התאחדות התעשיינים רוצה שתשלמו יותר על בגדים

ההצעה להשיב את המכסים על ייבוא טקסטיל כדי להגן על החברות המקומיות תגרום לעלייה חדה במחירים ותפגע בפריון המשק

צילום אילוסטרציה | Alterfines


אם גם אתם נהנים בשנים האחרונות מקניית בגדים ומוצרי טקסטיל במחיר זול ובאיכות גבוהה מרשתות בינלאומיות, כדאי שתתחילו להפנים שבקרוב החגיגה עומדת להיגמר. בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכספים של הכנסת, דרשו נציגי התאחדות התעשיינים להשיב על כנם את המכסים על ייבוא מוצרי טקסטיל, שנמצאו בירידה מתמדת בשנים האחרונות. תוקף הורדת המס האחרונה אמור לפוג בינואר 2020, ובהתאחדות דורשים שלא לחדש את הוראת השעה ולהרים שוב את חומת המכס.

נציג התעשיינים בדיון שמואל דונרשטיין טען כי תעשיית הטקסטיל “מעסיקה 10,000 עובדים ועתה היא על סף הכחדה מול האיום של יבוא מוצרים באיכות נמוכה ובמחירי היצף. זהו איום קיומי, לא ייתכן שנהיה במצב של מאבק בלתי נגמר”. גם אם נניח שהטענה לגבי איכות המוצרי הנמוכה היא נכונה, מי שם את שמואל דונרשטיין לקבוע עבור הצרכנים את רבת האיכות הרצויה להם? גם הטענה לפיה המוצרים המיובאים נמכרים במחירי היצף תמוהה. האם רשת ‘עלי-אקספרס’ מוכרת את מוצריה במחירי הפסד רק כדי לגרום נזק לחברות הביגוד הקטנות בישראל? האמת הפשוטה שאותה דונרשטיין וחבריו מבקשים להסתיר היא שהרשתות הבינלאומיות מסוגלות לייצר ביתר יעילות בהשוואה לאלו המקומיות, מה שמתבטא במחירים נמוכים יותר.

אלא שזה לא נגמר כאן. “מדובר בתעשיינים לתפארת”, טען דונרשטיין, “שיודעים לעשות ולהיות רווחיים. אבל אי אפשר להעמיד אותם כל הזמן במלחמה מול כל החזיתות. ברגע שתהיה כתף אוהדת של הממשלה לתעשייה, היא תצמח ותהפוך לפורצת דרך בתחומה”. אך למה הכוונה ב”כתף אוהדת של הממשלה”? כמובן, להטלת מכסים לטובת הגנה על היצרנים המקומיים ועל חשבון הציבור הרחב שייאלץ לשלם יותר על מגוון נמוך יותר. אם אכן מדובר בתעשיינים לתפארת”, יתכבדו נא ויתחרו בתנאים הוגנים במוצרים האחרים שיש לשוק להציע. אם אכן יצליחו להיות רווחיים מה טוב, ואם לא – יתייעלו או ייסגרו, רק אל תשאירו לנו את החשבון.

בזבוז וחוסר יעילות

יתרונותיו של הסחר הבינלאומי מגובים באינספור מחקרים. כלכלנים הראו למשל כיצד סחר חופשי יותר עם סין היה מייצר רווחים של מאות מיליארדי דולרים עבור הצרכנים האמריקאים. בהקשר המקומי, על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פתיחת השוק לתחרות הוזילה את מחירי הטקסטיל בשיעור משמעותי של 28 אחוזים בשנים 2000-2017, נתון מרשים עוד יותר כאשר משווים אותו למדד המחירים לצרכן שעלה באותה תקופה ב-31%. אבל הרווח הישיר לצרכנים הוא רק היתרון הראשוני של סחר בינלאומי חופשי, והשפעתו על המשק עמוקה ומשמעותית בהרבה. בספרו ‘עושר העמים’ כתב אדם סמית:

אם מדינה זרה יכולה לספק לנו סחורה במחיר נמוך מזה שנשלם אם נייצרה בארצנו, מוטב לקנות אותה ממנה, ולהעסיק חלק מעובדי התעשייה שלנו בייצור מסוג שבו לנו יש יתרון. מכלול התעשייה במדינה, הנמצא תמיד בפרופורציה להון המפעיל אותו, לא יצטמצם כך… אך יתור תמיד אחר דרכי השימוש עם היתרון היחסי הגדול ביותר”

כבר לפני יותר ממאתיים שנה סמית הבין כי להטלת מכסים והגבלות על סחר בינלאומי חופשי יש השפעה רעה ומעוותת על התפוקה של המשק כולו. במקום שמשאבי הייצור (זמן, כוח אדם, מכשירים, הון) יופנו לתחומים וענפים בהם למשק יש יתרון ביחס מדינות אחרות, הם נשארים מושקעים במקומות בהם לא נוצר ערך מוסף וגורמים לבזבוז וחוסר יעילות שתוקעים את הכלכלה כולה. אם בתעשיית הטקסטיל אין ליצרניות הישראליות יתרון על פני המתחרות העולמיות והן אינן מסוגלות להישאר רווחיות בתנאי תחרות חופשית, הרי שכדאי להפנות את המשאבים לענפים בהם למשק הישראלי יש יתרון.

