ישראל שהצבעה ללפיד או לבני משמעה אור ירוק ל-100 אלף מסתננים, וידעו לפיד ולבני שסיסמת הבחירות של 'הליכוד' ו'הבית היהודי' צפויה להיות 'הצבעת לפיד, קיבלת פוגלמן', ו'הצבעת לבני, קיבלת סודן'. גם יורשו של גדעון סער בתפקיד שר הפנים צריך להבין כי אם ייכנע לעליון הוא עתיד למצוא את עצמו מחוץ לרשימת הליכוד בבחירות הבאות.
בשנים האחרונות הבשיל רוב עצום בציבור שמצפה מנבחריו להעמיד את ביהמ"ש העליון במקומו ולהחזיר את האיזון שבין הרשויות. היומרנות והקיצוניות של בית המשפט ביחס לסוגיית המסתננים הפכו לקש ששבר את גב הגמל. פוגלמן וחבריו באו לקלל ויצאו מברכים.
https://mida.org.il/2014/10/06/%d7%91%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a7%d7%9c%d7%9c-%d7%95%d7%99%d7%a6%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d/
תגוביות:
1.כל מילה במקום!!! מי שמחליט זה העם שבוחר את נציגי לפרלמנט ולא חבורת שמאלנים שבוחרים את עצמם.
2.מילים כדורבנות! מאמר מדוייק!
3.ממשלת ישראל כבר ביטלה החלטות של בג”צ כשהן הרגיזו אותה (נתניהו בתור שר אוצר בזמנו על החלטה כלכלית), כך שמתי שזה חשוב לעומדים בראש, הם יודעים יפה מאוד להראות מי הבוס.
מי שמנהל היום את המדינה זה לא הכנסת, זה לא הממשלה, זה 15 שופטי בג"צ שלא נתונים כמובן מכוח עצמאות המשפט לשום פיקוח כלשהו ויכולים לעשות ככל העולה על רוחם וכך הם עושים, תוך יישום השקפתם הפוליטית, כי גם את זאת צריך לשוב ולזכור – בג"צ איננו בשום פנים ואופן בית משפט פוליטי.
לא ולא!
בג"צ הוא גוף פוליטי שפועל בשדה המשפט כדי להגשים את מטרותיו הפוליטיות. את זאת יש לזכור ואת זאת יש לרסק.
http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GHDJGF&c41t4nzVQ=KL
"אני חושב שאחת המסקנות המיידיות שאפשר להסיק זה העובדה שמערכת המשפט שכבלה את ידינו פעם אחר פעם מלהעביר חוקים ומלקבל החלטות נדמה לי שמפנימה היום שלו היו מתקבלים מראש היו יכולים למנוע את גל הטרור הזה.
אי אפשר להמשיך ולהתנהל באותה דרך.
כל ההחלטות שהתקבלו למשל בענין החמרת ענישה לזורקי אבנים לרבות ההצעה שאני הגשתי אתמול לממשלה ושבאה לשלול רשיונות נהיגה לאותם ערבים, כל הדברים האלה הוצעו כבר מזמן ונפסלו על ידי המערכת המשפטית.
גם העובדה שאותם מסיתים, חברי הכנסת הערבים ובראשם חברת הכנסת זועבי, במקום שיועמדו לדין, פעם אחר פעם נחלצו בחסות מערכת המשפט ואושרו על ידי בג"צ אחרי שנפסלו מלרוץ לבחירות.
אני חושב שיש היום יותר הפנמה שההסתה הזאת שמתחילה בכנסת, ממשיכה בדגלים ובמפגינים שעומדים רעולי פנים עם שלטים מסיתים, ובסוף מסתיימת עם בקבוקי תבערה וסכינים וצריך לטפל בשרשרת הזו מראשיתה, כדי לא למצוא את עצמנו שוב מול גל טרור".
https://www.youtube.com/watch?v=W_1Lwy42RC0
פורסם בתאריך 12 באוק׳ 2015
בראיון ליומן הצהרים של קול ישראל ובהתייחסות לגל הטרור, אומר השר יריב לוין כי מערכת המשפט כבלה את ידי הדרג המדיני ולולא כבילת הידיים היה ניתן למנוע את גל הטרור. 12.10.15 בראיון אצל אסתי פרז.
https://www.facebook.com/Meshilut/videos/831841043601603/
שופט עליון בארה"ב: "כשאני רוצה לוודא שביהמ"ש שלנו לא כל כך רע אני מסתכל על בג"ץ"
כך אמר לאחרונה שופט העליון בארה"ב, אנתוני סקלייה.
