מעזה ועד סוריה: אתגרי הביטחון הדחופים של הממשלה הבאה

כל ממשלה ישראלית שתקום בזמן בקרוב תעמוד בפני כמה אתגרים ביטחוניים דחופים, שמגיעים מכמה זירות בו זמנית. כל ראש וממשלה וקבינט ביטחוני שיוקם יצטרך לקבל החלטות קריטיות בטווח הזמן המיידי לגבי אותם אתגרים. המעמד העדין של המצב הביטחוני הנוכחי סוכם היטב בהצהרה קצרה אך ממצה של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שניתנה ב-23 באוקטובר. על פי כוכבי, הן הזירה הצפונית והן הזירה הדרומית נמצאות במצב מתוח, אשר "עשוי להתדרדר לסכסוך למרות העובדה שאויבנו לא מעוניינים במלחמה", ולכן צה"ל "הוציא לפועל תכנית הכנות מואצת".

כוכבי זיהה במיוחד את הזירה הצפונית כאתגר הביטחוני העליון של ישראל, אתגר שמתבטא בשני אופנים. הראשון הוא התקפה מצד הציר המובל בידי איראן מתוך שטח סוריה; השני הוא תכנית משותפת לאיראן וחיזבאללה להסב את הטילים שבידי ארגון הטרור בלבנון למדויקים יותר, ולכוון אותם למטרות רגישות מבחינה אסטרטגית לישראל. "איראן מובילה את שני המאמצים האלה תוך שימוש בשטחי המדינות (סוריה ולבנון) בהם הריבונות מוגבלת", הזהיר.

במהלך החודשים האחרונים, הממסד הצבאי בישראל בחן מספר הולך וגובר של איומים מצד איראן בכל רחבי המזרח התיכון, ובעיקר בסוריה. ניסיונות ההתקפה עלו הן מבחינה איכותיות והן מבחינה כמותית, כאשר כוח 'אל קודס' האיראני בפיקודו של קאסם סולימני העלה הילוך במאמציו לארגן ולהוציא אותן לפועל, בעוד צה"ל נמצא בכוננות גבוהה בחזית הסורית.

כאמור, הממשלה הבאה בירושלים תצטרך לקבל החלטות קשות על עתידה של המערכה שבין המערכות – הקמפיין הצבאי והמודיעיני החשאי המתמשך במטרה לשבש את ההתבססות האיראנית בסוריה. המערכה שבין המערכות הייתה מוצלחת מאוד עד כה בהשגת מטרתה, ומבלי להפריע באופן משמעותי לחיי היום-יום בעורף הישראלי, ומתו אפשרות לאיראן לבנות מכונת מלחמה בסוריה כפי שעשתה כבר בלבנון היא אינה אפשרות שישראל יכולה לחיות עמה בשלום.

מן הצד האיראני, בטהרן נחושים לנקום את ההשפלה שחוו בעקבות התקפות המנע של חיל האוויר, מה שעלול להוביל להסלמה כוללת בסבירות גבוהה יותר מאי-פעם. לישראל אסור לאפשר לאיראנים את המחשבה שמצד אחד הם חופשיים לבנות בסיסי טרור בשטח סוריה, ומצד שני ישראל חייבת להיענש כאשר היא מסכלת את האיומים האלה. סימן שאלה נוסף שצריך להילקח בחשבון עבור כל ממשלה עתידית הוא התפקיד האפשרי של רוסיה בכל הסלמה מול הציר האיראני בסוריה. הנוכחות הצבאית של רוסיה בסוריה הפכה למעשה את מוסקבה לשכנה של ישראל, עם כל ההשלכות הנלוות.

בינתיים, כחלק ממאבקה מול ממשל טראמפ ובתגובה לסנקציות האמריקניות, איראן מפעילה בהדרגה את תכנית הגרעין מחדש. הממשלה הישראלית הבאה תצטרך להעריך את מידת  הנכונות האיראנית לנקוט בפעולה צבאית בתסריט בו טהרן נמצאת במצב קרוב לפצצה, ולהחליט מה יהיה הקו האדום מבחינתה במצב כזה. לאור מגמת הבדלנות הגוברת בוושינגטון, ישראל חייבת להיות מוכנה לאפשרות בה תמצא את עצמה לבדה בעימות צבאי מול איראן ושליחיה, כולל מצב בו היא לבדה תאלץ לתקוף את מתקני הגרעין באיראן ובמקביל להתמודד במלחמה מול ארגוני הטרור בעזה ובלבנון.

