הטלת חסמים על מינויים שנעשים כחוק היא שיבוש של ההליך הדמוקרטי והופכת את נבחרי הציבור לתפאורה בהצגה בה יועמ"שים ושופטים השחקנים הראשיים
זעקות השבר שנשמעו כשהתפרסמה כוונתו של שר המשפטים אמיר אוחנה למנות מנכ"ל חדש למשרדו, במקומה של המנכ"לית הנוכחית, עו"ד אמי פלמור, הזכירו לכולנו שוב את אתגרי המשילות שעומדים בפני נבחרי הציבור שלנו. אמנם כבר התרגלנו שכל פעולה של שר בתחומי סמכותו ומשרדו מעוררת את טענות האופוזיציה בדבר "פגיעה בשומרי הסף" ו"הכנסת שיקולים פוליטיים", אולם במקרה זה התירוץ העיקרי בו נתלו המתלוננים הייתה תקופת הבחירות בה אנו נמצאים והיותה של הממשלה היוצאת, בה מכהן השר אוחנה, "ממשלת מעבר" – ביטוי שהמשתמשים בו תורמים, במתכוון או מבלי משים, להפצת פייק ניוז.
בחוק הישראלי לא קיים המושג "ממשלת מעבר", וחוק יסוד הממשלה קובע בסעיף מיוחד כי הממשלה היוצאת תמשיך במילוי תפקידיה עד שתיכון ממשלה חדשה. החוק מעולם לא הטיל כל מגבלה על תפקודה של ממשלה יוצאת, ולא הקים יצור מיוחד של "ממשלת מעבר". בדיון שהתקיים בוועדת החוקה של הכנסת בסוגייה זו בשנת 2003, הציג המומחה למשפט חוקתי פרופ' קלוד קליין את הסיבות לפיהן נמנעו מחוקקי ישראל מקביעות המגבילות ממשלת מעבר:
מלכתחילה הגישה הישראלית הייתה קצת יוצאת דופן. היא הייתה יוצאת דופן משתי סיבות: הראשונה, נראה שבן-גוריון, כידוע, חשד מאוד במשפטנים, וכנראה בצדק; והשנייה, שהייתה הרגשה שאצלנו הכול שונה"
כאשר קיימת בחוקה או בחוק יסוד מגבלה על פעולותיה של ממשלה יוצאת, כל החלטה יכולה להוביל לדיון משפטי בשאלה האם מדובר בתחזוקה שוטפת או בפעולה שניתן להמתין איתה. דוד בן-גוריון, שכאמור חשד במשפטנים, העדיף שלא לתת להם את האפשרות להתערב בכל מעשה שלטוני בתקופה כזו.
אולם הסתבר שאכן במדינת ישראל הכל שונה. בית המשפט, שלא מצא עוגן בחוק היסוד להטלת מגבלות על הממשלה, החליט בכל זאת להתערב בפעילותה דרך עילת הסבירות הידועה לשמצה. התוצאה היא שכל פעולה בתקופת בחירות הועמדה למבחן בג"ץ, ולא היה ניתן לצפות כלל וכלל מה יאושר ומה יידחה. כך למשל, בית המשפט אישר קיומו של משא ומתן על הסכם עם הפלסטינים בשלהי כהונתה של ממשלת ברק, ושופטת העליון דורית ביניש מונתה לתפקידה בתקופת ממשלת מעבר. מגבלות עמומות אלו הפכו בהמשך לחמורות עוד יותר באמצעות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
ריענון השורות
זה טיבו של סטנדרט הסבירות הבלתי אפשרי: ההכרעה מתקבלת אך ורק על פי שיקול דעתו או שרירות ליבו של השופט או היועץ המשפטי הרלוונטי, וכך נוצר למשל מצב אבסורדי בו נשיאת בית העליון בייניש, שמונתה לתפקידה בזמן ממשלת מעבר, הודיעה לשר המשפטים דניאל פרידמן שאין בכוונת בית המשפט להשתתף בדיוני הוועדה לבחירת שופטים מכיוון שהממשלה היא ממשלת מעבר.