סקלייה מסביר כי תפקידו של בית המשפט אינו לראות דרך החוק את מה שהוא חושב שנכון, אלא לראות מה החוק אומר שנכון.
הוא מבקר בהקשר הזה את בית המשפט בו הוא חבר, אך אומר כי אם הוא רוצה לראות שבית המשפט העליון האמריקני לא כזה רע בהסתכלות הזו, הוא מעיין בפסקי הדין של בית המשפט העליון הישראלי.
העמדה הזו של השופט אנתוני סקלייה היא חשובה בפני עצמה, נראה כי גם בקרב העליון האמריקני יש חולקים על תפיסתו המתנגדת נחרצות לאקטביזם השיפוטי, ומחלוקות בהקשר הזה בין שופטים הן דבר טבעי.
רק כאן, בבית המשפט העליון שלנו לא מצאנו שופט שרואה את האקטביזם השיפוטי כבעיה. היה ניתן לצפות שבית משפט שמייצג ציבור במדינה כל כך רב גונית יכיל בתוכו גם שופטים בעלי דעות כמו סקולה. אך אין כזה אצלנו.
כשמישהו יגיד ששופטי בג"ץ מייצגים את הציבור וערכיו, והעליון לא עשוי עור אחד, תיזכרו שאצלנו נעדרים שופטים בעלי דעה כל כך לגיטימית כמו סקלייה.
https://www.facebook.com/Meshilut/photos/a.498627813589596.1073741829.306539462798433/836223659830008/?type=3
"אם תמשיך המערכת המשפטית לדקדק ברחמנות על מחבלים ומשפחותיהם צריך יהיה להעמידה במקומה בחקיקה", טוען יוגב.
אל"מ במיל' ח"כ מוטי יוגב מתייחס הבוקר (חמישי) לפיגוע הירי אמש סמוך לאבני חפץ בו נפצע שאול ניר באורח קשה ורעייתו רחל נפצעה באורח קל.
"פיגוע הירי ליד אבני חפץ שבשומרון, שבין היתר התאפשר כתוצאה מהקלות שניתנו לאוכלוסיה הפלשתינית, יחד עם פיגועי הדקירה יומיום בחברון, בירושלים ובמקומות נוספים, מבהירים לנו שלצערנו עדיין איננו מרתיעים את המחבלים", טוען יוגב.
לדבריו, "הניסיון מורה שהמוות האישי אינו מרתיע את המחבלים הפועלים ממניעים אידיאולוגיים וממניעים אחרים. הנסיון מורה שידיעת המחבל שמשפחתו תסבול ממעשהו, שביתם יהרס, שהקרקע תופקע לרכוש מדינת ישראל, שכל כסף שיעבור לחשבון המשפחה לעידוד הטרור יחולט, שמשפחתו תגורש ממקומה ותוגבל בהגבלות שונות, כל התגובות הללו מרתיעות מחבלים פוטנציאליים מלפעול".
"נותר לשאול מי מעכב מלבצע את כל זאת ולהציל חיי אנשים? תוהה יוגב ומשיב, "אכן זו המערכת המשפטית: חלק מיועציה, פרקליטיה ושופטי בג"צ שמעכבים ואף מונעים מלבצע פעולות מרתיעות אלו".
"אם תמשיך המערכת המשפטית לדקדק ברחמנותה על מחבלים ומשפחותיהם ובכך להתאכזר לאזרחי ישראל הנפגעים ממתקפת הטרור, צריך יהיה להעמידה במקומה באמצעות חקיקה מרתיעה ומצילת חיים", קובע יוגב.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/311663
תגובות:
1.צריך לעשות את זה עכשיו! לא ייתכן ששופט שלא נבחר על ידי הציבור, יכול לבטל החלטה של ראש ממשלה שנבחר על ידי הציבור. זאת דמוקרטיה?
2.נתתם להם שנים לבנות תשתיות מוצקות. עכשיו להוריד אותם צריך הרבה תוכמה. הם עלוקות של המדינה שלא מוכנות לוותר על השלטון הדיקטטורי.
3.יש לפעול בכל הכוח והאמצעים להגביל את בג"צ בחקיקה ויפה שעה אחת קודם! על מנת שלא נחייה פה בארץ על פי גחמותיו (ותחבולותיו) של הדבר המעוות והמרושע הזה. זה בנפשנו, לא פחות!
4.מערכת המשפט פועלת לפי הנחיות שלום עכשיו. יבוא יום ויועמדו לדין בגין פשעים נגד העם היהודי.
