כדי להמשיך את הקפיצה העצומה שעשתה האנושות ב-200 השנים האחרונות בשיפור רמת החיים, עלינו להבין את הסיבות לכך ולאפשר את קיומן
המין האנושי הוא בן 300 אלף שנים. במשך 290 אלף השנים הראשונות היינו לקטים, מתקיימים בדרך שעדיין קיימת בין אנשי הערבות של הקלהארי או הסנטינלים של איי אנדמן. אפילו לאחר שההומו סאפיינס אימץ את החקלאות, הקידמה זחלה לה עד כדי כאב. אדם הנולד בארץ שוּמֶר בשנת 4,000 לפנה"ס היה מוצא את המשאבים, המלאכות והטכנולוגיה שהייתה קיימת בזמן הכיבוש הנורמני באנגליה או באימפריה האצטקית בזמנו של קולומבוס, כדברים מוכרים למדי. או אז, בתחילתה של המאה ה-18, רמת החיים הרקיעה שחקים עובר אנשים רבים. מה הביא לשיפור דרמטי זה, ומדוע?
סיפורנו מתחיל עם הכנסה, שכן, כפי שהעיר בנושא הכלכלן מאוקספורד פול קולייר, מבחינה כלכלית "צמיחה היא לא מרפא-כל, אך חוסר בצמיחה הוא מחסל-כל". במשך אלפי שנים הצמיחה הייתה זניחה, אך לקראת סוף המאה ה-18 החלה להאיץ, ראשית בבריטניה ולאחר מכן בשאר חלקי העולם.
בראשית ימי הספירה הנוצרית, ההכנסה היומית העולמית לאדם ליום עמדה על שני דולרים. היא נותרה בנקודה זו בדיוק גם בזמן שוויליאם הכובש הפליג בשנת 1066 לתבוע לעצמו את כתר אנגליה. קפאון זה בהכנסה אינו אומר בהכרח שלא הייתה צמיחה כלל במשך האלף הראשון. צמיחה אכן התרחשה, אך ברמה נמוכה ומקומית ולפרקים קצובים בטרם דעכה שוב.
בשנת 1820, ההכנסה הממוצעת עמדה על 2.80 דולר. ב-18 המאות שהפרידו בין קיסרות אוגוסטוס לנשיאותו של תומאס ג'פרסון, ההכנסה לנפש עלתה בפחות מ-40 אחוז. היו כמובן הפרשים אזוריים, אך אלו לא היו משמעותיים. בתחילת המאה ה-19, אמריקנים ובריטיים ממוצעים שגשגו בערך כפליים יותר מהממוצע העולמי.
ואז, מהפכת התיעוש שינתה הכל. בין השנים 1800 ל-1900, תוצר מקומי גולמי לנפש ליום הכפיל עצמו. במילים אחרות, ההכנסה גדלה במאה אחת יותר מאשר עשתה כן ב-18 המאות שקדמו לה גם יחד. עד 2016, המספר צמח ל-40 דולר. בארה"ב, המספר עמד על 145 דולר ליום, ובאפריקה, היבשת הענייה בעולם, הוא 13 דולר. כלומר, רמת החיים העולמית עלתה פי 12 וזו האמריקנית עלתה פי 24 במשך תקופת זמן של שתי מאות.
במשך מאה השנים האחרונות, ההכנסה העולמית לאדם ליום צמחה בקצב מצרפי של בערך 1.8 אחוז לשנה, אם המגמה תמשך היא תצמח ל-166 דולר לאדם ליום בשנת 2100 . בארה"ב, היא תגיע ל-605 דולר לאדם ליום.
יש שיתנגדו למונחי תמ"ג בטענה שהם אינם דומים למשכורת הממשית שאדם מביא לביתו. משכורת שעתית עולמית היא קשה במיוחד לחישוב – אנשים עובדים במשך מספר שעות שונה, כלכלות מורכבות מעובדים שונים, והיחסים שבין קצבאות שאינן קשורות לעבודה משתנים. אך אנו כן יודעים כיצד התקדמו העובדים האמריקנים במשך תקופה של 200 שנה.
