פסק הדין שאסר הפרדה בין גברים ונשים באירוע חרדי עורר תגובות חריפות, אך התגובה של בית המשפט לביקורת כלפיו הייתה המרגיזה מכל
החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת אתמול (ראשון) לקבל את עתירת 'שדולת הנשים' נגד עיריית עפולה, ולא לאפשר הופעת זמרים חרדים שהייתה אמורה להתקיים בהפרדה בין גברים לנשים, עוררה תגובות חריפות במערכת הפוליטית.
מדובר בעוד פסק דין שנוי במחלוקת מבחינה משפטית וערכית, אך התגובה הרשמית של מערכת בתי המשפט לסערה שקמה בעקבותיו הייתה מטרידה לא פחות. לא אכנס כאן לשאלות הרבות העולות מפסק הדין עצמו ואתמקד בעניין עקרוני אחר, שהתבטא היטב בתגובה של דוברות בתי המשפט כפי שהתפרסמה אמש:
בעקבות פסק דין שניתן היום בעניין מופע שאמור היה להתקיים בפארק העירוני בעפולה, הוטחו במערכת המשפט ובשופט בית המשפט המחוזי בנצרת באופן אישי גידופים מבישים המהווים נקודת שפל חדשה בשיח המתלהם אשר למרבה הצער הולך ופושט בארצנו כלפי מוסדות ממלכתיים.
קריאת פסק הדין היתה מגלה כי הוא ניתן בהסכמת כל הצדדים לעתירה ובהם עיריית עפולה. זאת מאחר שלא היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לאיסור ההפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי על פי הדין בישראל ועל פי החלטה שקיבלה בנושא זה ממשלת ישראל"
תגובה זו, מעבר לאי-דיוקים עובדתיים וחוקיים ברורים שהוצגו בה, מדגימה שוב את הבלבול החמור שקנה לעצמו אחיזה ברשות השופטת. בלבול זה מתבטא לא רק בפסקי הדין התמוהים שהיא מנפקת ובתפיסה כי ערכיו ומצפונו של המשפטן קודמים תמיד להכרעת הציבור, אלא גם בתגובות הדרקוניות לכל ביקורת או ספק.
זה מתחיל כמובן משופטי בית המשפט העליון, אבירי זכויות האדם והדמוקרטיה, שנראה כי מפחדים פחד מוות מחופש הביטוי שהוא זכות בסיסית בכל משטר דמוקרטי, ולא מפספסים הזדמנות להשתלח בכל מי שמשמיע בדל התנגדות. זה נמשך עם בכירים אחרים במערכת כמו פרקליט המדינה שי ניצן, שהפך כבר לנוהג את המתקפות הפבלוביות נגד כל טענה על תפקודו ועל תפקוד אחרים בפרקליטות, וכעת כאמור גם דוברי בתי המשפט חשים כי הם יכולים להיות חלק מהמשחק הפוליטי, לחלק ציונים לנבחרי ציבור, לנסות לחנך אותנו ולקבוע מהו ה"שיח" הראוי. המסר ברור: השופטים והמשפטנים תמיד עליונים מעל כל ביקורת, ואם תעזו בכל זאת לצייץ, צוות מיוחד יאסוף מידע עליכם בניגוד לחוק.
הציבור מאבד אמון
כל אלו הביאו למצב בו שופטים ומשפטנים רואים כחלק מתפקידם מתיחת ביקורת בכל נושא ועל כל אדם, אך אינם מסוגלים לעכל את העובדה הפשוטה לפיה גם הם עצמם חשופים לביקורת הציבור ונבחריו. בעבר הרחוק יותר, בתקופה בה בית המשפט דווקא תמך בחופש הביטוי כזכות יסוד בדמוקרטיה ולא ניסה להגביל אותו, שופטים כמו שמעון אגרנט ומאיר שמגר הזהירו מפני הסכנה שבהשתקת ביקורת, אך הפעם אין צורך ללכת כל כך רחוק.
