“המשטרה ביצעה לכאורה מעשים פסולים בחקירות עדי המדינה”

עו”ד איתמר ברקאי אומר ל’מידה’ בעקבות הדיווחים על הלחץ שהופעל על אלוביץ’: “פגיעה חמורה בזכויות”. עו”ד זאב לב: “התנהלות בעייתית שמעלה חשש למניע פוליטי”

מימין: ניר חפץ, שאול אלוביץ' וארי הרו | צילום מסך

האם משטרת ישראל חוצה את הגבול במאמץ להרשיע את ראש הממשלה נתניהו? כפי שדיווח עמית סגל בחדשות 12 ביום שישי האחרון, מציטוטים מתוך חקירתו של שאול אלוביץ’ בתיק 4000 עולה כי המשטרה ניסתה להשתמש בבנו כדי ללחוץ עליו להחליף עורך דין, וכמו כן השתילה מכשירי האזנה בחדר שאמור לשמש להתייעצות בין פרקליטים ללקוחות.

“יש פה משהו שבהחלט גורם לתחושה לא נוחה”, אומר בשיחה עם ‘מידה’ עו”ד איתמר ברקאי, מומחה למשפט פלילי. לדבריו, “מהפרסומים עולה כי המשטרה עושה לכאורה שימוש בבן של אלוביץ’ שגם הוא היה עצור באותו הזמן על מנת לשכנע אותו לוותר על שירותים של עורך דין, שכנראה לא היה מתאים לה. אסור בשום אופן לשוטר להגיד לנחקר לוותר על הייצוג המשפטי שלו, אז ודאי שלעשות את זה לכאורה בדרך עקיפה כזו זה מעשה פסול וחריג מאוד”.

על פי הדיווח בחדשות, השיחה ביניהם הוקלטה בחדר היוועצות

“זה הופך את כל העניין לבעייתי הרבה יותר, מכיוון שמדובר במקום שבו עורך דין יכול לדבר בארבע עיינים עם הלקוח ואף אחד אחר לא נוכח בו. אסור להאזין לשיחה שלהם ובטח שלא להשתמש בה לכאורה בחקירה נגד החשוד. צריך להבין שבמצבים כאלה החשוד לא יכול לסמוך על אחד מלבד עורך הדין שלו, ולכן החדר מוגדר הזה כמקום נייטרלי שבו אפשר לדבר בלי חשש. להקליט שיחה בחדר היוועצות זו פגיעה חמורה בזכויות החשוד, זה פשוט דבר פסול”.

לדברי עו”ד ברקאי, אפילו שאלוביץ’ לא נפגש בחדר עם עורך דינו בפועל, מדובר במקום שידוע כי ניתן לדבר בו בחופשיות ולכן הוא חש בנוח לשוחח שם. “השימוש ציני בחדר הזה כדי שאלוביץ’ ידבר עם אדם שאין על השיחה ביניהם חיסיון, הוא מעשה לא ראוי בעליל. הרי אם היו אומרים לאלוביץ’ לנהל את אותה שיחה עם בנו בתא מעצר שיכול להיות שיש בו מודיעים משטרתיים או האזנות, ברור שהוא לא היה מנהל אותה ובטח לא בכזה גילוי לב”.

יכול להיות שהחוקרים התאמצו במיוחד כי מדובר בחקירה שמעורב בה גם ראש הממשלה?

“אלה מעשים שאסור שייעשו בלי קשר לזהות החשודים, זה פשוט לא דבר שעושים כחלק מחקירה. עכשיו זה התפרסם כי יש כאן חקירה של ראש הממשלה, אבל מה קורה במקרים אחרים של אזרחים פשוטים? נראה שעושים פה מאמץ מיוחד להשיג את מטרת העל, וזה בהחלט גורם להרמת גבה”.

“חתירה תחת יסודות המשפט”

פן נוסף של הסיפור נחשף בכתבה של אלי סניור ב’ידיעות אחרונות’, בה הובאו תמלילים המתארים את מכבש הלחצים שהופעל מצד חוקרי יחידת להב 433 של המשטרה על ניר חפץ וארי הרו, במטרה לגרום להם להפוך לעדי מדינה נגד ראש הממשלה, תוך שימוש באיומים מרומזים והפעלת לחץ דרך בני משפחה. בין השאר אמרו החוקרים לחפץ כי “שיטות הפעולה שלנו מאוד דומות לשב”כ”, ואיימו כי “כל פינה שניסית להסתיר ולהחביא במהלך חייך אנחנו הפכנו את הפינה הזאת”. בהמשך אף מטיחים בו החוקרים כי “התא המשפחתי שלך כרגע נמצא בסכנה” והודיעו לאשתו שהוא משתחרר אך מיד חזרו בהם כתרגיל הטעיה.