משכורות נומינליות שעתיות של עובדים לא-מיומנים בארה"ב צמחו בשיעור של 31,627 אחוז בין 1800 ל-2016. הפיצוי השעתי הנומינלי של עובדי ייצור צמח בשיעור של 79,775 אחוז באותה תקופה. הכלכלן גייל פולי מאוניברסיטת בריגהם יאנג מעריך כי בהתאמה לשיעור האינפלציה, הפיצוי של עובד ייצור עלה בשיעור של פי 40.2, ומשכורות של עובדים לא-מיומנים פי 16.3, בין השנים 1800 ל-2017.
שינוי יסודי
אז מה היה הגורם האחראי לשיפורים חסרי תקדים אלו? החוקרים מציעים הסברים שונים, אך קשורים אחד לשני. חתן פרס נובל דאגלס נורת' טען כי התפתחות של מוסדות, חוקים וזכויות קניין היו הגורם המכריע להתפתחות כלכלית. פרופ' דיידרה מקלוסקי מאוניברסיטת אילינוי מייחסת את מקורות "ההתעשרות הגדולה" לגישות משתנות אודות שווקים וחדשנות. הפסיכולוג סטיבן פינקר מאוניברסיטת הרווארד טוען שהתקדמות חומרית ורוחנית מקורה בעידן הנאורות, בצמידות לעליית ההיגיון, המדע וההומניזם.
יהיו נסיבותיה אשר יהיו, המהפכה התעשייתית אשר החלה ממחצית המאה ה-18 הביאה עימה שינויים נרחבים כולל דלקים חדשים כמו פחם ונפט; מנוע הקיטור ומנוע הבערה-הפנימית; מכונות חדשות כגון כישור הטוויה ואורג מכני; ושיטה תעשייתית שארגנה מחדש את מבנה העבודה ודרשה חלוקה גדולה יותר של כוח העבודה והתמחות מיוחדת. שינויים אלו הגבירו את השימוש במשאבים טבעיים ואפשרו ייצור המוני של סחורות.
המהפכה התעשייתית הובילה גם לשינויים יסודיים שאינם כלכליים. שיפורים בתפוקה החקלאית אפשרו לאוכלוסייה גדולה יותר לאכול. הזדמנויות לעבודה בבתי החרושת זירזו את תהליך העיור ותרמו להתפתחותה של מודעות פוליטית בין אנשים מהמעמדות הנמוכים. בה בעת, עושר התחלק בצורה רחבה יותר כאשר בעלי קרקעות פינו מקומם לאינטרסים של מעמד הבורגנות. באופן כללי, דפוסים ישנים של סמכות התפוררו והחברה הפכה ליותר דמוקרטית.
פיתוחים פוליטיים חשובים כמו הליברליזציה של המסחר אפשרו ליתרונות התיעוש להתפשט בצורה עולמית. נפחי המסחר נסקו והעלויות צנחו על ידי תהליך התכנסות המחירים. תקן הזהב והמצאתו של הטלגרף הפכו העברת כספים לדבר קל. בזכות המשיכה לרווחים גבוהים, השקעות זרמו ממדינות מפותחות יותר למדינות מפותחות פחות.
העיקר הבריאות
נכון שצמיחה בהכנסה היא רק סממן יחיד מתוך רבים של רווחה אנושית. כך למשל, אלכסנדר הגדול שהיה העשיר והחזק ביותר באדם נפטר בגיל 32 מטיפוס הבטן – מחלה פשוטה לריפוי כיום. אך חברה עשירה יכולה לתמוך ביותר מדענים, לשלם עבור תרופות מתקדמות ולבנות תשתית תברואתית טובה יותר. עושר הופך (כמעט) כל דבר לקל יותר.
לכן חשוב לציין כי צמיחה בהכנסה במשך שתי המאות האחרונות הגיע יד ביד יחד עם התפתחויות אחרות המועילות לבריאות. בסוף 1870, תוחלת החיים באירופה, באמריקה ובעולם הייתה 36, 35 ו-30 שנים בהתאמה. כיום: 81, 79 ו-72 שנים. בשנת 1820, 90 אחוז מהאנושות חיו בעוני קיצוני. כיום, פחות מ-10 אחוז. בשנת 1800, 88 אחוז מאוכלוסיית העולם הייתה אנאלפביתית. כיום, רק 13 אחוז מאוכלוסיית העולם מוגדרים כאלה.