האינפלציה שחלה במגבלות שבתקופת בחירות, כמו גם הבחירות התכופות במדינת ישראל, הובילו לפרקי זמן הולכים וגדלים בהם נוהלה המדינה למעשה ללא כל מעורבות של נבחרי הציבור, כאשר היועץ המשפטי הוא היחיד שיכול לקבל החלטות. בעקבות עתירה שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה לפני כחמש שנים בעניין מינוי מפכ"ל, עודכנה הנחיית היועמ"ש, וסוף סוף הכירו בכך שבחירות לא מהוות הצדקה לשיתוקה של מדינה שלמה.
רק לפני כשבועיים נודע לציבור על מכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה שהמועמדת המובילה לזכות בו הייתה הפרקליטה ליאת בן ארי. זועקי "קץ הדמוקרטיה" היו מוכנים להשלים עם כך שפרקליט המדינה שכהונתו עומדת להסתיים בתוך פחות מחצי שנה, ימנה משנה לתקופה של שמונה שנים, ופרקליטי המדינה הבאים לא יהיו יכולים לפטר או להזיז אותה מתפקידה. ההיגיון שמצדיק לשיטתם את ריסונם של נבחרי הציבור ממניעת מחטפים ופעולות חד-צדדיות, לא פועל כשמדובר במשפטנים בשירות המדינה.
במקרה של מנכ"ל משרד המשפטים, אם השר הבא יהיה מעוניין, הוא יהיה יכול להחליף את המנכ"ל הממונה או להשאירו בתפקידו כרצונו, כך שבמינוי כזה לא נוצרות עובדות בלתי הפיכות ואין חשש לניצול לרעה של תפקיד השר בממשלה היוצאת. בנוסף, ניתן לומר שמינוי מנכ"ל כמשרת אמון היא הדרך הכמעט בלעדית בה שר יכול להשפיע על תפקוד משרדו. גם כאשר שר בוחר להשאיר את המנכ"ל הנמצא בתפקידו, הרי שעצם האפשרות להחלפה, משמשת כתזכורת תמידית לכך שמדינת ישראל היא דמוקרטיה ונבחרי הציבור הם הקובעים את מדיניות המשרד.
משרות אמון בתפקידים בכירים בשירות המדינה הן החיסון היעיל ביותר מפני שלטון הפקידים, ומאפשרות את ריענון השורות וגם את ריענון המחשבה בשירות הציבורי. בהקשר הזה, יש לקוות שהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת אמיר אוחנה להפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרת אמון, כדוגמת המנכ"ל, תהפוך למדיניותו הרשמית בתור שר.
הציבור בישראל ייגש שוב לבחירות בחודש ספטמבר הקרוב, והוא אמור לשפוט את נבחריו על הדרך בה הם פועלים לקידום מדיניותם בכנסת ובממשלה. הטלת חסמים מלאכותיים על המינויים שהחוק העניק לנבחרי הציבור כמשרות אמון, משבשת את ההליך הדמוקרטי והופכת את חברי הכנסת ושרי הממשלה לתפאורה בלבד, בהצגה בה השחקנים הראשיים הם היועמ"ש ושופטי בג"ץ.
עו”ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה.
בצדק הדיח את פלמור. כפי שדווח באתר זה:
אמי פלמור מונתה על-ידי ציפי לבני והושארה בתפקיד על-ידי שקד, וצוק-שפיר נחשבת למקורבת לה. מקור במשרד המשפטים מספר ל’מידה’ כי פלמור אף אמרה שכאשר התפקיד בבית הדין התפנה, היא מיד רצתה למנות אליו את מיכל צוק שפיר כי היא “בטוחה שמיכל תמשיך במיצוב מערכת בתי הדין " "כגוף שיפוטי יעיל, מקצועי ונגיש" – כלומר סמכה ידה על המלצת אמה פלמור.
