מגישי החדשות והפרשנים התרגלו למצב בו ניתן להשתלח בחופשיות בציבור הימין ובמנהיגיו, אך לאותו ציבור אסור לעולם להביע ביקורת עליהם
בכל פעם שחשבנו שהתקשורת הישראלית הגיעה לשפל המדרגה, מתברר שאפשר למצוא תהומות חדשים להתדרדר אליהם. כך קרה שוב אמש (רביעי), כאשר עודד בן עמי אירח בתוכניתו בערוץ 12 את הפרשן אמנון אברמוביץ' לשיחה על ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות, אותה חתם האחרון באמירה לפיה ישנם אנשים בליכוד שהיו רוצים להתמודד מול ראש הממשלה או לאחריו, והיו רוצים "לראות שעידן נתניהו סוף סוף מגיע אל קיצו". לכך ענה בן עמי: "בעגלא ובזמן קריב אתה אומר?", אברמוביץ' השיב: "בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן", ובן עמי סיכם באומרו "אמן".
https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/446773175970134/?v=446773175970134
לאחר הסערה שהתעוררה, בן עמי ניסה למזער נזקים כאשר כתב בחשבון הטוויטר שלו כי רק "סיכם את דבריו של אמנון" ב"תרגום לארמית". בהמשך דווח כי מנכ״ל חברת החדשות אבי וייס שוחח עם השניים שהסבירו כי "לא התכוונו לדברים", והוא מצידו הבהיר להם "שאין להלצות כאלה כל מקום". וייס אכן צודק, אך מה שמצער מאוד הוא שאלה הם הדברים איתם צריך מנכ"ל חברת חדשות להתעסק: לא דיווח חדשותי ואפילו לא פרשנות משפטית או פוליטית מחכימה, אלא "הלצות" בשידור חי על משאלות לב פרטיות של עובדיו. עוד יותר מצערת העובדה שזהו כמובן אינו המקרה היחיד בו אנשי תקשורת מן השמאל מביעים מחשבות דומות ומיד אחר מתנצלים בחצי פה. לפני כחודש למשל צייץ כתב ‘מעריב’ רון מיברג כי הדיון על חנינה לנתניהו הוא “מטופש” ובמקום זאת צריך לעסוק ב”החזרה חד פעמית של עונש המוות”, ומאוחר יותר מחק את הציוץ והסביר כי מדובר ב”דוגמה אבסורדית לדיונים על חנינה".
אך מעבר להתפלפלות המביכה במטרה לטשטש כל אמירה שנויה במחלוקת, כבר אתמול בערב החלו שוב לצוץ ברשתות החברתיות טענות על כך שבן עמי ואברמוביץ' הם למעשה הקורבנות של השימוש שעושה הימין בדבריהם. כלומר: להם מותר לומר ככל העולה על רוחם ולבקר את כל העולם, אך כאשר מישהו אחר מצטט אותם זה כבר יותר מדי עבור הנפש הלוחמת של העיתונאים שעשו קריירה מניפוח של כל ציטוט והוצאתו מהקשר.
עת לאתרג ועת לתקוף
לפחות לגבי אמנון אברמוביץ', המנהג לאיים על נבחרי ציבור בשידור חי בטלוויזיה מוכר ומתועד. כך היה לאחר הבחירות באפריל, כאשר בתגובה לדברים שאמר גיא פלג ב’אולפן שישי’ לפיהם “לא יעלה על הדעת שראש הממשלה ייתן את תיק המשפטים ליריב לוין” הוסיף בבדיחות הפרשן כי “לוין שר משפטים זה עוד שנת מאסר לנתניהו”. כאשר הצהרות כאלו עברו ללא שום תגובה, מה הפלא שהגענו לקדיש בשידור חי?
אך האם שלטון החוק והמלחמה בשחיתות הם הנושאים שבאמת מדאיגים את אמנון אברמוביץ’? התשובה מורכבת, מכיוון שלאותו פרשן המניף כיום את דגל טוהר המידות ישנו מנהג נוסף – איתרוג ראשי ממשלה כאשר הוא סבור שיש בכך צורך. כך היה בתקופת הגירוש מגוש קטיף, אז הכריז כי “יש לשמור על [אריאל] שרון כמו על אתרוג, כי הוא היחידי שבאמת מסוגל לבצע את הדבר הזה…לדעתי צריך לשמור עליו לא רק מפני הדגלים הפוליטיים, אלא מפני דגלים משפטיים שניסו להלביש עליו”. בהמשך הוסיף תנאי נוסף לתמיכתו הזמנית בשרון ואמר: “האתרוגיות היא עד ספטמבר 2005 [עד לאחר ההתנתקות], אחר כך נשקול מחדש".
אתרוג אחר שזכה לטיפול המלטף של אברמוביץ’ היה המפכ”ל לשעבר רוני אלשיך, שבראשית כהונתו ספג ביקורת חריפה מהפרשן אך בהמשכה חל מהפך דרמטי בגישתו כלפי אלשיך, שהפך לפתע לשומר הסף החשוב ביותר של שלטון החוק. יממה לאחר פגישה שנערכה ביניהם בחודש אוגוסט 2017, כבר המטיר אברמוביץ’ שבחים על פועלו של המפכ”ל ובעיקר על חלקו המרכזי בחקירות ראש הממשלה: “רוני אלשיך עשה שם עבודה מעולה”, החמיא לפתע למי שעד לא מזמן קטל בכל הזדמנות.