בציטוטים מחקירתו של ארי הרו נשמע החוקר כורש ברנור מנסה לשכנע את הרו למסור הודאה, למרות שלטענתו הוא לא יודע דבר. כך למשל אומר החוקר כי  “אתה צריך לתת משהו כדי שנחתום איתך הסכם”, וארו משיב לו: “”אז תגיד מה אתה רוצה שאני אגיד ואני אגיד”. בהמשיך מסביר החוקר: “יש לך משהו להגיד נגד אחרים? תגיד לי עכשיו רשימה. אני צריך ממך רשימה של דברים. סחורה, זה כמו שוק. אתה נותן – אני מחזיר”, והרו משיב: “אני באמת לא יודע”.

לדברי עו”ד זאב לב, מנהל המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, הפרטים העולים מן הדיווחים מציגים תמונה מטרידה מאוד של התנהלות המשטרה בחקירה. “זה מתחיל להתקרב לרמה של שיבוש חקירה לכאורה או הדחת עד, אלה הן עברות חמורות שהעונש עליהן הוא כמה שנות מאסר, ולצערנו לא פעם דווקא רשויות האכיפה מרשות לעצמן להתעלם מהחוק”, הוא אומר בשיחה עם ‘מידה’. לדבריו, בכל שיטה משפטית מקובל שלכל צד יש עורכי דין שמנהלים את ההליך ומתעמתים ביניהם, אך “כאשר המשטרה באה ומנסה לכאורה להפעיל לחץ על נחקר להחליף את עורך הדין שלו ולקחת מישהו אחר שיהיה לה יותר נוח להתנהל מולו, היא בעצם חותרת מתחת ליסודות השיטה הזאת. כל אזרח ממוצע ששומע דבר כזה שואל את עצמו מיד: האם אפשר לסמוך על עדות כזו והאם תוצאות המשפט יהיו הוגנות?”.

עו”ד לב מזכיר למשל את המקרה בו נחתם הסכם עד מדינה עם מני נפתלי באופן תמוה ומזורז נגד הכללים של היועמ”ש בנושא ומבלי שבדקו את התאמתו, וכמו כן אפשרו לו להעביר בחופשיות חומרים לתקשורת בניגוד להנחיות המפורשות. “ברור לכולם שלקחת אדם שהמדינה חושדת בו שהוא עבריין ואז להציע לו סוג של עסקת שוחד כדי למלט את עורו בתמורה לעדות הנכונה זו התנהלות בעייתית. לכן המשקל שניתן לעדות של עד מדינה הוא נמוך יותר והיא תמיד צריכה חיזוק מעדויות וראיות אחרות”.

מה אפשר ללמוד מכך שהמשטרה ניסתה בכל זאת ללחוץ על אלוביץ’ בכל הכוח?

“הכלל לגבי עדי מדינה הוא שצריך לאפשר את ההליך הזה רק כאשר יש עניין מיוחד להגיע לעבריין הראשי אבל בחקירות נתניהו הרציונל הזה לא מתקיים, בטח לא בתיק 4000 בו מבחינה פלילית הוא חשוד שולי והמעורבות שלו נמוכה. במקרה הזה שאול אלוביץ’ שהוא החשוד העיקרי בתיק אומר שהוא לא מוכן לעסקה ועדיין ממשיכים ללחוץ עליו. אחרי שהמשטרה עושה לכאורה דבר כזה יהיה קשה מאוד לטעון שאין מניעים פוליטיים בחקירה. זה נראה רע מאוד”.

פנינו למשטרת ישראל בבקשת תגובה והיא תובא מיד עם קבלתה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. עצוב הרמה של הטיעונים.
    1. הברקזיט עבר ברוב של פחות מארבע אחוז. רוב מאוד נזיל. הטענה שהכי הרבה בריטים הצביעו עבורו נכונה אולי בנקשר של גידול האוכלוסיה.
    חוצמזה שבמשאל לא עלתה כלל השאלה של ברקזיט רך או מלא.

    2. הטענה שברקזיט ללא הסכמה הוא מנוך לחץ על אירופה נשענת על הרהורי לב. ג’ונסון הצהיר על האסטרטגיה הזו לפני שהוא נבחר, ובחירתו לא הזיזה את האירופאים אפילו באינטש אחד

    3. הטענה שהשמרנים (אם לא יתפלגו) יזכו לרוב גדול יכולה להעלות רק על ידי מי שלא שמע על דמוקרטיה פרלמנטרית. שכן גוש תומכי הברקזיט – שמרנים מפלגת ברקזיט יוקיפ מגיע ל48 אחוז בסקרים, בעוד גוש מתנגדי הברקזיט – לייבור, ליברלים, ירוקים, סקוטים מגיע ל52 אחוז.