העתיד של עזה

רצועת עזה היא כיום הזירה הפחות יציבה בסביבה. ארגון החמאס מנסה כרגע למנוע הסלמה ולמצות את השיחות עם מצרים והקהילה הבינלאומית במטרה להימנע ממשבר כלכלי חמור ברצועה. אם מאמצים אלו יכשלו, חמאס עשוי לפנות שוב להסלמה כדי למנוע מרד מבפנים. ארגון הג'יהאד האסלאמי שנתמך בידי איראן מאתגר כל העת את שליטתו של חמאס בעזה, ומנסה ליזום הסלמה מול ישראל כחלק מהתחרות על עוצמה ויוקרה, כאשר בינתיים הוא חופשי מעול השלטון שמגביל את חמאס ומהאחריות לחייהם של תושבי הרצועה.

הממשלה הישראלית הבאה תצטרך למצוא נוסחה שקובעת עד כמה היא מוכנה לסייע לעזה מבחינה כלכלית כדי למנוע הסלמה, אך מבלי לאפשר לארגוני הטרור לבנות את כוחם בחופשיות. אם מהלך זה יכשל, הנוסחה תצטרך להביא בחשבון גם אפשרות של מבצע ישראלי בעזה בתגובה להסלמה.

אל כמה עשרות אלפי מחבלי חמאס והג'יהאד, ומול ארסנל מוערך של כ-20 אלף רקטות שונות המכוונות לעריה, ממשלת ישראל תצטרך להגדיר במהירות את המטרות של מבצע כזה: האם המטרה היא לפגוע בחמאס אך להשאיר אותו בשלטון, או מיטוט שלטונו לחלוטין? התסריט האחרון יעלה את האפשרות של השתלטות כנופיות ג'יהאד חמושות על הרצועה, או לחלופין כיבוש ישראלי קבוע של השטח הצפוף, החלת שלטון צבאי והתבוססות ארוכה ומתישה בביצה העזתית.

מצב נפיץ

הזירה הפלסטינית השנייה ביהודה ושומרון נמצאת גם היא במצב נפיץ, למרות שבה יש לישראל השפעה ונוכחות גדולה יותר בשטח. נוכחות זו מאפשרת קיום של רשת מודיעין צפופה וביצוע של מעצרים נגד פעילי טרור כמעט מדי לילה. הסדרי הביטחון הקיימים מול הרש"פ, גם אם רעועים לעתים, בסך הכל הוכיחו את עצמם כחיוביים עבור שני הצדדים.

המדיניות הביטחונית של "קיצוץ הדשא" ביהודה ושומרון, בה ישראל פועלת נגד איומים נקודתיים מבלי להפריע את חייהם של שאר הפלסטינים ויחד עם עידוד הזדמנויות כלכליות, מצליחה נכון לרגע זה לשמור על הזירה בשקט יחסי. אך למרות כל זאת, העתיד של יהודה ושומרון טומן בחובו סוגייה פוליטית וביטחונית טעונה, שגם מולה תצטרך ממשלת ישראל הבאה להתמודד, ותצטרך בין השאר להחליט האם הסטטוס-קוו הנוכחי הוא בר-קיימא במיוחד לאחר שיו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ירד בשלב כלשהו מהבמה.

ובינתיים, בזירה המקומית, ממשלת ישראל תצטרך לאשר תקציב עבור התכנית הרב-שנתית החדשה של צה"ל, שתהיה הכרחית עובר בניה מחדש של הצבא והכנתו לשדות הקרב העתידיים. ניווט של המתח בין משרדי האוצר והביטחון והסכמה על תקציב ביטחון שייתן מענה לצרכים ההולכים וגדלים, יהיה אתגר משמעותי נוסף בו תצטרך הממשלה העתידית לטפל.

יעקב לאפין הוא כתב ואנליסט לעניינים אסטרטגיים וצבאיים במזרח התיכון. הטור התפרסם במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.

רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!