לפני כשנה וחצי, כאשר כהונת המפכ”ל עמדה לפני סיום, טען אברמוביץ’ במהדורת החדשות כי הוא מאמין שראש הממשלה אינו מעוניין בהמשך כהונתו, בשל נטייתו לכאורה להמליץ על הגשת כתב אישום נגד נתניהו. אברמוביץ’ הביא אז תוכן מ”שיחה בין המפכ”ל למקורביו” בה אמר כי “לא יוותר על ערכיו תמורת שנה רביעית בתפקיד”, ורמז לשיקולים פוליטיים בקבלת ההחלטה, אך עוד באותו ערב דיווח ג’וש בריינר ב‘הארץ’ כי גורמים בכירים בממשלה הגדירו את הדיבורים על הארכת הכהונה כחסרי שחר.
כורתים את הענף
ואם כל זה לא הספיק, כדאי להיזכר בדיווח של אראל סג"ל מחודש פברואר על פגישה שנערכה בין גבי אשכנזי לכמה אנשי תקשורת בכירים מן השמאל וביניהם גם אברמוביץ', זמן לא רב לפני הבחירות ולעיני כל, וכמובן בעוד פליטת פה אומללה של אברמוביץ' שתיארה את מצביעי הימין כ"ילידים" חסרי בינה. במילים אחרות, לאברמוביץ' אין בעיה להגן על התנהלות שנויה במחלוקת כל עוד היא משרתת את האג'נדה האישית שלו, ובתוך כך להפיץ כותרות שליליות, איומים מרומזים והדלפות מגמתיות כדי לפגוע בכל מי שלא מוצא חן בעיניו ולהכתים ציבורים שלמים בהבל פה.
לפני מספר שבועות כתבתי כאן על מסלול ההרס בו מוליכים אנשי התקשורת את הענף בו הם עוסקים כאשר הם מתנערים לחלוטין מכל כללי האתיקה המקצועית וההוגנות הציבורית. הזהרתי מפני מצב של זניחת הסטנדרטים העיתונאיים ומבט על כל סיפור דרך עדשה אידאולוגית בלבד, שמוביל שוב ושוב לעיוות המציאות, הקצנה פוליטית, ואובדן מוחלט של אמון הציבור בתקשורת.
ה"ההלצה" מאמש של בן עמי ואברמוביץ', שמצטרפת לעוד "הלצות" רבות מן העבר הקרוב והרחוק שלהם ושל עמיתיהם, מראה כי אין להם כוונה לשנות מגמה. כל עוד שוק התקשורת בארץ סגור לתחרות אמיתית ומאפשר את התבצרות הברנז'ה הנאורה מאחורי חומות של אחידות מחשבתית וזחיחות, לציבור השפוי לא תהיה ברירה אלא להצביע בשלט, ואולי בקרוב שוב בבחירות.
עד שזה יקרה, כנראה שנאלץ לצפות בעוד מופעי הערצה מגוחכים כמו הריאיון של עודד בן עמי עם בני גנץ טרם הבחירות, ומנגד בהמשך ההתנשאות והתקיפות מצד הפרשנים הנאורים נגד כל מה שמימינם. אחרי הכל, כפי שהמתרגם לארמית בן עמי טען לפני מספר שנים, אנשי התקשורת בישראל מייצגים אולי חלק זעום מהעם אבל הם "האיכות" האמיתית – איכות שנחשפה שוב במיטבה אמש על מסך הטלוויזיה.
רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!
חבל על הדיבורים, אין דבר כזה "עיתונאי". יש רק תועמלנים ואג'נדות. אגב, המצב זהה בארה"ב.
צפה בערוץ 20.
עודד "איסתרא בלגינה" ואמנון "קיש קיש קריא" עשו ביחד הרבה רעש אבל ככה החונטה שומרת על הגיבוש. מידי פעם מישהו מוציא איזו פנינה, מותקף (בצדק לדעתי) וכל החונטה מתגייסת להגן
עודד “איסתרא בלגינה” ואמנון “קיש קיש קריא”
גדול! איך לא חשבתי על זה בעצמי…
זה פרצופו של השמאל האלים , האספסוף של המדינה הנפלאה שלנו . השמאלנים הללו מיעוט שהולך ונעלם , שמח לראות אותכם מתנפים את פניכם ברבים
השאלה למה אדם לאומי רציני כמוני אין לו ביכלל מדיה. הליכוד מביע אומר לאומי. היה צריך להיות כזה. לעשות ולעשות ולעשות בעיקר במדיה. עשרות שנים אנחנו תחת שילטון הליכוד. ראיתי איך המדייה כבשה את המדינה כולה בהעלאת אהרון ברק לשילטון. ישראל היא למעשה כולה אפליקציה כזו. משלי אהרון ברק, וסייעניו החרדים . מראה כמה למדיה כח מטורף. מאחר שעשרות שנים שולט הליכוד תפקידו היה לאזן בהעלאת מדייה מקבילה . בכל מקום. מאוד לאומית ולא סקטוריאלית. הרי פה מדובר על סקטוריאליות. אנחנו הלאומיים רוצים מדיה רגילה לא סקטוריאלית. מה לי ולחרדיות מה לי ועולם הסקטוריאלי המיתנחל. אני הלכתי לצבא חייתי בהוויה במלואה מפרנסת עצמי בעצמי ומאמינה באלוהים. המון זמן לא רואה מדיה כי אני לאומית נורא. עכשיו עם אינטרנט אני בוחרת כימעט בחדשות. אין לאן ליפנות. הליכוד היה צריך ללמוד מהשמאל הוא נורא