ארבעה ימים בלבד לפני מתן פסק הדין בעניין האירוע בעפולה, פרסמה הרשות השופטת את דו"ח תלונות הציבור לשנת 2018. בפתח הדו"ח כתבה מבקרת בתי המשפט עפרה תם-רוזנר כי "היכולת של הציבור לפנות בתלונות על מעשה או מחדל של הרשות ולקבל מענה מקצועי הוגן מכבד ומהיר, תורמת לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט", ואף הוסיפה ציטוט מפי נשיא העליון לשעבר אהרן ברק שאמר:
אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים המשותפים"
שופטי ישראל התרגלו להחזיק בכל הסמכות אך לעולם לא לשאת בשום אחריות, וכל פסק דין וניסיון להשתקת ביקורת מצדם נוגסים עוד יותר באמון הציבור במערכת. לכן בפעם הבאה שבמערכת המשפט יקוננו על אובדן אמון הציבור, נזכיר להם שכדאי שדוברי בתי המשפט יקראו את הדו"חות שהם עצמם מפרסמים, ואולי גם הם יבינו סוף סוף: ביקורת על בית המשפט היא לא רק דבר לגיטימי המסייע לשלטון החוק, אלא גם חיונית לצורך עבודה מקצועית של מערכת המשפט ולשימור אמון הציבור בה.
לא כל הופטים חכמים יש מאוד לא חכמים וזו דוגמא ,אוליי רצה להיות צודק ויצא לא חכם,לסיכום יש כאן כפיה נגד הדתיים יש כאן החלנה,אינני דתי בכלל ,אבל תנו להם לחיות העריה ידעה בדיוק למי הארוע,360 אירועים לחילונים ואחד לא לחרדים, הם לא בגטו זו אנטישמיות לשמה,לא מעוניין לחיות במדינה צבוע ,יש סעד מין הצדק,שופט עם ראש קטן
כל רגע שמדובר בכסף ציבורי אסור לעשות אפליה
היו יכולים לעשות קומבינה שהעירייה הייתה תורמת למישהו שישלם על הוצאות האירוע
ומשכירה אולם אירועים בשטח לא ציבורי ואז לא הייתה את הבעיה.
היות שמדובר בשטח ציבורי פארק ומכספי משלם המיסים אסור לעשות אפליה מגדרית
הוגי דעות ואנשים נוהגים להגיד מידי פעם שבית המשפט עובר את הקו אדום. אני לא יודע בבירור אם זה היה נכון עד עכשיו, אבל מעכשיו ברור: נחצה כאן קו אדום. הניסיון לשנות עולם ערכים, מנהגים ומסורות חברתיות הפך לגלוי, מוחצן ודורסני. בית המשפט החליט לכפות את עצמו בסוגיות ערכיות, ודבר זה הופך אותו, ברצונו או שלא ברצונו, לשחקן פוליטי. הדרך להיאבק מול גורמים פוליטיים הוא בהפגנות, מחאות, ובהפעלת לובי חזק כנגד- אני לא אתפלא אם האמצעים שנקטתי כאן יופעלו במלוא המרץ, הן ע"י דתיים לאומיים, הן ע"י חרדים, והן ע"י אזרחים ללא השתייכות דתית מוגדרת שמבינים את הפונטנציאל הנפיץ של הפסיקה האחרונה של בית המשפט.
עין תחת עין ,שן תחת שן .
למה חוק המרכולים זה בסדר ,תחבץ בשבת אסור,נישואים אזרחיים אסור ,תשתיות בשבת אסור ,קניונים ובריכות ומסעדות בירושלים ,אשדוד וטבריה אסור? החרדים מתערבים לחילונים בחיים עשרות מונים ,אז פתאום הקוזאק הנגזל נזכר להתעורר ?
כי זו מדינה יהודית וזה הסטטוס קוו. לא נאה לך? מוזמן לחפש מדינה אחרת. החוצפה של בית המשפט לכפות ערכים חילוניים תסתיים באובדן מוחלט של סמכות בית המשפט ככל הנראה. ככה זה היה לאורך כל ההיסטוריה במקרים כאלו.
יוני, בדומה למי שהגיב לך, אומר: לא אני קבעתי את הסטטוס-קוו, אלא היה זה דווקא מישהו שמלראית עין חיצונית לא חבש כיפה. מעבר לכך, גם אם תחליט להחזיר לדתיים ב"אותו מטבע", זה לא יוכל להיות דרך בית המשפט, כי כמו שאומרים תומכי בית המשפט, בית המשפט הוא לא שחקן פוליטי, אלא הוא א-פוליטי(אמור להיות). לכן תצטרך לעשות זאת דרך הצעות חוק וגיבוש רוב בכנסת. למעשה, בתגובה זו אתה מודה שבית המשפט אכן אינו שופט אלא שחקן, שחקן שנוטה לתפיסה החילונית שלך.
מי ישמע.. מי שבא לעפולה למופע דתי חרדי הוא כנראה בעצמו דתי חרדי, וכנראה לא באמת צריך שהסדרנים של העיריה יגידו לו להפריד נשים וגברים כמו שעיריית עפולה לא מפרידה בין גברים לנשים בבתי כנסת. המתפללים יודעים לבד.
