ההתנהלות הבעייתית של מערכת אכיפת החוק סביב חקירות ראש הממשלה מחזקת את התחושה לפיה המטרה כבר סומנה מזמן, וכל האמצעים כשרים להשגתה
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.3001 (עודכנה בנובמבר 2008) עוסקת בסדר הדין הפלילי לפני הגשת כתב אישום, ומפרטת את הליך הטיעונים המוכר יותר כ"שימוע". על פי ההנחיה, זכות השימוע עומדת לחשוד מכמה סיבות ובשל "האחריות הכבדה המוטלת על מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום". הראשונה בהן היא העובדה כי גם אם אדם זוכה לבסוף מהאשמות, יתכן כי יגרם לו נזק רב מן ההליך עצמו "שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו". בנוסף מדגיש היועמ"ש כי אין להתעלם מכל ש"הליכי משפט דרכם להתמשך ולהסתעף, ולא אחת אף להתפרסם, ויש עמם לא אחת גם משום עינויי דין ונפש", וקובע עוד כי "יתר זהירות בהגשת כתבי אישום עשויה, בראייה כוללת, להפחית את העומס על המערכת".
מטרת השימוע עצמו היא "הזדמנות לחשוד או לעורך דינו להציג טענותיהם ולשכנע כי חומר הראיות אינו מצדיק הגשתו של כתב אישום" אך מעבר להליך הטכני, היועמ"ש לשעבר מני מזוז פירש את מהות השימוע כהליך ש"נועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה", ועשוי להביא לעתים קרובות "לשינוי בתמונה הראשונית של חומר הראיות". גם היועמ"ש הנוכחי מנדלבליט טען מספר פעמים בהקשר לשימוע הצפוי לראש הממשלה נתניהו כי הוא מגיע אליו על מנת להאזין לטיעונים "בלב פתוח ובנפש חפצה", אך התנהלותו בעניין בחודשים האחרונים מראה דווקא את ההפך.
החל מוויכוחים ודחיות לגבי מועד השימוע ועד הסירוב האחרון לבקשת ראש הממשלה לקיים אותו בשידור חי, המערכת אכיפת החוק מנהלת את עניין השימוע ואת תהליך חקירות ראש הממשלה כולו כקרקס אחד גדול. הדלפות בלתי פוסקות, דיווחים מפי "גורמים" ו"בכירים", המעשים הפסולים לכאורה בחקירות עדי המדינה, האכיפה הבררנית הברורה בבדיקה של חשדות ורצף השערוריות הבלתי-נגמר במשטרה ובפרקליטות – כולם מחזקים את התחושה לפיה המטרה כבר סומנה מזמן וכל האמצעים כשרים להשגתה.
שמועות ורכילויות
בכתבה של חדשות 12 מראשית השנה, רגע לפני ההחלטה על פרסום כתב החשדות נגד נתניהו, תואר תהליך קבלת ההחלטות של מנדלבליט בחקירות ראש הממשלה. בכתבה צוטט היועמ"ש כמי שאמר למקורביו כי כאשר נכנס לתפקידו בפברואר 2016, "זורקים עלינו מבקר המדינה והמשטרה בליל של נושאים, שאריות של ביבי טורס ופרשת המעונות, כל מיני קצוות של זוטות כאלה, דברים שנראים על גבול הרכילות". לדברי מנדלבליט אז, "אם לא היה מדובר בראש הממשלה לא היו עושים כלום", אך בכל זאת הוא החליט שצריך לבדוק.
מנדלבליט ממשיך ומתאר את הניסיונות להשגת ראיות שהעלו חרס במשך חודשים ארוכים, עד אשר המשטרה חשפה את סיפור הלינה של יאיר נתניהו במלון על חשבון ג'יימס פאקר ומשם את הקשר לראש הממשלה. זו נקודה שחשוב להדגיש מפני שהיא מהווה הן את הבסיס לפתיחת מחול השדים המשפטי שמתרחש פה במשך כמה שנים, והן דוגמה לדפוס ההתנהלות הפסול של "שומרי הסף" למיניהם.
על פי הודאתו של היועמ"ש עצמו, החקירה התנהלה במשך קרוב לשנה על סמך שמועות ורכילויות בלבד, והגיעה למבוי סתם ללא שום מידע מבוסס. בכל הזמן הזה המשטרה למעשה לא חקרה שום עבירה אלא רק חיפשה רמזים לעבירות וירתה לכל הכיוונים בתקווה שמשהו יפגע. מהרגע שבו חשדות נולדו בחטא כזה וכאשר מערכת שלמה מגויסת כולה למסע רדיפה אישי, לא נותרה לה ברירה אלא להמשיך באותו קו לעבר אותה מטרה שסומנה מראש תוך השקעת משאבים אדירים, דריסת כל הזדמנות הוגנת להצגת העובדות ופגיעה במוניטין המקצועי והאישי של החשוד. פרקליט המדינה שי ניצן אף הודה בכך כאשר סיפר בראיון ל'מקור ראשון' כי הקביעה לפיה סיקור חיובי יכול להחשב כשוחד היא "תקדים משפטי".
תפירה כזו של תיקים היא התנהלות שמאפיינת משפטי ראווה במשטרים אפלים, והעובדה שהיא נערכת בגלוי במדינה מתוקנת צריכה להטריד כל אדם ללא קשר לדעתו הפוליטית. הליך הוגן, שוויון בפני החוק וחזקת החפות הם ערכים בסייסים בכל דמוקרטיה וצריכים להיות חשובים לכולנו, ימנים או שמאלנים. המצב מחמיר עוד יותר כאשר מערכת המשפט והחוק היא זו שבעצמה בוגדת בכל העקרונות אותם היא אמורה לקדש, ועושה זאת ממניעים לא-עניינים בעליל.
יש לא מעט קורבנות לקרקס המשפטי בו חזינו בשנים האחרונות. הוא הכניס את המערכת כולה לסחרור בלתי-אפשרי שמתבטא בין השאר במשבר הפוליטי המתמשך ובשתי מערכות בחירות תוך מספר חודשים, תוקע למעשה כל מדיניות או רפורמה ופוגע באזרחי ישראל ובאמונם במערכת החוק. אבל הקורבנות הגדולים ביותר מפרשיות מנדלבליט ושות' הם ערכי המשפט והצדק, והנזק שנגרם להם היה מתוצרת עצמית. זה מה שקורה כאשר "שומרי הסף" הופכים לציידים.
***
אל תפספסו את המבצע המיוחד! הנחה בלעדית על ספרי 'שיבולת' החדשים רק למנויי 'מידה'
שימוש השמאל בבג"ץ וביועץ להפרעה לממשלה
יועץ בכל תחום מתמנה כדי שייעץ ובשום אופן לא כדי שיכפה שאם לא כן אין הוא יועץ. עליו לדעת ליעץ כדי שהמיועץ יוכל בצורה הטובה ביותר לקדם את מטרותיו. היועץ אמור להיות איש אמונו של המיועץ, פרושו שעל המיועץ לבחור בו וזכותו גם לפטרו. כך מאז ומתמיד בכל העולם. במצב הקיים היועץ מייצג את דעת השופטים השמאלנים שדעותיהם ופסיקותיהם הם נגד אינטרס הציבור היהודי ונגד הציונות – למרות שנשבעו בעת מינויים ל. לעומתם המדינאים הם נבחרי העם וחוזרים להבחר לכל המאוחר כל ארבע שנים. לכן הם צריכים להוכיח את עצמם בפעולותיהם שהם מקדמים את רצון הציבור.
