"קשה מאוד לראות פתרון למשבר בלבנון בעתיד הקרוב"

ד"ר ז'ק נריה מביע פסימיות לאור התרחבות המחאה בלבנון: "המדינה נמצאת על סף תהום כלכלי אך ספק אם ניתן ליישם את הרפורמות שהציעה הממשלה"

"מדינה כושלת מבחינה פוליטית". מפגינים בלבנון | Shahen books


האם לבנון שוב עומדת בפני משבר עמוק וכיצד גל המחאה ההמונית שפרץ שם בשבועות האחרונים עשוי להשפיע על האזור? ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומומחה לענייני לבנון, מספר בשיחה עם 'מידה' על ההתפתחויות האחרונות אצל שכנתנו מצפון. לדבריו, גל האביב הערבי לא פסח על לבנון, כאשר למעשה מ-2011 ועד היום היו שישה גלי מחאה גדולים, כולם על בסיס חברתי ופוליטי. "כך למשל היו ההפגנות הקשות של גמלאי הצבא שכעסו על קיצוץ הפנסיות, והיו גם הפגנות ממושכות של המורים על רמת השכר. לפני כארבע שנים ראינו הפגנות ענק נגד בעיות התברואה בביירות כאשר הררי זבל הציפו את הרחובות"

ד"ר ז'ק נריה | המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

הוא מסביר כי גם המחאה הנוכחית צמחה בעקבות שורת רפורמות שממשלת לבנון התכוונה להעביר על מנת לקבל סיוע בינלאומי בסך 11 מיליארד דולר, והן כללו למשל העלאת מחיר החשמל ומס ערך מוסף: "הקש ששבר את גב הגמל הייתה החלטתו של שר התקשורת להטיל מס בסך עשרים סנט ליום על כל מי שמשתמש באפליקציית הווטסאפ בטלפון הנייד. יש כאן מצב אבסורדי בו המפגינים מוחים למעשה נגד הצעדים שבאו לתקן את המצב הכלכלי הקשה".

לדברי ד"ר נריה, כלכלת לבנון נמצאת במצב חמור ביותר וזקוקה באופן מיידי לסיוע זר על מנד לשרוד. "מבחינה כלכלית המדינה נמצאת על סף תהום", הוא אומר ומוסיף: "מי שמחזיק כיום את הכלכלה הלבנונית הם הלבנונים שנמצאים מחוץ למדינה ומעבירים כספים למשפחות שלהם. בעשורים האחרונים יותר ממיליון איש עזבו את לבנון והתיישבו במדינות המפרץ ובמדינות ערביות אחרות. מנגד, היום נמצאים בלבנון כשני מיליון פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה שמכבידים עוד יותר על הכלכלה המקומיות. הסורים לא רוצים לקבל אותם בחזרה, ולבנון לא מצליחה לקלוט אותם. יכול להיות שייווצר מצב שלאנשים לא תהיה ברירה ונראה עוד גלי הגירה החוצה מלבנון".

מה מייחד את המחאה הזו מכל קודמותיה?

"נראה שהפעם בניגוד לפעמים קודמות ההפגנות מקיפות כל שכבות האוכלוסייה ונערכות בערים בכל רחבי המדינה. חידוש נוסף הוא שהמחאה מכוונת כלפי ראשי כל העדות במדינה, והיא מופנית גם כלפי ארגונים כמו חיזבאללה ו'אמל' וכמובן נגד העומדים בראשם".

מה הן בעצם הדרישות של המוחים?

"המחאה מתמקדת בעיקר בדרישה לשינוי שיטת המשטר בלבנון, שינוי שהם מקווים שיוביל לתחילה של תהליך ריפוי. המפגינים מדברים הרבה על השחיתות בקרב שרים בממשלה ובכירים אחרים, כאשר כל מי שיש לו גישה לכספים ציבוריים מצליח להתעשר על חשבון העם. לכן הדרישה היא להחליף את הממשלה הזו המבוססת על חלוקה עדתית, ולמנות במקומה ממשלת טכנוקרטים. הבעיה היא שאף אחד מראשי העדות לא יסכים כמובן לוותר על הנכסים הפוליטיים והכספיים שלו, לכן קשה לי לראות פתרון מהותי למשבר בעתיד הקרוב".

קרקע בוערת

בעקבות התפשטות המחאה והעלייה בעוצמתה, הממשלה הציגה תכנית לקיצוץ במשכורות במגזר הציבורי ועוד קיצוצים בתקציב, אך לפי נריה אלה נראים כרגע כמו יעדים קשים מאוד להשגה. "אחת ההצעות למשל היא להפוך את תחנות כוח הפועלות על מזוט לתחנות של גז טבעי, אבל אני בספק גדול אם דבר כזה אפשרי בכלל בנסיבות הקיימות במדינה". לדבריו, נציגי המפגינים מסרבים לקבל את תוכניות הממשלה והוא משער כי אם המחאה תמשך בהיקפה הנוכחי "יתכן כי נראה דגם דומה למחאה באלג'יריה שנמשכה חודשים ארוכים והביאה להעמדה למשפט של חשודים רבים בשחיתות, התפטרות הממשלה ומעבר למשטר חירום".