הערכים היהודיים של צניעות, שמירה ומרחק מנשים קיים אלפי שנים מימי היהודי הראשון אברהם אבינו. זהו אחד העוגנים החזקים ביהדות ולא ניתן לסטות ממנו.קמו שופטים בישראל עם גרזן הרשע שלהם ומתנהגים כמו היוונים והרומאים שניסו להחריב ולהשמיד את עם ישראל באמצעים שונים. מגיע ליהודים בארץ ישראל להמשיך מסורת אבותינם ללא הפרעה. פסיקתו של השופט התומך בשדולת הנשים החילונית -שאין לה שום ענין ביהדות או בשירי יהדות ושכל מעשיה נועדו לנאץ ולחסל מסורת ישראל-מעידה על חוסר רגישות ועל טמטום המוח. עם שופטים כאלה מוטב לסגור את בתי המשפט לאלתר.
צודק כול מילה בסלע
אכן, אם זו איננה מדינה יהודית – יש לשנות את שמה מיד, ולהמליץ ליהודים להיזהר מלהתקרב אליה! יהודים חלמו על מדינה יהודית במשך דורות!
בציון יש מקום רק למדינה אחת והיא י-ה-ו-ד-י-ת!
מי שרוצה להקים מדינה אנטי יהודית סדומאית – שיחפש מקום אחר!
השכבה הטכנית אינה משחקת תפקיד עצמאי.
המהנדס, מארגן הייצור, אינו עובד כפי שהיה רוצה אלא כפי שציוו עליו, כך שיוכל לשרת את האינטרסים של מעסיקיו. יש, כמובן, יוצאים מן הכלל. … . בתנאים מסוימים, האינטליגנציה הטכנית יכולה לחולל נסים ולהועיל רבות לאנושות. אך היא גם יכולה להסב נזק רב.
לנו, הסובייטים, יש לא מעט ניסיון עם שכבת האינטליגנציה הטכנית. אחרי מהפכת אוקטובר, מגזר מסוים בשכבה הזאת סירב ליטול חלק בהקמת החברה החדשה; הם התנגדו למאמץ הזה וחיבלו בו. עשינו כל שיכולנו כדי להשיב את שכבת האינטליגנציה הטכנית לעבודת ההקמה, ניסינו דרכים שונות. חלף זמן רב עד שהאינטליגנציה הטכנית הסכימה לסייע באופן פעיל למערכת החדשה. כיום עומד החלק המובחר של אותה אינטליגנציה טכנית בשורות הקדמיות של בוני החברה … . בעקבות ניסיון זה אנו מעריכים היטב את הצדדים הטובים והרעים של האינטליגנציה הטכנית, ויודעים שמצד אחד היא יכולה לגרום נזק, ומצד שני היא יכולה לחולל "נסים".
מובן שהדברים היו שונים לו אפשר היה לנתק רוחנית את האינטליגנציה הטכנית מן העולם הקפיטליסטי. אולם זוהי אוטופיה. מעטים בלבד היו מסכימים להתנתק לגמרי ממעסיקיהם ולהתחיל לבנות את העולם מחדש.
כמו כן, האם ביכולתנו להתעלם מכך שכדי לשנות את העולם אנו חייבים כוח פוליטי ? נראה לי, …, שאינך מעריך מספיק את שאלת הכוח הפוליטי, שנשמטה לגמרי מתפיסתך. מה יכולים בעלי הכוונות הטובות ביותר בעולם לעשות אם אין באפשרותם להעלות את שאלת תפיסת הכוח, ואם אין בידיהם כוח ? לכל היותר הם יכולים לעזור למעמד התופס את הכוח, אולם אין ביכולתם לשנות את העולם בעצמם. את זאת יכול לעשות רק מעמד כביר שתופס את מקום המעמד ה… והופך לשליט, כפי שהיה ה… לפניו. … . מובן שיש לקבל סיוע מהאינטליגנציה הטכנית; ובתמורה, אנו חייבים לסייע לשכבה זו. אולם אין להניח כי ביכולתה של האינטליגנציה הטכנית לשחק תפקיד היסטורי עצמאי. שינוי העולם הוא תהליך ארוך, מורכב וכואב. למשימה זו נדרש מעמד כביר. למסעות ארוכים יוצאות ספינות גדולות.
וולס : כן, אבל למסעות רחוקים יש צורך ברב חובל ובנווט.
