כך השתלטה סין על הסחר הימי העולמי והפכה אותו לנשק רב עוצמה

נמלים, ספינות משא ורשתות מידע דיגיטלות מבססים מנופי השפעה חזקים אותם מפעילה סין על חברות ומדינות שונות, ומציבים איום אמיתי למערב

נמל יאנטיאן | ויקיפדיה

לפני פיגועי ה-11 בספטמבר אף אחד לא חשב על מטוסי נוסעים מסחריים כנשק, אך המתקפה על מגדלי התאומים הפכה את עולם התעופה לעוד זירת קרב.

למרות שאף אחד כיום לא חושב על אוניות משא ככלי נשק, סין הופכת את מערך שרשרת האספקה הגלובלית לאחד כזה. אוניות הצי המסחרי אשר בבעלות המדינה הסינית לא נושאות עליהן סחורה בלבד. בדרכן לרשת גלובלית של נמלים ימיים תחת שליטה סינית, הן נושאות את כוחה של סין.

עליונותה של סין בכל הקשור לייצור עולמי מתבססת על שלוש יכולות מסחריות שהתפתחו כתוצרי לוואי של תהליך התיעוש שעברה המדינה: מומחיות בהקמה ותפעול של נמלים, שילוח מכולות ולוגיסטיקה ורשתות אלקטרוניות. משולבות יחד, יכולות אלו מאפשרות לסינים להציע לחברות זרות את הנוחות של ייצור בעלות נמוכה יחד עם רשת הפצה עולמית מהימנה. רשתות הייצור והנמלים של סין תורמות גם למאמצי הסייבר שלה, מגדילות את המנוף הפיננסי על מדינות מערביות ומספקות נוכחות מסביב לשעון במרחב הימי העולמי אשר מאיימת להגביל את הגישה האמריקנית למספר גובר של נמלים מסחריים.

גם לתזמון מוצלח היה חלק בכך. ההצטרפות לארגון הסחר העולמי (WTO) בשנת 2001 איפשרה צמיחה מהירה בתחום הייצור, ולמרות שסין ניצלה במכוון חברות מערביות על ידי גניבת סודות מסחריים, סוכנויות המודיעין המערביות התעלמו מההשלכות של התופעה והעדיפו לעסוק בנושאים אחרים.

***

הצעד הראשון לעבר הפיכת כל אלו לנשק היה הקמת רשת נמלים במקומות המספקים לסין גישה למחצבי מינרלים, אנרגיה או מזון. מי שבנו את הנמלים ותשתיות תחבורה נוספות היו חברות בנייה בבעלות סינית, אשר מחזקות את כוחה הימי של סין בפרויקטים ברחבי איחוד האירופי, אמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה. בתקשורת עסקו בעבר בעיקר בפרויקטים סיניים חדשים במדינות מתפתחות, אך סין בנתה את הרשת בעיקר באמצעות השגת שליטה על נכסים קיימים המהווים חלק עיקרי בכלכלות מפותחות.

הצעד השני היה פיתוח של יכולות בתחום המעקב הקיברנטי, כולל התקנת רשתות דיגיטליות באתרים תחת שליטה סינית, בדרך כלל על-ידי חברת 'וואווי', ורשת כבלים תת-ימית הנבנית כמעט תקיף את הגלובוס כולו עד סוף השנה נוכחית. חברות בבעלות המדינה הסינית מובילות מיזוגים מהירים בשוק הלוגיסטיקה, אשר מאחדים פונקציות של שרשרת האספקה שבעבר בוצעו על ידי חברות נפרדות, תוך פיתוח מערך רחב של טכנולוגיות לשימושים שונים.