על פי התקנות לראש בית הדין סמכויות מנהליות בלבד ותפקידו שיבוץ דיינים לתיקים וניהול שותף. אלא שצוק שפיר התערבה באופן בוטה בפסיקותיו של פשיטיצקי. עיקר התרעומת שלה על שהוא נוטה לקבל את עמדת מערכת הבטחון ורשויות ההגירה כלומר הוא ממלכתי מדי איננו לעומתי. צוק שפיר הדיחה את פשיטיצקי ללא כל הליך פורמלי. היא נכנסה ללא רשות לקובץ הדן במערער ושינתה.
—————————————
העובדה ששקד לא הדיחה את שתיהן היא רק לרעתה של שקד מראה שהיא משחקת תפקיד של לאומית בעוד שהיא קידמה את השמאל.
סוף סוף משהו קצר יחסית. ברבו.
בנט ושקד זה שמאל בתחפושת ימין. המטרה של מפעילי בנט ושקד היא לגנוב קולות מהליכוד ומאיחוד מפלגות הימין ולחבור למפלגה של לפיד וגנץ כדי להקים ממשלת שמאל. נפתלי בנט הוא "אח" של יאיר לפיד (מאותו "אבא" – נוני מוזס) ואיילת שקד היא ציפי לבני 2. בנט ושקד אם היו עוברים את אחוז החסימה היו ממליצים לנשיא להקמת הממשלה החדשה על מי שנוני מוזס היה אומר להם וזה לא נתניהו. הם כבר ניסו לעשות מה שהוא אמר להם: לסגור את "ישראל היום".
אחרי שקשרו "ברית אחים" עם יאיר לפיד מאחורי גבם של רבני הציונות הדתית, הם תפסו טרמפ על המפלגה הדתית-לאומית כדי להגיע לכנסת, להתנגד לכל מה שהליכוד עושה ולשים מקלות בגלגלי המשילות של המחנה הלאומי. לא סתם התקשורת של השמאל מפרגנת להם – בלי לשאול איך זה שאשתו של נפתלי בנט ה"דתי" היתה שפית במסעדת חזיר ופירות ים בניו-יורק ואיך זה שאיילת שקד בנתה לאחרונה וילה בצפון תל אביב, ליד הווילות של בוז'י הרצוג, יאיר לפיד וציפי לבני.
בנט ושקד פעלו במפלגה הדתית-לאומית בתור "המפד"לניקים החדשים", כמו ש"הליכודניקים החדשים" מנסים לפעול בתוך הליכוד. בנט הוא שהלשין על ביביטורס לרביב דרוקר, שקד באופן קבוע מדליפה ממשרד המשפטים לברוך קרא ולידיעות אחרונות.
בקיצור, מפלגת "הימין החד"ש" נוצרה כדי לפגוע בליכוד ובאיחוד מפלגות הימין, לסנדל את נתניהו ולדחוק את המתנחלים לפינה.
https://rotter.net/forum/scoops1/389753.shtml
https://www.news1.co.il/Archive/002-D-118475-00.html
https://conspil.com/2019/01/yair-netanyahu-maashim-et-benet-veshaked
ללא רק שקד. עוד פעם ועוד פעם אתה לא מתייאש להפיץ את ההבל הנדחה בלעג אודות שקד ובנט ותיאוריות הקונספירציה המופרכות. איש לא קורא אותם, איש לא מאמין בהם, שקד ובנט הם נכס למחנה הימין, כמוהם סמוטריץ, פרץ למשל אולי הוא נטל. בכל מאמר אתה דוחף את התגובה שלך, עם אמונה מנותקת שחזרה על ההבל תמציא לו מאמינים. הדבקות שלך שוב שוב אובססית וחסרת איזון. באמת די.