טוענים בשמאל שאסור שהיועץ יהיה "קונסילור" כלומר עורך דין מחפה על פושעים. ומה לגבי הפשעים שלהם?? של הפרקליטות ושל השופטים?? אין מעליהם יועצים משפטיים שיבחנו את חוקיות פעולותיהם. בפרקליטות וגם בבית המשפט ישנם פושעים. שופטים מזלזים בחוק. צריך שיהיה מעליהם יועץ משפטי. מי שדומה להיטלר הוא אהרון ברק ומשפטנים עובדי מדינה אשר מבטלים את הכנסת ואת הממשלה כפי שעשה היטלר. כמו היטלר ושאר הנאציונל סוציאליסטים כך גם השמאלנים בעזרת המשפטנים היועץ הפרקליטות ובית המשפט מבטלים את הדרג הנבחר ומחליטים במקומו. לזה הם קוראים דאגה לאינטרס הציבורי כלומר הם יודעים טוב יותר מהדרג הנבחר על פי תפישה אידאולוגית מהו האינטרס הציבורי. בפועל נגד המדינה היהודית ונגד הציונות.
תחילה התפקיד המוצהר של היועץ המשפטי היה לבדוק התאמה לחוקים לאחר מכן החליט היועץ שחוקים ופועולות צריכים "לעבור את מבחן בג"ץ" – כלומר להתאים להשקפותיהם ורצונותיהם של השופטים. בין לבין השופט אגרנט בועדה שהוקמה על ידי בן גוריון קבע זהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כי ריכוזיות זו הינה ראויה… ועל היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת התביעה וגם היעוץ… למטרות אינטרסנטיות. המטרה למנוע מהשלטון הנבחר מימוש אינטרסים אנוכיים וזו פגיעה בדמוקרטיה כי לשיטת אגרנט ענינו של השלטון הנבחר אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לעומת זאת המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה… יחד עם זאת אגרנט השאיר פתח לשר המשפטים בזכות הוטו במידה והדעות והוא אף יכול ליטול את סמכויות היועץ.
לאחר מכן אהרון ברק קבע נדבך נוסף החליט שדעת היועץ מחייבת את הממשלה, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו עצמו. לשיטת אהרון ברק, היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה… אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. היועץ הינו כפוף לפיקוח בית המשפט העליון בלבד. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. לממשלה אסור לפטר את היועץ המשפטי וגם אסור לה לבחור אותו אלא יבחר על ידי ועדה בשליטת השופטים.
כך גם בעזרת היועץ בית המשפט שולט בכל גם בתביעה. את דאגת בית המשפט לאינטרס הציבורי אנו רואים בכל מיני פסיקות מרעות עם פרטים ועם הציבור כגון הרס בתי מתנחלים התנגדות להרס בתי מחבלים התנגדות להרחקת מסתננים ועוד. אלא שהיועצים המשפטיים כבר התרגלו לעמדות כוח ואביחי מנדנבליט מתנגד בכל תוקף בטענה שפיצול התפקידים יפגע בעצמאות היועץ. היועץ אסור שיהיה בעל תפקיד מאין שיפוטי הוא אמור להיות רק יועץ לכן הטענה של פגיעה בעצמאותו אינה לעניין כלל.
הצרה היא שאין מוסד שישפוט את השופטים והתובעים כיון שאין לנו מספיק מוסדות. יש לנו כנסת קטנה שמספר חבריה 120. כבר מזמן מזמן אינה מספיקה לגודלה של המדינה. לא רק שהיא קטנה אלא חלקה אפילו אינה מתעניינת בשלום המדינה על תושביה. אלו הן המפלגות הערביות אשר בעודן מאיישות את הכנסת, הן מתנגדות לעצם קיום המדינה. כנגד החלטת הכנסת בג"ץ פסל את החלטת הכנסת להוציאן אל מחוץ לחוק, כמובן מתוך דאגה לכנסת כדברי יצחק זמיר… גם אין לנו בית נבחרים גבוה שיפקח על הכל: על הכנסת ופיקוחה על הממשלה וגם כמובן על בית המשפט. יש צורך בפיקוח על שיעשה על ידי בית נבחרים גבוה כפי שנעשה במדינות אחרות.
כולנו נפגעים. כאשר המשטרה משקיעה עשרות ומאות מיליונים בחקירות שווא ובלפיתת בולדוג של נחשדים על זוטות הכסף הזה לא הולך לטיפול בהרג בדרכים, הוא לא הולך לניידות שיסתובבו ברחובות והוא גם לא הולך לשוטרים קהילתיים שפניהם לאזרח.
הסיאוב של המערכת ניכר בכל הרמות – החל מעינויים של קטינים לסחיטת הודאה (כל המעורבים בדבר היו צריכים לאבד את תפקידם ולעמוד למשפט), דרך הדלפות ותדרוכים כנגד אזרחים (למשל בפרשה של שני הנערים שנדרסו על ידי כדורגלן כאשר רכבו על אופניים), וכלה בשחיתות כללית של המערכת שלא עומדת בשום צורה בתנאים הגבוהים שמוצבים לאחרים (למשל הנפוטיזם של בג"ץ מימי אהרון ברק וגם עכשיו מינוי ליאת בן ארי התמוהה).
על כנסת ישראל להקים ועדת חקירה נשכנית ותקיפה שתנער את ארוות "שומרי הסף" שהפכו לבעיה עצמה ותחשוף את כל התקלות והשחיתות שפשה במערכת.
והיות ובראש כל ועדת חקירה עומד שופט (ואפשר לסמוך על מנדלבליט שיזכיר ויכפה את זה)-התוצאות של ועדה כזו ברורות.
זה יהיה יעיל כמו הממונה על בתי המשפט:
https://mida.org.il/2018/09/20/%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%A0%D7%A6/
המאמר אינו מתייחס לגופן של העובדות המבססות את החשדות.
לא ראיתי דבר מה לא חוקי או לא מקובל בחקירות כפי שנוהלו. חקירות רבות של אישי ציבור התחילו והתנהלו בדרכים דומות, עד לשלב שבו נצברו מסות קריטיות לצורך מעבר למסלולי חקירה סטנדרטיים יותר. לטענה ל"אכיפה בררנית" אין אחיזה על פניה, למעט תיק אחד, וגם לגבי תיק זה יש לפרקליטות הסבר טוב.
חבל שמושקעים משאבים פוליטייים ותקשורתיים רבים כל כך כדי לסכל הליכים משפטיים לגיטימיים נגד דמות פוליטית, שעם כל זכויותיה בעבר, מהווה היום נטל פוליטי ומוסרי כבד על ההגמוניה השלטונית של הימין ועל האינטרסים החשובים של המדינה.
הגיע הזמן להשקיע את הנדרש כדי להעמיד הנהגה חדשה, נקיה ומנצחת לימין ולמדינה. חיוני לא לאחר להכיר בכך ולבצע את המשימה הזו לפני שיהיה מאוחר מדי.
תגיד אתה קראת את מה שכתוב כאן ?
כי אם היית קורא לא היית יכול לומר – "לא ראיתי"
אד, התמימות המעושה שלך מצחיקה.
חקירה מתחילים אחרי שיש חשד לעבירה ידועה.
