ספרו של עקיבא ביגמן מתאר את יסודות השקפתו השיטתית של נתניהו בתיאוריה ובמעשה, ואת המאבקים הגדולים שניהל מראשית דרכו. מחיר מיוחד לקוראי 'מידה'
ספרו החדש של עקיבא ביגמן במחיר מיוחד לקוראי 'מידה' – 29 שקלים בלבד
הכנסו לאתר 'סלע מאיר' ובמעמד הרכישה הקלידו את קוד ההנחה – MIDAONLY
***
'כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה' מאת עקיבא ביגמן, הוא ניסיון רציני (ולדעתי מוצלח) להפקיע את שמו של נתניהו מתחום האמוציות שהוא מעלה בדרך כלל, ולשרטט את תפיסת-העל שלו בתיאוריה ובמעשה, כמנהיג פוליטי וכראש ממשלת ישראל.
מתוך הספר עולה בבהירות השקפה שיטתית בה מחזיק נתניהו ואותה הוא חותר ליישם בעקביות מאז ראשית דרכו. הבנה זו מאפשרת לבחון את פועלו של נתניהו ולהעריכו, איש איש על פי תפיסותיו, בצורה רצינית ולאור פרמטרים בהירים.
אקטיביזם מדיני
אחד המאפיינים הבולטים במדיניות נתניהו הוא האקטיביזם המדיני. בניגוד לרבים אחרים בישראל, הרואים את המערכת הבינלאומית כמכלול של אילוצים קפואים אותם עלינו לקבל כמובן מאליו ולתמרן בתוך מצב נתון, נתניהו מתייחס אליה כאל חומר גלם שניתן להשפיע עליו ולעצב אותו.
כפי שמציין ביגמן, את שורשי הרעיון הזה ינק נתניהו מאביו בנציון נתניהו, שהיה שותף לז'בוטינסקי במערכה לשינוי דעת הקהל האמריקנית ביחס לציונות בשנות ה-30 וה-40. ביגמן מצטט מספרו של נתניהו האב, 'חמשת אבות הציונות', פסקה המתארת היטב את העקרונות הללו:
אין ידידות בענייני מדיניות. יש לחץ" קבע ז'בוטינסקי. "מה שמכריע את הכף אינו הטוב או הרע של המושל. זוהי כמות הלחץ שתבוא מצד הנתינים עצמם", ולכן – " אם הלחץ אינו בא אלא מצד מתנגדינו, ומצדנו אנו אין לחץ נגדי שמספיק לבטל את הראשון ולהגבר עליו, הרי כל מה שייעשה בארץ – נגדנו ייעשה, אף אם האיש העומד בראש הממשלה ייקרא בלפור, אף אם ייקרא וג'ווד, אף אם ייקרא תיאודור הרצל"
נתניהו האב הטיף בעקבות ז'בוטינסקי ל"אופנסיבה פוליטית" והציע לתנועה הציונית לעבור מ"הסברה" שעיקרה הצגה חיובית של עמדות הציונות, ל"קונפרונטציה" – עימות שמטרתו לתקוף את אויבי הציונות ולשנות את עמדות המערב. נתניהו הבן התחנך על תפיסות אלה, להן הקדיש בין השאר חלק נרחב בספרו 'מקום תחת השמש':
גם היום קיימת בישראל גישה השוללת כל התנגדות ישראלית ללחץ אמריקני מחשש שמא תסכן ההתנגדות זו את מערכת היחסים שיש לישראל עם ארצות הברית … זהו היגיון מפותל ומעוקם. אסור לישראל להקריב את האינטרסים החיוניים ביותר שלה למען מערכת יחסים שיש לה טעם וחשיבות רק אם היא מסייעת להבטחת האינטרסים הללו"
הגישה התבוסתנית עמה מתעמת נתניהו אינה מביאה לדעתו בחשבון "את ההערכה שרוחשים בוושינגטון ובשאר בירות העולם לעמדה ישראלית מנומקת ומשכנעת, שמאחוריה עומד רצון נחוש. החלשים והמהססים עשויים להיות מקובלים זמן-מה אבל לא לאורך זמן … בסופו של דבר בפוליטיקה הבינלאומית העוצמה מושכת והחולשה דוחה".
נתניהו vs אנשי אוסלו
לעומת גישתו של נתניהו, פרדיגמת אוסלו יצאה מנקודת הנחה לפיה המערכת הבינלאומית היא סטטית והנושא הפלסטיני הוא הסיפור המרכזי המונע מישראל את ההכרה והיחסים המסחריים להם היא זקוקה. אליבא דפרס ואנשי "המזרח התיכון החדש", רק פתרון הסוגיה הפלסטינית יאפשר לישראל לנרמל את היחסים עם מדינות ערב, ורק לאחר מכן היא תתקבל כחברה שווה בין העמים.