הפן המאיים ביותר של השילוש המסחרי הסיני היא העובדה שהרשת הפיזית של נמלים, אוניות ומסופים משמשת כמכפיל כוח בעבור תוקפנות הסייבר שלה. החל מרחפנים העוקבים אחר פעילויות שונות ועד לטכנולוגיות זיהוי פנים השולטות על גישה למגרשי מכולות, שירותי נמל מספקים מעטה כמעט מושלם לריגול טכנולוגי. בכל נמל ימי מתחרשת פעילות רבה, שמנוטרת ברובה באופן ממוחשב ויוצרת רשתות ומאגרי מידע לקניינים, מוכרים, מוסדות פיננסיים וחברות תובלה. במילים אחרות, נמלים הם כוח החולש על ייצוא וייבוא, על מדיניות פיתוח כלכלי, תחבורה ובנייה, בניית כלים-ימיים, וגם על המידע הדיגיטלי הנדרש לכל אלה. כל אחד ממוקדי האספה החיוניים האלו הפכו להיות תחת השפעה סינית גוברת בשנים האחרונות.

מצב זה מהווה איום חדש לביטחון הכלכלי והלאומי של ארה"ב. השילוש המסחרי של סין יוצר מנוף אשר בעזרתו היא יכולה להפעיל לחץ מתמשך על בנות בריתה של ארה"ב ועל חברות אמריקניות כדי לאמץ או לפחות לקבל בשתיקה מדיניות סינית. כבר עתה בנות ברית מסוימות משקיעות בחשאי במאמצי התרחבות סיניים, אפילו אם הן מפקפקות בפומבי במניעים ובדרכי המסחר של סין. שרשרת האספקה העולמית של סין עשויה גם לסבך מאמצים למקם מחדש חלקים בשרשרת. כך למשל, העתקת מפעל מסין לווייטנאם תהיה יכולה להפחית את הסיכון לריגול תעשייתי,  אך עדיין תשאיר את החברה תלויה בישויות בבעלות סינית על מנת לשלח את הסחורה לשווקים בעולם.

קרב המכסים המתמשך בין סין לארה"ב של טראמפ צריך להיראות יותר כמשימת סיור, בה כל צד בוחן את כוח הרצון של האחר ומעריך את היקף התמיכה הבינלאומית לעמדותיו. אך למרות העלייה הפתאומית בעמדה האנטי-סינית בוושינגטון, עדיין לא הוכרזה מדיניות רשמית שמכירה בצורך להתעמת עם השילוש המסחרי של סין.

***

ישנן כמה חברות בבעלות סינית המעורבות במאמץ הזה, אך האדריכל הראשי בהפיכת שרשת האספקה לנשק הוא תאגיד 'קוסקו סין'. 'קוסקו' הובילה את ההתרחבות הסינית לתוך האיחוד האירופי ואמריקה הלטינית, בעיקר בעזרת רכישת זכויות לתפעול ופיתוח נמלים ומסופים עם, בדרך כלל יחד עם חברת 'וואווי' שמתקינה את המערכות הדיגיטליות. מומחים ימיים בארה"ב ומדינות אחרות רואים ב'קוסקו' את ארגון התמיכה הלוגיסטית העיקרי לצי הסיני, וגורמים צבאיים מסין הציעו שהרשת הצומחת של נמלים מסחריים תשרת יום אחד כבסיסים לכלי שייט מהצי הסיני.

כיום שולטת 'קוסקו' בבסיס הלוגיסטיקה העיקרי של סין במערב, בנמל פיראוס ביוון. 'קוסקו' החלה להשקיע שם ב-2008 ובשנת 2016 השיגה שליטה על החברה הציבורית שמנהלת את הנמל ואת פיתוחו. ב'קוסקו' אף שינו את חוקי החברה כדי לאפשר לישיבות חבר המנהלים להתקיים בסין, ומינו את 'וואווי' להחליף את תשתית רשתות המידע לטכנולוגיה סינית. בארה"ב מזהירים כבר במשך שנים כי מהאפשרות שציוד של 'וואווי' יכול לשמש למעקב של הממשלה הסינית, והבית הלבן מסר לאחרונה לגרמניה ובנות ברית אחרות שייתכן כי סוכנויות המודיעין האמריקניות יגבילו את שיתוף הפעולה עם מדינות המשתמשות בציוד של 'וואווי' ברשתות התקשורת שלהן. לא ברור עד כמה חמורים החששות האמריקניים, אך אפילו אם ציוד של 'וואווי' נמצא מחוץ למערכות הטלפוניה הלאומיות, נמלים בשליטה סינית יכולים לשמש כדלת אחורית לתוך מערכות קריטיות במדינות המארחות.