מקור: מכון טאוב

על פי אותו מחקר של מרכז המידע של הכנסת ניתן לראות שההשלכה של פתיחת ענף כלשהו במשק לייבוא ותחרות היא שמהלך זה גורם להתייעלות הענף כאשר “הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על יכולתן של תעשיות שונות לצמצם פערי פריון הוא רמת החשיפה של הענף לייבוא מתחרה”. מחקר שנערך מטעם מכון טאוב מראה כיצד במקביל לפתיחת שוק הטקסטיל לתחרות חלה עליה משמעותית ביותר בפריון העבודה בענף, מה שמצמצם באופן משמעותי את פער הפריון בין ישראל לבין ממוצע מדינות ה-OECD.

כמובן שבעיני התעשיינים זה לא ימצא חן. להתייעל זה כואב, והרבה יותר פשוט להפעיל לחץ למניעת תחרות כדי לשמור על רמת מחירים גבוהה. זכותם של התעשיינים למחות, אבל חובתם של חברי הכנסת להעמיד את האינטרס של הציבור הרחב ושל המשק בכללותו לפני זה של קבוצת לחץ מצומצמת אך משפיעה. למען האמת, גם דרישותיהם של התעשיינים נצפו כבר מראש על ידי אדם סמית:

רק לעתים רחוקות יקרה שבני אדם בעלי משלח יד משותף הנועדים יחדיו לא יסיימו את התוועדותם בקנוניה נגד הציבור או בתחבולה כלשהי להעלאת מחירים”


 

רכשו עכשיו מנוי ל’מידה’ ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת ‘השילוח’ לשנה מתנה!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

12 תגובות למאמר

  1. קשה לי להאמין שתעשיית הטקסטיל בארץ מעסיקה 10000 עובדים, לאחר שרוב מפעלי הטקסטיל העבירו את פסי היצור לירדן, מצריים, והמזרח הרחוק. ברוב המקרים רק השם נותר ישראלי, ואולי גם הבעלות (קשה לדעת מי השתלט על מה בכלכלה הגלובלית; וקשה לדעת מי מהבעלים הישראליים בכלל מתגורר בארץ).
    יכול להיות מצב שבו מפעל “אבג תוצרת הארץ” שאינו מייצר כלל בארץ, דורש הטלת מכסים כדי למכור את סחורתו הכאילו-ישראלית בארץ, במחירים שטובים רק לבעלים החי בחו”ל, ולא לאף ישראלי אחר.

  2. אין בארץ יצרני טקסטיל מדובר במתווכים שרוכשים בזול בסין ומוכרים ביוקר בישראל.

  3. יש בארץ יצור טקסטיל מסוגים מיוחדים, למשל אפודי מגן, חזיות, דוגמאות למעצבים, חליפות מתאמות אישית, וכו’, הייצור ההמוני הוא זה שנפסק.

  4. לא מכיר את ענף הטקסטיל מקרוב, וייתכן שהוא ראוי למכסי מגן וייתכן שלא.
    הדוגמא הטובה ביותר לחסרונות הסחר החופשי הוא ההתמוטטות הכמעט מוחלטת של ענפי הייצור בארה”ב לטובת סין (שטראמפ מנסה להחזיר לאחור) שגררה אחריה ירידה חדה בעושר של מעמד הביניים. כך שהשכר הריאלי בארה”ב נתקע אי שם בשנות ה70′. וכמו כן מוטטה אזורים רבים בארה”ב שהסתמכו על תעשיות מסורתיות. הירידה במחירים של ‘צעצועי הפלסטיק הסיני’ ממש לא כיפרה על הירידה באיכות חיים בארה”ב.
    אדם סמית כתב נגד מרקנתליזם קיצוני שהיה נפוץ בזמנו. אילו היה חי היום קרוב לוודאי שהיה יוצא נגד גלובליזם קיצוני ובלתי מבוקר באותה מידה.

    אירופה מזמן נוהגת מכסי מגן בלתי עבירים עבור החלקאות שלה, וארה”ב גם נעה לכיוון של מכסי מגן (כמו עם הברזל והאלומיניום של טראמפ).
    העולם עובר לסחר חופשי בתוך בלוקים על מדינתיים והגנה על תעשיות במידה מוגבלת. ישראל תעשה נכון אם תנהג כך גם!