ניהול חקירה, ולא סתם חקירה, אלא הפעלת כל יאח"ה ועשרות פרקליטים במשך חודשים בלי שיודעים מהי העבירה הנחקרת היא גופה שחיתות ציבורית, היא גופה אכיפה בררנית, ומי שאחראים לניהולה ראויים להיזרק ממשרותיהם.
אין מה להתייחס לראיות שהושגו במסגרת חקירת פישינג. רודפי צדק צריכים לשאוף למצות את הדין עם המנוולים שניהלו את החקירות המושחתות ולהשליך לפח הזבל של ההיסטריה את ה"ראיות" שהשיגו המנווולים.
למגיבים למעלה:
כן, קראתי, ועכשיו קראתי שוב.
אני חוזר על מה שאמרתי. לא היה שום דבר לא חוקי או לא ראוי או לא שוויוני בפעולת המשטרה והפרקליטות. מאחר שתופעת השחיתות הציבורית נעשתה רווחת אצלנו, המשטרה נוהגת לחקור בדרך דומה עניינים רבים הקשורים למגוון פיגורות צבוריות (כן, גם רכילויות, וגם בדרך פישינג!), ולעיתים יש גם תוצאות חקירתיות ממשיות – ובכך היא עושה עבודת קודש. צריך לנקות את הפוליטיקה משחיתות, וככל שהפוליטיקאי בעל כוח רב יותר ועמדה בכירה יותר – המאמץ לנטר ולחקור שחיתות חייב להיות משמעותי יותר. במקרה הזה מדובר בראש ממשלה, והמהלך החקירתי בעניינו היה (ועודנו) נדרש לגמרי.
בדיעבד, הגילויים מוכיחים כמה המאמץ הזה היה מוצדק – ותיק 4000 על שפע העדויות והראיות שבו, והמשקל הרב של המשמעויות וההשלכות – מוכיח זאת במיוחד. בדרך אגב למדנו מהחקירות והמסתעף מהן, בין היתר, על אורח חייו הראוותני של ראש ממשלת ישראל, על התנהגויותיה והשפעתה ההרסנית עליו ועל ענייני המדינה של אשתו, על קשריו המתמיהים עד המפוקפקים עם עשירי עולם אינטרסנטים ועם קרובי משפחה בעלי יכולת ואינטרסים, ועל התחמקויותיו המוזרות מלחשוף את הכנסותיו ואת כל מקורות ההכנסה שלו. נסיונותיו של ראש ממשלת ישראל ליצר לעצמו חומת חסינות נגד החוק, שנכשלו עד כה, והפרקטיקה הנואלת של הסתה שאימץ נגד רשויות החוק, מלמדים על היותו מסוכן לדמוקרטיה אף מעבר למעשה שחיתות זה או אחר שבו הוא נחשד.
ימין אמיתי צריך להיות נאמן לערכים אישיים לאומיים גבוהים ולחתור להגשמתם. בעבר, הימין הצטיין בכך. מנהיגים דגולים מז'בוטינסקי ועד בגין ושמיר, ואתם אישים רבים שנקשרו בהם ופעלו לצידם, היו סמל ליושרה, לצניעות אישית ולנאמנות ציבורית לחוק ולמדינה. לצערי, זה לא המצב היום בענין ראש הממשלה וחלק מן האנשים הקשורים בו, לאסונה של המדינה ולגודל כשלונו ובושתו של הימין.
אני מאחל לראש הממשלה להצליח בשימוע, ובניהול הגנתו בכלל. אבל צריך להפריד בין סוגיית החפות האישית לבין סוגית ההנהגה. במצבו היום ראש הממשלה אינו מסוגל להיות מנהיג ראוי לימין ולמדינה, וכשלונותיו בשתי מערכות הבחירות האחרונות עוד יחווירו לעומת כשלונו הצפוי במערכה השלישית, שאותה הוא כפי הנראה מתכנן. הגיע השעה למנהיגות חדשה אצל הימין, לפני שכוחות פוליטיים אחרים, לא רצויים, יקחו את השלטון ויגרמו לדברים חמורים ובלתי הפיכים.
"לא ראיתי דבר מה לא חוקי או לא מקובל בחקירות כפי שנוהלו."
הדלפות הבלתי פוסקות של תמלולי חקירה, לחץ לא חוקי ושימוש בקרובי משפחה של אלוביץ' ובנו, גיוס מאסיבי של עדי מדינה (מה שמעיד על כך שאין ראיות ממשיות) ואף דרישה מהם לשקר
בתמורה להורדת הלחץ, הודאה של שי ניצן בעצמו שסיקור חיובי כשוחד הוא תקדים משפטי,
והחביב עלי ביותר, אכיפה סלקטיבית – לא חוקרים את לפיד על קשריו עם מילצ'ן ומוזס ולא
חוקרים את הפגישות המושחרות ביומן שלו, אין הדלפות מהחקירה של מוזס, לא חוקרים את גנץ ואלשייך בפרשת המימד החמישי. ואם זה לא מספיק, יש את הבכירה מהפרקליטות עו"ד אירית באומהורן שאמרה למעריב לפני הבחירות שאם נתניהו יבחר העבירה תהיה שוחד ואם לא הכל פתוח.
https://rotter.net/User_files/forum/5d8e5e801b5b2f061.jpg
אבל הכל תקין ומקובל וחוקי…
ל"סתם אחד":
הדבר היחידי הלא חוקי ברשימת המכולת שלך הוא ענין ההדלפות, שיש להניח שהן באו מצידם של אנשים זוטרים יחסית במערכות החוק. אבל שים לב לכך שההדלפות לא זיהמו את חומר החקירה כשלעצמו. חומרי החקירה נשארו אותם חומרי החקירה לפני ההדלפות ואחרי ההדלפות, ועל פניהם – הם עשויים להיות משכנעים. ואגב, שימוש בעדויות קרובים, לחץ חקירתי וכו' – הם חוקיים לחלוטין בשלב החקירה. אוי ואבוי למערכת החוק אילו לא ידעה להשתמש במהלכי חקירה לגיטימיים וחוקיים, בפרט בתיקים משמעותיים. גם ההסתמכות על עדי מדינה אינה תקדים ואינה בלתי חוקית – אל היא פרקטיקה מקובלת שאין ממנה מנוס; והעיקר – כל זמן שהעדויות של עדים אלה מגובות בראיות חיצוניות – הקלטות, מסמכים, עדים אחרים שאין סיבה לפקפק באמינותם, ראיות נסיבתיות מסייעות וכו' – הרי שעדויות אלה הן קבילות, בעלות משקל כבד ומורות באצבע רמה על התנהלותו של ראש הממשלה. מכל מקום, אי אפשר להתבסס על ההדלפות ועל כל טענה אחרת שמנית – כעילה לטעון נגד החקירות, ממצאיהן ובעתיד – נגד המסקנות המשפטיות הנובעות מהן.