בסדרה של צעדים מהירים נוספים, 'קוסקו' קנתה אחזקות משמעותיות בנמל ולנסיה בספרד ונמל וואדו באיטליה, שידרגה במהרה מתקנים אלו והשתמשה בקווי השילוח שלה כדי להגביר את נפח המכולות. בשנת 2018, נמלים תחת שליטה סינית בספרד, איטליה ויוון אשר קודם לכן הציגו ביצועים נמוכים, דיווחו על הגדלת נפח של בין 16 ל-22 אחוז. נפח מכולות גבוה יותר פירושו רווחים גדולים יותר למדינות המארחות, אשר בדרך כלל שומרות לעצמן נתח מביצועיו הכלכליים של הנמל. זו ההגדרה של מנוף השפעה.

מנוף ההשפעה של 'קוסקו' מוכפל באמצעות 'Ocean Alliance', הסכם שיתוף שגובש על ידי חברות שילוח מכולות ב-2016 על מנת להימנע מלשוט עם כלים מלאים למחצה, ולו מיוחסת חלק מהצמיחה בנמלים באירופה. בת הברית המרכזית של 'קוסקו' בהסכם הינה CMA GSM, חברה בבעלות פרטית המבוססת במארסיי והוקמה כאשר צרפת הפריטה את קו השילוח הלאומי שלה. רגולטורים סיניים שיחקו תפקיד מרכזי בדחיפת CMA GSM לתוך הברית עם 'קוסקו', והזדרזו להצטרף לתכנית שיתוף שטחי הובלה שהציעה החברה יחד עם חברות גדולות נוספות ב-2014. בשנת 2015, בנק בבעלות סינית השקיע יותר ממיליארד דולר ב-CMA GSM, בעסקה שכללה דרישה לרכוש אוניות ומכולות מספקים סיניים, וב-2106 הצטרפה החברה להסכם 'Ocean Alliance'.

תחת ההסכם המקורי החתומים עליו אמורים להחליט עד 2022 האם לחדש את העסקה לחמש שנים נוספות, אך הברית עובדת טוב כל כך עד שחבריה לא יכלו לחכות עד אז. בחודש ינואר השנה, הם נפגשו בדיסקרטיות בעיר האינאן והסכימו להאריך את ההסכם עד 2027. כוחה של הברית טמון במאפיין אחד אותו המתחרים אינם יכולים להשיג – תמיכת המדינה הסינית. בתסריט עתידי בו עימותי המסחר הבינלאומיים יתחממו, אוניות 'אושן אליאנס' כנראה ייהנו מגישה מתמשכת לנמלים המהווים את החוליה הקריטית בין יצרנים בסין ושווקים ברחבי העולם.

אוניה של CMA CGM באוסטרליה | ויקיפדיה

בריתות דומות וקווי שילוח שאינם סיניים לא הצליחו כמו מתחריהם. קווים יפניים יצרו את שותפות ONE ב-2016, וחברות 'מארסק' ו-MSC יצרו אתM2. ההסכם הראשון חווה חבלי לידה כאשר בעיות באימוץ מערכות מידע גרמו לכמה לקוחות להחליף ספקים; אחד מהם היה צריך לקצץ בצי שלו לאחר שהכריז על הפסדים צפויים של מיליארד דולר. סימן נוסף לכך לעמדת השוק האטרקטיבית של 'אושן אליאנס' הוא שחברים בבריתות אחרות, כמו MSC השוויצרית חתמו על הסכמי שיתוף עם 'קוסקו' או CMA GSM בחודשים האחרונים, שאמורים שלשפר את השירות בנתיבים מהים התיכון להודו ומצפון אירופה לאוסטרליה. יתכן שלכך התכוון נשיא סין שי ג'ינפינג כאשר אמר שהתרחבותה הימית של סין תועיל לכולם.