בשנת 1800, 43 אחוז מהילדים מתו לפני יום הולדתם החמישי. כיום, פחות מארבעה אחוזים. ב-1816, 0.87 אחוז מאוכלוסיית העולם חיו במשטר דמוקרטי. בשנת 2015, 56 אחוז חיו במשטר דמוקרטי. בשנת 1800, אספקת המזון לאדם ליום בצרפת, שהייתה אז אחת מהמדינות המתקדמות בעולם, הייתה בסה"כ 1,864 קלוריות ליום. בשנת 2013, אספקת המזון לאדם ליום באפריקה, היבשת הענייה בעולם, הגיעה ל-2,624 קלוריות.
הסכסוכים שהיו ברירת המחדל של האנושות למשך אלף שנים, הולכים ומתמעטים. בתחילת המאה ה-18, שיעור המוות הצבאי והאזרחי גם יחד כתוצאה של סכסוכים היה בערך 65 ל-100,000 איש. עד שנת 2000 שיעור זה צנח לבערך 2 ל-100,000 איש. הסכסוך הגדול האחרון בין מעצמות, זה שדחף את סין נגד ארה"ב במערכה על חצי האי הקוריאני, הסתיים בשנת 1953. העבדות שהייתה רווחת ברוב אזורי העולם בשנת 1800, היא עתה מחוץ לחוק בכל המדינות.
לבסוף, בפעם הראשונה מאז תחילת מהפכת התיעוש, אי-השוויון העולמי נמצא בירידה כאשר מדינות מתפתחות משיגות את העולם המפותח. בין השנים 1990 ו-2017, מדד הג'יני העולמי המודד אי-שוויון בהכנסה בין כל תושבי העולם ירד מ-0.7 ל-0.63.
כיום, צו האופנה הוא להתמקד בהיבטים השליליים של התיעוש, אך משקיפים בני זמנם הבינו שהם חיים בתקופה של שיפור חסר תקדים במצב האנושי. אפילו קארל מרקס ופרידריך אנגלס טענו כך במניפסט הקומוניסטי ב-1848:
הבורגנות בשלטונה המעמדי, שימיו כמאה שנים בלבד, העלתה כוחות-ייצור המוניים בלבד יותר ועצומים יותר משהעלו כל הדורות הקודמים גם יחד. שעבוד כוחות-הטבע, מכונות, יישום הכימיה לתעשייה ולחקלאות, ספינות-קיטור, מסילות-ברזל, טלגרף חשמלי, הכשרת חלקי-תבל שלמים לעיבוד, הכשרת הנהרות לשייט-ספינות, אוכלוסיות שלמות, אשר צצו ועלו כאילו מן האדמה – איזו מאה מן המאות הקודמות העלתה בדעתה שכוחות-ייצור כאלה רדומים בחיק העבודה החברתית?"
אם ברצוננו להמשיך בהתקדמות, יהא זה חיוני שאנשים סביב העולם, כולל הסוציאליסטים באמריקה, יבינו היטב את היקף השיפורים ברווחתו של המין האנושי במשך שתי המאות האחרונות, ואת הסיבות לשיפורים אלו.
מריאן טופי הוא אנליסט במכון קאטו ועורך האתר HumanProgress.org. המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת 'נשיונל רוויו'. מאנגלית: גידי גולן.
העבדות אינה מחוץ לחוק בכל העולם:
במדינות מוסלמיות רבות היא או חוקית לגמרי או מתקבלת בהבנה למרות שרשמית היא לא חוקית כי ״מוחמד החזיק עבדים״ ולייחס לו משהו לא חוקי או לא מוסרי זו כפירה.
חוץ מזה יש עובדים צמיתים בהודו ועוד מקומות באסיה, הם לא נחשבים רכוש אבל זה בערך ההבדל היחיד.