  2. הבעיה היא עם השופטים
    שלכאורה משתפים פעולה עם המשטרה ומאפשרים קבלת חקירות פסולות למשפט. שופט צריך לבדוק אם תהליכי החקירה עמדו בדרישת החוק ולא עמדו לזרוק את כל החקירה ולשחרר את הנאשם.

    שופט צריך לבדוק אם עורך הדין של הנאשם היה נוכח בזמן החקירה. האם אפשרו לנאשם לקבל עורך דין או בכלל אמרו לו שיש לו זכות לעורך דין?

    מה שנראה לי שיש כאן תהליך לא מקובל בחקירות המשטרה והשופטים מוכנים לקבל את זה. הייתי רוצה לראות שופט אחד בודק את שיטת החקירה והכליאה של נאשם שבא לפניו ואם השיטה אינה עומד בדיוק בדרישות החוק לומר שהחקירה אינה קבילה והנאשם משוחרר מחוסר הוכחות.

    בנתיים זה נשמע כמו חלום אבל זה מה שצריך להיות.

  3. שיחה
    עמית סגל Amit Segal
    @amit_segal
    לצערי אינני יכול לפרסם כל מה שיש לי על הנסיונות לגיוס עדי מדינה מסיבות של חיסיון מקורות. אומר רק כך: בדרכה אל היעד המשטרה חצתה הרבה רמזורים אדומים במהירות מופרזת.

  4. מחפשים בכל מחיר לשתות את דמו של ביבי.
    בושה וחרפה למשטרת ישראל.
    כל חוקר פישר, רוצה להוכיח שהוא “עלה על משהו”, כי זו פרשה מפוסמת, תקשורתית, וכך למצוא חן בעיני מפקדיו.
    גועל נפש

    1. כשהיה מדובר באריאל שרון נסיגה והתנתקות מרצועת עזה – הפרקליטות והמשטרה ערב הבחירות ומח”ש תפסו את ליאורה גלאט ברקוביץ’ מפרקליטות מחוז תל אביב פלילי שהדליפה חומרים. במטרה להפיל את אריאל שרון ערב הבחירות ממש.כאן לא שומעים ולא רואים דבר.סממני פאשיזם בלי מרכאות.בנוסח הקגב/שטאזי/סקוריטטה.אין פוצה פה ומצפצף.אין לסמוך על שופטים רכים מחותמת גומי.משטרה או פרקליטות מנסה לעוות ולזהם את ההליך הדמוקרטי.יש לקוות שהבוחר החכם יגמול להם בשבוע הבא בקלפי.שוב.פשוט לא יאומן.כמה מערכות בחירות יחלפו עד שמשפטה של רות דוד יסתיים?…

    2. מי שמחזק את התנהלותה העבריינית של המשטרה זו ככל הנראה הפרקליטות שהרי לכל חקירה משטרתית מתלווה מה שנקרא פרקליט מלווה כדי שהוא כביכול ישמור על הליך תקין של החקירה. השופט בני שגיא התייחס בחומרה רבה על התנהלות פסולה ביותר של הפרקליט/ה המלווה במשפט החשודים בפרשת פואד בן אליעזר המנוח. הפרקליטות מזמן עושה מה שבראש שלה. אין עליה פיקוח אין עליה ביקורת. שי ניצן השבית את הפרקליטות כדי להבריח את השופטת גרסטל והצליח בכך.

  5. השמאל עושה במדינה כבתוך שלו וזו כמו שאומר פרופ׳ דיסקין איננה מדינה דמוקרטית בכלל ובקרוב גם לא יהודית בכלל.

    פושעים במוסדות המדינה פועלים כמו מאפיה של פשע ועם אותן נורמות ויועץ משפטי לממשלה מחרטט כאילו הכל תקין.

    מפחיד ומגעיל ומייאש.

    חוקרי משטרה מבהילים ומגעילים שפועלים בניגוד לחוק ולכל נורמה אנושית ודמוקרטית ומוסכמת.

    מחליאים כולם בראשות מערכת רקבון ושלטון גנוב הנקראת לצורך הטעיה – מערכת משפט.

    אין לנו מערכת משפט. זה מערכת לפעילות השמאל שאיבד כוחו בכנסת.

    להקיא

  6. מסוג המצבים שבהן הטרדות של האזרח מפרשיות נתניהו הופכות טפלות אל מול הריקבון המבצבץ מהתנהלות מערכת אכיפת החוק. בזכות נתניהו ועמית סגל היום כולנו יכולים להיווכח לקשר הפסול הקיים בין המשטרה לפרקליטות, לאטיקה הנהוגה במוסדות המסוגרים, לפוזיציה שמנהלת את שיקולי החקירה, למערכת האינטרסים ההדוקה בין המשטרה לכתבים, וזאת רק על קצה המזלג. ואני חשבתי שאני יודע איפה אני חי