סלט יווני: האתגרים מבית ומחוץ של ממשלת הימין החדשה ביוון

ניצחונה של מפלגת 'דמוקרטיה חדשה' (ND) בבחירות שנערכו ביוון בראשית השבוע סימנו את סופן של ארבע שנים סוערות תחת ממשלת השמאל של אלכסיס ציפראס ומפלגת 'סיריזה', שהתבטאו בעיקר במערכת יחסים בעייתית עם האיחוד האירופי. מה ניתן ללמוד אם כן מן המהפך ביוון, כיצד הוא ישפיע על היחסים עם האיחוד והאם הוא יוביל לחזרה יוונית למרכז הבמה האירופית?

מאז שעלתה לשלטון ב-2015, 'סיריזה' שמרה על קו אחיד פחות יותר של צניעות כלכלית, למרות הבטחות שלא לפעול כך. ממשלת ציפראס חתמה על הסכם חילוץ נוסף עם האיחוד האירופי, וקיומו היה מותנה בקיצוץ נרחב ברווחה, בפנסיות ובמגזר הציבורי. יחד עם זאת, במפלגה התעקשו כל העת לתלות את האשמה במצב דווקא באיחוד.

באוגוסט 2018, ציפראס הכריז על יציאתה של יוון מהפיקוח האירופי, אך על פי ההסכם המדינה נותרה כבולה לביצוע רפורמות ולהמשך המדיניות הכלכלית האחראית. האכזבה בקרב קהל המצביעים נמשכה גם היא, והובילה לניצחון גורף של מפלגת המרכז-ימין ND בבחירות לפרלמנט האירופי בחודש מאי.

כדי לצאת מהמשבר הפוליטי שנוצר, ציפראס קרא לקיום בחירות בזק ביולי שכאמור הביאו את מפלגת 'דמוקרטיה חדשה' בחזרה לשלטון עם רוב בבית הנבחרים, אך הדרך קדימה צפויה להיות מרובת מכשולים עבור ראש הממשלה החדש קיריאקוס מיטסוטקיס.

משבר כלכלי

הממשלה החדשה תזכה לתקופת חסד קצרה מאוד, הן בזירה המקומית והן מול האיחוד האירופי, שנשאר נחוש לפקח מקרוב על ביצועי הכלכלה היוונית, שהייתה אחד מהנושאים בהם דנו שרי החוץ של האיחוד בפגישתם ביום שני השבוע.

ND הבטיחה ליישם מספר רב של קיצוצים במיסים, להגביר את תזרים ההשקעות הזרות ולקדם עוד רפורמות במגזר הציבורי. אך כדי להוריד מיסים יש למצוא מקורות אחרים להכנסה, ולכן נראה כי גם מיטסוטקיס ימשיך לעת עתה במדיניות כלכלית זהירה, בדיוק אותה מדיניות שעליה נענש בקלפי קודמו בתפקיד. ראש הממשלה החדש יצטרך למצוא את האיזון העדין בין קיום הבטחות הבחירות לבין השבעת רצונו של האיחוד, כאשר שני הצדדים ידרשו תוצאות מהירות.

מאז שנת 2010, המוניטין של יוון במסדרונות האיחוד ניזוק קשות בעקבות המשבר הכלכלי שפקד אותה והסכמי החילוץ שנחתמו. כיום היא נתפסת כמדינה שולית ולא רצויה, ללא יכולת מיקוח וללא אפשרות לקדם את האינטרסים שלה במסגרת האיחוד. יתכן כי הבכירים בבריסל ינסו לנצל את המצב הזה ולכפות על יוון מדיניות כלכלית סגפנית עוד יותר.

מנגד, למיטסוטקיס ישנם כמה בני ברית ביבשת. המוסדות האירופאים שזה עתה נבחרו מהווים סביבה ידידותית יותר לרעיונות המרכז-ימין ויעניקו לו יציבות לפחות בטווח הקצר, אך מדיניות היציבות הזו – למעשה שם קוד לכלכלת צנע – עלולה לגבות ממנו מחיר כבד בפוליטיקה המקומית. כמי שכיהן כשר בממשלה בין 2013 ל-2015, שמו של מיטסוטקיס נקשר בעבר לרפורמות ציבוריות ולחבילות חילוץ קודמות, וכעת יש לראות אם ימשיך במורשת הזו גם כראש ממשלה.

סוגיות בוערות

מעבר לכלכלה, ליוון יש עוד כמה סוגיות בוערות על הפרק ביחסים עם האיחוד האירופי, והראשונה שבהן קשורה למשבר ההגירה ביבשת. עלייתה בעבר של מפלגת הימין הקיצוני 'השחר הזהוב' דחקה ימינה גם את מפלגת ND, בכל הקשור לנושא ההגירה. הבטחתה לפיקוח הדוק יותר על הגבולות משכה מצביעים מן הימין העמוק, אך קיום ההבטחה יצריך שיתוף פעולה עם האיחוד. בהתחשב בכך שמפלגות ימין שמרניות דומות שולטות כיום במדינות רבות באירופה, מדיניות ההגירה היוונית תהווה אתגר לא פשוט.

הסוגייה השנייה היא השכנה מצפון, מקדוניה. ציפראס זכה לקרדיט מבריסל על כך שהשלים בהצלחה את ההסכם בין השתיים במסגרתו יוון הכירה בשמה החדש של שכנתה כצפון מקדוניה, הסכם לו התנגדה מפלגת ND בזמנו, ועלה לציפראס בקולות רבים. הנורמליזציה ביחסים עם צפון מקדוניה ויישום סעיפים נוספים בהסכם יהוו גם אתגר למפלגה בעלת האוריינטציה הפטריוטית, שראשיה ינסו לא להוביל שוב למתיחות.

הסוגייה החמה השלישית היא היחסים עם טורקיה וקפריסין. בחזית הטורקית, היחסים הגיעו בשנים האחרונות לסף של סכסוך, בעיקר סביב שדות הגז והנפט בים התיכון. בזמן שחברות אירופאיות החלו לפתח את השדות שמדרום לקפריסין, הנשיא הטורקי ארדואן ניסה לעורר מחלוקת בינלאומית לגבי הריבונות באזור. יחד עם זאת, הוא גם היה המנהיג הזר הראשון שהתקשר לברך את מיטסוטקיס על ניצחונו בבחירות, מה שיכול להעיד על תקופה חדשה ביחסים.

באופן כללי ניתן לומר כי הפרשנויות שנשמעו מאז הבחירות על מותו של הפופוליזם היווני היו מוקדמות, והתופעה עדיין נאחזת חזק בכל גווני הקשת הפוליטית. מספר המושבים בהם זכתה 'סיריזה' בבית הנבחרים יאפשר לה להמשיך באסטרטגיה של פופוליזם משמאל, שתזכה מן הסתם לתגובה פופוליסטית של ה-ND מימין.

השמאל היווני ינסה להמשיך לחזק מהאופוזיציה את הגורמים המקומיים המתנגדים לרפורמות, מה שיציב את הממשלה הימנית בבעיה מול סדר היום של האיחוד האירופי. וכך, למרות שבאירופה מקווים לשינוי פוליטי משמעותי ביוון, יתכן שתוצאות הבחירות לא שינו ממש את הפוליטיקה היוונית.

ד"ר תאופניס אקסדקיטילוס הוא חוקר בכיר של פוליטיקה אירופאית באוניבריסטת סארי. הטור פורסם לראשונה באתר 'The Conversation'.