חוץ מזה, מאמר יפה ומעינין. תודה רבה!
נכון אבל מצד שני, התיעוש אפשר את חיסול העבדות בעולם המערבי, לפני זה כדי שאציל אחד יחיה חיי נוחות אין ספור צמיתים ועבדים היו צריכים לחיות בדלות ולעבוד קשה.
להגיד שהיתה סטגנציה בעולם עד המאה ה18 זה פשוט לא נכון.
הבחירה לעשות השוואה במערב אירופה בין המאה הראשונה למאה ה18 ולתאר סטגנציה לאורך אותן מאות פשטנית.
אירופה זכתה לצמיחה אדירה במאות שקדמו למאה הראשונה (הרומאים בנו אקוודוקטים ודרכים סלולות ומרחצאות ומערכות סניטציה והשליטו סדר וחוק ושלום ופיתחו מסחר והקימו אקדמיות).
אירופה קרסה במאה החמישית לימי הביניים כשהברברים החריבו אותה.
גלי צמיחה וחורבן משניים פקדו את אירופה באלף שלאחר מכן (הויקינגים, המונגולים…)
אירופה צמחה חזרה במאות ה16-18 וסגרה את הפערים.
לגבי שאר העולם – בחלקים ניכרים מהעולם חלה צמיחה דרמטית בין המאה הראשונה ל18.
במאה ה1 לא היו תרבויות באפריקה ובאמריקות – במאה ה16 ערב הקולוניאליזם היתה ממלכה באתיופיה והיתה ממלכה בטימבוקטו והיו אצטקים והיו אינקה באמריקה.
במאה ה1 לא היו בנייני אבן במזרח ובמרכזה אירופה שהיתה יער – במאה ה18 היה קרמלין והיו קתדרלות בקראקוב במינכן בפראג ובקייב.
הערבים והמונגולים הקימו אימפריות בין המאה ה1 ל18 והקימו את מכה ומדינה ובוכארה וסמרקנד.
התרבות היפנית והתאילנדית והאינדונזית זכו להתפתחות עצומה בין המאות ה1 ל18.
אנגליה של המאה ה18 כללה את אוקספורד וקמברידג' ופרלמנט ומגדל שעון עוד טרם המהפיכה התעשייתית ואי אפשר להשוות אותה לאנגליה שלפני הרומאים.
נו, ובהשוואה למצב בימי הביניים- מה תועלת היתה לאיכר אנגלי במאה ה-18 בכך שבלונדון יש קתדרלה ופרלמנט ומגדל שעון, ושבאוניברסיטאות בקיימברידג׳ ובאוקספורד יש מלומדים שיודעים הרבה יותר מבימי הרומאים?..
ברור שאני מקצין קצת- היתה לו, למשל, יכולת ממשית להגר לאוסטרליה, הודו או אמריקה ולשפר את מצבו במידה דרמטית,
הרופא הכפרי שלו ידע הרבה יותר,
היתה סחורה מחוץ לאנגליה וכו׳.
אבל בסופו של דבר, הוא יכול היה לצפות לחיים קצרים, קשים ואלימים כמו לפני מאות ואלפי שנים.
המאמר מציע אקסטרפולציה, ולא בטוח כלל שיש לכך בסיס.
רמת החיים קפצה בגלל רתימת מקורות אנרגיה חדשים (פחם, נפט וגרעין), מהפיכת המיקרואלקטרוניקה וכו׳; שבתורם קרו בגלל התקדמות מדעית, פיננסית ומדינית (השקעות במחקר ופיתוח- של ממשלות ותאגידים).
מקורות אנרגיה- איני רואה באופק הוזלה נוספת. אפשר לעבור בתחומים רבים לאנרגיה ירוקה יותר, אבל ההשפעה *על רמת החיים* לא תהיה דרמטית.
מיקרואלקטרוניקה- הטרנזיסטור כבר בן יותר מ-70 שנה, ומתקרב לגבול ביצועיו. איני רואה באופק מחשבים קוונטיים או אופטיים.