חכם והוא לוחמני אדיר. לעשות מה שהם עשו. הם תפסו את הפינה הכי קיצונית משמאל וביקרו את כולם כולל השבט שלהם רבין גולדה אהוד ברק. ככה משכו את השטיח המדינתי כולו לעברם. המשיח שלהם הרי אהרון ברק. אז לומדים ועושים כמו החכמים האלה. מקימים מדיה שתתפוס את הפינה הכי קיצונית אידיאליסטית . ותימשוך את שטיח המדינה לכיוון הזה. מה הכי אידיאליסטי ולאומי זו הנבואה. היא תיתחרה ותנצח. לא גמרא לא חרדיות . באמת הפינה הכי קיצונית אדמתית עיברייה ומנצחת זו הנבואה. היא בת המאה 21 והלאה. היא מלאת פנטזיה אדירה .אתגרית קסומה וניפלאה. ותיתחרה בעולם הפנטסטי המדהים בו אנו חיים ותיתגבר. החלפת קידומת ומטריקס מעולם הכהונה לסוגיו, לנבואה. עשרות שנים שולט הליכוד בזמן האחרון. אין עשייה אין כלום. גם מיכללה לאומית מאוד, לאומנות ותרבות ברוח התנך , הייתה מביאה פה מהפכה כה ניפלאה. הייתה פשוט הופכת את הקיים. הכח באומנות ותרבות כה עצום ורב הוא . היה הופך את המדינה, כולה מביא ראנסאנס עיברי לא יאומן. למה אין חלומות בליכוד. זה הכל ברוח המיזרח הנבואי. המיזרח כה חדשני כה עיברי, כה מקורי שורשי . כשמאמצים את עולם הנבואה. הימין פה בארץ כמו עני כה עלוב. אימץ את דרכי השמאל בכל פינה ביחד עם הגמרא הגלותית. כאילו לאדם המיזרחי אין מה לימכור אין לו מישלו.
זה בדיוק מה שביבי ניסה לעשות… להכניס קולות ימניים לעיתונות – ישראל היום, אלוביץ' בוואלה, הנסיון (שנכשל) לסגור את ערוץ 10, סגירת רשות השידור – כולם חלק ממאמץ ליצור עיתונות ימנית יותר – בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט, בעיתונות הכתובה.
וזו בדיוק הסיבה שהוא עומד היום בפני 3 כתבי אישום – העיתונות משיבה מלחמה, בכל האמצעים שעומדים לרשותה. בלי אתיקה ובלי שמתיקה.
לא עמיל'ה, נתניהו בפני כתבי אישום מאותה הסיבה שטראמפ נרדף ומואשם השכם והערב: האליטות של מדינת עומק לא מוכנים לקבל את הכרעת הצ'חצ'חים הבזויים. את העם, הם למדו קשה להחליף, אז הם עושים סיכול ממוקד לכל מי שמרים את ראשו מעל החומה. וגם את העם הם עוד לא התיאשו מלהחליף – נלחמו בשן ועין נגד הגדר בסיני ועכשיו נלחמים נגד גירוש בלתי חוקיים (בתנאי אחד – שהבלתי-חוקי אינו לבן).
על העם (הרוב הגדול) להפגין הפגנות גדולות נגד התקשורת הזעומה הבזה לרוב ודורשת אותו. רמיזה של הדמוקרטיה המיעוט עם מצלמה ומיקרופון שהשתלט על ערוצי התקשורת: 11, 12, 13. אני כבר חודשים לא מסוגל לצפות בערוצי המשטמה האלה.
צפה בערוץ 20.
הסיפור של אמנון אתרוגוביץ…
בתחילת שנות ה-90 בשעות של ערב שבת, כאשר הדתיים אינם צופים בטלוויזיה ואינם מקשיבים לרדיו, שדרני השמאל היו מרגישים שכל גלי האתר שייכים להם ורק להם. וכך היו נפרצים כל הגבולות האפשריים והשידור הופך לפסטיבל רצוף אחד של "שטחים תמורת שלום" וסוציאליזם. וזה כולל את החדשות, את כתבות התחקיר ואף את תוכניות הבידור והסטירה הבאות לאחר מכן.
באותם ימים עליזים, אמנון אברמוביץ' היה הפרשן המדיני הבלעדי בתוכנית היוקרתית של יומן החדשות השבועי ששודרה מדי ערב שבת בערוץ הראשון והיחיד (היום קוראים להם "כאן").
אמנון גיבורנו עשה צמד עם ישראל סגל, שהיה מגיש אז את היומן השבועי. בתוכנית נשמרה לו פינה של "הטור האישי", פינה בה הוא הנחה את הצופים מהי הדעה הנכונה השבוע. באותו "טור האישי" בישר לנו הפוליטרוק אברמוביץ על הניצחון המוחלט של דרכו של השמאל. "כל מה שנשאר לימין לעשות – זה רק לבכות !" נהג ללגלג.
עקב העדרו של איזון כלשהו בתוכנית, הגישה אז העמותה "לדעת" עתירה לבג"ץ בדרישה להוסיף לתכנית פרשן בעל דעות אחרות. בג"ץ קיבל את העתירה, אך נתן לרשות השידור ארכה לביצוע ההחלטה בת… עשרה חודשים! אברמוביץ' נשאר בתוכנית עשרה חודשים נוספים של עבודה למען המפלגה, ללא כל הפרעה, לאחר מכן פינתו בוטלה, החלטת בג"ץ הפכה ללא אקטואלית, ולתוכנית לא צורף פרשן מאזן.