5.מציע לרכז במסמך שיופץ בכל התקשורת את כל האירועים שבהם נפגעו יהודים בגלל פסיקות בג"צ שהקלו על האוכלוסיה הפלסטינית. בסוף כל שנה להפיץ הדו"ח.
עו"ד יורם שפטל:
משמעות פסק הדין ההזוי של בג"צ בנושא המסתננים היא אחת ואין בלתה, שמדינת ישראל איננה יותר מדינה יהודית בזכות.
מדינת ישראל על פי החובה שכפה עליה בג"צ בפסיקתו, הופכת להיות מדינת כל מסתנניה.
לא מדינת כל יהודיה, אלא מדינת כל מסתנניה.
זאת המשמעות ואין בלתה ואנחנו צריכים לזכור זאת ולהבין זאת כדי להבין את ההשפעות ההרסניות הצפויות מפסק הדין של בג"צ אם אכן הכנסת תהיה חסרת אונים ולא תעשה את מה שמתבקש, כדי לשים סכר לידו הרעה והפוגעת של הבג"צ כפי שבא לידי ביטוי בפסק הדין.
מהי אם כן התרופה נגד בג"צ?
התרופה צריכה להיות חוק יסוד שכותרתו תהיה "הגנת המדינה מפני מסתננים" ובג"צ עצמו פסק שמול חוק יסוד הוא עומד חסר אונים. הוא לא יכול לעשות כלום לחוק יסוד.
לכן החקיקה בסוגיית המסתננים חייבת להיות תחת המטריה של חוק יסוד. חוק יסוד הגנת המדינה מפני מסתננים. והחוק הזה צריך להכיל 3 סעיפים:
1.הסעיף הראשון – כל מסתנן ייעצר עד לסילוקו מהארץ לא לפרק זמן מוגדר אלא לפרק זמן בלתי מוגבל. תראו באיזו מהירות בתי המעצר יתרוקנו ממסתננים. תראו באיזו מהירות הם פתאום יסכימו לנסוע לאותה מדינה אפריקנית.
2.הסעיף השני – איסור ההעסקה עם עונש חריף ביותר של לפחות חמש שנות מאסר למי שמעסיק מסתנן במדינת ישראל ובפעם השניה לשקול את החרמת העסק שלו.
3.הסעיף השלישי – איסור מוחלט וגורף על השכרת מקרקעין למגורים או לכל מטרה אחרת למסתנן ומי שיעשה זאת, רכושו יוחרם לטובת המדינה ויימסר לחסרי דיור ישראלים ובג"צ יהיה חסר אונים לחלוטין מול החוק הזה משום שכותרתו תהיה חוק יסוד. הגיע הזמן שכנסת ישראל תשנס מותניה, תאזור עוז ותחוקק חוק כזה אם חפצים אנו שמדינת ישראל תוסיף להיות מדינה יהודית. ולא, אבדנו!
בג"צ פסק: ישראל – מדינת כל מסתנניה
http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FLKFKE&c41t4nzVQ=EEJ
החל מדקה 47
…
לסלק את ניצן מתפקידו
שי ניצן משקר שוב ושוב ושוב, כמו גם היועמ"ש יהודה וינשטיין, כדי לטשטש את חלקו בשיבוש הליכי חקירה ומשפט ובאחריות לאי-מניעת התאבדותו של ברכה. חמור מכך: ניצן, יחד עם וינשטיין, סיכל את יוזמתו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, עליה הודיע פומבית מיד לאחר התאבדות ברכה, להקים צוות מקצועי לבדיקת נסיבות התאבדותו של ברכה. צוות בדיקה אמור היה לקבוע: האם היה אמת בפרסומים ב-News1 ובתפקיד ראש יאח"ה אכן ישב קצין מושחת; האם התקיימה חקירה סמויה נגד ברכה על-ידי מח"ש; והאם התגלו ממצאים שהפלילו את ברכה. השר ארדן הטיל על מפכ"ל המשטרה דאז, בנצי סאו, להקים צוות בדיקה. אך בניגוד לאינטרס הציבורי – לבדוק או לחקור מדוע התאבד ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה: שי ניצן ויהודה וינשטיין הורו לארדן להימנע מהקמת צוות בדיקה, ובכך סיכלו בדיקה ובירור האמת. וינשטיין מסיים תפקידו בסוף ינואר 2016. וטוב שכך. עתה, מחמת התנהלותו המפוקפקת של שי ניצן, יש מקום לפעול לסילוקו מתפקיד פרקליט המדינה.
