נפגעי 'דו"ח הבוטים' משיבים אש: "אף אחד לא ישתיק אותנו"

נפגעי "תחקיר הבוטים" יוצאים למאבק על שמם הטוב ופותחים בקמפיין גיוס תרומות עבור "השגת מימון משפטי לתביעת דיבה נגד מפרסמי התחקיר". בראשון בחודש אפריל השנה, מספר ימים בלבד לפני יום הבחירות, פורסם בעיתון 'ידיעות אחרונות' תחקיר מקיף מאת רונן ברגמן וענבר טוויזר, תחת הכותרת "כך פועל מערך עצום של חשבונות מזויפים למען קמפיין הליכוד". על פי אותו תחקיר שהתבסס על דו"ח של התארגנות בשם 'פרויקט הבוטים הגדול', נטען כי קיימת ברשת הטוויטר רשת של "חשבונות מזויפים" אשר "מפיצים מסרים התומכים בליכוד ותוקפים את יריביו", והובאו בו מספר דוגמאות לחשבונות כאלה.

כעת כאמור קבוצה של כמה עשרות צייצנים ששם הוזכר ב"דו"ח הבוטים' החליטה להתארגן ולפתח בגיוס כספים, כאשר בדף הקמפיין הצהירו כי "היציאה למאבק היא כדי למנוע את ההשתקה הבאה ברשתות", ולטענתם "עד כה לא לקחו המפרסמים אחריות על הפרסום השגוי, כשלחלקנו גרם נזק רב". אחד מראשי התארגנות הצייצנים הוא חיים אלקסלסי (@keslasy בטוויטר), אשר שני ציוצים שלו הופיעו ב"דו"ח הבוטים". בשיחה עם 'מידה' הוא מספר כי מספר ימים לפני פרסום התחקיר הוא קיבל שיחת טלפון חשודה, בה נשאל האם הוא מתעניין בבחירות או פעיל ברשתות החברתיות. "הם הציגו את עצמם כפעילים בעמותת 'מטלפנים', אבל בדקתי אם קיימת עמותה בשם כזה ולא מצאתי שום דבר כזה".

 לדעתך היה כאן מניע פוליטי?

"ההתארגנות שנקראת 'פרויקט הבוטים הגדול' התחילה עם שני פעילים בשם נעם רותם ויובל אדם, שבהמשך חברו לארגון השמאל 'הברית הישראלית' כדי להכין את הדו"ח שכוון כולו רק נגד ימנים שכותבים ברשתות החברתיות. מה שמצחיק פה זה שהתחקיר האשים אנשים פרטיים בניסיון להשפיע על הבחירות, אבל מה עמד מאחורי הארגון, הכתיבה והפרסום שלו אם לא כוונה משלהם להשפיע על תוצאות הבחירות, שבוע לפני שהתקיימו?".

אלקסלסי אומר כי למחרת הפרסום ב'ידיעות אחרונות' הוא הבחין במספר חשבונות מוכרים שנעלמו מהטוויטר, וכמה אנשים פנו אליו וסיפרו שסגרו להם את החשבון. "התקשרתי למספר הטלפון לדיווחים של 'פרויקט הבוטים' וביקשתי שימחקו את השם שלי מהדו"ח. הם השחירו את השורה בה הופעתי, אבל השם שלי עדיין מופיע במקום אחר שם נכתב על 'משתמש שצייץ מחדש את חבר הליכוד אלקסלסי'".

אתה חבר ליכוד?

"אני לא קשור בשום צורה לליכוד או לאף מפלגה אחרת. יותר מזה, אין בחשבון שלי שום התבטאות לא מכובדת וזה דבר שאני מאוד מקפיד עליו. הם טענו שפרסמתי את הידיעה על הפריצה לטלפון של בני גנץ לפני שפורסמה בחדשות. זה פשוט שקר".

בהמשך אלקסלסי אף הגיע להעיד בפני ועדת הבחירות המרכזית ("לא הזמינו אבל זה בער בי ואמרתי שאני חייב להגיע לשם"), ולאחר שפנה לחלק מהאנשים שהופיעו בתחקיר הם החלו לעבוד על תביעה. "אנחנו מתכננים לתבוע את 'ידיעות אחרונות' ואת אנשי 'פרויקט הבוטים הגדול' ושאר הארגונים שהיו שותפים למחקר ולבניית מאגר מידע לא-חוקי על אזרחים פרטיים. במדינה דמוקרטית לא ישתיקו אזרחים, ואני חושש שינסו לעשות זאת שוב", הוא אומר.