חשוב גם שתשים לב לעובדה שההדלפות באו אחרי מתקפות חסרת תקדים של ראש הממשלה, עם מנות גדושות של שיסוי והסתה, נגד משרתי ציבור נאמנים במערכת החוק ואכיפת החוק. מדובר בטובי חוקרי המשטרה וכן מי שעמד בראשה בזמן החקירות וסיכומן (רנ"צ אלשיך – מינוי של נתניהו, איש שב"כ מבריק וללא רבב בעברו, ולחלוטין לא שייך לשמאל), ופרקליטות והעומד בראש המערכת (היועמ"ש מנדלבליט – גם הוא מינוי של נתניהו, איש ישר דרך ואיש אמונו של נתניהו, ולחלוטין לא שייך לשמאל). השיסוי וההסתה היו מכוונים הן למערכות כמערכות, והן לגופם של האישים. כל אלה היו, עד לחקירותיו של ראש הממשלה – אנשים רצויים, טובים וישרים ונאמנים, ורק לפתע, ורק לרגל החקירות – נעשו מטרה להשתלחויות ולשיסוי מתועבים של ראש הממשלה תאב החסינות!
כעת – מה יעשו אנשים במערכות המותקפות, לאו דוקא מן הבכירים שבהם, אל מול השיסוי וההסתה? האם יעמידו את המערכות האלה כאילו היו ברווזים במטווח? האם אי אפשר להבין את הצורך של אי אלו אנשים – להעמיד את הציבור על אי אלו פרטים מהחקירות, שמהם ניתן להבין מי הוא באמת ראש ממשלת ישראל, זה שפוגע באושיות הממלכתיות הישראלית, ועושה מעשה זמרי ותובע שכר כפינחס? בנסיבות התנהגותו הנלוזה של ראש הממשלה – להדליף זה לא חוקי ואולי לא כשר למהדרין – אבל גם לא כזה טרף ומסריח! ובטח שזה לא פוגם את תוקף החקירות וממצאיהן!
ולבסוף – האם אתה מעלה על דעתך שמנהיגי הימין ההיסטוריים – מז'בוטינסקי ועד בגין ושמיר וחבריהם – היו נוהגים בשמץ מהפוליטיקה האישית המגונה של ראש הממשלה? האם בראש ממשלה כזה צריך הימין לדגול? אני חוזר ואומר: לימין, ולמדינה בכלל – מגיע מנהיג חדש!
אד טוען
"חקירות רבות של אישי ציבור התחילו והתנהלו בדרכים דומות, עד לשלב שבו נצברו מסות קריטיות לצורך מעבר למסלולי חקירה סטנדרטיים יותר."
באמת?!
אתה יכול להציג לנו את אנשי הציבור הרבים שהשקיעו כל כך הרבה משאבים עד שהצטברה מסה קריטית?
אתה יכול להציג לפנינו אפילו איש ציבור אחד שחקרו כל כך הרבה עד שהגיעו לחומר שיש בו כדי לעבור למסלול חקירה סטנדרטי?
מערכת המשפט מושחתת כבר שנים רבות ופגעה קשות ברבים וטובים. ומה היתה עמדת נתניהו? בשנת 2012 נתניהו הודיע שהוא ישמור על מערכת המשפט וימנע כל שינוי בה. ועכשו המערכת המושחתת שהוא דאג לשמר פונה נגדו בצורה מכוערת. נתניהו נפל בבור שהוא עצמו חפר.
האשם בזה הוא כמובן נתניהו
לאורך כל שנותיו כראש ממשלה לא תיקן את מערכת המשפט הרקובה והמוגלתית, ואם לא די בכך אפילו חסם בכל כוחו כל נסיונות לתקנה.
התוצאה :
הוא משלם את המחיר – וטוב שכך
רק כך יש סיכוי לעתיד שהבא לא יפעל כמותו
השמאל קודם מביא את האסון ואז מצביע עליו ועל מי שמנסה להתמודד איתו ואומר שהוא נכשל. קודם מסנדל באופן עוקף-דמוקרטיה את מנהיגי הימין שנבחרו בבחירות דמוקרטיות (כולל פתיחת תיקים משפטיים מפוברקים נגדם) ואחר כך טוען שהם לא יודעים לשמור על הדמוקרטיה מפני עוקפי הדמוקרטיה. לפני בחירות הם גם מתחזים לאנשי ימין נחושים ומסבירים לנו שביבי הוא בעצם שמאלן שמשתף פעולה עם המערכות עוקפות הדמוקרטיה של השמאל. איזו שפלות בזויה!
לגבי בקשת ראש הממשלה לקיים את השימוע בשידור חי: מעולם לא בוצע שימוע בשידור חי בישראל. מעולם אפילו לא הוקלט במצלמות. למעשה, אף הליך משפטי בישראל לא הוקלט במצלמות ולא שודר בשידור חי. היוצאים מהכלל היו משפטי הנאצים שנערכו בישראל (נגד אייכמן ודמיאניוק).
וזאת למרות שמשפטים בישראל נערכים לרוב בדלתיים פתוחות וכל אחד יכול לשבת ולצפות בהם (כולל עיתונאים)
יש לזה סיבה טובה: אנשים מתנהגים אחרת כאשר הם מצולמים. הם יעשו הצגה למצלמות ויש חשש מהותי שהדברים שהם אומרים וההחלטות שהם יקחו יהיו מוטות ולא אמינות. זה ברור מעל כל צל של ספק שנתניהו ויועציו ידעו מראש מה תהיה התשובה לבקשה. כל הספין הזה היה תרגיל תקשורתי ותו לא.
מצד שני, אף אדם בתולדות העולם לא עמד לדין בחשד לקבלת "סיקור אוהד", אז נראה שתמיד יש פעם ראשונה לכל דבר.
הפקיד בשירות הציבורי מהעובדת הזוטרה בדואר, או השוטר, ועד חבר הכנסת או ראש הממשלה או השופט צריך לחיות בצניעות ממה שיש לו ולא אמור לקבל מתנות מכל ממיליונר כזה או אחר.
כי אין מתנות חינם ובאופן טבעי במוקדם או במאוחר הוא עלול להתבקש גם לתת משהו בתמורה בסגרת תפקידו על חשבון שאר הציבור והוא גם יתן. וזה נקרא שוחד והפרת אמונים.
זה א-ב במנהל ציבורי תקין ואם ראש הממשלה ובני ביתו לא מבינים את זה אז שיאכלו קש.
ואם הם לא יודעים לשלם על בית מלון לבן שלהם אז קודם כל שיתביישו כי זה גועל נפש ודבר שני שישלמו במיטב כספם מכיסם לעורכי הדין שלהם ויקראו לזה שכר לימוד..
ואת זה אני אומר אחרי שסתמתי את האף והצבעתי לו כי לדעתי כרגע הוא יותר מתאים ויתר טוב למדינת ישראל בתור ראש ממשלה מגנץ הטירון הפוליטי והמפלגה החצי אפויה שלו.
בשנות ה-90 פמפם לנו השמאל שלוש "פרשיות" על "שחיתות נתניהו": "פרשת" בראון-חברון; "פרשת" המתנות; "פרשת" עמדי. שלושתן התפוגגו. באותה תקופה אמר סגן ניצב גוטמן לקצין משטרה בכיר: "הכל בלוף". ומה ענה לו הקצין? "בגללך השמאל לא יגיע לשלטון". זאת השחיתות האמיתית.
בשנת 2009 השמאל פמפם לנו עוד שלוש "פרשיות": "זיוף" תוצאות הפריימריז לליכוד; ביבי טורס – "מימון כפול"; ביבי טורס – מימון בעלי הון. שש שנים נמשכה הרדיפה המשפטית של נתניהו, ובסוף לא נמצא דבר.
בשנת 2015 ירה השמאל לכל הכיוונים בפרשת המעונות: מלצרים, חשמלאי, טיפול סיעודי, בקבוקים, נרות נשמה, ריהוט הגן, וכמובן – החמגשיות. מכל אלה לא נותרו אלא החמגשיות, שאין להן קשר לראש הממשלה.
