הגיע הזמן שאירופה תצא מהסכם הגרעין עם איראן

בעוד המתיחות במפרץ הפרסי עולה מדי יום כתוצאה מניסיונות הפרובוקציה המתגברים של איראן, הסירוב של מדינות אירופה להעניק גיבוי לממשל טראמפ בעימות מול טהרן הופך לעמדה שקשה מאוד להגן עליה. במהלך החודשים האחרונים, איראן הואשמה בסדרה של התקפות נגד מיכליות נפט במפרץ, והכריחה ספינת מלחמה בריטית להתערב כאשר מספר סירות סיור של משמרות המהפכה התקרבו באופן מאיים למיכלית בריטית במיצרי הורמוז, נתיב השיט העיקרי אל תוך המפרץ.

בנוסף, גורמים צבאיים אמריקנים פתחו בחקירה לגבי הטענות כי איראן היא העומדת מאחורי ההעלמות המסתורית של מיכלית הנפט 'ריאה' כאשר שטה במים איראניים בסוף השבוע. המורדים החות'ים הזוכים לגיבוי מטהרן, הואשמו בהוצאה לפועל של מספר התקפות נגד מטרות בערב הסעודית, כולל התקפת טילים על שדה תעופה אזרחי ומתקפת מל"ט על צינור נפט חשוב השייך לסעודים. הפעולה החצופה ביותר של איראן עד כה הייתה הפלת כלי הטיס האמריקני שהיה במשימת סיור מעל מיצרי הורמוז בחודש שעבר, פעולה שכמעט ועלתה בתגובה צבאית חריפה מצד ארה"ב.

בזמן שכל זה מתרחש, משטר האייתוללות הודיע כי חידש את העבודה על העשרת האורניום – הפרה בוטה של הסכם הגרעין שחתמה טהרן עם המעצמות בשנת 2015. אך למרות שאיראן לא מראה סימנים לרגיעה בעמדה התקיפה שנקטה נגד ארה"ב ונגד בנות בריתה באזור, מדינות אירופה ממשיכות להיאחז במה שנותר מהסכם הגרעין הרעוע, מתוך אמונה שגויה שהוא עדיין האמצעי הטוב ביותר למנוע מאיראן נשק גרעיני.

גול עצמי

ההתעקשות האירופאית לנקוט בגישה שונה כלפי איראן מזו שבחר הבית הלבן החלה כבר עם החלטת הנשיא טראמפ לסגת מהסכם הגרעין בשנה שעברה, הסכם אותו הגדיר כ"עסקה הגרועה ביותר אי-פעם". זו לא העמדה בה מחזיקות המדינות האירופיות שחתמו על ההסכם – בריטניה, צרפת וגרמניה. מנהיגי שלושת המדינות האלו עדיין משלים את עצמם כי ההסכם הוא סוג של ניצחון דיפלומטי, ושהוא הצליח להגביל את היכולת האיראנית להתקדם לעבר הפיכה למעצמה גרעינית. אך גם הסכם זה הוא מוגבל בזמן, וכאשר יפוג בשנת 2030, איראן תהיה יכולה לבנות תעשיית גרעין שלמה בעלת היכולת להפיק מספר רב של ראשי נפץ גרעיניים.

החתירה האירופאית תחת המדיניות האמריקנית נמשכה גם כאשר החליט טראמפ לחדש את הסנקציות על איראן, ומנהיגי אירופה ניסו למצוא דרכים לעקוף אותן כדי להמשיך בסחר עמה. מדינות היבשת יזמו והשיקו מערכת מסחר מיוחדת למטרה זה, שאמורה לאפשר לחברות אירופאיות לבצע עסקאות עם איראן מבלי לספוג עונשים מצד ארה"ב. בפועל, עד הכה הניסיון האירופאי לעקוף את הסנקציות נכשל משום שחברות רבות העדיפו לשמור על האינטרסים העסקיים שלהם בארה"ב מאשר לנהל עסקים מול המשטר הקיצוני באיראן.

אך גם המכשול הזה לא מרתיע את מנהיגי אירופה מלהמשיך במדיניות פייסנית מול האייתוללות. הנחישות האירופאית לדבוק בהסכם הגרעין בכל מחיר הודגמה היטב בשבוע שעבר, כאשר בפגישת שרי החוץ של האיחוד בבריסל התקבלה החלטה לפי הפרות הסכם הגרעין שביצעה איראן אינן משמעותיות ולא דורשת את נסיגת אירופה ממנו.

"מבחינה טכנית, כל הצעדים שנקטה איראן נגד ההסכם הם הפיכים", אמרה פדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ. גם שאר המדינות החתומות על ההסכם לא ראו בהפרות האיראניות עניין משמעותי, ולכן לא היו מוכנות להפעיל את הסעיף שיטיל על טהרן סנקציות נוספות. "אנו מזמינים את איראן לסגת מהצעדים האלה ולחזור לציות מלא להסכם", סיכמה מוגריני.

אך ההתעקשות לדבוק בהסכם הגרעין והסירוב לתמוך בניסיונות האמריקנים לספק הגנה צבאית למסחר הימי הבינלאומי במיצרי הורמוז, עשויים להיות גול עצמי מבחינת אירופה. מדינות היבשת תלויות הרבה יותר באספקת אנרגיה מהמפרץ הפרסי מאשר ארה"ב, וכל ניסיון נוסף של איראן לשבש את משלוחי הגז והנפט עשוי להוביל להשלכות קשות מבחינת הכלכלה ביבשת.

הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.