בעוד מרקוס מתעקש לדבר נגד העובדות:
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/381740
https://rotter.net/forum/scoops1/497487.shtml
https://tinyurl.com/yyexa3wt
https://rotter.net/forum/scoops1/285171.shtml
https://tinyurl.com/y435v6cs
אני בעד להיתחדש. שאהרון ברק ילך הבייתה ויקח איתו את הגמרא.ביבי והליכוד למעשה השליטו את שניהם לתמיד. צריך לעשות לאומי לחשוב לאומי ליצור לאומי. מילה שהוכחדה לגמרי תחת שילטון ביבי. לאומי זה למען העם. כולו לאומי זה אנטי סקטוריאלי לסוגיו . זה לא קיים בימינו ביכלל אלא הפוך. העם ההמון עובר היתעללות נוראה מידי מנהיגיו. ישראל כבושה. שילטון זר שולט בה. גם פנימה וגם זרים שהוכנסו פנימה והושלטו עלינו. אני מחכה לאליטות אחרות לגמרי . שלא מוכרות אותנו לזרים. מגיע לנו אכותי ישר מוסרי הגון . מגיע לנו ראנסאנס יצירתי חלומי. שממלא את השטח בפנטזיה קיומית השראתית, מעולם החלומות של הנבואה. מגיע לנו נביאות נוסח דבורה ומרים ושרה וחולדה . ונביאים נוסח משה ואברהם ואליהו ואלישע. אדמת נבואה היא, ונבואה זה החלום הכי גדול בעולם .נבואה קשורה בגן עדן. וגן עדן קשור בשיבתנו הבייתה אחרי אלפיים שנה. סוד אדם וחווה והגרוש מגן עדן מרחף על שיבה זו. האתוס הכי ענק בעולם , בסיבתו שבנו. האם באנו להשלים סיפור לא פתור זה. בחזרה למכונת הזמן התנכית העיברייה מיכל. בחזרה לנסיעות בזמן -מחלום הנבואה. בחזרה הבייתה , אל הבשורה בהא הידיעה. בחזרה לחיינו האמיתיים אל הנצח. אל הזמן האבוד הכמוס שמחכה לנו.
עידן, הלכת קצת רחוק.
אבל, מצא חן בעיני נושא הלאומיות שהצגת.
תודה על המאמר הפוקח עיניים.
אכן מאמר פוקח עיניים, אך יותר מזה מעלה את רף הדאגה אצל החונטה הסמולנית הפשיסטית שרואים שאם הימין ינצח בבחירות הקרובות כל הכללים שהצליחו להעביר במתן הכוח לפקידות יעלו בעשן והמשילות תחזור לידי הנבחר.
אין דרך ברורה ומשכנעת יותר מאשר להציג נקודה זאת כאחד הנושאים שהממשלה הימנית שתבחר תתקן את העוותים שפקידות לרבות פסיקות שופטים שלא על פי סמכותם בחוק, היא טריגר חשוב שקולות בוחרים ירגישו שהפעם חובה עליהם לעצור את הסמול הפשיסטי ושלמפלתם לא תהיה תקומה.
למה חונטה? ולמה פשיסטית? מהיכן הכינויים הקיצוניים האלו הגורמים לאבדן כל אמון בתגובה? ובכלל מה זה חונטה? אולי אתה אוהב את הכינוי, אבל זה נשמע לא הכי אינטליגנטי . באמת תגובות לגופם של דברים יתרמו לאתר המצוין הזה.
חונטה קבוצה המשתלטת על השלטון ללא בחירות, פשיסטי-קבוצה מגובשת כצרור.
לכן חונטה פשיסטית הגדרה מתאימה ביותר.
חונטה צבאית=קבוצת גנרלים שמשתלטים על המדינה בדרך כלל לאחר הפיכה.
מונח האיטלקי "fascismo" נגזר מהמילה "פאסיו", צרור של מוטות, שנלקח מטרמינולוגיה הלטינית. הפשיסטים קישרו את המונח עם הפסקס הרומי הקדום – צרור מוטות קשורים סביב גרזן, שהוא סמל רומי עתיק לסמכותו של השופט האזרחי הנישא על ידי משרתיו, המשמשים עבורו כמבצעי עונש המוות על פי דברו.הסמליות של הפסקס העידה על חוזק באמצעות אחדות: מוט יחיד נשבר בקלות, ואילו צרור של מוטות קשה הרבה יותר לשבירה, כוחו באחדותו.