בשמאל לא התייאשו ופמפמו לנו את "פרשת מימרן" (תרומות אסורות עלק) ואת "פרשת אודליה כרמון" (משכורת שקיבלה עלק מעמותת ידידי הליכוד כשעבדה אצל נתניהו). גם שתי אלה התפוגגו.
אבל השמאל לא מתייאש: הוא ממציא הגדרות חדשות ל"שחיתות", ממציא עוולות שאיש מעולם לא נתבע עליהם, מתעלם ממידת המהימנות של עדים, מפעיל לחץ על עדים, משתמש בפרקליטות לרדיפת אנשי ציבור ימניים ומקדם גישה של אפליה חמורה מצד כל גורמי החוק כלפי אנשי ימין לעומת אנשי שמאל הנחשדים בפלילים.
לשמאל יש גם מימון חיצוני גדול מאויבי ישראל להפעיל מגיבים בשיטות שטיפת מוח מבית מדרשו של אלינסקי.
במשך עשורים יושבים מאות בני אדם ומתאמים ביניהם איך להפיל את ביבי (כי בלעדיו, אין ליכוד ואין ימין, והדיעות של העם משתנות מקצה לקצה).
מיהם אותם מאות אנשים?
למה אף אחד מהם לא חושף את הקנוניה?
איך יכול להיות שבתקופה הזאת בעלי התפקידים הוחלפו מספר פעמים, ועוד על-ידי ה"ניצוד" עצמו, והצטרפו לקנוניה?
במשך שנים יושבים מאות בני אדם ומתאמים ביניהם איך להפיל את דרייפוס (כי בלעדיו, הצבא הצרפתי פחות יהודי ויותר חזק). מיהם אותם מאות אנשים? למה אף אחד מהם לא חושף את הקנוניה? איך יכול להיות שבתקופה הזאת בעלי התפקידים הוחלפו מספר פעמים, כולל אלה ש"תפרו" את דרייפוס, והצטרפו לקנוניה?
מה, יכול להיות שכל כך הרבה אנשים אומרים שדרייפוס בוגד וכולם משקרים? סבבה, אני לא מאמין לתקשורת, אבל הכל שקרים? סתם כולם אומרים שהיהודים שולטים בעולם בחסות קנוניה מסתורית? סתם כולם אומרים שהם עושים מצות מדם של ילדים נוצרים? סתם כולם אומרים שהם יצורים שטניים שאוהבים רק כסף? מה, הגיוני שכולם אומרים סתם?
כמובן כולנו נשמח אם מישהו יבדוק האם מי שקיבלו "מלגה" מזרוע של הקרן החדשה ועובדים בפרקליטות למשל פוסלים עצמם מלדון בענייני זרועות אחרות של הקרן. כי כידוע גם פרקליטים צריכים להיות זהירים ולהמנע מניגודי עניינים
מדינה לדתיים ערבים אוהגי ביתר
וחרדים.
ומדינה לחילוניים המכונים שמאלנים.
מה עם הימין החילוני?
ולמה הערבים עם אנשי בית״ר ולא עם השמאל? קצת הגיון!
"הוא חונך לזה, כולנו חונכנו לזה" – אהרן ברק. או מיי גאד הבן אדם עושה צחוק? אבי האקטביזם השיפוטי בישראל טוען שאין ולא היו לו נגיעות פוליטיות. הבולשיט הזה רק נהיה יותר ויותר הזוי.
מי שהורס את המערכת ואת האמון הציבורי בה הוא מי שמשתמש בכלים המשפטיים כדי להרוס מתנגדים ולהתנקש בקריירות שלהם ומי שמתנהג באורח צבוע באופן אחר לגמרי ממה שהוא מטיף לאחרים. הם בונים על הציבור הטיפש.
מי שרוצה לפקוח עיניים ולא להיות מובל עיוור חייב לרוא את הכתבה המאירה של אמנון דנקנר "להחליש את הקשר"
מערכת האכיפה הבררנית, כולפ שם מושחתים, הכל נגזר מראש, הפעילות שלהם היא משולבת, פוליטית שיקרית ומשפטית שיקרית. מדליפים כן גם מנדלבליט, גם ליאת בן ארי ובוודאות שי ניצן. הם עבריינים פליליים שדינם 3 שנים, גם אם שלחו פרקליטים ממשרדם להדליף, הכל ברור וידוע. מנדלבליט כבר החליט שמה שיגיד נתניהו הוא ימליץ על תיק 4000 התפור, מה הם לא חושבים שיש חומרים שיכניסו אותם לבית הכלא באשמת חתירה תחת ראש ממשלה בדרך משפטית על מנת לפגוע בבחירת נתניהו. שקרנים כרוניים שיפילו איתם את כל מערכת האכיפה. בתיקי נתניהו מתוך 22 פרקליטים 16 בוגרי קרן וקסנר – קרן טרור פוליטי שחדרה עם הקרן לישראל החדשה לכל מערכות השלטון המשפא לכנסת ולצה"ל. לתפוס אותם, לעצור אותם ולכלא!!! חלאות
זה נורא, מה שאתה אומר!
תציג את ההוכחות לתיאום הזה בין היועמ"ש, פרקליט המדינה והשאר, וקדימה – לכלא!
יש לך הוכחות כאלה, נכון? כי בלעדיהם אפילו אם ממש ברור לך שככה הםפני הדברים, אי אפשר לכלוא אנשים. עדיין…
הבעיה שופטים הוזים ו/או….אין לקנות רכב יד שנייה משופטת מסוג זה…
השופטת מירב אליהו מפרה את השבועה שנשבעה , סעיף 6 לחוק השפיטה שהנה תנאי לכהונה:
"אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".
במהלך משפט בפני השופטת מירב אליהו התגלו עבירות פליליות של מספר גורמים לרבות עורכי דין, כיוון שהתיק חסוי הוגשה בקשה מפורטת עם התלונות להתיר פרסומן לרשויות החוק, השופטת מירב אליהו הוציאה צו האוסר העברת התלונות לרשויות החוק במדינה! השופטת מירב אליהו שיכללה את שיטת אלשיך היא פשוט מסלפת את הכתוב בפרוטוקול ממציאה מדמיונה…סוחבת משפטים גם יותר מארבע שנים ובכך היא מגדילה ומרחיבה את הסכסוך שיכול להסתיים בדיון אחד ואז להאשים את אחד הצדדים בסחבת…להלן טעימות :בעל דין ענה -49 פעמים לא זוכר או לא יודע ולשאלה מדוע הוא עונה תשובות סותרות ענה :" אני אומר מה שאני ראיתי לנכון באותו רגע" השופטת אליהו קבעה שגרסתו הייתה אחידה וקוהרנטית, מי שענה על כל שאלה נקבע על ידה "שהרבה לא לזכור…" הבנקים אישרו בכתב שהם מחזיקים תדפיסי חשבונות ליותר מ20 שנים אחורה השופטת מירב אליהו קבעה: " אין זה סביר שהבנק ישמור תיעוד מלפני 17 שנים" בעל דין בעקבות גילוים בתיק, ביקש להגיש תלונה למיסוי מקרקעין ועוד רשויות חוק. השופטת מירב אליהו אסרה בצו (חומר חסוי) מה שלא מנע ממנה בפסק הדין לבוא בטרוניה מדוע לא הוגשה תלונה ולא בכדי… בעל דין צרף לתיק חוו"ד של השמאי הממשלתי, אליהו קבעה היה צריך לצרף חוו"ד…" כמו כן הרבתה לצטט תוך השמטת מילים שמשנות את משמעות הציטוט , לדוגמא המילה "אפילו" וציטוט מפרוטוקול תוך יחוס הנאמר לחברה אחרת כאשר שם החברה מופיע בשורה שלא צוטטה .כמו כן קבעה כבוד השופטת עובדות שלא היו בחומר הראיות ולא ברור מהיכן … רצף של שיבושים והטעיות שנעשו בפסק דין ע"י כבוד השופטת מירב אליהו בתיק ששוויו עשרות מיליונים מטריד מאוד, מה גרם לרצף שיטתי של הטעויות ואלו המעט שבמעט… מי כתב את פסק הדין שהוביל לשיבושים מביכים… קשה להאמין שכבוד השופטת אליהו באמת כתבה את פסק הדין… פסק הדין נכתב על בסיס כוזב שנועד לשרת דברים נוספים, ללא ספק פרשת השופטת מירב אליהו מחייבת חקירה. בכל גוף ציבורי/פרטי שעובד היה עושה טעויות מסוג זה עם משמעויות של עשרות מיליונים הייתה נפתחת חקירה! במקום לבדוק הנהלת בתי המשפט מחפה על שופטים ושם המתלונן מוכנס למאגר הנקמה, ובכך אמון הציבור ממשיך להתדרדר ככדור שלג!