במרחב הדיגיטלי, נמל הבית של CMA GSM במארסיי יהפוך בקרוב לחוליה הצרפתית ברשת חובקת העולם של כבלים תת-ימיים הנבנית על-ידי 'וואווי בשיתוף עם חברת 'אורנג". בנמל בו קיימים כבר שני מרכזי מידע גדולים, הרשויות מתכננות להשתמש בחיבור החדש כדי ליצור מוקד משמעותי של נתונים.

נרשת התת-ימית של 'וואווי' היא המנוע מאחורי רשת הנמלים הפיזית של סין. על פי דיווחים מפגישה בין בכירים אמריקניים לעמיתיהם הברזילאיים בחודש מרץ, הדפו האחרונים אזהרות לפיהן ציוד מבית 'וואווי' יכול לשמש לריגול. ברזיל הפכה למתחם אחסון מרכזי בשרשרת האספקה של סין כאשר בסתיו האחרון 'וואווי' סיימה לבנות את הקשר התת-ימי מחופה המזרחי של ברזיל לקמרון שבמערב אפריקה; בעיר הקמרונית קריבי, חברת CMA GSM הייתה חלק מקבוצה סינית שהחלה להקים בשנת 2011 נמל מים עמוקים עבור מתכות ומינרלים לייצוא. בברזיל, הכבל של 'וואווי' יתמוך במיזמים בבעלות סינית; אחד כזה הוא בניית נמל ליצוא פולי סויה בעיר הצפונית סאו-לואיס, ואחר הוא רכישות זכויות לתפעול מסוף המכולות הרווחי ביותר בברזיל, בנמל פרנגוואה הדרומי. כדי לסייע באימוץ תקנים דיגיטליים סיניים, 'וואווי' תרמה ציוד רשת מהדור החמישי למכון ההכשרה הטכנית של מדינת פארנה בברזיל, בה מממוקם המסוף.

'אושן אליאנס' הגיעה גם לחופיה של ארה"ב. בחודש מרץ, CMA GSM רכשה כמעט 90 אחוזים מאחזקות ההצבעה של CEVA' לוגיסטיקה', חברה שוויצרית אשר מתפעלת את רשת המטענים הגדולה ביותר בארה"ב. צעד זה מעניק למעשה שליטה על רשת לוגיסטיקה מרכזית בארה"ב לחברה הממומנת על ידי בנקים מסין אשר בת בריתם העיקרית הינה הזרוע הלוגיסטית של הצי הסיני.

קצת פחות מעשרים שנה לאחר כניסתה של סין לארגון הסחר הבינלאומי, ארה"ב מוצאת את עצמה במצב בו עלויות שילוח חבילות לצרכנים אמריקנים מסובסדות על ידי אוניות סיניות. בד בבד, הצי האמריקני טען בפני הקונגרס בשנה שעברה שצי הסחר של ארה"ב יעמוד בפני משבר מודרניזציה החל משנת 2020 אם תכנית חידוש הספינות לא תוכל לצאת לדרך בקרוב.

***

ישנם סימנים לכך שארה"ב מכירה באיום הביטחוני-לאומי שמציבים כוחות הלוגיסטיקה הסינית. כתנאי לאישור האמריקני להשתלטות 'קוסקו' על חברת OOIL, הוועדה להשקעות זרות דרשה מ'קוסקו' למכור מסוף בבעלות OOIL בנמל לונג ביץ'. אך יש לעשות יותר מכך. 'קוסקו' הכניסה לכיסה יותר ממיליארד דולר מהמכירה – סכום כסף בלתי-צפוי להרחבה נוספת של רשת הלוגיסטיקה שלה. בתמונה הגדולה יותר, ארה"ב צריכה גם להעריך את הסכנה המוצבת לגישה לבסיסים ומתקנים ברחבי העולם, בנמלים שעומדים תחת שליטת חברות סיניות.