ביגמן עושה עבודה ארכיונית מועילה כאשר הוא מצטט מתוך עימות דרמטי שהתרחש בכנסת ביום בו נערכה ההצבעה על הסכם אוסלו ב'. בדיון הסוער שהתקיים בינואר 1996, התעמת נתניהו חזיתית עם חזון השלום של שמעון פרס:
אני שומע שמסבירים לנו שזה צו ההיסטוריה ושאנחנו צריכים ללכת איתו. יש מזרח תיכון חדש, ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים לפעול מתוך הכרה בעובדה שכך הדברים זורמים" פתח נתניהו ומיד עבר להתקפה: "אני חושב, שבעניין הזה מר פרס כנראה איננו מבין בדיוק באיזה עולם אנחנו חיים. מה שקורה היום, מה שאנחנו יודעים שקורה, הוא, שהולך ונפער פער … בינינו לבין שכנינו. אנחנו נכנסים לעידן פוסט-תעשייתי של תעשיות ידע וטכנולוגיה, שאנחנו מצטיינים בהן. אנחנו יכולים באמת לקיים עתיד מזהיר למדינת ישראל …אנחנו עומדים להיות אחת הכלכלות המזהירות, אם נעשה את הליברליזציה שאנחנו מאמינים בה. אם נעשה את הצעדים הללו, הכוח הכלכלי של מדינת ישראל יהיה בין 15 הכלכלות הגדולות בעולם"
ביגמן מצטט מהנאום באריכות, אך השורה התחתונה החשובה בדברי נתניהו היא הצורך בחיזוק הביטחון ושמירה על רכסי יו"ש בשליטה ישראלית, הפוך לחלוטין מפרדיגמת אוסלו:
הדרך לעשות זאת היא לא לפרק את החומות, חומות המגן שלנו, הדרך לעשות זאת היא לחזק את כוחנו, לבצר אותו – גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה חברתית, גם מבחינת העלייה, גם מבחינת ההתיישבות"
ביגמן טוען, במידה רבה של צדק, שאם יש תפיסה שניתן לכנותה "דוקטרינת נתניהו" הרי שהיא נמצאת בנאום הזה – השילוב בין כלכלה משגשגת לצבא חזק מוליד עוצמה מדינית. בעימות החזיתי של נתניהו עם אנשי אוסלו התנסחה גם התהום שבין חזונם האוטופי מבוסס משאלות-הלב בהתאם לרוח העידן שלאחר המלחמה הקרה, לבין תפיסתו הריאליסטית של המנהיג הצעיר של הימין. הזמן שחלף מאז הוכיח כי החזון האוטופי של אנשי אוסלו עלה באש ותמרות העשן של האלימות הערבית, בעוד השקפתו של נתניהו הפכה לאופציה היחידה על השולחן.
עימות דומה בין השקפות התרחש בין פרשנותו האופטימיסטית של ברק אובמה לבין פרשנותו של נתניהו לאביב הערבי, עליו אמר וצדק כי "אביב העמים הערבי עלול להפוך לחורף איראני … הקבוצות האסלאמיות הקיצוניות הן מאורגנות והן יכולות לאפשר השתלטות על מדינה. אם זה היה יכול לקרות באיראן, זה יכול לקרות בכל מקום".
מהלכה למעשה: בתוכנית 'Netanyahu at War' ששודרה בשנת 2016 ברשת PBS , המוטיב המרכזי הוא המתקפה השיטתית של נתניהו נגד קונספציית אוסלו ונגד מדיניות ממשל אובמה ביחס לגרעין האיראני. הסרט ממחיש מפיהם של מקורות ועדים מארה"ב ומישראל, כיצד מיישם נתניהו בעקביות את השילוב של מאבק באוטופוזים-המדיני באמצעות האופנסיבה המדינית, אותה הביא לשיא בקדנציה הנוכחית בתפקידיו כרה"מ וכשר החוץ, תוך ניצול ההזדמנות של ממשל אמריקאי מכהן האוהד את השקפתו הריאליסטית.
כלכלה כמנוע מדיני וביטחוני
סוגיה נוספת בספר, המבליטה את הדוקטרינה של נתניהו היא הגז הטבעי. דוגמא זאת מאלפת מכיוון שבעוד שהדיון בישראל סביבה התנהל כשיח חברתי-כלכלי מנותק מכל הקשר אחר, הספר מראה כיצד משתלבת הסוגיה בהשקפה הרחבה של נתניהו שזיהה בה הזדמנויות למינוף רחב הרבה יותר. ביגמן מביא, למשל, את דברי נתניהו מדיון סוער שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת בדצמבר 2015, בעיצומו של השיח הציבורי בעניין:
"מדינה שמייצאת דברים קריטיים לסביבה או למדינות אחרות יש לה הרבה יותר עוצמה. העצמת עוצמתה של ישראל זה דבר שחיוני לביטחון שלנו", אמר נתניהו. "ככל שאתה חזק יותר, באים אליך יותר. ככה זה בסייבר, במערכות נשק, בחקלאות, במים, בטכנולוגיה כזו או אחרת. מגיעים אליך משום שרוצים אותך. היכולת שלנו לייצא גז מעצים את כוחה של מדינת ישראל. נותן לנו בסיס הרבה יותר חזק. הופך את מדינת ישראל להרבה יותר חסינה ללחצים בינלאומיים". מעבר לכך, הסביר נתניהו, פיתוח מאגרי הגז של ישראל ישפר את מעמדה גם ברמה האזורית: "חיזוק הקשרים שלנו עם מדינות האזור. זה דבר שטוב למדינת ישראל וטוב לקידום השלום"
בהמשך סוקר ביגמן את ההתפתחויות העכשוויות במשק הגז ומראה כיצד החזון של נתניהו ביחס לאנרגיה התגשם. האפשרות שימתח צינור גז שיחבר את שדות הגז של ישראל קפריסין ומצרים לאירופה ביחד עם הסכם לייצוא גז ישראלי למצרים, יוצר חיבור אינטרסים דרמטי בין המדינות. אם-כן, סוגיית הגז בה השקיע נתניהו מאמצים כבירים, מקבלת מקום רחב יותר בתפיסה הכוללת של נתניהו בדבר הקשר היסודי, שבין עוצמה כלכלית לעוצמה מדינית וצבאית, וספרו של ביגמן מאיר אותה באור אחר מהדיון צר האופקים שהתנהל בישראל בסוגיה.
מעבר לספר
הספר של ביגמן משרטט בצורה בהירה את האסטרטגיה של נתניהו במסגרת ההשקפה הלאומית-ריאליסטית שלו, אך מעבר לכך, בחינת המציאות כיום מראה שההשקפה הריאליסטית שלו נחלה הצלחה רבה בשיח ובפוליטיקה בישראל. עורך מגזין ה'ניו-יורקר' דיוויד רמניק אמר בתוכנית 'נתניהו במלחמה' שצוינה לעיל, כי נתניהו הוא אחד הכוחות המרכזיים שהזיזו את כל הספקטרום של הפוליטיקה בישראל לימין.
