היום הרע של רוברט מולר

עדותו המבולבלת של החוקר המיוחד בקונגרס נראתה כמו תחילת הסוף של התקווה להדחת הנשיא טראמפ

פקיד מגמגם. רוברט מולר בקונגרס | צילום מסך

העדות של רוברט מולר אתמול בקונגרס לא הייתה מה שמתנגדי טראמפ ציפו לו. הם קיוו שיהיה זה שלב חדש בניסיון רציני יותר להדחת הנשיא, כאשר בפועל היה זה נראה יותר כמו תחילת הסוף של הרעיון.

רעיון ההדחה לא הצליח לזכות בתמיכה מצד מרבית חברי הקונגרס של המפלגה הדמוקרטית, הוא מדשדש בכל סקר דעת קהל, וגם רוברט מולר לא תרם אתמול להחייאתו מחדש. למעשה, מולר לא הציע שום מחשבה חדשה ונותר בעיקר במסגרת המסקנות שכבר פורסמו בדו"ח שלו לגבי חקירת ההתערבות הרוסית בבחירות.

במקום לנצל את הבמה להופעה מטלטלת, נראה היה שהוא יודע פחות על אותו דו"ח מאשר הפוליטיקאים מימין ומשאל שהפנו אליו את השאלות. הוא היה נראה מבולבל ואיטי, ועל חלק מהשאלות אפילו לא ניסה לענות. אם היה זה שימוע לשם אישור של מינוי, מולר היה נכשל בגדול.

אבל אולי האשמה היא במי שציפו ממולר לספק סחורה כלשהיא נגד טראמפ. הרי הוא כבר הפר בעבר בגסות את סמכויות החוקר המיוחד שאמורות להיות מוגדרות על יד משרד המשפטים, ולקח לעצמו את הסמכויות להיות זה שממליץ לקונגרס על הליכים פליליים. בכירי משרד המשפטים מצדם אפשרו לו לעשות זאת , כנראה מתוך חשש שיהיו מטרה להאשמות בשיבוש חקירה, ומולר הפר את הכללים פעם נוספת כאשר הרשה לעצמו לדבר על התנהלות אישית של אדם (במקרה הזה הנשיא), למרות שלא הואשם או הורשע באף פשע.

מבקריו של טראמפ טענו במשך תקופה ארוכה שהדבר היחיד שעצר את מולר מלהגיש כתב אישום נגד הנשיא הייתה הנחיית היועץ המשפטי לפיה לא ניתן לעשות זאת נגד נשיא מכהן. אתמול הם זכו לתקווה רגעית מחודשת כאשר נדמה היה שמולר מסכים עם האמירה הזו במהלך החלפת דברים עם חבר הקונגרס טד ליאו, אך מאוחר יותר מולר הבהיר כי לא לכך התכוון. כפי שאומר הדו"ח אותו חיבר, מולר מעולם לא הגיע למסקנה בשאלה האם טראמפ ביצע ניסיון לחבל בבחירות.

אז היכן כל זה משאיר אותנו? אם הדמוקרטים בכל זאת ינסו להדיח את טראמפ, הם יאלצו לעשות זאת ללא התקווה שמולר יכין את הקרקע עבורם, ועם תקווה הולכת ופוחתת לקרוא את הציבור אל הדגל. באשר לרפובליקנים, הם יזכו לתמריץ גדול עוד יותר לרדת לשורשי התנהלות החקירה של מולר, בהתחשב בכך שהוא נראה אתמול יותר כפקיד מגמגם ופחות ממי שהיה אמור להוביל חקירה חשובה.

עם זאת, עדותו חסרת המעוף של מולר לא משנה דבר לגבי התנהלותו של הנשיא טראמפ בכל הפרשה, שאמנם לא הייתה פלילית או מצדיקה הדחה, אך נראית לא נוחה ולא כנה. בכל מקרה, עם הבחירות המתקרבות בעוד 18 חודשים, מרבית האנשים כבר גיבשו פסק דין בעד או נגד טראמפ ללא עזרת חברי הקונגרס. עדותו של רוברט מולר לא שינתה את החשבון הכללי, ולא הייתה אמורה לעשות זאת.


הטור פורסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. מולר סרב לענות לכל השאלות של הרפובליקנים בנוגע לתהליך ההחלטה לפתיחת החקירה ולניהול החקירה. אפילו על עובדות שהופיעו בדו"ח הפומבי שלו במפורש, הוא טען שהוא לא יכול לענות כי בשמאל מאמינים שהסתרת הכתמים היא השיטה הטובה ביותר. עבורם ועבור העיתונות שלהם לא המעשים חשובים אלא הנראות שלהם, לא מה אתה עושה אלא מה אתה אומר ואיך אתה אומר את זה. כך בארה"ב, בישראל ובכל העולם.

  2. לא הגיע למסקנה? אז שיחקרו על מה הוא בזבז כל כך הרבה זמן וכספי ציבור!
    נדמה לי שחוסר ההחלטיות, הקושי להקפיד על הכללים(מתוך צורך להגיע למסקנה בכל מחיר) והשימוע המגומגם מעידים על אדם שלא יכול לומר ׳אשם׳ כי הוא יודע שזה לא נכון ומפחד מתביעת דיבה ומצד שני נתון תחת לחץ לא לומר ׳חף מפשע׳ בכל מחיר.