    1. לא מכיר את ענף הטקסטיל מקרוב, יתכן שהוא ראוי לגנוב כספי מסים וייתכן שלא.
      הדוגמא הטובה ביותר ליתרונות הסחר החופשי הוא הייצור בסין של מוצרים לארה״ב (שטאמפ מנסה להחזיר לאחור), שגרר ירידה חדה במחירי מוצרים רבים, ובכך כמובן עזר למעמד הביניים.

      אירופה מזמן נוהגת מכסי מגן בלתי עבירים עבור החלקאות שלה, וארה”ב גם נעה לכיוון של מכסי מגן (כמו עם הברזל והאלומיניום של טראמפ).
      העולם עובר לסחר חופשי בתוך בלוקים על מדינתיים והגנה על תעשיות במידה מוגבלת.
      ישראל תנהג נכון אם לא תצטר לאופנה טיפשית זו, אלא תלמד מטעויותיהם.

      מה אדם סמית היה אומר, או איזו מדיניות טיפשית מנהיגים במדינה זו או אחרת (אולי נממש מדיניות מגרמניה הנאורה מלפני 75 שנה?) אינם אלטרנטיבה לאמת ולעובדות.

      ״ישראל תעשה נכון אם תנהג כך גם!״ לאיזה בלוק-על-מדינתי כדאי לנו להצטרף?

    2. התגובה המלגלגת שלך לא רצינית ודי טיפשית.
      “יתכן שהוא ראוי לגנוב כספי מסים וייתכן שלא” היכן דובר על מסים, אתה מבין בכלל על מה מדובר או שאתה מדקלם ססמאות כמו תוכי.
      “אלטרנטיבה לאמת ולעובדות.” ניתן להניח שאתה בטוח שרק לך שמורות האמת והעובדות.
      “אולי נממש מדיניות מגרמניה הנאורה מלפני 75 שנה?” הגעת לשיא חדש במימוש חוק גודווין

  5. מר איזנשטיין הנכבד!
    דונרשטיין וחבריו לא רוצים עלייה במחיר! ודונרשטיין וחבריו בקשו רק לשבת עם האוצר ולהראות להם שאסור לשפוך את התינוק עם המיים! יש בארץ גם תעשייה מצליחה כמו הבד הלא ארוג ויש בארץ 8,700 עובדים ועובדות שאם נחבר אותם למעצביים הצעירים והמוכשרים שיש לנו בארץ ( במקום מר אייזן שהם יסעו לניו יורק) אז להרבה אנשים בפריפרייה ולהרבה משפחות בארץ שאתה כנראה לא אחד מהם , יהיה גם מספיק אוכל וקצת יותר לתת חינוך ובריאות
    לעולם לא חשבתי שישראל צריכה לייצר מוצרים עם ערך נמוך וללא כל יתרון . נהפוך הוא
    ולבסוף! מה יש אם אנחנו כישראלים נשמור על תוצרת כחול לבן ועל 600 אלף מקומות עבודה ישירים שיש להם פרנסה בכבוד!

    1. מר דורנשטיין- תוכל לפרט מהם המפעלים שעדיין מייצרים טקסטיל בארץ, וכמה אנשים עובדים בהם בייצור ממש (לא באדמיניסטרציה או מכירות או כל מה שלא קשור באופן אינהרנטי לייצור טקסטיל)? תודה.

  6. סין ולא רק מוכרים בהיצף במקומות שבהם יש להם תחרות מקומית כדי להשתלת על השוק. מצד שני במדינה כמו שלנו התערבות ממשלתית כדי לצמצם לתחומים מוצדקים ביותר: שמירה על הקרקע, טכנולוגיות דו שימושיות וביטחוניות וזהו.

  7. זה אכן נכון, ואני באמת מסכים עם פתיחת השווקים והסרת הרגולציות.
    אבל הבעיה היא שאין אפילו תחרות הוגנת של הסינים עם התעשיה המקומית, כי עד 75$ יש פטור ממע”מ. כך שאין לי, כצרכן, שום סיבה לקנות חולצה ב-15-17% יותר ממחיר שלה בחו”ל…

    כך שאם אנחנו רוצים ליצור לפחות שיוויון – צריך להוריד את המע”מ בארץ עד לסכום של 75$ או לגבות מע”מ על כל קניה מחו”ל…

  8. הבעייה הכי גדולה עם סין זה חוסר הגינות בסיסי. הממשלה שם מסבסדת ושולטת על הכל ויש גם משהוא עם עלויות מישלוח שרץ ברשת הסחר שם לא כל כך חופשי. בטווח ארור זה לא יעבוד להם.

  9. אין תעשיית טקסטיל בארץ יש יבואנים קמצנים שמיבאים זבל ורוצים למכור אותו פי מאה מאתיים לא להאמין להם ולא להיכנע ללחצים!