יש משל ישן על מלך חסר רגל ועין, שהזמין שלושה ציירים לצייר את דיוקנו.
הצייר הראשון צייר את המלך בריא, שלם, צעיר ורענן – הוא הוצא להורג בגין רמייה. כך מת הסגנון הרומנטי באמנות.
הצייר השני צייר בדיוק את מה שהוא ראה והוצא להורג בגין הפגיעה בכבוד המלך. כך מת הסגנון הריאליסטי באמנות.
הצייר השלישי הושיב את המלך על סוס וצייר אותו מהצד של הרגל השלמה וגם הפנה את ראשו כדי להסתיר את ארובת העין הריקה – וכך הוא קיבל משרה קבועה של צייר החצר. כך נולד הסגנון האמנותי המיוחד הידוע תחת שמות שונים, ביניהם "הריאליזם הסוציאליסטי", "האמנות הפוליטית בעד השלום", "תנועת ההיסטוריונים החדשים" וכד'.
השיטה של הצייר השלישי כל כך נפוצה, שנוצר צורך לתת פרס על שמה : "פרס הצייר השלישי". פרס שיחולק לפוליטיקאים, אנשי אקדמיה, עיתונאים, אמנים, סופרים ואזרחים מן השורה, בגין סיבוב השקר בזווית המציגה אותו בצורה הכי דומה לאשליית האמת. ועדת הפרס תבחר את מאות הזוכים המצטיינים מבין רבבות המועמדים הראויים.
אמנון אתרוגוביץ', בשנות הקריירה הארוכות שלו בשתי רשויות השידור, הרוויח את הפרס ביושר יותר מפעם אחת. לרוב, השיחה באולפן מתנהלת בלעדיו. אליו פונים בשאלה הדורשת מענה מפי חכם השבט בעל הסמכות להסביר לנו, להדריך אותנו המגששים באפלה, להראות לנו את קרן האור של האמת הצרופה והנצחית של היקום, את האמת הנשגבה הידועה רק לו.
ואז המצלמה מתמקדת בו בדרמטיות. הוא לובש פרצוף של "אני יודע הכל ומוכן לשתף אתכם בחלק קטן מזה" והוא מקריא את הטקסט המוכן הראש. טקסט שכתוב בשפה שנונה ומושחזת, אך מאידך פשוטה וקליטה. בחלק התחתון של המסך משאירים לו שטח שחור, עליו מוקרנים עיקרי דבריו בניסוח של סיסמאות קצרות וברורות – וזאת בהתאם לפרדיגמה המודרנית של שטיפת המוח השואפת לגייס בו זמנית יותר מסוג אחד של מדיה ויותר מחוש אחד מחושי האדם, על מנת להחדיר את המסר עמוק אל תוך התודעה.
בצורה הכי בוטה והכי ישירה אתרוגוביץ' מסביר לנו עבור מי צריך להצביע ולמי לא. מי הם הטובים ומי הם הרעים. מה נכון ומה שגוי.
מה שיפה אצל אתרוגוביץ' זה שהוא אף פעם לא ממש משקר, רק מסובב את הסוס ואת המלך.
בספר "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול מסופר על הכבשים ששיגעו את השכל של כל בעלי החיים האחרים בפעייה אינסופית של : "ארבע רגלים זה טוב, שתי רגליים זה רע". אבל אתרוגוביץ' שלנו הוא הרבה יותר מתוחכם מהכבשים של אורוול. אמנם בשורה התחתונה הוא עושה את אותו דבר – עוטף בצלופן את מוחו של הצופה המתמוגג בכורסה לאחר שבוע עבודה קשה ומגיש לו השקפת עולם נמסה בכוס ברגע ונספגת במהירות.
אבל לאתרוגוביץ' נוצרה בעיה. בעיה קשה מאד – הטכנולוגיה. יש אינטרנט. יש YOUTUBE. קטעי וידיאו רבים מהופעותיו בטלוויזיה הצטברו אצל אנשים שחיכו להזדמנות הזו.
וכך אנו זוכים לראות את אתרוגוביץ' בליל הבחירות במאי 1996 לובש את הפרצוף יודע כל שלו ואומר "אם מינה צמח הייתה פחות שמרנית היא הייתה אומרת לנו שהרוב של שמעון פרס הרבה יותר גדול ! מינה אני צודק ? " איך זה נגמר כולם יודעים.
וכך אנו זוכים לראות את אתרוגוביץ בליל הבחירות ב-1999 מודיע בחגיגיות "בנימין נתניהו ייזכר כהערת שוליים זניחה בהיסטוריה…." , אז הוא אמר.
הבעיה היא שיש מדינה שלמה שכבר עשרות שנים חוטאת לאתרוגוביץ' ומכנה אותו בכינוי שהוא לא לעניין : "עיתונאי". ואמנון שלנו ? הוא בכלל לא ידע שהוא כזה. פוליטרוק ? כן. תועמלן ? כן. עיתונאי ? בוודאי לא. איך יודעים ? תנו לעיתונאי ידיעה טובה והוא ירוץ לפרסם אותה. אבל לא אמנון שלנו. לאמנון שלנו יש שיטה, "שיטת האתרוג". אמנון שלנו הופיע ביום עיון על תכנית ההתנתקות במכון ואן ליר ואמר : "שרון הוא היחיד שיכול לעשות את ההתנתקות, לכן אני חושב שצריך לשמור עליו כמו על אתרוג, גם עם קופסה אטומה, וגם עם צמר גפן" – תרגום : יש להסתיר בתקשורת את כל פשעי שרון כדי שיוכל להוציא לפועל את תוכנית ההתנתקות.