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-108585-00.html
תגוביות:
1.אין יותר אמון בפרקליטות בגלל ניצן ודומיו. שי ניצן היה שקרן, נותר שקרן ומינויו על אף הכרת עובדה זו ברבים, היה איתות לכך שכלום לא ישתנה בפרקליטות ושתרבות ההונאה והשקרים הרווחים בה תימשך. זה המצב כיום, וכדאי שגם יואב יצא מהאשליות: כל עוד הם לא עפים מהתפקיד ועומדים לדין – הרקב שם ימשך.
2.בגלל רות דוד, שי ניצן והרבה אנשים טובים שבטוחים שזדורוב חף מפשע, רבים מתים ששי ניצן יתבע את יואב יצחק על זה שהוא מפרסם שהוא שקרן רמאי ונוכל ויקרע לו את הצורה. ועד שזה יקרה מאמינים ליואב יצחק ומאמינים ששי ניצן סתם נוכל קטן שיחד עם עוד כמה חלאות מכסים ומגינים על מערכת מושחתת, שגורמת לציבור לא להאמין בה.
3.עלילות שי ניצן: הנה קומץ מההחלטות שקיבל שי ניצן בתפקידו הקודם בפרקליטות המדינה:
א.הורה לאפשר התפרעויות של אנרכיסטים נגד חיילי צה"ל, גם כשחיילים נפצעו.
ב.סרב לפעול נגד תערוכה שהציגה את שר החוץ ליברמן באופן מבזה ומשפיל.
ג.סגר כמאה תיקי חקירה בעניין אלימות שוטרים במהלך הפינוי בעמונה.
ד.הפעיל כלי אכיפה שנועדו למלחמה בטרור – כלפי מתיישבים שהשתתפו בהפגנות.
ה.ניהל מאבק נגד חוק החנינה למפגינים נגד ההתנתקות (חוק שבג"צ אישר, בניגוד לדעתו).
ו.הכריח מרצה באוניברסיטת חיפה להתחייב לא להתבטא נגד ערבים, ומנגד לא עשה דבר נגד מרצה באוניברסיטת בן גוריון שקרא לשבור למתנחלים את המפרקת
ז.סגר תיק נגד דנה אולמרט (הבת של) כשהפגינה עם אנשי שמאל מול בית הרמטכ"ל, בעוד שאסר על קיום הפגנה מול בית אלוף פיקוד המרכז.
4.ויש עוד מעללים של שי ניצן. ניצן גם התחמק מלטפל בתלונות רבות שהוגשו נגד בלוגר שקרא לרצח חיילי צה"ל ולרצח אהוד ברק. אותו בלוגר, שאימץ את הכינוי אלברט שני, קרא למעשה לחיסולה של ישראל.
5.שי ניצן הוא בושה למערכת המשפטית. מזמן היו צריכים לסלקו.
6.ניצן תתפטר או תגיש תביעה על לשון הרע נגד יואב יצחק.
7.מפחיד לחשוב שמערכת המשפט מזוהמת מלמעלה עד למטה.
נו והיכן שר הבטחון בנימין נתניהו? מדוע איננו פועל ופוצה פה? את כל הטענות כלפי בית המשפט העליון ושופטיו צריך להפנות רק לאדם אחד – נתניהו.
תראו מי שמדבר: השמאל (בתחפושת ימין), זה שגרם לרמיסת הדמוקרטיה על ידי העצמת כוחה של מערכת משפטית מוטה שמאלה, עומד עכשיו בצד ומסיט את האשמה לעבר נתניהו – זה שמנסה לחלץ אותנו מהמלכודת שטמן לנו השמאל.
בגץ = עריץ מרושע השונא את עם ישראל ארץ ישראל ותורת משה
כונפיה שהשתלטה על המדינה בעורמה
שישה בתים מתוך מאה לא חוקיים איזה יופי של בג"ץ שמג"ץ
רק יהודים חייבים להיות צדיקים
ערבים בבניה בלתי חוקית – יוק.
כך נוהג העליון
הבגץ מעצים את הבניה הפראית של תטשבי מזרח ירושלים עוזר לערבים להתעצם כדי להרוס את המדינה הגיע הזמן חהרוס את העליון ויפה שעה אחת קודם
כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים.
של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג”ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים.
ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע”י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים.
המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם.
בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג”צ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר “הישראלית”, כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה –
בג”צ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע”י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן.
ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן.
אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים:
האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור.
מי הרשה לחולרות האלה להעניק “זכויות” לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?