איך שופט בישראל אומר כך במשפט "אם תצטט אותי אני אגיד שאתה משרק" אבל מה . הוא לא ידע שהוא מוקלט . דמעתי את זה ביוטיוב "שמואל בר יוסף"
כשבשמאל ממנים אחד את השני לתפקידים בחירים, הם מחוייבים בדיווח רק לעצמם ולמערכת ה"מוסר" שהם פיתחו. הערכים הללו מוגדרים מתוך הנחה דוגמאטית שהצדק נמצא אך ורק באמונה שמאלנית, ליברלית כביכול, ולכן כל האמצעים כשרים ומותרים בדרך להשגת האידאל שיכול להתקיים רק אם השמאל ישלוט. אנשים כמו אהרון ברק, שי ניצן, רות דויד (מוזכרת בכוונה) והקלונים שלהם חיים בתוך מערכת סגורה שמגבה אותם במאת אחוזים ומגינה עליהם. אנחנו עולם מקביל עבורם ואין להם שום צורך לתת לנו דין וחשבון. הם רוקחים עסקאות במחשכים וכשהם מחוייבים לשקיפות ע"פ חוק, הם כותבים פסקי דין ארוכים ומסורבלים כי זאת הדרך הקלה והפשוטה ביותר לנפנף את הציבור שברור שאין לו את הזמן להשקיע בקריאת אלפי עמודים של טיעונים מבולבלים ולא קוהרנטים. כדי להיות IN, ה"עיתונאים" בתקשורת חייבים לדברר אותם ומי שמעז לחרוג מוקע באכזריות, בעניין הזה אין חברים. כמו שאני רואה את זה, ישראל צועדת בביטחה לתוך משטר של דיקטטורה ואינקוויזיציה מודרנית וכרגע חוץ מנתניהו לא נראה שמישהו מעז לעמוד מולם ולהתנגד. זאת עובדה!
המצב שבו פרקליט המדינה מחזיק את היועץ המשפטי במקום רגיש ומשחק בו כרצונו ,הוא עבירה פלילית ומהחמורות ביותר .
להערכתי אנו בדקה התשעים ומנדלבליט אינו צריך לחשוש משי ניצן . בהנחה שהוא אדם ישר כל מה שעליו לעשות הוא לפתוח את יומנו ולהסביר כיצד הוא נסחט ע״י ניצן . זהו מצב שבו שניהם יאחזו איש בגרונו של זה ולדעתי מנדלבליט ינצח ויגרור את החונטה סביב ניצן לבית הסוהר .
ניצן יוכל לשכוח מלהיות שופט עליון ומנדלבליט יקנה את עולמו וישב על כסא מרום . התנאי הוא שיגלה שעדיין נשאר משהוא מהאשכים שניצן חלב לאורך זמן . תיקי אשכנזי יקברו (שבעזרתם נסחט מנדלבליט ) . . זו תהיה מלחמת חייו וכל הציבור יעמוד לצידו כולל חלק מהשמאל שעדיין רודף צדק .
הוא האיש שיכול לייצר מהפך פוליטי במדינה ולהחזיר את המערכת לשפיות , אחרת אנו צפויים לחפור לעצמנו את הקבר עם כפית קטנה שבסופו תמוטט את כל הבנין שניבנה בעמל רב והרבה דם. ואולי אנו בפני גלגל המחזוריות האקולוגי בטבע שאומר : גדלתם , שמנתם , עכשיו תחזרו למידותיכם האמיתיות הקטנות .קיבלתם את הזדמנויות חייכם שביזבזתם במריבות חסרות ערך ע״י אנשים קטנים ומושחתים שניהלו את חייכם .
תתחילו שוב מהתחלה או שלא תהיו יותר ,ולמנדבליט יש את הכח לעצור את הקריסה .השאלה נותרת כבתחילה האם יש בו מספיק יושרה ואומץ לעשות בה שימוש מתקן .
ל"סתם אחד":
הדבר היחידי הלא חוקי ברשימת המכולת שלך הוא ענין ההדלפות, שיש להניח שהן באו מצידם של אנשים זוטרים יחסית במערכות החוק. אבל שים לב לכך שההדלפות לא זיהמו את חומר החקירה כשלעצמו. חומרי החקירה נשארו אותם חומרי החקירה לפני ההדלפות ואחרי ההדלפות, ועל פניהם – הם עשויים להיות משכנעים. ואגב, שימוש בעדויות קרובים, לחץ חקירתי וכו' – הם חוקיים לחלוטין בשלב החקירה. אוי ואבוי למערכת החוק אילו לא ידעה להשתמש במהלכי חקירה לגיטימיים וחוקיים, בפרט בתיקים משמעותיים. גם ההסתמכות על עדי מדינה אינה תקדים ואינה בלתי חוקית – אל היא פרקטיקה מקובלת שאין ממנה מנוס; והעיקר – כל זמן שהעדויות של עדים אלה מגובות בראיות חיצוניות – הקלטות, מסמכים, עדים אחרים שאין סיבה לפקפק באמינותם, ראיות נסיבתיות מסייעות וכו' – הרי שעדויות אלה הן קבילות, בעלות משקל כבד ומורות באצבע רמה על התנהלותו של ראש הממשלה. מכל מקום, אי אפשר להתבסס על ההדלפות ועל כל טענה אחרת שמנית – כעילה לטעון נגד החקירות, ממצאיהן ובעתיד – נגד המסקנות המשפטיות הנובעות מהן.