אפשר היה לחשוב שכל הדברים הללו ימנעו מאתרוגוביץ' להמשיך להופיע בתקשורת. או למצער ניתן היה לצפות מהתקשורת לא להעסיק "פרשן" כזה. אבל בתקשורת הישראלי עולם כמנהגו נוהג. ומדי יום שישי ניתן לראות בטלוויזיה את אתרוגוביץ' , יותר קשיש ועם פחות שיער, אבל עם אותם השטיקים ועם אותו פרצוף של "אני יודע הכל ואשתף אתכם בחלק קטן מזה".
אז שלא יעבדו עליכם !! יש כפתור בשלט שמאפשר לכם לעבור לתחנות אחרות.
אוי כמה שאתה צודק,וכמה יפה כתבת…
הבעיה היא שאין בשלט כפתור שמאפשר באמת לראות משהו אחר (לפחות לא חדשות ואקטואליה בעברית…).
מכל מלמדיי השכלתי☝️ אהבתי ונהניתי לקרוא👍
אני ומשפחתי מאוכזבים מעודד בן עמי בעיקר, זקן שבט הקריינים שמאוד הערכנו והמתנו בכל יופ לשעה 18:00 כדי לצפות בו ולשמוע אותו, אך לא עוד!!!!!!! לגבי אברמוביץ׳, לפני מספר חודשים הגנתי עליו בשל התלוצצות על נכותו והבעתי זעזועי מכך. חבל שגרם לי עכשיו להצטער על שהגנתי עליו אז!!!! ליבי- ליבי עם ראש הממשלה והחברה שלנו ומקווה לימים טובים יותר עבור כולנו, נטולי שינאת חינם והסתות כמו זו של בן עמי ואברמוביץ׳!!!!!!
התגובה שלך ראויה להיות מאמר בפני עצמו – באתר הזה או בכל אתר שאינו מאתרג את אתרוגוביץ'.
יישר כח! יפה ומחכים
לעיתים, הערות השוליים חשובות יותר מהטקסט עצמו.
כמו שאתרוגוביץ' לא באמת עיתונאי כיוון שהוא לא ירוץ לפרסם ידיעה טובה שקיבל אלא ישמור אותה לעצמו לשימוש מניפולטיבי בהזדמנות שיבחר כנשק פוליטי כיאה לפוליטרוק או לתועמלן, ככה בדיוק אנשי הפרקליטות עם הפרקליט הראשי בראשם אינם באמת פרקליטים.
זאת כיוון שהם לא באמת מעוניינים לפעול נגד השחיתות עפ"י הגדרת תפקידם וכוונת החוק. לא. הם פועלים בכמה אופנים:
או שהם נמנעים מלחקור התנהלות מושחתת של פוליטיקאים המשתייכים למחנה "הנכון" כמו יאיר לפיד ששיקר בחקירתו במשטרה והסתיר שהפעיל כשר האוצר את עוזרתו לסדר הטבות מס לחברו מילצ'ן
https://www.news1.co.il/Archive/002-D-136851-00.html
כך גם במקרה של בני גנץ כיו"ר "המימד החמישי":
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3759121,00.html
או שהם אכן אוספים חומרים מרשיעים כמו במקרה של אביגדור ליברמן אך מאתרגים אותו ושומרים את החומרים המרשיעים לשם סחיטה פוליטית בזמן הנכון:
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-418420-00.html
כנ"ל במקרה של מנדלבליט כפצ"ר שהדליף לאשכנזי, וגם שמר את "מכתב גלנט" במשרדו במשך יממה בטענות שווא וכך גם במקרה של בכירי המשטרה סגלוביץ' והמפכ"ל דודי כהן שהדליפו לאשכנזי ממצאי החקירה כדי לסכל את הפללתו בחקירת המשטרה בפרשת "מסמך הרפז")
https://www.news1.co.il/Archive/002-D-112342-00.html
החומרים המרשיעים נשמרים כדי לוודא שמנדלבליט למשל יתנהג יפה עפ"י הקו "הנכון":
https://www.news1.co.il/Archive/002-D-126437-00.html?t=044955
במקרים אחרים בפרקליטות משמידים ראיות מרשיעות על שחיתות אנשיה שלה כמו במקרה של רות דוד
תגובה גאונית מהממת, מרתקת, מנומקת לעומק. ג ד ו ל!!!
צריך לדרוש ביקורת אמיתית עם שיניים.
כשרופא מתנהג בחוסר מקצועיות ומסכן אדם בודד בנכות או חמור מכך-הוא יודע שרשיונו עלול להישלל וזה מבטיח שדברים כאלה יהיו נדירים ביותר.
כשאיש תקשורת/משפט מתנהג בחוסר מקתועיות הוא מסכן עם שלם בנזק חמור כלכלית/ביטחונית ולא חושש כלל לאבד את רשיונו-לא מפתיע שזה הפך לנורמה.
חן דגני יא גאון אני רוצה ממך עוד! שלח קישורים, מאמרים וכו'
חפש בפייסבוק Chen Degani
הכל מתחיל ונגמר ב"שידור הציבורי"
הממומן על ידי הציבור אבל מתנהג כפרטי
ומי אשם בזה ?
ביבי !
מדוע הוא לא סגר את כל השידור הציבורי כולו על כל פלגיו ותחנותיו ?