הנמל במארסיי | ויקיפדיה

הוועדה הפדרלית הימית צריכה לבחון את הארכת הסכם 'אושן אליאנס' לאור מיזוגים אחרים בתעשיית הלוגיסטיקה והמצב הרעוע של חברות שילוח מתחרות, ואת היבטי הביטחון הלאומי בהתרחבות הכוח הימי של סין. זהו גם הזמן עבור ארה"ב, בשילוב ממשלות ידידותיות וחברות במגזר הפרטי, להתחיל בדיאלוג בנושא ביטחון ימי בכוונה לשקם את יכולות המערב.

הכוונה ההתחלתית תהיה להבטיח את קיומה של לפחות אחת מהבריתות המתחרות ב'קוסקו' וב'אושן אליאנס'. יעדים ארוכי טווח יכולים להכיל את האטת ההתפתחות הטכנולוגית של מספנות סיניות, פיתוח ההכשרה בצי הסוחר המערבי, עבודה עם ממשלות ומשקיעים פרטיים כדי לכונן מחדש נוכחות כלים באוקיינוס השקט או דרום-מזרח אסיה, והכנת תכנית להעתקת שרשראות אספקה עיקריות הרחק מהשפעתה של רשת הלוגיסטיקה הסינית.

בחזית הדיגיטלית, הממשל צריך להקשיב לאזהרות  של גורמים בתעשייה נגד רכישה סינית גדולה של שבבים אמריקנים כחלק מעסקאות סחר. רכישות כאלו יאלצו יצרני שבבים להגדיל את שרשראות האספקה שלהם כך שפעילות המתקיימת עתה במדינות שונות תצטרך לעבור לסין. אין זו הפתעה שהרעיון לרכישות השבבים הגיע מהמועצה הסינית לפיתוח ורפורמה, האדריכלית של שילוש המסחר הימי. סין השתמשה בכוחות הרגולציה שלה כדי לשנות את המבנה של תעשיית הלוגיסטיקה העולמית, והיא נוקטת באמצעים דומים בתחום המוליכים-למחצה. אין סיבה שארה"ב תעזור לסין להגדיל את שליטתה על שרשרת האספקה העולמית, בייחוד בתחום הטכנולוגיות החיוניות לכבלים התת-ימיים של 'וואווי'.

בעולמנו המונע חזותית, אמצעי תקשורת רבים משתמשים לרוב בתמונות גנריות של אוניות ונמלי מכולות כדי להמחיש דיווחים על מסחר. אך השתלטותה של סין על שרשרת האספקה העולמית פירושה שאוניות אלו אינן סתמיות עוד. האוניות של 'קוסקו', CMA GSM, 'אוריינט אוברסיס' וחברות אחרות ב'אושן אליאנס' הן אוניות של הלאום הסיני – כלי-שיט יריבים הנושאים כוח עמוק לתוך שטח המערב. הגיע הזמן להפסיק להשתמש בתמונות אלו ללא זיהוי נאמנותן לבייג'ינג.

חשיבה על דבר שגרתי כאוניית מכולות או רציף העמסה כנשק נראית כדבר לא סביר. אחרי הכל, נמלים ימיים הם לא יותר מנקודות על המפה. אך כך בדיוק פספסנו את ה-11 בספטמבר: אף אחד לא קישר את הנקודות.


המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת 'נשיונל רוויו'. מאנגלית: גידי גולן

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. אני מתפלא מאוד לראות כתבה כזו באתר ליברלי כ-״מידה״.