קיום המדינה בסכנה, ישראל צועדת לקראת אפוקליפסה, ויתורי אהוד ברק לערבים מערערים את יסודות הציונות, אהרון ברק מנסה להנהיג מעין דיקטטורה שיפוטית, התקשורת נפלה לידי קבוצת מיעוט, בקיצור, הטיטאניק בדרכה למצולות והתזמורת ממשיכה לנגן אופרטות עליזות
השופט לנדוי, מה דעתך על נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק?
הנשיא ברק מוביל לדעתי את בית המשפט העליון ואת הרשות השופטת בדרך לא דרך. האיש היקר הזה הוא בשבילי חידה. השאלה מה מריץ את אהרן ברק היא שאלה שאין לי עליה תשובה".
מה מטריד אותך? מה בדרכו ובאישיותו המשפטית של נשיא בית המשפט איננו לרוחך?
"אני חושב שהנשיא אהרן ברק לא השלים ולא משלים עם המקום הראוי שצריך להיות לבית המשפט בין רשויות המשטר שלנו".
האם היעד שלו הוא להשליט את המשפט על כל תחומי חיינו?
"לא להשליט את המשפט, אלא להשליט ערכים מוסריים מסוימים כפי שהם נראים לו. וזו כעין דיקטטורה שיפוטית שאינה נראית לי כלל".
האם הבעיה היא שהמטרה מקדשת אצלו את האמצעים?
"אני חושב שהנשיא אהרן ברק לא השלים ולא משלים עם המקום הראוי שצריך להיות לבית המשפט בין רשויות המשטר שלנו".
האם היעד שלו הוא להשליט את המשפט על כל תחומי חיינו?
"לא להשליט את המשפט, אלא להשליט ערכים מוסריים מסוימים כפי שהם נראים לו וזו כעין דיקטטורה שיפוטית שאינה נראית לי כלל".
האם ניכרת אצלו נטייה לרכז עוד ועוד כוח במערכת שבראשה הוא עומד?
"כן. כוח שלטוני. וזה בעיני לא נכון. זה מוליך למבוי סתום. כי בית המשפט נכנס לתוך מים עמוקים מדי. לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות והדבר הזה מסוכן הן למדינה והן לבית המשפט. מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים ומסוכן לבית המשפט, מפני שכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו: האמון בניטרליות של המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות, כי כאשר בית המשפט מייצג דעה מסוימת, פרוגרסיווית ככל שתהיה, הוא מקומם חלק ניכר של הציבור שמתחיל לתקוף אותו בצורה גסה, אבל לצערי אני חייב לומר שבית המשפט תורם להיווצרות המצב הזה בכך שהוא נכנס לתחום שאינו תחומו. בכך שהוא לוקח על עצמו להכריע בעניינים של אמונות ודעות אשר המקום להכריע בהם הוא הכנסת".
האם בית המשפט איבד את הענווה שלו?
"בוודאי. הוא מגלה התנשאות ויומרנות.
מה שקרה בארץ הוא שבית המשפט הוא שלקח לעצמו את הבכורה במו ידיו והתהליך הזה איננו נכון בעיני.
בסופו של דבר אני מתנגד לפסק דין קציר מפני שהוא מתעלם מן העובדה שאנחנו מדינה מתגוננת אשר אסור לה להתאבד.
יש אמירות מסוימות בפסק דין זה שמהן אפשר ללמוד שערך השוויון עומד מעל כל ערך אחר. שוויון בכל מחיר. ואני שואל: גם אם השוויון מביא להרס המדינה? הלא פסק הדין קציר נוגע לבעיות כואבות מאוד. יש כאן אפשרות של קריעת חבלי ארץ מן המדינה. של אירידנטה ואם נתעלם מכך ונשלים עם תוכנית הפעולה של הלאומנים הקיצוניים בין בני המיעוט הערבי לניתוק הגליל והנגב ממדינת ישראל, זה עלול להוליך לריסוק המדינה. זו עלולה להיות התאבדות".
זו איזו אווירה ציבורית כללית שבאה לידי ביטוי גם באקדמיה וגם במשפט. היא מאוד מטרידה אותי. לפעמים היא גורמת לי לחשוב על הטיטאניק. על כך שבזמן שהטיטאניק כבר החלה לרדת למצולות, התזמורת עדיין ניגנה באולמות העליונים מנגינות אופרטה עליזות. זה המצב כפי שאני רואה אותו היום. גם כשאני קורא את העיתון לאדם החושב אני מוצא בו הרבה מנגינות אופרטה כאלה, שאין להן שום קשר עם המציאות, שמנותקות לגמרי ממה שקורה סביבנו.
לראיון המלא:
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#162
פרופ' דיסקין:
"חוק חרוט אין לו משמעות במדינת ישראל לכאן או לכאן.