ואכן, העובדה שב- 2019 גם רוב מחנה השמאל-מרכז משווק את השקפותיו של נתניהו ומתהדר בהן, בעוד השמאל הקיצוני של אוסלו מצטמק והולך, היא ביטוי רב-משמעות לכך שבוויכוח בין השקפות בישראל, השקפתו הריאליסטית של נתניהו ניצחה בצורה מוחצת. זאת גם הסיבה שכדי להחליפו נתלים מתנגדיו בגידופים אישיים ונמנעים מדיון על השקפות, בשל העובדה הפשוטה שהם נותרו ללא אלטרנטיבה רעיונית שתשכנע את הציבור.
https://www.youtube.com/watch?v=pn5nm7pIW_Y&t=118s
אלא שהתנתקות מהאוטופיזם לבדה איננה מספיקה אם היא לא מקבלת את השלמתה בחלופה דוגמת אסטרטגיית העוצמות של נתניהו. האוטופיזם יהווה איום בהיותו החלופה היחידה בהעדרה של אסטרטגיית-פעולה במסגרת ההשקפה הריאליסטית. ואכן, באופן מטריד, אין כיום במערכת הפוליטית אישים המחזיקים השקפה ואסטרטגיה שיטתיים וברי קיימא מן הסוג הזה. אולי ספרו של ביגמן יהווה תמריץ בקרב מנהיגים פוליטיים להקדיש מאמצים בתחום ההכרחי הזה.
תפיסה לאומית-ליברלית וריאליזם נוקשה הם יסודות השקפתו של נתניהו. שני מאבקיו המרכזיים כמנהיג היו ונותרו האוטופיזם של אוסלו שהביא את ישראל לנטילת סיכונים קיומיים, והתמקדות באיום מאיראן תוך הפעלת אופנסיבה מדינית וצבאית נגד ניסיונות התבססותה בסמוך לגבולות ישראל ונגד מאמציה להתגרען. אסטרטגיית העוצמות בה מתמקד ספרו של ביגמן, היא המתווה הכללי בו ישראל צועדת תחת הנהגתו של נתניהו כדי שתוכל לבצע את המשימות הללו, ובמובן הזה נתניהו נאמן לתפיסת קיר הברזל של ז'בוטינסקי.
ספרו של ביגמן הוא קצר יחסית אך חשיבותו רבה. לצד שלל אנקדוטות, קטעי ארכיון ומידע חשוב שלא תמיד מקבלת את ההקשר הנכון בשיח הפוליטי בישראל, הספר מציג לראשונה את השקפתו האסטרטגית של נתניהו בצורה בהירה, ומראה כיצד החזיק בה למעשה מראשית דרכו וכיצד הוא פועל גם היום כדי פועל ליישם אותה בעקביות.
נתניהו מספר 1!אין לו תחליף!
נכון! נתניהו מנהיג מלידה!!
מעצבן שמעריכים ואוהבים אותו בכל העולם ורק אצלנו אנשים עיוורים!!!
תתפלא אבל גם לפייגלין יש ״השקפה ואסטרטגיה שיטתיים וברי קיימא מן הסוג הזה״.
"זהות" זה "שלום עכשיו" הפוך: מצביעים פייגלין וב-17 בספטמבר בשעה 11 וחצי בבוקר האליטה נופלת, בשעה 12 וחצי יצומצם מספר משרדי הממשלה ל-4 וחצי, בשעה 2 וחצי צה"ל משתלט על כל שטחי יו"ש ועזה ונותן אולטימטום קצר לכל הפלשתינים, כדי שעד שעה 6 וחצי אפשר יהיה להתחיל את "המלחמה בתאונות הדרכים". המצב הבסיסי של מדינת ישראל לא קשור לזהות ראש הממשלה או הרמטכ"ל שלה, וכדאי להיזהר מאלה שמנסים למכור לציבור פתרונות קסם: מצד אחד אי אפשר לבצע טרנספר המוני של ערבים ומצד שני ויתור על יהודה ושומרון יגביר את היכולת שלהם לרצוח יהודים. אפשר להיאבק בטרור, לקצץ מדי פעם את ראשי הטרור, אבל המדינה הזאת תיאלץ להמשיך לחיות על חרבה גם אם משה פייגלין יהיה ראש הממשלה ואיתמר בן גביר הרמטכ"ל. היזהרו מאלה שמבטיחים לפתור את כל בעיותיה של מדינת ישראל בכמה צעדים פשוטים ומהירים. אנשים כאלה גם מסוגלים למכור לכם במחיר מופקע את הפיתרון ל"בעיית העוני בעולם" או את התרופה ל"בעיית המחלות של בני האדם".
רק שכל זה תיאור של המצע של עוצמה יהודית ולא קשור במאום לזהות.
יש סיבה שהשניים הללו לא התאחדו למרות שברור שביחד הם היו עוברים את אחוז החסימה.
המציאות היא שכמו שהשמאל מעתיק מנתניהו ככה הליכוד מעתיק מפייגלין: שוק חופשי, עידוד עזיבה מרצון של ערבים וקנאביס רפואי הם רק חלק קטן מהרשימה של סעיפים ממצע זהות שהועתק.
ההבדל הוא שנתניהו עושה לזהות מה ששקד עושה לאיחוד הלאומי ורפי פרץ לעוצמה יהודית-מעתיקים את המצע אבל מקפידים לקדם אותו בצעדים קטנים ככל האפשר ואם מינימום ריבים בלי אכפתיות מכמות הנזק וההפסד שהייתה יכולה להימנע בינתיים(אבל תוך הימנעות מהפסדים כן כדאי לקבל כי הם חלק מאבטרטגיה של רווח בטווח הארוך).
שכחתי לציין הבדל נוסף:
המפלגות המעתיקניות של הימין גם חוששות מכל דבר שעלול להתפרש כגזענות ואפליה למרות שהם יודעים שזה מגיע מכאלה שרואים את זה בכל מקום גם אם אין הצדקה אמיתית.