סטלין : זה נכון, אולם הדבר הראשון שנדרש לצורך מסע ארוך הוא ספינה גדולה. מהו נווט בלי ספינה ? הולך בטֵל.
וולס : הספינה הגדולה הזו היא האנושות כולה, לא מעמד.
סטלין : אתה, מר וולס, יוצא ללא ספק מנקודת הנחה שכל בני האדם טובים. אני, לעומת זאת, איני שוכח שיש גם הרבה אנשים רעים. איני מאמין בטוּב לבה של הבורגנות.
וולס : אני זוכר מה היה מצבה של האינטליגנציה הטכנית לפני כמה עשורים. בתקופה ההיא מספרם היה קטן, אך היו דברים רבים לעשות וכל מהנדס, טכנאי ואינטלקטואל מצא את ההזדמנות שלו. לכן האינטליגנציה הטכנית היתה המעמד הכי פחות מהפכני. עם זאת, כעת ישנו שפע רב של אינטלקטואלים טכניים, והמנטליות שלהם השתנתה בחדות. האנשים המיומנים, שבעבר לא נהגו להאזין לדיבורים מהפכניים, מוצאים בהם כעת עניין רב. … .
סטלין : כן, ידוע לי, וניתן להסביר זאת בכך שהחברה הקפיטליסטית מצויה כיום במבוי סתום. הקפיטליסטים מחפשים לשווא מוצא מן המבוי הסתום הזה, שיתאים לכבודו של המעמד, לאינטרסים של המעמד. הם אולי יוכלו לצאת מן המשבר בזחילה על ארבע, אולם לא יוכלו למצוא מוצא שיאפשר להם ללכת בראש מורם, מוצא שלא יפריע באופן הבסיסי ביותר לאינטרסים של הקפיטליזם.
עובדה זו מחלחלת כיום לחוגים רחבים באינטליגנציה הטכנית. חלק גדול משכבה זו מתחיל ליישב בין האינטרסים שלו לבין אלו של המעמד המסוגל להצביע על דרך היציאה מן המבוי הסתום.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3632522,00.html
הערה בונה : הדברים נכונים גם לקפיטליזם במובן הצר, וגם לדמוקרטיה במובן הרחב.
אפשר לבקר את בית במשפט.
אבל לא יתכן שסמוטריץ' שר בממשלה
יקרא לשופט אוויל. יש גבול לכל תעלול.
ולמספר 4 שמדבר על הצניעות של אברהם אבינו
אני ממליץ לחזור לספר בראשית
ולקרוא מחדש מי מצחק את מי בציבור.
מה?השופט נורמלי?!
עובדה שסמוטריץ’ צדק
אח שלי חזר בתשובה, בהתחלה זה היה בסדר שאנחנו (האחים) החילונים נראה טלוויזיה בשבת. אחרי תקופה אמר לנו שלא נעים לו בקולי קולות אם אפשר להנמיך, עברו עוד כמה שבועות … אז הגיע בקשה קטנה, אם אפשר שנראה טלוויזיה בחדר אחר רק לא בסלון, יש לו ילדים קטנים ולא נעים לו מהם… אחר כך גם בחדרים זה מפריע והגיע אולטימטום לאמא שלי, ״אני נורא מצטער אני לא יכול לבוא אם יש טלוויה בבית, כי זה מבלבל את הילדים…״ אז אמא שלי נאלצה לבחור בין מכשיר הטלוויזיה בסלון לבין לראות את הנכדים… וכמובן שהיא בחרה בנכדים… החרדים… כי מה זה משנה לנו החילוניים… גם ככה טלוויזיה זה רע״. היום כבר יש הפרדה מוחלטת… כשאחי החרדי מגיע אנחנו לא יכולים לבוא… הכל ברוח טובה… כי הילדים שלי החילוניים מקלקלים לו את החינוך… אמא שלי קרועה… וכך בצעדים קטנים… כפו עלינו אורח חיים דתי.
לכן אני מצדיק את בית המשפט… נכוןן שזה נשמע קיצוני… מה החרדים ביקשו אירוע שלהם בהפרדה…
אבל השלב הבא איזור הפרדה קטנה באירוע חילוני
ואחכ הפרדה מוחלטת באירוע חילוני (אם לא תיהיה הפרדה אני החרדי לא יוכל להנות מה כבר ביקשנו?)
מקווה שהבנתם ותסלחו לי החרדים אבל ככה אתם נוהגים מניסיון אישי
דני היקר,
טלווזיה זה מזמן נזק לכל ילד
והורה בר דעת ידע להרחיק את ילדיו.