במדינת ישראל לא חשוב בכלל מה כתוב בחוק. בית המשפט בישראל בכלל לא מתייחס אל החוק. בית המשפט קבע הלכה שבעצם כשהוגש כתב אישום אדם לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו. מה שכתוב בחוק בכלל לא רלוונטי. בתי המשפט בכלל לא מקיימים את החוק.
אנחנו לא חיים במדינה שמתקיים בה שלטון החוק. שלטון החוק פירושו שלטון החוק החרוט שיש בו הגיון כלשהו. שלטון החוק הוא כקליפת השום בעיני מי שמופקד על שלטון החוק.
המשטרה, היועץ המשפטי ובראש ובראשונה בית המשפט העליון לא שומרים על שלטון החוק. הם עושים כטוב בעיניהם. מה שמשחק במדינת ישראל זה לא החוק אלא מה שבא לבית המשפט העליון. לכן מדובר במצב מאד מאד חמור.
ולכן בעצם אנחנו נמצאים במדינה שבמידה רבה היא לא מדינה דמוקרטית. היא נתונה בשלטון ובהחלטות סופיות של איזשהו גוף אוליגרכי שכמו שאנחנו יודעים גם בוחר את עצמו ושלטון החוק לא חשוב בעיניו. לא חשוב מה יהיה כתוב בחוק. החוק לא משנה בכלל. בית המשפט לא יחשיב את החוק. אין חשיבות בכלל מה כתוב בחוק. החוק גם הוא יפעל קדימה וגם אם הוא יפעל רטרואקטיבית זה לא משנה בכלל. החוק לא נחשב בעיני בית המשפט העליון לרבות נשיאיו".
אראל סג"ל: אני רואה שאתה לא מפחד מזרועות בית המשפט שיפעל נגדך על דבריך אלה?
פרופ' דיסקין: יש סיבה לפחד. בהחלט יש סיבה לפחד ויש גם סיבה טובה יותר – לומר את האמת, בפרט אם מגיעים לגיל מתקדם כמוני".
https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C16-10-2017-1101
השופטים הם לא אלוהים
כבר יותר מעשור מנסה הממשלה למצוא דרכים לטיפול בבעיית מבקשי המקלט, וכבר למעלה מעשור שארגוני הסיוע אצים־רצים לבג"ץ כדי לסכל כל מהלך של הממשלה. ובג"ץ, כמעט תמיד, כופה את עמדת הארגונים. האם זה סביר?
ובכן, בשוודיה הוחלט על גירוש מבקש מקלט בן 106 לאפגניסטן, מדינה שמסוכנת יותר מאריתריאה, רואנדה ואוגנדה, ביחד ולחוד. רבים אחרים הוחזרו בכוח, בכפייה, לאותה מדינה. ובכלל, צמד המילים המאיים "החזרה בכפייה" הוא בעיקר הונאה, משום שכל ההחזרות למדינות הללו הן לא מרצון אלא בכפייה, וכל מדינות המערב מחזירות בכפייה. אבל רק בישראל האקטיביזם השיפוטי מגיע לרמות מפחידות שמשבשות סדרי שלטון ופוגעות בדמוקרטיה. לא בשוודיה, בישראל. ובסופו של יום תעמולת השקרים הופכת את שוודיה למודל הראוי ואת ישראל למצורעת.
הנימוק המרכזי להתערבות בג"ץ בהחלטות הממשלה ולפסילת חוקים הוא "מותר השופט על הפוליטיקאי". שהרי שלטון החוק אינו רק שלטון הרוב. שלטון החוק, אומרים לנו שוב ושוב, ובצדק, הוא גם שלטון זכויות היסוד. ומי יגן עלינו מעריצוּת הרוב? השופטים. רק השופטים.
אלא שלתיאוריה הזו אין אחיזה במציאות.
אין שום הוכחה היסטורית שהשופטים שומרים יותר על זכויות יסוד מפוליטיקאים.
אהרן ברק, הכהן הגדול של האקטיביזם השיפוטי ושל פגיעה בדמוקרטיה לטובת שלטון האוליגרכיה השיפוטית, הרחיק את עדותו עד גרמניה, זו של ויימאר, ואחר כך הנאצית, כדי להצדיק את האקטיביזם. בראיון לעיתון זה, ב־2015, טען ברק ש"בגרמניה של שנות ה־30 בית המשפט לא יכול היה לפסול חוקים… אני מאמין באמונה שלמה שאם היה אז לגרמניה בית משפט חזק וביקורת שיפוטית, אפשר היה למנוע את היטלר".