את הטוב הוא מציג כרע – זה נראה שהשמאל משתמש בו כדי להחליש את נתניהו בקרב הציבור הימני:
"פייגלין: נתניהו מסוכן לישראל"
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/339944
"פייגלין: נתניהו הכשיל העברת השגרירות"
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/347656
"משה פייגלין: "נתניהו יביא אסון על ההתיישבות ביו"ש""
https://rotter.net/forum/politics/23893.shtml
״מצביע זהות״ צודק.
העובדה שאתה נאלץ לרדת להצגת ביקורת על נתניהו כדבר רע כאילו שנתניהו הוא אל שלא יכול לטעות היא ההוכחה הטובה ביותר.
ואגב, זהות זה לא ההפל משלום עכשיו.
עוצמה ונעם הם ההפך מהשמאל הקיצוני-בדיוק כמו מרץ וחדש גםהם אידיאליסטים שמוכנים לראות את המדינה נשרפת ובלבד שאף אחד במדינה לא ינהג אחרת ממה שהם מאמינים שנכון מוסרית.
זהות לעומתזאת היא סופר-פרגמטיזם. התפיסה של זהות היא לעשות מה שצריך לטובת העם. אין מקום שזהות לא ילכו אליו: אם צריך לצאת למלחמה, להרגיז את העולם, לשמר ואף ליצור פערים חברתיים או אם צריך להתגבר על האסוציאציה של קנאביס עם סמים(שאינה מוצדקת יותר מכל משכך כאבים אחר) לטובת העם-זהות יעשו את זה.
הכל תלוי בחשבון הקר והסטטיסטיקה. ללא פחד, ללא חמלה מוגזמת וללא חנופה.
(בעולם הפילוסופיה המוסרית זה נקרא תועלתנות).
המטרה העיקרית שלנו היא לפורר את הימין: לשכנע אלפי מצביעי ימין שהליכוד והבית היהודי הם מפלגות שמאל ושצריך להצביע למפלגות כמו "נועם" (מפלגת הכת הטאואיסטית שכל רבניה שיתפו פעולה עם קלגסי אריק שרון בעת פינוי היהודים מגוש קטיף), "עוצמה" (בהנהגת סוכן שמאל ותיק, תואם אבישי רביב "שמפניה") ו"זהות" (מפלגת הר הבית והאנרכיזם).
המנהיגים של מפלגות הפח האלה אפילו לא מנסים לעבור את אחוז החסימה ולהיות חלק מהממשלה הבאה. תפקידם הוא רק לבזבז אלפי קולות ימניים על מפלגות הפח, לגרום לקולות ימניים להיזרק לפח, להקטין את הליכוד ואת איחוד מפלגות הימין ולסלול את הדרך שלנו לשלטון כדי להמשיך בהסכמי אוסלו ובהתנתקויות. מנהיגי מפלגות הפח שלנו מתפרנסים יפה מהג'וב הזה, אבל כמובן שאנחנו לא מממנים אותם בגלוי אלא רק דרך תורמים פרטיים. לכן, מגיבים יקרים שלנו, תפקידכם הוא לשכנע כמה שיותר בוחרי ימין שנתניהו וסמוטריץ' הם אנשי שמאל, לדחוף את המצביעים שלהם להצביע למפלגות ה"ימין" של אריה, בן גביר ופייגלין וכך להגדיל את כוחם של גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי.
הספר לא מסביר כלל מדוע נתניהו מושפע יותר מדי מלחצים פוליטיים פנימיים וחיצוניים. למשל,הוא נבחר במצע של עצירת הסכם אוסלו ובכל זאת המשיך אותו בנסיגה מחברון שלא היתה מחויבת המציאות. הוא נבחר במצע של התנגדות לכיוון של 'שתי מדינות לשני עמים', ובכל זאת נכנע לאובמה והולך נגד מצע הליכוד בכיוון זה, גם בהכרה בעיקרון זה וגם בהקפאת פיתוח ההתנחלויות. הוא מזגזג בענייני פנים בעניינים שוליים כדוגמת לגאליזציית הקאנביס. בקיצור, יש הבדל לא ברור בן נתניהו המנהיג היוזם לבין נתניהו הפוליטיקאי שנגרר אחרי לחצים.
נתניהו בחר את המלחמות שלו בחכמה כשהוא פעל מול ממשלים עוינים בארה"ב ובאירופה ואופוזיציה ישראלית ותקשורת ששיתפה איתם פעולה ועמדה מאחוריהם ומולו בכמעט מאה אחוזים מהמיקרים! מה שקובע בסופו של דבר אלו התוצאות לטווח ארוך ולא החלטה זאת או אחרת. ההתחשבנות הקטנונית איתו לא נותנת לך כבוד וגם לא מעידה על חכמה יתרה או הבנה של תהליכים הסטוריים.
השמאל קודם מביא את האסון ואז מצביע עליו ועל מי שמנסה להתמודד איתו ואומר שהוא נכשל. השמאל הביא עלינו את הסכם אוסלו תוך הבטחה ל"שלום וביטחון" – קיבלנו אלפי נרצחים ואלפי פצועים בגוף ובנפש, ועכשיו הוא מעז לומר: "למה אתם לא מבטלים אותו"? הכניס עשרות אלפי רוצחים לישראל, חימש אותם, נתן להם לגיטימציה בינלאומית והכרה בשקר שלהם ואחרי הטבח המתמשך שגרם בהסכם הזה הוא עוד מעז לומר: "ביבי אשם"! נתניהו לא יכול לבטל את הסכמי אוסלו, כי אלה הסכמים שמדינת ישראל (ולא ראש ממשלה כזה או אחר) חתומה עליהם. הוא יכול רק למסמס את ההסכמים האלה ולתפעל אותם לטובתנו, ואת זה הוא עושה יותר טוב מכל אחד אחר: אם תהליך אוסלו היה נמשך היינו מתנתקים גם מיו"ש. בכל מהלך כהונתו הוא לא נגרר לשום "תהליך מדיני", למרות לחצים עצומים מצד אובמה ומצד אבו-מאזן, והצליח להרוג את חזון המדינה הפלסטינית מבלי להרוג מאות חיילים ואזרחים ישראלים במלחמות.