חשוב גם שתשים לב לעובדה שההדלפות באו אחרי מתקפות חסרת תקדים של ראש הממשלה, עם מנות גדושות של שיסוי והסתה, נגד משרתי ציבור נאמנים במערכת החוק ואכיפת החוק. מדובר בטובי חוקרי המשטרה וכן מי שעמד בראשה בזמן החקירות וסיכומן (רנ"צ אלשיך – מינוי של נתניהו, איש שב"כ מבריק וללא רבב בעברו, ולחלוטין לא שייך לשמאל), ופרקליטות והעומד בראש המערכת (היועמ"ש מנדלבליט – גם הוא מינוי של נתניהו, איש ישר דרך ואיש אמונו של נתניהו, ולחלוטין לא שייך לשמאל). השיסוי וההסתה היו מכוונים הן למערכות כמערכות, והן לגופם של האישים. כל אלה היו, עד לחקירותיו של ראש הממשלה – אנשים רצויים, טובים וישרים ונאמנים, ורק לפתע, ורק לרגל החקירות – נעשו מטרה להשתלחויות ולשיסוי מתועבים של ראש הממשלה תאב החסינות!
כעת – מה יעשו אנשים במערכות המותקפות, לאו דוקא מן הבכירים שבהם, אל מול השיסוי וההסתה? האם יעמידו את המערכות האלה כאילו היו ברווזים במטווח? האם אי אפשר להבין את הצורך של אי אלו אנשים – להעמיד את הציבור על אי אלו פרטים מהחקירות, שמהם ניתן להבין מי הוא באמת ראש ממשלת ישראל, זה שפוגע באושיות הממלכתיות הישראלית, ועושה מעשה זמרי ותובע שכר כפינחס? בנסיבות התנהגותו הנלוזה של ראש הממשלה – להדליף זה לא חוקי ואולי לא כשר למהדרין – אבל גם לא כזה טרף ומסריח! ובטח שזה לא פוגם את תוקף החקירות וממצאיהן!
ולבסוף – האם אתה מעלה על דעתך שמנהיגי הימין ההיסטוריים – מז'בוטינסקי ועד בגין ושמיר וחבריהם – היו נוהגים בשמץ מהפוליטיקה האישית המגונה של ראש הממשלה? האם בראש ממשלה כזה צריך הימין לדגול? אני חוזר ואומר: לימין, ולמדינה בכלל – מגיע מנהיג חדש!
מקום המשפט שמה הרשע
לקבוצת הימין יש קפטן קבוצה חזק שמביא לתוצאות
לקבוצה השניה, אין קפטן ראוי וגם אין לה קבוצה,
מה עושים?
משחדים את השופט
מאיימים על הקוון,
מטשטשים את קווי המגרש
מסובבים את השעון,
הכל מותר בחסות 'החברים'
ראו מקרה דונאלד טראמפ מאז שנבחר
כל מה שניסו לא עזר, עכשיו מחפשים חומר חדש
מי שלא יכול בבחירות, טוב שיהיו לו חברים במשטרה, פרקליטות ובבית המשפט
אלו לא טעויות תמימות…זו שחיתות… מחר זה יכול לקרות לכל אחד…האם רצף הסילופים לא מכניס את השופטת לטרקלין הפלילי ומחייב חקירת משטרה? אומנם דין פרוטה כדין מאה אבל בתיק זה מדובר ביותר מ- 10 מיליון דולר.
⦁ לווילה מפוארת בשכונת יוקרה בפתח תקווה נזרק רימון רסס, בווילה מתגוררת השופטת מירב אליהו, חצית קווים אדומים.
⦁ מאתר הרשות השופטת הוסרה תמונתה של מירב אליהו, ופסקי הדין שלה חסויים.
⦁ מירב אליהו יודעת מושכלות יסוד בדיני שפיטה כי אסור לעד לדבר עם בא כוחו, במהלך החקירה הנגדית כבוד השופטת בניגוד לאיסור , במהלך חקירה נגדית , חילצה את העד , בעל הדין , מקריסת גרסתו , בכך שהפסיקה את החקירה הנגדית ל-10 דקות , והתירה לעד ולבא כוחו להכין תשובה…
⦁ הבנקים אישרו בכתב שהם מחזיקים תדפיסי חשבונות ליותר מ20 שנים אחורה. השופטת מירב אליהו הצילה את הנתבע, ופסקה: " אין זה סביר שהבנק ישמור תיעוד מלפני 17 שנים"… ובכך השמיטה ראיה מרכזית.
⦁ כך אמר עד ששיבחה מירב אליהו " אני אומר מה שאני ראיתי לנכון באותו רגע" 49 פעמים ענה הנתבע לא זוכר או לא יודע והעיד חמש גרסאות שונות מירב אליהו שלא מתבלבלת מעובדות פסקה: שגרסתו הייתה "אחידה וקוהרנטית"
⦁ התובע ענה על כל השאלות וללא כל סתירה ,אליהו פסקה "שהרבה לא לזכור…" בניגוד גמור לעובדות בתיק.
⦁ מירב אליהו פסקה: שהיה צריך לצרף חוו"ד שמאי… אולם בתיק יש חוו"ד של השמאי הממשלתי האמת לא נר לרגלי השופטת מירב אליהו, והחוק רק המלצה.
⦁ התובע טען בכתב לגבי העתק מסמך שנוצר בפוטושופ מיד כשהוגש, מה קבעה אליהו בפסק הדין : התובע עומת עם גרסתו בנוגע לזיוף באמצעות תוכנת ה"פוטושופ" אשר נטענה לראשונה רק במעמד דיון ההוכחות וכפי המצופה, גם כאן, תשובתו הייתה מתחמקת, עמומה ופתלתלה .מה גורם לשופטת לסכן את עצמה ולשקר?
⦁ השופטת מירב אליהו ציטטה תוך השמטת מילים שמשנות את משמעות הציטוט, לדוגמא המילה "אפילו" "אם נניח" …
⦁ הנתבע סרב להציג דפי בנק ונתן 5 גרסאות סותרות, התובע הציג דפיי בנק המראים כי לא הועבר לחשבונו הכסף הנטען וצרף 46 ראיות בתצהיר עדות ראשית. מירב אליהו עקמה את הדין ופסקה: "בעניין זה מצאתי להעיר כי התעקשותו של התובע על המצאת מסמכי בנק ומסמכים במקור בלבד ולא העתק אינה מתיישבת עם הימנעותו שלו מלהציג כל ראיה או אסמכתה או עד שיתמוך בגרסתו. ודי לחכימא…. , כמה רחוק הולכת אליהו בשקריה מול העובדות ולמה? עד כמה שופט מסוגל לשקר מול עובדות?
⦁ השופטת אלשיך נתפסה בזיוף פרוטוקול :מירב אליהו שיכללה את השיטה: היא מסלפת את הכתוב ו/או משמיטה מילים , למשל השמטת שם חברה בשורה קודמת ומיחסת את הנאמר לחברה אחרת… להתאים לפסק דינה… שינוי הכתוב ועוד… ציטוטים שגוים המשנים משמעויות…
⦁ נתבע בחקירה נגדית הודה "לא היה צ'ק שלישי " מירב אליהו פסקה הוצגו בפניי 2 מתוך שלושה צ'קים ובכך מירב אליהו ממשיכה לא לכתוב אמת בפסק הדין ולעזור לנתבע… האם כבוד השופטת שומעת קולות מחוץ למשפט? האם היא מדמיינת פרוטוקול? האם הוחלף הפרוטוקול…?