    הרי הוא מתאר מעורבות ממשלתית סינית חזקה, ש*מורידה* את המחיר לצרכן המערבי;
    עכשיו, אחת משתיים:
    -או שמעורבות המפלגה הקומוניסטית הסינית בשוק יעילה, ואז צריך לכתוב מחדש את ספרי הלימוד הליברליים;
    -או שהמעורבות *אינה* יעילה, ואז ממשלת סין תסבסד את רשת הלוגיסטיקה האדירה הזו ו/או תמכור אותה בהפסד בעתיד, אחרי שתקום תחרות פרטית.

    1. ברור שמבחינה כלכלית טהורה אין הגיון במלחמות סחר, אך הנושא פה הוא האם יש חשש שסין תנצל את כוחה לפעילות שתפגע בביטחון של ארהב, ולכן כותב המאמר טוען שלפעמים מחיר מסוים של הפסד כלכלי בטווח הקצר עדיף על היתכנות של הפסד ביטחוני בטווח הארוך, בשלב שכבר יהיה קשה מאוד לעמוד בפניו. לצערנו ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד אפשר לסמוך על עמים מסוימים שלא ינצלו את כוחם לרעה במובן הכי רע שאפשר לדמיין.

    2. אם הליברליזם היה מתמצה בתמונת מראה של המרקסיזם – אלה דוגלים בכלכלה שמאלית ואלה בימנית – היית צודק.
      אבל אחת התכונות של ליברל, היא היותו חי במציאות הממשית, ושבדרך כלל איננו מטריאליסט.
      לכן:
      1. בעולם שבחוץ, יש רוצחים ואנסים וקומוניסטים, ושאר מרעין בישין.
      2. המחלוקות האידאולוגיות אתם קשורות לא רק לכלכלה, אלא גם לערכים נוספים.
      3. יש קבוצות פוליטיות נוספות בעולם, כמו "לאומים" ודברים כאלה.
      4. השליטים של העמים שבחוץ – בהכרח אינם גורסים דטרמיניזם. הם מנסים להשפיע על העולם, ולא לטובתנו.
      מכל אלה נובע, שלצד הרצון הכן בכלכלה חפשית ומתפתחת – אצלנו ואצל בעלי בריתנו, אנחנו מהססים כשבאים לעשות עסקים עם אויבינו.
      עכשו אפשר לחזור למונחים כלכליים גרידא, על בסיס ההנחות שציינתי למעלה, ולזכור – שלא כל קניה זולה עכשו היא בהכרח העסקה הטובה ביותר לטווח הרחוק.

  2. בסוף זה תחרות קפיטליסטית בין שני כלכלית סין שמורתה להיות מספר אחד או שחקן עיקרי וארהב שמטרתו לשמור על עוצמתה
    בהצלחה לשני הצדדים

  3. דחוף ומידי לבטל הסכם החכירה של נמל חיפה ונמל אשדוד מהסינים ממשלת ישראל עים לא תעשה ותבטל
    את הסכם החכירה תסתבך עים ארהב
    ואסור לנו לאבד את ידידתינו היחידה
    שתומכת בישראל במילירדי דולרים בשנה

  4. סין היא איום על כל העולם ומטרתה לשלוט בכולו. מי שלא מבין זאת עיוור.

    על המערב להפסיק לאלתר את תופעת העברת הייצור של כל מרכולתו לסין.

    סין היא בסך הכל מדינה גנבת שמתמחה בלגנוב רעיונות ולהיבנות מהם.

    כשכולנו נהפוך לעבדים לסין זה יהיה מאוחר.

    להחזיר את הייצור של הכל לידי המערב גם אם העלות גבוהה יותר. אם זה יקרה סין תחזור לגודלה האמיתי.

  5. הסינים שולחים זרועות תמנון כדי לנטרל את המערב ובני בריתם במקרה של מלחמה בעתיד ולהפתיע את המערב ובני בריתם בכל התחומים כדי לשתק את ההגנה בתחום הצבאי הסייבר הכלכלה התעשיה ובכל תחומי החיים רק טראמפ המנוסה עלה עליהם וגם ישראל חייבת להתעורר