משהו שאף לא אחד מדבר עליו ולטעמי זה לא לעשות פיפי בתוך הברכה אלא מהמקפצה:
איך אמר נשיא העליון בתקופה "החשוכה",בה העליון פסק לפי לשון החוקים שחוקקה הכנסת ולא לפי גחמות אישיות,השופט משה לנדוי ז"ל: "חוקי היסוד התקבלו בכנסת ב 1992 כאשר חלק גדול מחברי הכנסת לא יודעים כלל מה משמעותם של החוקים שאותם הם מאשרים וכאשר המספר הכולל של המשתתפים בהצבעה הוא כמה עשרות,פחות ממחצית חברי הכנסת. התהליך היה מחטף מובהק ובעיני כך לא מחוקקים חוקה". ועוד משהו: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהוא הבסיס להמצאת החוקה ע"י הפיראט המשפטי אהרון(הכול שפיט,האדם הנאור,האדם המידתי,האדם הסביר) ברק,נחקק אחרי נפילת הממשלה בכנסת ה 12 ע"י "ממשלת מעבר",כלומר בוצעה הפיכה(פוטש) משפטית בזמן "ממשלת מעבר",בדיוק כמו מינוי בייניש לעליון,כלומר כאשר ממשלת מעבר מבצעת פעולה שהיא לרוחו של בד"ץ מרץ שמכונה בג"ץ,אז העליון מכשיר את השרץ,אבל לפטר פקידה ממונה במשרת אימון ? שומו שמיים…איזה צביעות מעוררת קבס.
מצפה לתגובה של שקד
בכל מקרה אוחנה עדיף עליה
מסתפק בתגובתו של מיקי רוזנטל:
https://rotter.net/forum/scoops1/566190.shtml
קשה לדעת היום מה אמת ומה לא. אם כי אני נוטה להאמין במקרה הזה לרוזנטל דווקא:
כיסוי חיובי אצל נוני מוזס למי שמייצג ימין לכאורה קרוב לוודאי שזה כרוך בתן וקח
ועם זאת, הליכוד הלך כבר בעבר לקואליציה עם "פרטנרים" כמו אהוד ברק, ציפי לבני, כחלון ששמר על "שומרי הסף", וליברמן. ובבחירות האחרונות בדקו אפשרות שבני גנץ יפרוש מכחול לבן ויחבור לקואליציה עם הליכוד במקום ליברמן אז גם בנט ושקד הם אפשרות לא פחות כשרה… כדי להמשיך להנהיג הליכוד זקוק לפרטנרים
וכן, אוחנה עדיף על שקד. לגמרי
אליהו, אם תשאל אותי אני מעדיף חבירה לאנשי שמאל כמו ברק וגנץ שמזוהים כאנשי שמאל (ולכן הפעילות הפוליטית המשותפת איתם מבוססת על משא ומתן של "תן וקח") מחבירה לאיילת שקד שמצהירה על עצמה כאשת ימין (ולכן הפעילות המשותפת איתה מבוססת על כך שנותנים לה יד חופשית לפעול ככל העולה על רוחה) ובאיצטלה המזויפת הזאת עושה כל מה שהיא יכולה נגד האג'נדה של הימין.
בשורה תחתונה, אני מבין שגם השר אוחנה לא הצליח להזיז את החונטה, ושאמי פלמור נשארת בכיסאה עד הודעה חדשה.
אני רוצה לראות מעשים ושינוי, לא דיבורים והצהרת כוונות.
השר אוחנה, אל תהייה שקד2!
מזמן לא קראתי מאמר אורווליני כזה. באמת לא יכול להיות דבר יותר טוב ממינוי חברים, קרובים, ידידים ושאר אומרי הן, כדי "לרענן" את השורות והמחשבה…. מי צריך פקידים מקצועיים אם הם כל הזמן מתנגדים לנסות דרכים אחרות ומתעקשים ללכת לפי דרישת החוק? הם לא מסוגלים לראות את התמונה הגדולה הפקידים האלה. למה הם מפריעים לנו למשול כפי שאנחנו חושבים שהבוחר היה רוצה, אם היו לו את כל הנתונים. משרת אימון זה לא רק הנהג שלי. משרת אמון היא כל משרה שבה נמצא מישהו שיכול להעביר ביקורת רעה חס וחלילה…
פקידים "מקצועיים". אהבתי.