נתניהו לא החזיר את חברון היהודית (היישוב היהודי שם משגשג והולך) והנסיגה שביצע בחברון הערבית (60 קמ"ר של שטח עם אוכלוסייה ערבית צפופה) היתה אילוץ: כמנהיג מדינת ישראל הוא לא יכול היה להפר הסכם שחתמו עליו מנהיגים קודמים – רבין ופרס. הסכם חברון הוא המשך של הסכם אוסלו, שהשמאל חתום עליו. דווקא העמידה בהתחייבות של הסכם חברון איפשרה לנתניהו להתנער בהמשך משאר ההתחייבויות של ישראל בהסכם הזה, כי בניגוד לנתניהו, הפלסטינים לא קיימו את חלקם בהסכם הזה.
נתניהו דיבר על מדינה פלסטינית מפורזת בתנאים שהפלסטינים לעולם לא יקבלו. נאום בר אילן אינו תמיכה במדינה פלסטינית אלא היה אמצעי טקטי מצוין למנוע את הקמתה ובפועל נתניהו טירפד בהצלחה את הקמתה בתקופת אובמה – עד שכיום הרשות הפלסטינית על סף קריסה כלכלית ומדינית. מכל מנהיגי הימין, רק נתניהו הצליח לעמוד בפני הלחצים העצומים מבחוץ ומבפנים להמשיך ב"תהליך המדיני" (כינוי מכובס ל"חיסול המדינה היהודית") והצליח לחסל את התהליך הזה לגמרי.
מאז שנתניהו מנהיג את המדינה יש צמיחה והתפתחות אדירות במפעל ההתיישבות ביו"ש. נתניהו לא פינה אף ישוב כמדיניות. בג"צ הורה לו לפנות יישובים בטענה שהם נבנו על קרקע פרטית.
https://rotter.net/forum/scoops1/522686.shtml
נתניהו עמד באומץ מול הקונגרס למרות התנגדות אובמה והורה להמשיך את הבנייה בהתיישבות ביהודה ושומרון למרות התנגדות אובמה.
דווקא כיוון שהוא פעל באופן מוצלח כל כך ליישום המדיניות של הימין – תוך שמירה על ארץ ישראל, חיילי ישראל ותושבי ישראל – השמאל מעדיף על פניו כל איש ימין אחר, ושולח לכאן מגיבים שמתחזים ל"יותר ימניים מנתניהו", כדי להבאיש את ריחו בעיני מצביעי הימין.
אתה מפגין ראייה קצרת טווח, אינך מבדיל בין העיקר לטפל, בין הרעש לתמונה הכוללת.
מה משותף לנושאים הבאים: המשך הסכם אוסלו, מו"מ עם אסד האב על הגולן, נאום בר אילן ו"חזון" שתי המדינות, מו"מ עם אבו מאזן, מו"מ עם בוז'י, מו"מ עם אבי גבאי, מו"מ עם נוני מוזס. בטח שכחתי עוד כמה. ובכן, לאלה שעדיין לא רואים, אגלה גילוי מפתיע. אתם יושבים ? ובכן – נתניהו, האסטרטג, שהביא אותנו בסבלנות ובביטחון למעמד של מעצמה מדינית, כלכלית ובטחונית, הוא גם טקטיקן גאון. מה, חשבתם שכל הרשימה הזו היא כשלונות של נתניהו ? כלומר, הוא ניסה את כל הדברים האלה, ואף אחד לא הצליח לו ? תחשבו שוב. מדובר בקו ברור של מצגי שווא טקטיים, על מנת לבלום את האסונות שמנסה השמאל להביא עלינו. כך בלם נתניהו את אוסלו. כך מסמס את המו"מ עם אסד ועם אבו מאזן. כך גמר עם קדימה. כך גמר עם מפלגת האבודה. ותוך כדי, אנו נוכחים בעוד ועוד הישגים – ירושלים, שגרירות, רמת הגולן, בקעת הירדן בקרוב, ועוד. סבלנות, רבותיי, סבלנות.
הנה כמה מן העובדות המדהימות:
16 עמותות הנתמכות ע"י הקרן החדשה לישראל תרמו חומרים מרשיעים נגד צה"ל ונגד הממשלה בפרשת "עופרת יצוקה", והנה כמה מן השמות: עדאלה, שוברים שתיקה, בצלם, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים, יש דין, גישה, במקום, שומרי משפט, איתך, קול אחר, קואליציה נשים לשלום.
הקרן הזאת עשירה מופלגת. היא חילקה עד עכשיו למעלה מחצי מיליארד שקל, והיא היא שתמכה "בחלק גדול מאד" מן הארגונים הישראלים שסיפקו את החומר הרב המשחיר את ישראל בדו"ח גולדסטון.
92% מן ההאשמות בדו"ח הזה מקורן בחומר שסיפקו הארגונים האלה. 16 עמותות הנתמכות ע"י הקרן החדשה לישראל תרמו חומרים מרשיעים נגד צה"ל ונגד הממשלה בפרשת "עופרת יצוקה", והנה כמה מן השמות: עדאלה, שוברים שתיקה, בצלם, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים, יש דין, גישה, במקום, שומרי משפט, איתך, קול אחר, קואליציה נשים לשלום.
וועדת גולדסטון פנתה לציבור והזמינה חומר. 77% מהגופים שנענו, נתמכים ע"י הקרן החדשה לישראל. ומוסיף בן כספית : הצד השווה בכל הארגונים האלה הוא שמספר חבריהם קטן, אך הכספים העומדים לרשותם – גדולים.