⦁ נתבע טען בחקירה נגדית שלא דיווח על עסקה באגוד מקרקעין כיוון שקיבל חו"ד בעל פה מעורכי דין שסרב לומר מה חו"ד ואת שמם והוסיף גם מפרופ' שנפטר כאשר מירב אליהו מונעת לחקור את העד מה הבסיס החוקי,(לא יכול להיות) בהמשך מסתבר שלא היה פרופ' בשם שהמציא הנתבע בחקירתו מה שלא מנע מהשופטת לכתוב את שמו ולקבל את חוו"ד העלומה… ולקבוע בניגוד לכל דין שלא היה צריך לדווח. ובכך סייע השופטת להעלים מס ולהלבין הון.
⦁ התובע ביקש להתיר חיסיון לצורך הגשת תלונות לרשויות החוק, בעקבות גילוים בתיק על העברת מניות שיטתיות באגוד מקרקעין ללא דיווח ותשלום, ועל הלבנת הון והעברת כספים לחו"ל בתחבולה בהם מעורבים גם עורכי דין. השופטת מירב אליהו אסרה בצו (חומר חסוי) אולם בפסק הדין שכחה שנתנה צו ופסקה… מדוע לא הוגשה תלונה ו"לא בכדי… "
⦁ שיטת המשפט בישראל היא השיטה האדברסרית, במסגרתה השופט פוסק על פי העובדות המובאות בפניו על ידי הצדדים, ואין לו תפקיד אקטיבי במציאת העובדות. מירב אליהו שינתה את השיטה וקבעה "עובדות" שלא עלו בטענות הצדדים ואין התייחסות לטענות.. ותמכה את דבריה בפס"ד של העליון אולם מחוסר הבנה בסיסי ו/או הטעייה מכוונת היא לא ידעה על ההבדל המהותי בין "מרשם בעלי המניות" "למרשם ברשם החברות" ובמקרה זה פסק דין העליון סותר את שכתבה…
⦁ זו תקופה קשה למערכת המשפט, האימון במערכת מתרסק, זה כבר לא סוד שאין כבוד למערכת שהייתה בעבר מעמודי היסוד של הדמוקרטיה, מסתבר שהיכלי משפט מפוארים ואדריכלות שנועדה לגמד את בעלי הדין בהם הושקעו מיליארדים לא גורמים לציבור לכבד את אלה שמונו לשפוט בשכר אדיר ע"ח ולהגן על אושיות החברה והדמוקרטיה.
https://www.patrioti.co.il/Article.aspx?guid=3841bc69-25f1-4df0-89b8-93f1913f4624&app=1&fbclid=IwAR0HNddUFj6ie2f9CjjFHnKDOyomeDDSYdkzQ3ivx9UV8u7PgFHKvOBVGUw
https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-2816fd00f9e9731018.htm
מירב אליהו שופטת משפחה לא יודעת מתמטיקה: שמאי העריך את הדירה בשווי 1,650,000 ש"ח ובמכירה מאולצת 1,450,000 ש"ח. הגרושה הציעה 700,000 ש"ח. מירב אליהו כתבה: "האישה הציעה יותר מהערכת השמאי"
לורי שם טוב 15 ביולי 2016 3 בשם החוק
Spread the love
שופטת המשפחה מירב אליהו לא יודעת מתמטיקה. איך הצליחה השופטת מירב אליהו לעבור בחינת בגרות במתמטיקה? איך בכלל הצליחה להתקדם מרשמת הוצאה לפועל כשלונית שזרקו על הבית שלה בנווה עוז פ”ת רימונים, לשופטת משפחה?
בתיק של עו”ד ירון מידן, השופטת מירב אליהו מיררה את חייו, ניתקה אותו מילדיו, חייבה אותו במזונות כאילו הוא רקפת רוסק עמינח, ועכשיו היא פועלת לרושש אותו ולמכור את ביתו. מירב אליהו מינתה כונס נכסים. השמאי העריך את הדירה באלפי מנשה בשווי 1,650,000 ש”ח, ובמכירה מאולצת 1,450,000 ש”ח. הגרושה הציעה לשלם לעו”ד ירון מידן 700,000 ש”ח לפי חישוב של 1,400,000 ש”ח. השופטת מירב אליהו כתבה: “האישה הציעה יותר מהערכת השמאי”.
האם השופטת מירב אליהו יכולה להמשיך לשבת על כסא השיפוט שלה אם היא לא יודעת מתמטיקה?
על זה כתב האבא:
החלטה זו הנוגדת את חוקי המתמטיקה כפי שמוכרים כיום, עברה שתי ערכאות (פלאוט ועליון) ונותרה על כנה! אין טעם לפנות לנתל”ש (נציב תלונות השופטים), כיוון שסמכותו מוגבלת ואינה מאפשרת לו התערבות בהחלטה שיפוטית. מדובר בהחלטה שהינה פשוטו כמשמעו – מושחתת ושקרית! לא ‘טעות סופר’ אלא החלטה מכוונת שמטרתה להוציא אותי ואת ילדיי מביתינו כפי שאירע בפועל. אני מצוי בשלב הסיכומים ויודע שההליך מושחת ומוטה מיסודו. אני ועימי האבות עומדים מול סוג כזה של החלטות שיפוטיות – מושחתות. אינני יודע כיצד ניתן להתמודד עם שחיתות שכזו. כל לימודי המשפטים, המתמטיקה, הכלכלה וכל מה שעברתי בחיי לא הכינו אותי לכך. אנא עזרתכם!
עוד כותב האבא ירון מידן בפייסבוק על חוויותיו מהעובדות הסוציאליות של אלפי מנשה ומהשופטת מירב אליהו:
“לפני שנים רבות הייתי סוג של ידוען מה שנקרא בלשון העם: ‘סֶלֶבּ’.
“זכיתי” לזאת בזכות תחום ריקודים שיצרתי שנקרא בזמנו: ‘ריקודי ירון מידן’, שֶמָשַך בְּמֶשֶך שני עשורים, מאות אלפי רוקדים בכל האוניברסיטאות בארץ.
הפרסום הזה, פתח בפניי דלתות באינספור מקרים. מעולם לא חפצתי בכך, הדבר בעיקר הביך אותי. מאוד, נעים היה לי, לשקוע לתוך האנונימיות שבנישואין ומשפחה ולהתמסר לגידול ילדיי. אלא שבשנתיים האחרונות, אין אמצעי שאינני מוכן לנצל על מנת, להביא להפסקת השואה שלנו – האבות. אני מגלה, שאנשים: מפורסמים ובעמדות מפתח, שהיו בעבר מוכנים לסייע לכל בקשה שלי. מביעים ומחד תמיכה מלאה ומוחלטת במאבק שלנו, ומאידך ולתדהמתי: חוששים לצאת בגלוי ולהצהיר על עמדתם. אלו שניסו ומקרב חברי הכנסת למשל, ובעבר: מציינים כי ‘נִכוו’! מדובר ב’תפוח אדמה’ לוהט, אשר לטענתם: ‘שומר נפשו’ ירחק ממנו. אט אט, אני למד מדוע…”.
הרצאתו של עו”ד ירון מידן בכנס “מדינה ומשפחה – מציאות מול תעמולה”:
זה מה שמקבלים כאשר ממנים אנשים לא ראויים, בלשון המעטה, כמו שי ניצן, ליאת בן ארי ואביחי מנדלבליט.
אנשים שלא מבינים את דרישות התפקיד ומנצלים את כח השררה בצורה בזויה.
זוכרים את פרשת משפטים בושה??
זוכרים את פרשת האחזקה בגרון??
זוכרים את עבירות הבניה ותקיפת שוטרים??
זה מה שמקבלים!!