"לוקחים לי את הקול"

צייצנית נוספת שמספרת על שיחות טלפון מוזרות סמוך למועד פרסום התחקיר היא איילת כהן-סליק (@ayeletsl בטוויטר), שאמרה ל'מידה' כי לא ייחסה לכך חשיבות רבה באותה העת: "מישהי הציגה את עצמה כסוקרת ושאלה אם אני פעילה חברתית או משויכת למפלגה מסוימת ועניתי לה. אין לי בעיה להודות שהתפקדתי לליכוד אבל אני לא פעילה במסגרת המפלגה. לא קיבלתי מעולם שום פניה לכתוב משהו או להעביר מסר. כל הציוצים הם שלי ושלי בלבד".

איך הרגשת כשראית את השם שלך בתחקיר של 'ידיעות' וב'דו"ח הבוטים'?

"הייתי בשוק. הרי בחשבון הטוויטר מופיעה תמונה שלי וכתוב השם שלי, איך אפשר לטעון שאני בוט? אחר כך חסמו את החשבון שלי למשך שבוע בלי שום התראה מוקדמת. שלחתי להם מיילים והתשובה הייתה שהחשבון מושעה עד לבירור. הרגשתי שלוקחים לי את הקול וסותמים לי את הפה, דווקא בשיא מערכת הבחירות".

את חשה שפרסום השגוי פגע בך באופן אישי?

"נניח שהבוס שלי פותח עיתון ורואה ציוץ שלי מופיע שם תחת הכותרת של "זיופים בבחירות", יכול להיות שהוא לא יקבל את זה בצורה חיובית. זה בהחלט היה יכול לפגוע בי באופן אישי. לפני הפרסום הייתי פעילה יותר והיום אני יותר נזהרת".

לדברי כהן-סליק, המטרה של גיוס הכספים היא לא לאפשר למסע השתקה כזה לקרות שוב. "לא ייתכן שאדם יפחד לבטא את ההשקפות הפוליטיות שלו בפלטפורמה ציבורית ובמדינה דמוקרטית. לא הייתי רוצה שדבר כזה יקרה לאף אחד, גם לא לחברים שלי שתומכים בשמאל".

כזכור, מיד לאחר פרסום התחקיר נחשפו בתקשורת חלק מן ה"בוטים" אליהם יוחסו החשבונות המזויפים כאנשים אמיתיים שהזדהו בשמם, מה שהטיל ספק גדול באמינות התחקיר ובפרסומו ברעש רב כה סמוך לבחירות, וגם מומחי טכנולוגיה הביעו השגות על דרך הצגת הנתונים בדו"ח.

ד"ר אורן צור מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון אמר אז ל'ישראל היום' כי לא ניתן להוכיח מ"דו"ח הבוטים" כי מדובר בחשבונות המופעלים על ידי הליכוד או מקבלים שכר על פעילותם, והגדיר את מחברי הדו"ח כ"חובבים שעשו את המחקר בשעות הפנאי". ממחקר מיוחד שערכו אנשי האוניברסיטה בראשות ד"ר צור עולה כי 'דו"ח הבוטים' סובל מ"מספר בעיות מתודולוגיות שאינן מאפשרות להסיק מסקנות בעלות תוקף סטטיסטי", ולדברי המחברים "סביר שהפעילות בה מתמקד הדו"ח היא לגיטימית ואינה שונה מהותית מפעילות הרשת של תומכי מפלגות מכל קצווי הקשת הפוליטית".

"לא טרחו לבקש תגובה"

צייצן נוסף ששמו הופיע בתחקיר 'ידיעות' וכעת מצטרף לקמפיין גיוס הכספים של נפגעי 'דו"ח הבוטים" הוא יואל מנור (@FakeYoel בטוויטר), שאומר גם הוא בשיחה עם 'מידה' כי הוא כותב ברשת כאדם פרטי ללא שום שיוך פוליטי. "גיליתי את הטוויטר לפני כארבע שנים, וכתבתי בעיקר בנושאים פוליטיים למרות שאני לא פעיל בשום מפלגה. ביום שפורסם התחקיר שמעתי עליו אבל לא ידעתי שאני מופיע בו בתור אחד ה"בוטים". הייתי בישיבה ללא טלפון, וכשיצאנו להפסקת צהרים ראיתי המון הודעות מאנשים שחיפשו אותי, ואז הבנתי שאני נמצא במרכז פרשה".

איך הגבת לפרסום?

"בהתחלה זה משעשע ואפילו מחמיא שמבקשים לראיין אותך, אבל אחר כך אתה מתחיל לחשוש. כשאתה כותב בטוויטר אתה מכוון לחשיפה מצומצמת יחסית ופתאום אתה מופיע ב'ידיעות אחרונות' שקוראים אותו הרבה יותר אנשים, ואתה צריך לתת הסברים. זה לא נעים. רבים מתייחסים למה שכתוב בעיתון כאמת לאמיתה, ואנשים שכותבים עליהם דברים לא נכונים יכולים להיפגע ואפילו לאבד את הפרנסה".