בן כספית מדבר על "תמנון רב-זרועות שמטרתו ברורה" ומביא כדוגמה זרוע של הקרן בשם "שתי"ל" שסייעה בהקמת "הטלוויזיה החברתית באינטרנט", אשר הציגה קטעי וידאו של כביכול "פשעי מלחמה" מצד ישראל וקוראת להעמיד קצינים לדין. ספקית כספים מרכזית של הקרן, לפי בן כספית, היא קרן פורד, המצטיינת בפעילות אנטי-ישראלית. אגב, הנרי פורד, האב המייסד של אימפריית פורד, היה אנטישמי ארסי מפורסם.
הקרן החדשה לישראל נותנת מימון גם לעמותת "זוכרות", העוסקת בהחייאת הבסיס הפיסי של הכפרים הערבים הנטושים ממלחמת תש"ח, שאש"ף דורש להחזיר אליהם את צאצאי הפליטים.
התופעה הממאירה של אנטישמים יהודים בחוץ לארץ וגם בארץ נתקלה עד עתה מצד הממשלות השונות, דעת הקהל והעם בכללותו ביחס של אדישות. אולי דו"ח גולדסטון ונזקיו האדירים, פלוס הידיעה מי הזין את גולדסטון, מי סיפק לו את הרעל – יעוררו את הציבור לעשות סוף סוף משהו ממשי כדי להגן על עצמו מפני יצר ההרס העצמי המאיים עלינו מבפנים.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/8666
תגוביות:
1.האנטישמים הרבים ממוצא יהודי, מרוצים כמובן מעוצמת התופעה.
השר פורז בישיבת ממשלה :"גם ליהודי מותר להיות אנטישמי" ,( הצופה יום שני 20 ספט 2004 ).
2.אוטו-אנטישמיות נראית לי כצורה של מה שנקרא בעגה המקצועית "סינדרום שטוקהולם".
3.לעם היהודי יש הרבה חכמים וגיבורים – רק שהם עדיין לא הגיעו לעמדות של ההנהגה.התורה כבר סיפרה לנו על הנסיון של ישמעאל לחסל את יצחק כדי לרשת את הארץ. שרה אמנו נתנה תשובה חד משמעית לתופעה, ודרשה שאברהם יגרש את ישמעאל. למרות שהדבר היה רע בעיני אברהם, ה' התגלה אליו ואמר לו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". בעקבות זה, אברהם הזדרז וגירש את ישמעאל. הרמב"ן כתב בפירוש שלו לתורה שכל מה שאירע לאבות, יקרה גם אצל הבנים. ולכן הפתרון לרצון של הערבים להשמיד אותנו הוא לגרש אותם מחוץ לארץ שלנו. כל פתרון אחר נדון לכשלון. עיין ערך מדריד, אוסלו א', אוסלו ב', וואי, קמפ דייויד, וכו'…
4.האם התנ"ך רומז לנו על השמאל הישראלי של ימינו? ובכן, ברוב ספרי הנביאים יש פרקים על גבי פרקים על שבט אפרים….לא אכנס להרבה פרטים. החלו מישעיה והלאה. בקוראכם, במקום לומר "אפרים" ,אימרו "השמאל" ותקבלו את הלם חייכם על הדמיון בין אפרים לשמאל.. ומעניין שגם על אחריתו כתוב: "אם תשים קינך בין נשרים, משם אורידך"! סופם מר יהיה.
5.תוספת לגבי ויינינגר.בטרם שם קץ לחייו הוא גם התנצר והאגדה מספרת שכך הוא רצה להתפטר מה"יהודי המלוכלך" שבו , אך ככל הנראה לא היה בכך די והוא נאלץ להרוג את היהודי שבו.
6.בראש האוטו אנטישמיות עומד הבג"ץ ואותו יש לבטל תחילה כי בחסותו, בשלטון הדיקטטורי והאוטו אנטישמי שניכס לעצמו, חוסים כל המהרסים למיניהם.
7.החומר שמפיצים אותם יהודים, שמגדירים עצמם אנטי-ציונים ולמעשה הם אוטו-אנטישמים, למרות שהוא חומר שיקרי, מגמתי ונכלולי משמש כעדות ובסיס מידע לכל הכותבים האנטישמיים באשר הם. אינני מכיר שום עם שיש כל כך הרבה בוגדים מתוכו.
8.היו 150.000 שלפי חוקי נירנברג היו יהודים ושרתו במכונה נאצית!!
9.הקרן האמריקאית לישראל חדשה!
המחבר רק אינו מציין כי כמעט כל האימפריות נפלו וזאת מכמה סיבות: א. הסתמכות על כוח בלבד, הכולל יתרונות טכנולוגים, שהם זמניים ובזמננו האויב לומד מהר ומצטייד באמצעי לחימה הדומים לאלה שלנו, אותם הוא מקבל ממקורות זרים , בדיוק כפי שאנו מספקים נשק למדינות מפוקפקות. ב. שליטה על מיעוט שמספרו מתקרב לזה שלך דורשת משאבים יקרים ומביאה חורבן על המשטר הדמוקרטי , בצורת משטר אפרטהייד. ג. הריקבון המוסרי שבא מהשליטה על עם אחר פושה גם אצל הכובש. ד. הפונדמנטליזם האזורי (ואולי העולמי) גורם לדמוקרטים אמיתיים למאוס במציאות ולהגר למדינות אחרות. הדוגמא הטובה לכל הנ"ל היא גרמניה הנאצית.