אם אתה לא מצליח להשתלט על עצמך.
אז פרגן לאחיך שעושה הקרבה.
גם הייתי חילוני.. מנסיון להיות חילוני זה הרבה יותר קל.
העניין של הטלווזיה זה מזמן לא קשור לדת.
היית מעוניין שמשהו יקלל ליד הילדים שלך כל היום?
בקיצור תן כבוד לאחיך
1. באופן אישי – אח של אישתי חילוני אדוק! עד כמה שאני יודע לא נותן לילדים לראות סתם טלויזיה. אלה רק תכנים שהוא בעצמו בודק.
2. אתה יודע מדוע בית המשפט טועה? להבדיל ממה שקורה אצלך במשפחה
מכיוון שבית המשפט אמור לפעול לפי אמות המידה וחוקי המדינה.
אם נשווה לאנלוגיה שלך, אין כאן בכלל קורלציה. כאן אח שלך דורש מעמד שלא היה קיים קודם, לכן נתון לחסדי בעלי הבית ואם לא – לא יבוא. ואילו במקרה שבו עסקינן החרדים תמיד היו קיימים( האח תמיד היה דתי) המדינה תמיד היתה הבית לעם היהודי( תמיד היה קורטוב של מסורת והבנה של מורכבות דתית יהודית) – גם אם זה לא מוצא חן בעיניך.
ומתוך נקודה כזאת אתה כמו הרבה יהודים טובים צריך להבין שבית המשפט היום רומס את אלה(אפילו שזה מסתדר עם האגנדה שלך) ומחר ירמוס אותך(בדיוק כמו זמרת ישראלית מפורסמת תומכת BDS (שלא נזכיר שמה) שעכשיו בוכה שהBDS מחרים אותה). יש כאן הפליה – תבין ותצטרף לגינוים
לאחר קריאת פסק הדין עולות שאלות רבות באשר לניהול ההליך מצד העירייה דווקא.
נשגב מבינתי כיצד נטען שהשופט חרג מסמכות במקום בו: "הסכימו כאמור הצדדים כי יינתן פסק דין בעתירה גופה וזאת נוכח העדרמחלוקת מהותית בעניין איסור ההפרדה המגדרית."
או שנטען: "כמו כן הודיעו המשיבות כי לא תהיה הפרדה מגדרית יזומה מטעמן באירוע ולא תהיה הכוונת קהל אקטיבית להפרדה מטעמן"
כלומר, מרגע ששני הצדדים הסכימו שיש איסור להפרדה מגדרית אין מנוס מלקבוע שצריך לאסור את ההפרדה. אולי אם היו מעלים את החריגים שבחוק היה על מה להלין.
סעיף 3(3) לחוק הפליה במוצרים קובע: "בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה."
חבל שלא נטען ומאשימים את השופט במתן פסק דין בהתאם להסכמת הצדדים.
נפלת למלכודת של פרשנות של השופט והצדדים וההסכמה ביניהם וניסוח ההסכמה. הכל בלה בלה בלה…
אך הדבר החשוב ביותר במשפט הזה הוא אינו הדיון, אלא, להימנע מדיון, ולזרוק את העותרים מכל המדרגות. על השופט, כל שופט, לומר לעותרים "היי, מה הבעיה שלכם בכלל ? מה זה מפריע לכם באופן אישי ובאופן קבוצתי, מה ואיך אחרים רוצים לחגוג ? לכו הביתה. הם לא הפריעו לכם כלל." המשפט האחרון בניסוח משפטי כמובן כפי שהשופט יודע.
לצורך כך צריך לבטל את זכות העמידה לעותרים שאין הם צד בנושא.
עם קבוצה חרדית הזמינו את הערב וההופעה על חשבונם, הם זכאים לעשות הופעה במגדרים מחולקים כרצונם. גם עם זה היה מוסלמי דתי באותו אופן גם הם היו מקבלים כרצונם. אם היה מדובר בתפילה דתי ציבורי למען שלום המדינה גם היו עושים את זה בנפרד.
אבל לפי החוק זה אסור ובסעיף 11 לפסק הדין גם רשום שאין מחלוקת בעניין זה שאסור אלא המחלוקת היתה על פקחים.
חבל שהחרדים מטנפים על המדינה יכולים להיות חברים של BDS
יונתן אברהם שופט גדול. אין הדרה ואין הפרדה נקודה. כל היתר תרצת נפוצה.
ברגע ששופט פוחד מביקורת – אין משפט.