למה החלטתם להגיב?

"'תחקיר הבוטים' היה קשקוש שלא עומד בשום אמת מידה. זה שהם מצאו רשימה של אנשים שתומכים בימין וחלקם מכירים, זה לא הופך אותם לרשת קונספירטיבית. אף אחד בעיתון לא טרח לבקש ממני תגובה, וממש לא מסובך למצוא אותי. גם אחרי שהסתבר שהתחקיר מבוסס על שטויות רונן ברגמן המשיך להתראיין ולהגן עליו ולא השמיע שום התנצלות או התייחסות לאנשים שנפגעו ממנו. הוא הכפיש אותי ועוד עשרות אנשים אחרים והמשיך הלאה כאילו לא קרה כלום. אתה מרגיש כמו אזרח קטן שאפשר לדרוך עליו, זה מרגיז".

מה המטרה של קמפיין גיוס הכספים?

"הרעיון הוא לגייס כסף לתביעה קבוצתית ולהקים קרן שתגן על אנשים מפני אירועים דומים בעתיד. פעם אף אחד לא התעניין במחשבות של האזרח הפשוט, אבל היום בזכות הרשתות כל אחד יכול לדבר ולהגיב, והדברים שלו זמינים לכולם. כנראה שזה מפריע לאנשים שהתרגלו שהם יושבים על הצינור של המידע ומחליטים מה לספר לנו. ברור שמי שנפגע מהרשתות החברתיות היא התקשורת הממוסדת וגם הדו"ח הזה היה חלק מהניסיון להשתיק את הציבור, אבל למלחמה שלהם נגדנו אין שום סיכוי. זה המסר שאנחנו רוצים להעביר עם גיוס הכספים: אף אחד לא ישתיק אותנו".

כותב מוכר אחר ברשת החברתית ששמו נחשף בתחקיר כמי שמפעיל חשבון מזויף הוא זיו קנובלר (@ZivKnobler בטוויטר) שמספר כי פתח את החשבון שלו לפני כמעט עשור, "בזמנים שהטוויטר היה שומם". לדבריו, "היו תקופות שהייתי פחות פעיל, אבל לפני הבחירות היו כמה חודשים שצייצתי יותר. אני אדם דעתן שלא מתבייש לדבר, אבל אף פעם לא התבטאתי אישית נגד אדם או בצורה ללא מכובדת, ופתאום ביום שפורסם התחקיר ב'ידיעות' התחלתי לקבל הודעות מאנשים ששאלו אותי אם ראיתי את העיתון".

איך הייתה התחושה להיות מואשם בזיוף?

"ברגע הראשון זה הלם לראות את השם שלך מופיע בהקשר שלילי. הייתי גם מופתע שבמסגרת תחקיר גדול כזה אף אחד לא פנה אלי כדי לקבל תגובה. לא הבנתי מאיפה זה מגיע. אני אדם פרטי, נשוי, עובד בהיי-טק – למה דווקא אני מסומן כבוט? לא קיבלתי שום התנצלות מ'ידיעות' על כך שציירו אותי באור אחר לגמרי מהמציאות".

חשבון הטוויטר הוותיק והמקורי של קנובלר ננעל ועד היום לא שוחרר ולדבריו, "כמה עיתונאים שלחו פניות לטוויטר והסבירו שהחשבון שייך לאדם אמיתי, אבל לא הייתה תגובה ונאלצתי לפתוח חשבון חדש".

אתה נזהר יותר היום בדברים שאתה כותב?

"מאז התחקיר אני חושב פעמיים לפני שאני מצייץ. היום אני מבין שאני נמצא בפוקוס ויותר אנשים נחשפים למה שאני כותב, ולקראת הבחירות הקרובות אני כמעט ולא מצייץ. אני לא חושש מחשיפה, אבל בכל זאת יש לי משפחה וילדים. יש לי בן שהוא קצין בצבא. אני לא רוצה שאחרים יפגעו מזה ולכן אני נזהר".

מדוע החלטת להצטרף לקמפיין גיוס הכספים?

"אין לי ספק שבתחקיר הזה היה מרכיב גדול מאוד של ניסיון לסתימת פיות, וזה באמת עבד להם. אני לא חושב שמי שערך את התחקיר באמת האמין שכולנו בוטים, אבל הם רצו להשתיק אותנו וזה הצליח: גם אם זה בתת-מודע, אני היום שוקל הרבה יותר לפני כל ציוץ. אנחנו לא רוצים מצב שאנשים יפחדו לפתוח את הפה בגלל כל מיני תחקירים ופרויקטים כאלה. בדמוקרטיה חשוב שיהיה חופש ביטוי לכולם".

פנינו ל'ידיעות אחרונות' בבקשת תגובה והיא תובא מיד עם קבלתה.