מדוע הוא העדיף סחר-מכר עם פרוצות שידוריות ידועות בציבור חלף חיי נישואין יציבים ונאמנים עם הציבור המתעב אותן ?
וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ.
תקף בכל המימדים ולכל התחומים
באירופה האנטישמית היה כלל בדוק: "הכה ביהודים והצל את המדינה". פוליטיקאים אירופים השתמשו בשנאת היהודים להשגת הישגים פוליטיים: לא משנה מה היה נושא הדיון – תמיד תקפו את היהודים והאשימו אותם בכל הרע. בישראל נוקט השמאל (גם – ובעיקר – כשהוא מתחזה לימני) בגרסה מקומית של הכלל הזה: "הכה בנתניהו והצל את השמאל". לא משנה מהו נושא הדיון – גם אם הנושא הוא רצח האופי המתמיד שהשמאל עושה לנתניהו –
תמיד תוקפים את נתניהו ומאשימים אותו בכל הרע.
השמאל הישראלי כבר מזמן אימץ את הכללים שקבע הקומוניסט סול אלינסקי ("כללים לרדיקלים") לשמאל האמריקאי: "בחר את המטרה למתקפה שלך, הקפא אותה, הפוך אותה לאישית… רדוף אנשים ולא מוסדות". כלומר: תקוף את נתניהו ללא הרף, האשם אותו בכל הרעות, כולל הרעות שנתניהו מנסה להתמודד איתן.
הגאון מוילנא מתאר את הערב רב שישלוט בארץ ערב גילוי המשיח.
"עיקר השאיפה של הערב רב היא לזווג את עשו וישמעאל כנגד עם ישראל… קליפת הערב רב פועלת בדרך של אחיזת עינים…"
הערב רב: "אויבים מבית", כביכול "יהודים" החיים בקרבנו והם גייס חמישי… אלופים באחיזת עיניים, נחשים בעור של כבש!
דיי כבר לחפש אך להיות רדופים!!!
חלס רק על זה אתם בונים!!!
שמאלנים בוגדים?
שמלאנים אוכלי שרצים?
מוכרים את המדינה?
מה לא נאמר עלהשמאלים!!!
המנדט של הימין הוא על תחושת הרדיפה וכל היום מחפשים ומפרשים.
מאוד קשה להבין את מה שכתבת בלי שעודד בן עמי יתרגם לנו את זה לארמית אבל ממעט העברית שאני זוכרת משתמע שאבחנת את כולנו כפרנואידים. אז מה היעד הבא חבר יקר? אם אי אפשר לתפור תיקים תתחילו לאשפז? קצת מזכיר תקופות אפלות לא?
מה את מצפה?
היחס של השמאל לערבים/מסתננים/הקהילה הגאה/שב״חיות פיליפניות וכו׳ למול היחס שלהם לדרוזים/מתנחלים וכו׳ מלמד שהתקרבנות היא שיטה הרבה יותר יעילה להשפיע עליהם מאשר נתינה למדינה והקרבה בשבילה.
אנחנו לא נאלצים לצפות, לא צריך לצפות וכל מי שצופה בערוצים האלה יבוא בטענות רק לעצמו.
אני כבר שנים לא צופה לא ב 11 לא ב12 ולא ב 13
יש ערוצים אחרים
יש ערוץ 20.חדשות עם אמיר אבגי הנהדר, לצפות ב״פטריוטים״ ובגולן,0404.
מדוע כל ערוצ השדור הממלכתיים נשלטים בידי מגישים ופרשנים אשכנזים? בימי שלטון מפא"י והמערך לא היה בקול ישראל מקום לבקורת נגד הממשלה. כיום ההפך הוא הנכון. מדוע נרתע בנימין נתניהו והלכוד מלדרוש אזון בשדורים? קרין או מגיש אין לו רשות להביע את דעתו הפרטית. לפרשן יש מקום לדעה כזאת אבל יש להציב מולו גם פרשן בעל דעה דומה.
התשובה לשאלות הללו קשורה לתופעה פשוטה. הלכוד מזלזל בבוחריו הספרדים והמסורתיים ומעונין למצא חן בעיני השמאל האשכנזי. מנהיגי הלכוד אינם מכבדים את המצביעים הספרדים, בעלי הגישה לכבוד לאומי, ולדעות בריאות , רחוקות מן התסביכים הגלותיים של מזרח ארופה שם נרדפו היהודים והושפלו. כאשר התחיל לפעול ז'בוטינסקי מיד תמכו בו נציגי הספרדים בקונגרס הציוני. ז'בוטינסקי היה ציר בודד ולא היתה לו זכות דבור. נציגי הספרדים, ארבעה במספר היתה להם זכות דבור והם מסרו אותה לז'בוטינסקי. נציגי רוסיה ופולניה לא הזדהו עם ז'בוטינסקי שהשתיך לאותה קהלה כמוהם. אבל הספרדים ראו בגישתו הלאומית את ההתאמה לדעותיהם.
מדוע בטלביזיה אין אנו שומעים מגיש דובר עברית נכונה במבטא ששמרו עליו הספרדים ורק שומעים מבטא המשבש את האותיות, משמיט את הדגש החזק ואת השוא הנע, וכך מעוות את השפה? ילכו ראשי הטלביזיה לירושלים יסעו במונית, ידברו עם הנהג, וישמעו מיד כי הוא מתאים להיות הקרין והמגיש במקום המגישים הקימים.