המחבר רק אינו מציין כי כמעט כל האימפריות נפלו וזאת מכמה סיבות: א. הסתמכות על כוח בלבד, הכולל יתרונות טכנולוגים, שהם זמניים ובזמננו האויב לומד מהר ומצטייד באמצעי לחימה הדומים לאלה שלנו, אותם הוא מקבל ממקורות זרים , בדיוק כפי שאנו מספקים נשק למדינות מפוקפקות. ב. שליטה על מיעוט שמספרו מתקרב לזה שלך דורשת משאבים יקרים ומביאה חורבן על המשטר הדמוקרטי , בצורת משטר אפרטהייד. ג. הריקבון המוסרי שבא מהשליטה על עם אחר פושה גם אצל הכובש. ד. הפונדמנטליזם האזורי (ואולי העולמי) גורם לדמוקרטים אמיתיים למאוס במציאות ולהגר למדינות אחרות. הדוגמא הטובה לכל הנ"ל היא גרמניה הנאצית.
אין לך את זה ביותר הזוי? ההשוואה שלך נשמעת מתאימה הרבה יותר לכיבוש הערבי וגם מסבירה היטב את ההתפוררות של המשטרים שלהם אבל היא בעיקר מתלבשת כמו כפפה לנרטיב שהאנטישמים החדשים בגרמניה ואיחוד הטימטום והרוע מנסים לתפור למדינת ישראל…
בואו נתאבד על מנת לא לכבוש את העם המומצא כדי שאינגה והנס יאהבו אותנו בדיוק כמו שהם אהבו את היהודים שלהם בשנות השלושים…
כל ההישגים של נתניהו שנמנו לעיל דווקא יותר מעצבנים אותי. למה? כי כשהוא רוצה הוא יכול.
כמו שהתגבר על בג"צ והמכשולים האיומים בנושא הגז, הוא היה יכול להעיף את המסתננים, הוא היה יכול לטפל בכוח המוגזם של בג"צ ולהעביר את פסקת ההתגברות, הוא היה יכול לפנות את חאן אחמאר, הוא היה יכול להשאיר את המגנומטרים, הוא היה יכול להפעיל יותר לחץ על חמאס, הוא היה יכול לטפל בשלל ארגוני הבגידה מבית היוצר של הקרן החדשה ובחתרנות האירופית ביו"ש ובנגב. הוא אפילו היה יכול להצביע נגד ההתנתקות בכנסת (למרות כל ההתנגדות שהוא הביע למהלך, בסוף הוא הצביע בעד ואחר כך התפטר מהממשלה).
מגיע לו הרבה קרדיט והוא עדיף פי מיליון על פני האלטרנטיבות, אבל הגיע הזמן שמעריציו ילמדו
גם לתת לו ביקורת ולמשוך אותו יותר ימינה.
בנימין נתניהו כשמו כן הוא נשלח לעם ישראל בתקופה בה מעשיו יגזרו את גורלנו לעתיד.
קרא את הראיון עם אביו בו תבין עד כמה חמור מצבו של עם ישראל בגלל השמאל ההזוי:
"הדבר היסודי, הראשוני, בכל גוף חי הוא תחושת הסכנה לקיומו. כשתחושה זו נעלמת או נחלשת מאוד, אין האורגניזם יכול להחזיק מעמד זמן רב; הוא אינו יכול להגן על עצמו. ואצלנו הדבר הזה נעדר, או לכל הפחות לקוי ביותר. דווקא אצלנו, למרות כל מה שעבר עלינו, פגומה תחושת הסכנה ואין מנגנון הגנה. זוהי מחלה נוראה, יחידה במינה, שגורמת לנו שוב ושוב לאבד את תחושת המציאות. לכן מבחינה מדינית עמנו הוא עם עיוור לגמרי. עיוור כחפרפרת. אנחנו עם שנוסה בכל הניסיונות שבעולם ועבר את כל מדורי הגהינום, ולכאורה היית מצפה שתכונת הזהירות ותחושת הסכנה יהיו מפותחים אצלנו מאוד. אבל לא, אין זה כך. ההיפך מזה הוא הנכון. פעם אחר פעם מוכיחים היהודים שאין להם שום יכולת של ראיית הנולד. כך היה בתקופת אברבנאל בספרד, כשהשלטונות כבר הוציאו את צווי הגירוש הראשונים. וכך היה בגרמניה בשנות השלושים. וכך הוא עכשיו כאן. האיום מופיע לנגד העיניים, אבל היהודים ממאנים לראות.
https://www.haaretz.co.il/news/education/1.1694581
אז אני מבין שהטענות של השמאל (הנוהג להתחפש לפני בחירות ל"ימין אידיאולוגי") נגד נתניהו הן שבשלוש קדנציות כראש ממשלה הוא מצליח לפתור ולתקן רק 99.8 אחוזים מהנזקים שממשלת שמאל מחוללת בקדנציה אחת בלבד?
את הנזקים שעושה השמאל לא ניתן לתקן לעולם. השמאל הוא שמפיץ אנטישמיות נגד העם היהודי, הוא שמחליש אותנו, הוא שמוציא דיבתנו רעה, הוא שמקעקע את זכותנו הלאומית והאנושית.
איך אתה באמת טוען שניתן לתקן דברים איומים אלה?
המסע האנטי ישראלי יהודי מיוצר בישראל
נכתב ב- 2010:
הודות לחקר האמת הנמרץ בשנתיים האחרונות,התגלתה לכל תופעה מזעזעת שהתקיימה לה במסתור שני עשורים ויותר ואנשיה זרעו שדות כבירים של זרעי פורענות כלל עולמיים מרעילים וארסיים ללא גבול,כלפי עם ישראל ומדינתו הקטנטונת.
השמאל הקיצוני ומטרותיו העויינות התגלו ונחשפו בהממם את הציבור הציוני היהודי.
מזה שנים רבות חש הציבור הגדול שמשהו לא תקין משודר בארץ בכל מיני הזדמנויות וערוצים.התופעה הפכה נרחבת וכוללת.
בית המשפט החליט החלטות שגרמו לשערנו לסמור, בתי הספר לימדו בשיטות ונושאים, שלא נראו לנו כלל,הפרקליטות התנהגה בצורה מוזרה וחסרת פשר,התבטאויות מפחידות נגד המדינה וזכויותיה נשמעו ברמה ללא הרף,ואיש מאיתנו לא באמת הבין מה קורה פה.