זה לא נכון.
בית המשפט העליון של גרמניה נטל לעצמו כבר ב־1925 את הזכות לפסול חוקים.
זה הציל את הדמוקרטיה? כמו כוסות רוח למת. אחד מגדולי השופטים בארה"ב בכל הזמנים, לרנד הנד, אמר ש"אם הדמוקרטיה מתה בלבבות, אין שום בית משפט חוקתי שיוכל להציל אותה". הנד, מיותר לציין, היה מתנגד בוטה לאקטיביזם. אצלנו היו הופכים אותו, מן הסתם, לאדם חשוך, משום שזו השיטה – כל מי שמתנגד לחיזוק האוליגרכיה הופך לאויב הדמוקרטיה.
זה מחזיר אותנו לסוגיית "פסקת ההתגברות".
היא כבר קיימת, למשל, בחוקה הקנדית, ואין צורך ברוב מיוחד כדי להתגבר על הוראות החוקה או כדי להחזיר לתוקף חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט העליון.
למעשה, גם ברק עצמו הבהיר בעבר בהאי לישנא: "הכנסת, בהיותה מודעת שחוק שחשוב לה מאוד לחוקק פוגע בזכות חוקתית, יכולה לחוקק חוק כזה ברוב מיוחס ולתקופה מסוימת. כלומר, שהחוק יהיה זמני. אני מאוד בעד הדבר הזה".
למעשה, זה בדיוק מה שקרה ב"פרשת מיטראל". הכנסת אסרה על יבוא בשר לא כשר. בג"ץ קבע שמדובר בפגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק (תוך התעלמות בוטה מחוק יסוד שקובע: ישראל היא "יהודית ודמוקרטית") וקיבל את העתירה. הכנסת הוסיפה את פסקת ההתגברות לחוק יסוד חופש העיסוק, ובג"ץ בעקבות עתירה נוספת הכיר בסמכות הכנסת — ודחה את העתירה.
אבל עכשיו, הפלא ופלא, קמים חסידי האוליגרכיה וטוענים שפסקת ההתגברות היא סכנה לדמוקרטיה. איך בדיוק? קנדה פחות דמוקרטית?
השינוי בחוק יסוד חופש העיסוק לא היה דמוקרטי? הרי שלילה מוחלטת של פסקת ההתגברות לא רק מנוגדת לשכל הישר ולתקדימים, הן בקנדה והן בישראל, אלא שהיא מעניקה למעשה מעמד מעין אלוהי ועליון לבג"ץ.
אפשר יהיה לפרק את הכנסת ולהעביר את השלטון לשופטים. הרי הם כבר סיפחו לעצמם את הסמכות להעניק אזרחות לתומכי חמאס בירושלים, לתת הוראות בעניין אספקת חשמל לעזה, ועוד ועוד. על מצב שכזה אמר הנשיא האמריקאי אברהם לינקולן ש"אם המדיניות תיקבע על ידי השופטים, יחדל העם להיות השליט".
אין צורך לאהוב את שלטון הימין או הליכוד כדי להבין שלפעמים, רק לפעמים, הימין צודק.
פסקת התגברות היא צורך הכרחי.
לא כדי לפגוע בשלטון החוק או בדמוקרטיה. להפך, זו הזדמנות להגיע להסדר הרבה יותר הוגן ודמוקרטי בכל מה שקשור לסמכויות הרשויות השונות.
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5231508,00.html
פסקאת התגברות? זו שבית המשפט עתה כל כך מתנגד לה, היא הצעתו של אהרון ברק. שופטים כבר דאגו לדרוש להתקבלות התנגדות רוב של 70 אחר כך 80 חברי כנסת. הם כמובן רואים לעצמם זכות לקבוע זאת. כך או כך בלתי אפשרי להשיג כזה רוב, מה שמבטל את קיומה. באמת אין צורך בה כי היא רק תתן גושפנקא לבית המשפט כאילו מעשי השופטים פורעי החוק שאין גבול לחוצפתם הם חוקיים. במקום זאת יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה ולקבוע מפורשות שאסור לשופטים לפסול חוקים. לכל היותר אולי מותר להם להעביר ביקורת על חוקים ולהמליץ דבר זה או אחר. החוקים הקיימים צריכים להספיק לכך שלשופטים אסור לנהוג בניגוד לחוק, אך שופטים הם פורעי חוק חוצפנים. לחוק צריכה להתוסף פסקאת עונש חמור. העונש צריך להיות פיטורין מיידיים ללא פיצויים, ללא גמלא וקנס כבד מאוד חליטת רכוש!
