"המשטרה ביצעה לכאורה מעשים פסולים בחקירות עדי המדינה"

האם משטרת ישראל חוצה את הגבול במאמץ להרשיע את ראש הממשלה נתניהו? כפי שדיווח עמית סגל בחדשות 12 ביום שישי האחרון, מציטוטים מתוך חקירתו של שאול אלוביץ' בתיק 4000 עולה כי המשטרה ניסתה להשתמש בבנו כדי ללחוץ עליו להחליף עורך דין, וכמו כן השתילה מכשירי האזנה בחדר שאמור לשמש להתייעצות בין פרקליטים ללקוחות.

"יש פה משהו שבהחלט גורם לתחושה לא נוחה", אומר בשיחה עם 'מידה' עו"ד איתמר ברקאי, מומחה למשפט פלילי. לדבריו, "מהפרסומים עולה כי המשטרה עושה לכאורה שימוש בבן של אלוביץ' שגם הוא היה עצור באותו הזמן על מנת לשכנע אותו לוותר על שירותים של עורך דין, שכנראה לא היה מתאים לה. אסור בשום אופן לשוטר להגיד לנחקר לוותר על הייצוג המשפטי שלו, אז ודאי שלעשות את זה לכאורה בדרך עקיפה כזו זה מעשה פסול וחריג מאוד".

על פי הדיווח בחדשות, השיחה ביניהם הוקלטה בחדר היוועצות

"זה הופך את כל העניין לבעייתי הרבה יותר, מכיוון שמדובר במקום שבו עורך דין יכול לדבר בארבע עיינים עם הלקוח ואף אחד אחר לא נוכח בו. אסור להאזין לשיחה שלהם ובטח שלא להשתמש בה לכאורה בחקירה נגד החשוד. צריך להבין שבמצבים כאלה החשוד לא יכול לסמוך על אחד מלבד עורך הדין שלו, ולכן החדר מוגדר הזה כמקום נייטרלי שבו אפשר לדבר בלי חשש. להקליט שיחה בחדר היוועצות זו פגיעה חמורה בזכויות החשוד, זה פשוט דבר פסול".

לדברי עו"ד ברקאי, אפילו שאלוביץ' לא נפגש בחדר עם עורך דינו בפועל, מדובר במקום שידוע כי ניתן לדבר בו בחופשיות ולכן הוא חש בנוח לשוחח שם. "השימוש ציני בחדר הזה כדי שאלוביץ' ידבר עם אדם שאין על השיחה ביניהם חיסיון, הוא מעשה לא ראוי בעליל. הרי אם היו אומרים לאלוביץ' לנהל את אותה שיחה עם בנו בתא מעצר שיכול להיות שיש בו מודיעים משטרתיים או האזנות, ברור שהוא לא היה מנהל אותה ובטח לא בכזה גילוי לב".

יכול להיות שהחוקרים התאמצו במיוחד כי מדובר בחקירה שמעורב בה גם ראש הממשלה?

"אלה מעשים שאסור שייעשו בלי קשר לזהות החשודים, זה פשוט לא דבר שעושים כחלק מחקירה. עכשיו זה התפרסם כי יש כאן חקירה של ראש הממשלה, אבל מה קורה במקרים אחרים של אזרחים פשוטים? נראה שעושים פה מאמץ מיוחד להשיג את מטרת העל, וזה בהחלט גורם להרמת גבה".

"חתירה תחת יסודות המשפט"

פן נוסף של הסיפור נחשף בכתבה של אלי סניור ב'ידיעות אחרונות', בה הובאו תמלילים המתארים את מכבש הלחצים שהופעל מצד חוקרי יחידת להב 433 של המשטרה על ניר חפץ וארי הרו, במטרה לגרום להם להפוך לעדי מדינה נגד ראש הממשלה, תוך שימוש באיומים מרומזים והפעלת לחץ דרך בני משפחה. בין השאר אמרו החוקרים לחפץ כי "שיטות הפעולה שלנו מאוד דומות לשב"כ", ואיימו כי "כל פינה שניסית להסתיר ולהחביא במהלך חייך אנחנו הפכנו את הפינה הזאת". בהמשך אף מטיחים בו החוקרים כי "התא המשפחתי שלך כרגע נמצא בסכנה" והודיעו לאשתו שהוא משתחרר אך מיד חזרו בהם כתרגיל הטעיה.