ביוטכנולוגיה ורפואה- פוטנציאל רב. הלואי שיתממש בימינו. נניח, להאכיל את העולם בשווה-ערך לתזונה שזמינה בעולם המערבי (בשר, ירקות ופירות), במחיר זול ובהרבה פחות מים, דשנים וזיהום.
עכשיו, האם קפיצה בביוטכנולוגיה דורשת תנאים דומים במשהו לקפיצה שהיתה בקיטור? או במחשבים? האם אנו מוכנים ל-״ברונים שודדים״ בתחומי הרפואה? לדומיננטיות צבאית בהנדסה ביו-רפואית (כמו זו שהקפיצה את המיקרואלקטרוניקה בזמן המלחמה הקרה)?..
מהפיכת המידע רק התחילה:
לתושבי הכפרים גישה לא רק לחנויות בעיירה הסמוכה אלא גישה לכל סחורות העולם.
בני אדם לא צריכים יותר לתת שרותים – אין צורך בפקידות, כל השרותים עוברים לאינטרנט ועוברים אוטומציה, ההרצאות באוניברסיטה, ביטול הצורך בקופאים, במורים, בסוכני נסיעות, בפקידי בנק, רפואה מותאמת גנטיקה דרך האינטרנט… והרכבים האוטונומיים בדרך.
צריכת האנרגיה מצטמצמת – אין צורך ליסוע כי הכל באינטרנט, ואם צריך אז ש רכבים היברידיים, נסיעות שיתופיות, וייז שמונע פקקים, ותחבורת המונים. יש דודי שמש ופאנלים סולאריים בזול ובנייה עם בידוד טוב יותר וסכרים ואוכלוסיית העולם מתרכזת בערים כשהכל נגיש בתחב"צ ואוכלוסיית העולם מפסיקה לגדול.
בשנת 1970 הביאו בעולם 4 ילדים למשפחה שזה אומר שכל דור גדול מקודמו פי 2 היום בעולם הפיריון הוא רק 2.4 ועוד עשור הוא יהיה 2 ילדים. כשלושה מיליארד איש כבר חיים במדינות עם פיריון שלילי מתחת ל2.1 למשפחה.
לך תשכנע ליברל שמאלני בהגיון ועובדות…
בספר האופטימיסט הרציונלי יש סקירה רחבה על הנ"ל. וגם הסבר שמקיף את הסיבה לצמיחה ולהתפתחות, שבהיעדרו גרם לניוון ולעצירה- העיקרון של התמחות וחילופין
נבואת הזוהר הקדוש על המהפכה התעשייתית
והנה הזוהר הקדוש מנבא שבאמצע האלף השישי, תהיה פריצת דרך הדרגתית, יפתחו מעיינות החכמה, שתגיע לשיאה בשנת ת"ר (אמצע המאה התשע עשרה למניינם).
"ובשית מאה שנין לשתיתאה, יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא, ויתתקן עלמא. לאעלא בשביעאה. כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה, מכי ערב שמשא, לאעלא בשבתא. אוף הכי נמי, וסימניך בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה" (זוהר פרשת וירא קלב).
תרגום: "ובשש מאות שנה לאלף השישי (5600 שנה לבריאת העולם, היינו במאה התשע-עשרה). ייפתחו שערי החכמה למעלה. ומעייני החכמה למטה. ויכין עצמו העולם להיכנס באלף השביעי. כאדם המכין עצמו ביום השישי אחרי הצהרים להכנסת השבת, כן גם בזה. וסימנך: "בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו', נבקעו כל מעיינות תהום רבה".
לאורך כל ההיסטוריה היתה התפתחות נורמלית של הידע האנושי, והנה בא הזוהר הקדוש, שכתבו רבי שמעון בר יוחאי לפני כ־1900 שנה ואומר: יבוא דור, וגם הריני נותן את הזמן המדוייק – בשנת 5600 לבריאת העולם (במאה התשע-עשרה), תהיה התפרצות של ידע אנושי בכל התחומים, בתוך זמן קצר!!!