אתה רוצה את כל שמות המגישים והפרשנים המזרחיים? רוני דניאל, קרן מרציאנו, איילה חסון, רינה מצליח, רותם אבוהב, אופירה אסייג, גיא בכור, נחמה דואק, עמליה דואק, אמיר איבגי, יעקב אילון, עופר חדד – וזאת רק תחילת הרשימה. ולמה לא שומעים יותר מבטא ספרדי? כי זו היתה החלטה של "פרנסי רשות השידור" – עם המעבר משידורי רדיו בלבד לשידורי רדיו וטלוויזיה. בעבר, גם קריינים לא מזרחיים נדרשו לדבר במבטא מזרחי (למשל, דן כנר השומר עד היום על המבטא הזה) וכיום, יחד עם היעלמות המבטא הזה בקרב כלל הישראלים – גם התקשורת אינה מקפידה בו. אני מבין שמבחינתך הליכוד אשם גם בכך שהוא לא מגייס נהגי מוניות להיות שדרנים בערוצי השידור השונים.
ואני תמיד שואל. במה פרשן כלשהוא ברדיו, בטלביזיה או בעיתונות עדיף על כל אזרח אחר שיש לו דעה.
האם רק בגלל שאברמוביץ למשל מועסק על ידי הערוץ הזה? מדוע ולא מישהו אחר? במה עדיפה פרשנות שלו על פרשנות של מישהו אחר בעל דעה אחרת? הוא לא חכם מאחרים? אה….. כי יש לו תעודת עיתונאי. זה עדיין לא הופך אותו לחכם יותר.
סוף סוף אפשר לבקר את אברמוביץ'
אני מקווה שכל חבריו הדונאין חצי מדינה לא יתקפו את הכתב אמיר לוי !
אנחנו אחרי כיפור וכדאי שתבינו שאתם חייבים לישב מסלול מחדש!
אני,משפחתי,חבריי לעבודה לא צופים בחדשות ערוץ 12
זה לא נורמלי מה שאתם מעוללים למדינה שלנו.
תתפלאו לשמוע שיש בימין אנשים שפויים,משכילים, אוהבי הארץ,שוחרי שלום ועוד ועוד….
אני לא מבין איך כתבים שעוד יכולנו לשמוע את דעותיהם השתנו לנתיב השמאלי כמו רוני דניאל,דני קושמרו …ובקרוב גם סגל !
תתאפסו על עצמכם!
אנחנו זקוקים לתקשורת שיודעת לפרגן לצד הביקורת .
יש לכם חלק בהרס המדינה ,כי התקשורת הערבית אוהבת לצטט אתכם !
רק אהבה תנצח !!!
לא מבין על מה כול השינאה הזאת לביבי ושרה
הם צריכים לנשק לו את הנעליים על מעשיו למען
המדינה בבטחון כלכלה ובכול
הגיע הזמן שתעשה בדיקה הוגנת מטעם הרשות מי מתוך הכתבים הפרשנים והמגישים למינהם הם אנשי ימין (למעט עמית סגל) שהוא טיפה בים שעושה שרותו בנאמנות רבה ושיוצא נגד שונאי ישראל כגון אחמד עודה ויאיר גולן. הוא הלוחם היחיד מול הרוב המוביל. גד נתניהו ו/או הימין ״הילידים״ הצחצחים וכו. הכתבים הפרשנים הם הם אלו שיגרמו לפילוג העם,זיכרו
עמית סגל וגם אביו חגי סגל הם חלק מקבוצת עלי התאנה בתקשורת שעושים קולות של ימין אבל משרתים את השמאל: מדברים יפה על "ארץ ישראל השלמה" אבל מציגים את הליכוד ואת נתניהו כ"אויבי המחנה הלאומי" כדי להקטין את כוחם ולמנוע מהם משילות. מדברים על "זכויותינו ביהודה ושומרון" אבל תוקפים את המפלגה ואת המנהיג היחידים שיכולים לגבש ממשלה לאומית שתוכל לממש את האג'נדה הלאומית. תפקידם האמיתי של הסגלים הוא לדחוף מצביעי ימין למפלגות ימין "פייגליניות" שלא עוברות את אחוז החסימה ומבזבזות קולות של מצביעי ימין. לכן, השמאל אף פעם לא תוקף אישית את הסגלים כמו שהוא תוקף את העיתונאים הימניים באמת (אמנון לורד, יורם שפטל): חגי סגל, למשל, קיבל מאחזים יפים גם בתקשורת השמאל (עיתון "חדשות", עיתון "ידיעות אחרונות", ערוץ הכנסת) וגם קריירה מסודרת לבנו עמית סגל בטלוויזיה. הנה דוגמאות לטקטיקה המתעתעת הזאת, שמאפשרת לשמאל לטעון שיש גם אנשי תקשורת ימניים – אבל כל אנשי התקשורת האלה, שמועסקים בכלי תקשורת נשלטי שמאל בעצם משרתי השמאל, בדרך מתוחכמת יותר:
https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/1473
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/284277
/https://mida.org.il/2016/01/26/מסרון-לעמית-סגל-לא-כך-ניצח-הליכוד
http://www.ice.co.il/media/news/article/756249
ביביסטים, בואו נפנים:
– לא כל הימין ביבי.
– ביבי איננו המייצג היחיד של הימין.
– ביבי לא ממש ימין.
– יש ימין חוץ מביבי.
– יש חיים אחרי ביבי.
בנימין נתניהו איש טוב וחשוב, ובמצב הפוליטי הנוכחי אני מאחל למדינת ישראל שהוא ימשיך להיות ראש ממשלה עוד כמה שנים, ובכל מקרה שיחיה ויהיה פעיל לארך ימים ושנים טובות, ויהי רצון שהמזימות לכלוא אותו תכשלנה כלן, ותשובנה על ראש אויביו ואויבינו.