בציטוטים מחקירתו של ארי הרו נשמע החוקר כורש ברנור מנסה לשכנע את הרו למסור הודאה, למרות שלטענתו הוא לא יודע דבר. כך למשל אומר החוקר כי  "אתה צריך לתת משהו כדי שנחתום איתך הסכם", וארו משיב לו: ""אז תגיד מה אתה רוצה שאני אגיד ואני אגיד". בהמשיך מסביר החוקר: "יש לך משהו להגיד נגד אחרים? תגיד לי עכשיו רשימה. אני צריך ממך רשימה של דברים. סחורה, זה כמו שוק. אתה נותן – אני מחזיר", והרו משיב: "אני באמת לא יודע".

לדברי עו"ד זאב לב, מנהל המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, הפרטים העולים מן הדיווחים מציגים תמונה מטרידה מאוד של התנהלות המשטרה בחקירה. "זה מתחיל להתקרב לרמה של שיבוש חקירה לכאורה או הדחת עד, אלה הן עברות חמורות שהעונש עליהן הוא כמה שנות מאסר, ולצערנו לא פעם דווקא רשויות האכיפה מרשות לעצמן להתעלם מהחוק", הוא אומר בשיחה עם 'מידה'. לדבריו, בכל שיטה משפטית מקובל שלכל צד יש עורכי דין שמנהלים את ההליך ומתעמתים ביניהם, אך "כאשר המשטרה באה ומנסה לכאורה להפעיל לחץ על נחקר להחליף את עורך הדין שלו ולקחת מישהו אחר שיהיה לה יותר נוח להתנהל מולו, היא בעצם חותרת מתחת ליסודות השיטה הזאת. כל אזרח ממוצע ששומע דבר כזה שואל את עצמו מיד: האם אפשר לסמוך על עדות כזו והאם תוצאות המשפט יהיו הוגנות?".

עו"ד לב מזכיר למשל את המקרה בו נחתם הסכם עד מדינה עם מני נפתלי באופן תמוה ומזורז נגד הכללים של היועמ"ש בנושא ומבלי שבדקו את התאמתו, וכמו כן אפשרו לו להעביר בחופשיות חומרים לתקשורת בניגוד להנחיות המפורשות. "ברור לכולם שלקחת אדם שהמדינה חושדת בו שהוא עבריין ואז להציע לו סוג של עסקת שוחד כדי למלט את עורו בתמורה לעדות הנכונה זו התנהלות בעייתית. לכן המשקל שניתן לעדות של עד מדינה הוא נמוך יותר והיא תמיד צריכה חיזוק מעדויות וראיות אחרות".

מה אפשר ללמוד מכך שהמשטרה ניסתה בכל זאת ללחוץ על אלוביץ' בכל הכוח?

"הכלל לגבי עדי מדינה הוא שצריך לאפשר את ההליך הזה רק כאשר יש עניין מיוחד להגיע לעבריין הראשי אבל בחקירות נתניהו הרציונל הזה לא מתקיים, בטח לא בתיק 4000 בו מבחינה פלילית הוא חשוד שולי והמעורבות שלו נמוכה. במקרה הזה שאול אלוביץ' שהוא החשוד העיקרי בתיק אומר שהוא לא מוכן לעסקה ועדיין ממשיכים ללחוץ עליו. אחרי שהמשטרה עושה לכאורה דבר כזה יהיה קשה מאוד לטעון שאין מניעים פוליטיים בחקירה. זה נראה רע מאוד".

פנינו למשטרת ישראל בבקשת תגובה והיא תובא מיד עם קבלתה.