כיצד ארגון החיזבאללה מתמודד עם המצב?

"אם באמת נגיע בסופו של דבר למצב של קיום בחירות חדשות בלבנון, הרי שזה מצב שבו החיזבאללה יהיה מאוד מעורב. בארגון עבדו קשה מאוד כדי להקים את הממשלה הנוכחית והוא למעשה שולט בה ובמדינה כולה. לכן חסן נסראללה יצא בתקיפות נגד כל הקריאות להתפטרות הממשלה. בשבוע האחרון ראינו שהוא קיבל כנראה גם כמה עצות מאיראן בעניין, כאשר שלח את פעילי הארגון עם הוראה להכות מפגינים בניסיון לשבור את המחאה. בסופו של דבר, אף צבא או ארגון לא יכול לעמוד מול גל עצום של מיליוני מפגינים ברחובות, וצריך לזכור שיש גם הרבה מאנשי חיזבאללה ותומכיו שסובלים בעצמם מהמצב הכלכלי".

מדוע מדינה קטנה יחסית כמו לבנון סובלת משנים ארוכות של חוסר יציבות?

"אם נביט מבחינה היסטורית נראה שעד שנת 1920 השטח המנהלי שהוכר כלבנון היה בעצם אזור מצומצם יחסית של ההר יחד עם חלק מביירות, שבו חייו כמעט אך ורק נוצרים. באותה שנה הצרפתים החליטו להרחיב את גבולות המדינה והוסיפו לה שטחים בצפון ובדרום ששינו לחלוטין את המאזן הדמוגרפי. כיום הקבוצה העדתית הגדולה ביותר במדינה הם השיעים ואחריהם הסונים, אך צורת המשטר עדיין מנציחה את העליונות הנוצרית שכבר לא קיימת בפועל. הפרלמנט תמיד מחולק לפי בסיס עדתי שמעניק רוב גדול יותר לנוצרים מאשר חלקם באוכלוסייה, והאפליה הזו בייצוג היא למעשה המקור לכל הצרות של לבנון".

מה הן התגובות בעולם הערבי למצב בלבנון?

"רבים בעולם הערבי מסתכלים על לבנון בצער רב. הם עוד זוכרים את ימי הזוהר והשגשוג של המדינה לפני פרוץ מלחמת האזרחים בשנות השבעים, ובמקום זאת רואים היום מדינה כושלת מבחינה פוליטית וכלכלית שנשלטת למעשה על ידי ארגון טרור. מי שבמיוחד לא שבעי רצון מהמצב הם משקיעים ערביים שהשקיעו כסף רב בבנקים בלבנון, ואם המחאה תמשך ותחריף היא עלולה להביא למשיכת הכספים האלה, מה שרק יעמיק את המשבר".

כיצד המצב הנוכחי משפיע על ישראל?

"לישראל אין יותר מדי מה לעשות לגבי המצב בלבנון. נכווינו בעבר מהתערבות בבוץ הלבנוני, וגם האירועים שמתרחשים שם כרגע הם מעבר לשליטה שלנו ולכן מה שנשאר זה להמתין להתפתחויות. לפחות מהבחינה הצבאית, אני סבור שכל עוד הלבנונים מתעסקים בעצמם יש להם פחות זמן להתעסק בישראל. למעשה, אחת הטענות העיקריות נגד חיזבאללה הייתה שהוא משתמש בכספי ציבור כדי למממן את המלחמה בישראל, לכן אני חושב שכל עוד הקרקע בוערת בלבנון עצמה אז לא נראה הסלמה ביטחונית בגבול הצפון".

רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

6 תגובות למאמר

  1. הצרות של השכנים שלנו אלו הברכות שלנו. שיגססו כלכלית וילחמו אחד בשני לעד.
    ישראל צריכה לשבת בצד בלי להתערב רק ליהנות מהמצב בלי גינויים והטפות מוסר מהאנטישמים באירופה.

    1. ישראל צריכה להתערב דרך גורמים זרים כמו 'הקרן החדשה ללבנון' וכך לגרום יותר כאוס במדינה הזאת. לא הכל זו התערבות צבאית והתבוססות בבוץ לבנוני. ניתן גם להשפיע ולהרוס בדרכים הרבה יותר יצירתיות. בע"ה ניזכה לראות את מפלתה של לבנון אמן ואמן

    2. רעיון נחמד "הקרן החדשה ללבנון". למרבה המזל לא ממש צריך אותו. הם יהרסו את עצמם במו ידיהם גם בלי עזרתנו האדיבה.

  2. מעניין שדוקטור הנכבד איננו מתיחס כלל לשני אלמנטים עיקריים.
    האחד סעודיה שתמכה כל השנים בלבנון הפסיקה את הסעיוע בגלל החיזבללה השיעית. שנית. ארה"ב הטילה עיצומים על לבנון מאותה סיבה.
    כך שהגורם הראשי למה שקורה היום בלבנון הוא החיזבללה.

  3. "ניתן גם להשפיע ולהרוס בדרכים הרבה יותר יצירתיות". אילו מן תגובות. קצת אנושיות לא תזיק.