25 שנה לפיגוע בבואנוס-איירס: ארגנטינה תכריז על חיזבאללה כארגון טרור

בשבוע בו יציינו את יום השנה לפיגוע שגבה את חייהם של 85 בני אדם, הנשיא מאקרי צפוי להודיע על ההחלטה כחלק משיתוף פעולה בינ"ל למאבק בטרור

זירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית | צילום מסך

25 שנים חלפו מאז הבוקר בו משאית מדגם רנו ועליה 300 ק"ג של חומר נפץ התפוצצה בחזית בניין הקהילה היהודית בבואנוס-איירס (AMIA), שהתרחש ב-18 ביולי 1994, והשבוע נציין את זכרם של 85 הקורבנות של מתקפת הטרור האסלאמי הקטלנית ביותר בהיסטוריה של אמריקה הלטינית.

יותר מעשר חלפו מאז הפיגוע ועד שממשלת ארגנטינה הכירה ב-2006 באופן רשמי באיראן כאחראית לו דרך שליחיה בחיזבאללה. כעת, 13 שנים לאחר מכן, נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי לקח החלטה היסטורית והוא מתכונן להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור זר, החלטה ראשונה מסוגה ביבשת אמריקה הלטינית. מדובר בהחלטה שלא ניתן להמעיט בחשיבותה ואם אכן תתממש בקרוב הנשיא מאקרי וצוות יועצי הביטחון שלו יעשו את מה שעד לאחרונה היה נחשב לצעד בלתי אפשרי מבחינה פוליטית בדרום אמריקה.

הגדרת חיזבאללה כארגון טרור היא רק אחת מסדרה של פעולות שממשלת מאקרי מקדמת בשקט בחודשים האחרונים, ונועדו כדי להיאבק בטרור בינלאומי ובפשע המאורגן. הפרויקט כולל גם מאגר חדש שאמור לאסוף מידע על חשודים ולחשוף את הקשרים שלהם לארגוני טרור. מלבד זאת, בימים הקרובים צפויה גם הכרזה על ייסוד של שיתוף פעולה ביטחוני באזור הגבולות בין ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי, תחת חסות אמריקנית.

מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו יגיע לארגנטינה השבוע כדי להשתתף בוועידה בינלאומית בנושא המלחמה בטרור, שם צפויה ההכרזה על המיזם המשותף ועל תוכניות נוספות להגברת המאבק בטרור ביבשת. הוועידה תהיה גם הזדמנות לנשיא מאקרי להודיע באופן רשמי על שיתוף פעולה עם ארה"ב בנושא מעקב אחרי הלבנות כספים ופשעים כלכליים.

רשת טרור גלובלית

במשך שנים רבות, מדינות אמריקה הלטינית פיגרו בהרבה מאחורי שאר העולם בכל מה שקשור לשיתוף פעולה במלחמה בטרור. כמובן שהיבשת עצמה לא הושפעה מגל הטרור האסלאמי הגלובלי כמו חלקים אחרים בעולם, אך בכל זאת נרשמה עלייה בנוכחות של קבוצות שיעיות וסוניות קיצוניות במרכז ובדרום אמריקה, כמו גם באיים הקריביים.

רק לאחרונה, ארבעה גברים החשודים בקשרים עם דאעש נעצרו בניקרגואה, כנראה בדרכם לגבול הדרומי של ארה"ב. אך אם תשאלו כל מומחה לטרור בדרום אמריקה, הוא יאמר לכם שהארגון הפעיל ביותר בה הוא חיזבאללה, שהקים רשת מתוחכמת של טרור ופשע הפעילה כמעט בכל מדינה מדרום למקסיקו.

ארגון 'הביטחון החיצוני' של חיזבאללה (ESO), או יחידה 910 כפי שהוא מוכר בקהילת המודיעין, הוא הזרוע הבכירה של פעילות הטרור הבינלאומי של הארגון. בשנים האחרונות,  פעילי ESO נלכדו באזרבייג'ן, קפריסין, מצרים ותאילנד, ובשנת 2012 הם הוציאו לפועל בהצלחה את הפיגוע באוטובוס התיירים הישראלים בבולגריה. בולגריה אמנם רחוקה מדרום אמריקה, אך מדובר באותה רשת טרור שתכננה פיגועים בפרו ובבוליביה לפני מספר שנים ולמעשה ,כמה מפעילי ESO שנלכדו לאחרונה היו קשורים לפיגוע בבואנוס-איירס ב-1994.

סלמאן ראוף סלמאן, יליד קולומביה בעל אזרחות לבנונית המתגורר כיום בביירות, נחשב לפעיל בכיר בשורות  ESOוהיה איש השטח של חיזבאללה שהכין את הקרקע לפיגוע בבניין הקהילה היהודית. לאחרונה, הרשויות בפרו העלו את החשד שסלמאן היה המפעיל של איש ESO אחר בשם מוחמד גאלב חמדאר, שנעצר בלימה ב-2014 בחשד לתכנון פיגוע ועומד כיום למשפט. על פי גורמי ביטחון בפרו, חמדאר חשוד כי יצר קשר עם סלמאן דרך שני אנשי חיזבאללה אחרים ששהו בפרו לתקופות מסוימות בין 2008 ל-2013.

קשרי הטרור של חיזבאללה בפרו החלו עוד לפני הפיגוע ב-AMIA. בספטמבר 1992, חצי שנה לאחר הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה, פעיל חיזבאללה בשם נידאל באזון חצה את הגבול מבוליביה לפרו שם נשא לאישה אחות מקומית. הוא חי בפרו במשך כשנתיים ועזב אותה זמן קצר לפני הפיגוע ב-AMIA.