פתיחת מעיינות החכמה
במאה ה־19 התחוללה מהפכה תעשייתית, המהפכה אשר בה החל להציף את העולם ידע מדעי שלא נודע כמוהו בכל התחומים. (עד היום ההתפתחות במאה ה־20 בנויה על אותם יסודות שנתגלו במאה ה-19).
וכך כותבים אנשי המדע:
"המאה התשע עשרה השיגה התקדמות גדולה יותר מזו של כל המאות הקודמות בידיעות הטבע ובהבנת מהותו; היא פתרה חידות עולם חשובות רבות שנחשבו בראשיתה כבלתי נתונות לפתרון; היא הסירה את הלוט, במדע ובהכרה, מתחומים חדשים אשר האדם לא חלם על קיומם לפני מאה שנה" (פרופסור צ'רניבסקי בספרו "בין דת למדע" עמוד 248).
הבה ונראה רשימה חלקית של גילויים מדעיים, שנתגלו בתקופה זו:
ה'תקס"ה לבריאת העולם (1805 למנינם) – רעיון האטום (דלתון).
ה'תקפ"ו לבריאת העולם (1823 למנינם) – החשמל (אמפר).
ה'תקפ"ח לבריאת העולם (1825 למנינם) – נוסחאות לה-פלאס.
ה'תקצ"א לבריאת העולם (1831 למנינם) – הטלגרף (ג'וזף הנרי).
ה'תקצ"ג לבריאת העולם (1833 למנינם) – האלקטרומגנטיות (גאוס).
ה'תקצ"ד לבריאת העולם (1834 למנינם) – גילוי יסודות האלקטרו-כמיה (פרדי).
ה'תר"ב לבריאת העולם (1842 למנינם) – חוק שימור האנרגיה (ג'אול).
ה'תר"ב לבריאת העולם (1842 למנינם) – אפקט דופלר.
ה'תר"ב לבריאת העולם (1842 למנינם) – הרדיו.
ה'תר"ה לבריאת העולם (1845 למנינם) – המתמטיקה הבולאנית (הבסיס לשפות המחשב המודרניות).
ה'תר"י לבריאת העולם (1850 למנינם) – החוק השני של התרמודינמיקה – אנטרופיה (רודולף קלאוזיוס).
ה'תרי"ז לבריאת העולם (1857 למנינם) – פריצת דרך בגילוי החידקים והחיסונים. (לואי פסטר).
ה'תרי"ט לבריאת העולם (1859 למנינם) – הספקרוסקופיה (בונזן וקירכהוף).
ה'תרכ"ד לבריאת העולם (1864 למנינם) – הדינמיט (אלפרד נובל).
ה'תרכ"ה לבריאת העולם (1865 למנינם) – חוקי מנדל (תורשה).
ה'תרכ"ט לבריאת העולם (1869 למנינם) – המערכה המחזורית של היסודות (מנדלייב).
ה'תרל"ג לבריאת העולם (1873 למנינם) – משוואות מקסוול (אלקטרומגנטיקה).
התעלומה של ההתפתחות המדעית והכלכלית במאה ה19 באירופה כלל לא נפתרה, מכיוון שישנן דוגמאות הסטוריות מנוגדות של אמפריות הגיעו להשגים טכנולוגים רבים – ואלו נעצרו בשלב מסויים, וכנראה שהצמיחה הכלכלית נעצרה בגלל ריבוי אוכלוסין מופרז:
סין ובה שלטון מרכזי רציף של אלפי שנה, ואוכלוסיה משכילה ויצרנית
מצריים הפרעונית – שלטון רציף של אלפי שנה
האימפריה הרומית ואמפריות אחרות באמריקה
אני מנחש שהשליטה על ריבוי האוכלוסין היא הסיבה לשגשוג הממושך
ואני קורא לזה הניצוץ האלוהי שהוא בא לכל הממצאים המגלים והמפתחים. אותו ניצוץ אלוהי ננצנץ במי שהוא פנוי.פתוח ומוכן לקבל אותו בדיוק בתיזמון הנכון. ר"ל עד לפני הזמן המדובר היו אנשים מצומצמים בשיכלם ולא היו מסוגלים לקבל ואו להכיל את הניצוץ האלוהי ….