המאבק הפוליטי בזמננו כבר אינו בין ימין ושמאל אלא בין “גלובליסטים” לבין “פטריוטים”.
חייבים להפסיק לפחד מן הדמגוגיה של האליטה החדשה, המכנה כל לאומיות בשם “פשיזם” וכל מגבלה על ההגירה “גזענות”, ולצאת בלי היסוס להגנת הדמוקרטיות הלאומיות.
הסכנה היא ממשית.
בחסות הסיסמה “דמוקרטיה אינה שלטון הרוב” (ולכאורה גם בשמם של מיעוטים) מבקש הליברליזם החדש לחתור תחת זכות ההגדרה העצמית של הרוב וזכותו להחזיק בריבונות על גורלו. לכן יש לרסן את האליטה הזאת באמצעות המוסדות הנבחרים ולהחזירה לגודלה הטבעי. שהרי לא ייתכן למסור את ניהול הדמוקרטיות הלאומיות לידי מיעוט, שמרבה כל כך להטיל ספק בעצם ההצדקה לקיומן ושבמקרים רבים מינה את עצמו למפרקן.
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6312231
תגוביות:
1.אני מתנגד מכל וכל לפירוק של הדמוקרטיה והעברת הכוח לפקידים. אין דבר כזה “חוק בינלאומי”. יש ריבונות וכל מדינה צריכה לממש את הריבונות שלה בהתאם לרצון העם.
למאמר המלא:
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#153
יש ריכוז כוח במערכת המשפט שאומרת לשר 'אתה לא תעשה את מה שהחוק מרשה לך', ומבחינתי זה לא יכול להחזיק".
פרופ' פרידמן הדגיש כי בעיניו, "הצגת התדמית כאילו יש צד אחד של צדיקים, שזה בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה, וכל מה שהם עושים זה נכון וזה נפלא וזה צודק וישר; וישנם הרשעים והמסוכנים שהם הפוליטיקאים, ולכן אנחנו תמיד בצד של הראשונים – אינה במקום".
הרעיון שבית המשפט יוכל לקבל כל החלטה, זה דבר שלא יחזיק.
אני מוכרח לומר עוד דבר: כל כוח מסוכן וכל כוח אבסולוטי הוא מסוכן אבסולוטית, ולא משנה איפה הוא מרוכז, אצל היועמ"ש או אצל בית המשפט העליון".
בהקשר זה הזהיר פרופ' פרידמן מפני הגעה למצבים בהם "בית המשפט העליון יידרש להחליט בנוגע לזכות השיבה, ולכן יש צורך להגיע להסדר. היום זה בלתי אפשרי, נוכח מצבו של ראש הממשלה כפי שכולם יודעים".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001277898
תגוביות:
1.פרופ' פרידמן הוא איש מבריק ודי מפתיע שהחונטה המשפטית לא אירגנה גם לו איזה שש שנים של משפט מצוץ מהאצבע רק כדי להשתיק את הביקורת האינטליגנטית והחשובה שלו.
2.לבני מספרת את סיפורי הדמוקרטיה של נוכלי אוסלו וכולם ראו למה כנופיית החוק משתמשת בספר החוקים.
3.צריך לבטל את הפרקליטות ולנהוג כמו בבריטניה: שוכרים שירותי קטגוריה וסנגוריה ממשרד עורכי דין, רצוי מאותו משרד. יש למעלה מ- 60,000 עורכי דין במדינה, אז למה לתת לכמה מאות פרקליטים בפרקליטות לנהל את המדינה?
4.פשוט מאוד. השופטים מסיגים גבול. יש להפריד דחוף בין הפרקליטות למשטרה וביניהם לבתי המשפט. כל פסיקה תעבור אשרור של חבר מושבעים ציבורי.
5.כל הכבוד לפרידמן. איש ענק שבאמת מבין במשפט ולא מורח כמו הכלומניקים ציפי לבני ויוסי ביילין הפושעים.
מזוז רוצה להירשם עם טביעת אצבעות מאחר והשופטים ״מורמים מעם״ בעצם העם נחות בעניהם אומר שאםשר להגיש כתב אישום כם אם זה לא נוגד את החוק או אינו סותר פסק דין .
בעצם כל אחד מהשופטים ממציאים להם חוקים משלהם כבר תחושת התרוממות מעם גורמת להם לבילבול .
אלו אדון שופט כמה שלא תהייה שופט תשפוט על פי חוקים ולא על פי אינטואיציה .
כי גם העם יתחיל לקיים החלטות שופטים על פי אינטואיציה .
רד מהר מהענן אליו טיפסתה .