בספטמבר 1994, פקידי הגריה פרואנים עיכבו את באזון בעיר פיורה הסמוכה לגבול עם אקוודור, אותה עיר אליה הגיע איש העסקים האיראני חוסיין פארסה ביולי של אותה שנה, מספר שבועות לפני הפיגוע. פארסה, שעמד בראש חברת סחר השייכת לממשלת איראן בשם GTC  שהוקמה בארגנטינה כחברת קש על ידי מתכנן הפיגוע מוחסן רבאני, חזר לבואנוס איירס מפרו ב-17 ביולי 1994, יום לפני המתקפה.

הזרוע הארוכה

מאוריסו מאקרי | ויקיפדיה

פרשה זו היא רק דוגמה אחת לזרוע הארוכה של רשת הטרור מבית איראן וחיזבאללה, הפעילה בכל רחבי דרום אמריקה. אלברטו ניסמן, התובע המיוחד שמונה לחקור את הפיגוע ב-AMIA ונרצח ב-2015, חשף את העובדות האלה בדו"ח מפורט שפרסם בו קבע כי אנשי הרשת שביצעו את הפיגוע פעילים בשמונה מדינות אחרות ביבשת. חלקם היו קשורים גם לניסיון פיגוע גדול שסוכל בשדה התעופה JFK בניו-יורק.

ניסיון הפיגוע בניו-יורק היה אחת הדוגמאות בהן השתמש מאוריסיו מאקרי כדי  להדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בינלאומי בנושאי ביטחון, ואת החלטתו להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור. עבור רבים בדרום אמריקה, חיזבאללה נתפס במקרה הטוב כתנועה פוליטית וחברתית ובמקרה הרע כלא יותר מארגון פשע שפועל בעיקר בתחומי הזיוף או הלבנת הכספים. ההחלטה התקדימית של מאקרי אמורה להבהיר לשאר מדינות האזור שפחות מודעות לעניין כי מדובר קודם כל בארגון טרור, שהוא גם שליחה הראשי של איראן לעניין.

המטרה העיקרית של מאבק בטרור היא לצפות מראש את פעולות המחבלים ולנטרל אותם, ולא לחכות עד שתתרחש התקפה כדי לנקוט בתגובת נגד. על ידי הגדרת חיזבאללה כארגון טרור באופן רשמי, כוחות הביטחון והמודיעין של ארגנטינה יהיו יכולים מעתה לעקוב אחרי פעילי הארגון ולקבל עליהם מידע מ-57 מדינות אחרות שכבר עשו זאת. בכך מציב הנשיא מאקרי את ארגנטינה בחזית הדרום-אמריקנית של המלחמה הגלובלית בטרור, וכמו כן מכבד את זכרם של 85 הארגנטינאים שנרצחו בפיגוע בבניין הקהילה היהודית.


ג'וזף הומייר הוא עמית מחקר במכון Middle East Forum ועומד בראש 'המרכז לחברה בטוחה וחופשית (SFS). הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. בעיני הטיפול של ישראל בפיגועים בבואנוס איירס היא בזיון מתמשך:
    בשני הפיגועים, בשגריריות ובבנין אמי"ה, נחצו כל הקוים האדומים שישראל הציבה לטרור מעולם. היה ברור מראש שהפיגועים הם מעשה איראני שבוצע על ידי חיזבאללה, וגם הקשר המידי שלו לארועים כאן היה ברור לכולם.
    בניגוד לארועים דומים בעבר, כמו הפיגוע באולימפיאדה במינכן, שאחריו ישראל רדפה ביעילות את אנשי ספטמבר השחור, במקרה הזה כמעט לא נעשה כלום.
    אני מניח שהסיבה לכך היתה בעיקר שהפיגועים הללו בוצעו בימי אוסלו העליזים, ובישראל הייתה תחושה שבמילא בעוד רגע יפרוץ כאן שלום, ולכן אין צורך לרדוף אחרי המחבלים. בפועל קיבלנו שני פיגועים שקיבעו מאזן אימה בעייתי מאד בין ישראל לחיזבאללה ולמעשה בין ישראל לאיראן. גם ממשלות שבאו מאוחר יותר בחרו שלא לרדוף באופן יעיל את המתכננים והמבצעים, ולא לגבות מחיר כבד מחיזבאללה ואיראן. המחדלים הללו נמשכו גם בלחץ הרפה של ישראל על ארגנטינה, ואפילו עד הרצח המסתורי של ניסמן לפני כמה שנים.
    ככה לא מנצחים טרור.

    1. זה נכון שהפיגועים הללו בוצעו בימי אוסלו העליזים, אבל הסיבה להימנעות מרדיפה אחרי המחבלים לא היתה התחושה שממילא "בעוד רגע יפרוץ כאן שלום, ולכן אין צורך לרדוף אחרי המחבלים" אלא חוסר האכפתיות לחיי יהודים מצד אדריכלי אוסלו ומשת"פיהם. הרי כאן בישראל נרצחו מאות אנשים ונפצעו אלפים בעקבות הסכמי אוסלו הבוגדניים, בעוד ה"אדריכלים" טובלים בכספים ששופכים עליהם אויבי ישראל ומבלים בנעימים:

      https://rotter.net/forum/gil/5392.shtml

    2. ומה באמת עם הרצח של ניסמן יום לפני שהגיש.דו"ח.לפיו נשיאת ארגנטינה הסתירה
      ראיות על כך שאיראן היתה.מעורבת.בפיגוע?

      ועל כך שארגנטינה ניסתה להציג זאת כהתאבדות?
      האם הארגנטינאים.התנצלו?הנשיאה נשפטה?
      האן.מי שרצח.את ניסמן.(קירשנר הנשיאה??)
      נתן.על כך את הדין??