עד שהתגלה לנו כל סיפור הקרן לישראל חדשה,האירגונים הלא ממשלתיים החותרים נגד המדינה וקיומה היהודי,והשתלטות אנשי האג'נדה נגד המדינה היהודית ,בכל עמדות המפתח לשליטה על המדינה היהודית.
עלינו בעצם לשמוח מאד על הדו"ח הנקרא דו"ח גולדסטון.
כיוון שהוא סימן את הגעתנו למצב האבסורד המוחלט.
השקר והחתירה של גורמים עויינים החיים בינינו התגלו ונחשפו לאור השמש בבת אחת,משאירים אותנו עם פה פעור לנוכח ההרס והחורבן שהם הספיקו לזרוע בכל.
שבר נגרם לעם ולמדינה.
אין שום ספק שהאנטישמיות ושינאת ישראל הבוערת בעולם כרגע, היא תוצר של מדליקי המדורות היהודים והישראלים, ולא אף אחד אחר.
עלינו לפעול בכל הכוח על מנת לנטרלם ולסלקם מעל במת הלגיטימיות החברתית של עמנו.
רק עם ישראל מאפשר למעשי בגידה מהחמורים בהיסטוריה האנושית לעבור ללא עונש מיידי ותואם לבוגדים.
למצב זה יש לשים קץ.
אני פותחת אשכול זה על מנת להציג בו את הדברים המעידים על בגידה,חתרנות,שינאת ישראל מבית,מעשים שמטרתם שבר ללאום ולמדינתו,אמירות ששום עם בריא אינו מתיר להן להתקיים בקירבו וכנגדו,וכוונות זדון שיש לפעול נגדן על ידי הוצאתן אל מחוץ לחוק על מנת להגן על ישראל.
יש לפעול בדיוק כמו שפועלת הדמוקרטיה האמריקנית שאינה מאפשרת לשום גורם לאיים על בטחונה ובטחון אזרחיה.על ישראל מוטלת בדיוק אותה חובה.לחוקק את החוקים הנדרשים ולאוכפם ללא פשרות.
על כולנו להתגייס ולפעול למען חיסול תופעת הבגידה הרווחת בעמנו.
לעיון:
https://rotter.net/forum/gil/19929.shtml
צימרמן:"הנוער בחברון הוא כמו הנוער ההיטלריסטי…
המסיכה הוסרה ומאחוריה ניבטות עיניים יוקדות בשינאה
מדהים לראות איך אנשי הקרן החדשה נאבקים להשיב את המסיכה לפניהם המכוערות.
אנחנו הומניסטים מבקשת המסיכה לומר,
ציונים מבטן ומלידה,היא ממשיכה לנסות,
דוגלים בערכים אוניברסאליים ושואפים לקדמה ולחיזוק הדמוקרטיה…
אך הנה אופס, הוסרה המסיכה ולפתע ניבטות מאחוריה עיניים יוקדות בשינאה, שינאה עצמית עד לכדי טירוף הדעת שאין דומה לה בבוגדנותה בכל רחבי תבל.
בוגדנות ללא מעצורים, הטלת רפש בכל חלקה טובה, הסתה כנגד המדינה כנגד אזרחיה וחייליה, המוצגים השכם וערב כקלגסים.
חייבים לעצור את מחול השדים הפוסט ציוני המזין את להבות השנאה לישראל מקצה העולם ועד סופו.
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1737
תגובית
964
****************
ציטוטים מלאי רוחניות מאנשי "הרוח" השמאלנים:
"כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים, שהגיחה מתוך פינה אפילה של היהדות… מתוך מרתפי ההתבהמות וסיאוב…. על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף" (עמוס עוז).
"כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים" , "לבוש מגוחך אנאכרוניסטי ומעורר גועל", כשרואים אותם מבינים מדוע היתה שואה" (יגאל תומרקין).
"רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוש…" (מאיר שלו).
"אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונאליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עופרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (זאב שטרנהל).
"החרדים עלוקות… יושבים עלינו כפרזיטים שותי דמינו תרתי משמע… שופכי דמים תרתי משמע" (שולמית אלוני).
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1751#responses
תגובית
247
"אני מקווה שבעוד חמש שנים יעריכו אותו בהערכה יותר רמה ממה שמעריכים אותו היום. כך אני מקווה. לא בשבילו אני מקווה, אלא בשביל הקיום הלאומי שלנו. הרבה מאוד מונח כעת על כפות המאזניים. שנות שלטונו הן שנים הרות גורל".
נדמה שאחד ההבדלים ביניכם הוא בכך שאצלו יש איזו אופטימיות כלכלית שאותה אינני שומע אצלך.
"אני לא כלכלן. אינני בר-סמכא בדברים הללו. ביבי, לעומת זה, שולט בתחום הזה שאותו למד במוסדות האמריקאים המצוינים ביותר. והוא באמת גם יותר אופטימי ממני. לדעתו אפשר יהיה להרגיע את העם הזה וליצור בסיס חזק מבחינת היכולת המדינית והצבאית שלו אם תהיה כאן כלכלה בריאה. והוא חושב שקיימים סיכויים חזקים לכך. הוא מאמין שלארץ ישראל יש פוטנציאל כלכלי עצום. הוא אומר לי שאין לרובו של עמנו מושג על כל האפשרויות שהוא מגלה כאן מבחינה כלכלית. הרבה מאוד כישרונות, הרבה התחלות של מפעלים חדשים, רעיונות חדשים. והוא מאמין שהם יכולים להניב דברים גדולים מאוד. בתחום זה הוא מלא אמונה".
לראיון המלא והמדהים המציג את גאונותו וחוכמתו העצומה של בן ציון אביו של בנימין נתניהו:
https://www.haaretz.co.il/news/education/1.1694581