אבל חבל לנו שהוא הפך לפסגת שאיפות הימין, לדמות היחידה שהימין מסוגל להציב בראשו, לדעה היחידה שימני יכול להציג בלי שתקראו לו סהרורי.
זו היתה בעייתה של התנועה הרוויזיוניסטית מראשיתה – נאמנות אישית (לז'בוטינסקי, לבגין, לנסיכים וכו') תחת נאמנות רעיונית. יש בזה צדדים לחיוב בתקופות מסוימות, אבל הרבה שלילה בתקופות אחרות.
אפשר להעדיף את ביבי על פני גנץ ולפיד, ולצד זאת לבקר את ביבי ברצינות ובענייניות על מקומות שבהם הוא פועל ההיפך מהמדיניות הרצויה בעיני (גם כלכלית וגם מדינית, בעיקר מתוך שקולים טכניים של מה כדאי להקריב לטובת מה, אך לעתים גם בגלל חלוקי דעות רעיוניים).
לומר שסגל "לא ימני" מפני שהוא לא יֶסְמֵן של ביבי – זו ממש התבטאות המתאימה לביבים. ולרמיזותיך שסגל בעד פייגלין – אין לי אלא להאנח וליחל ליום שבו זה באמת יקרה.
כבר הפנמנו את העובדה שהרטוריקה של טרולי השמאל המדבררים את סוסיו הטרויאניים של השמאל שחוקה ומשעממת:
"ביביסטים" – כאילו שההערכה להישגי ראש הממשלה שהיה לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל וסיים קורס קציני חי"ר בהצטיינות, בוגר MIT והרווארד, שגריר ישראל יעיל באו"ם, סגן שר החוץ, שר אוצר וכלכלן מוצלח, וראש ממשלה שהפך את ישראל למעצמה ביטחונית, כלכלית, היא הערצה עיוורת לזמרת רוק מסוממת.
"ביבי לא ממש ימין" – כאילו שהעמידה הנחושה במשך 8 שנים מול ניסיונות אובמה לדחוק את ישראל לנסיגות, ההתרסה הנועזת כלפיו בקונגרס האמריקני, השגת ההעברה של שגרירות ארה"ב לירושלים וההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן הן סימנים מובהקים להיותו של נתניהו איש שמאל.
"יש ימין חוץ מביבי" – כאילו שיש עכשיו מישהו אחר במחנה הלאומי שהוא נמרץ ונועז כמו נתניהו וכאילו שבנט / ליברמן / פייגלין / בן גביר / מרזל ושאר הסוסים הטרויאניים שמתחזים ל"יותר ימניים מנתניהו", הם יותר אפקטיביים ממנו מבחינת האג'נדה הלאומית.
"חבל לנו שהוא הפך לפסגת שאיפות הימין" – כאילו שפסגת השאיפות של הימין היא להיות מונהג על ידי סוס טרויאני של השמאל:
https://rotter.net/forum/politics/18173.shtml
"לומר שסגל לא ימני מפני שהוא לא יֶסְמֵן של ביבי" – כאילו שמישהו באמת אמר שסגל לא ימני מפני שהוא לא יֶסְמֵן של ביבי. כל מי שעוקב אחרי הפעילות התקשורתית של סגל מבין שתפקידו הוא לא, חס וחלילה, לאזן מימין את מסע ההשחרה של נתניהו משמאל, אלא לתקוף את נתניהו מימין. כלומר, במקביל למערכת רצח האופי לנתניהו בקרב הבוחרים בשמאל ובמרכז, יש גם מערכה שנועדה לגרוע מכוחו של המחנה הלאומי באמצעות רצח אופי "רך" יותר בקרב הבוחרים בימין.
ועכשיו בוא ספר לנו, אבנר, איך פייגלין שלך יציל אותנו מכל הנזקים הנוראים שנתניהו גורם לנו כבר עשרים שנה.
הגיע הזמן שהתאגיד יבדוק כמה מיני רבים מהפרשנים הכתבים והמגישים הם אנשי שמאל מובהקים (למעט עמית סגל) הלוחם היחיד מול הגוליתים שעושה שירות נאמן לימין ומעמיד במקומם את שונאי ישראל כגון עודה ויאיר גולן. הכתבים וכל שאר עובדי המערכת הם הם אלו שיפתרו את העם הם אלו שמנצלים את המדיה למטרה אחת מכוונת להחזיר את הימין לתקופת המעברות.הגיע הזמן שהעם יגיד את דברו
"וְהַבּוֹר רֵיק אֵין בּוֹ מָיִם" ,אבל אמנון ועודד יש בו
חברי הכנסת מותר להם לגדף בגסות אבל איש תיקשורת כבר עושים עלהום למרות בשה נאמר זה נכון כי עובדה אן סכוי לנתניהו להיות ראש ממשלה
פרשנים מעולים רק הציבור ניראה לי הליכודניקים מפרשים לא נכון מעווטים את המירות חבל מאוד נתניהו רוצה תיקשורת ימינית לכן יש ניגדו כתב אישום
אין לי שום בעיה לכנות את זו המתנשאים הללו צמד"העוגיה השרופה" אם האיש הזה מרשה לעצמו לפלוט 5ת דבריו ללא סינון ובלי שום התייחסות מנומסת לצד השני ,אמנון אברמוביץ ראוי לכינוי"השרוף"