כדי לא להמשיך ולדחוק את החברה החרדית לריאקציה במקום לשיפור, המפגש בין החברות צריך להתנהל בשיח בו שני הצדדים מוסרים וקולטים רעיונות וערכים
אחת התופעות הבולטות בפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות היא התרחבות הוויכוחים סביב מקומה של הדת בחברה. אמנם, ויכוחים בענייני דת ומדינה תפסו תמיד מקום בשיח הפוליטי, אולם נדמה כי לאחרונה הם התפשטו כמעט לכל רובד בחברה הישראלית, ובראשם הסוגייה המגדרית באירועים ציבוריים שעלתה שוב לכותרות השבוע עם הסערה סביב ערב ההתרמה לעמותת 'עזרא למרפא' של הרב פירר.
ניתן להצביע על מספר גורמים לתופעה, אך דווקא אחד הבולטים שבהם מקבל תשומת לב מעטה: השתלבותו ההדרגתית של הציבור החרדי בחברה הישראלית. לפני מספר עשורים קשה היה לדמיין ויכוחים ציבוריים כאלה, פשוט מכיוון שאירועים המוניים המערבים חילונים וחרדים יחדיו לא היו עניין שבשגרה. תובנה זו מודגשת עוד יותר בוויכוחים על שיעורים בהפרדה בין גברים לנשים חרדים במוסדות אקדמיים – ויכוחים שאולי זוכים להד תקשורתי קטן יותר, אולם הם גורליים לעתיד החברה הישראלית לא פחות. והמגמה לא נעצרת שם: יותר ויותר צעירים חרדים מתגייסים לצה"ל, וגם שם בעיקר ליחידות מופרדות, ושיעור התעסוקה בחברה החרדית איננו כה רחוק משיעור התעסוקה בכלל החברה הישראלית.
לכאורה, ניתן היה לצפות שדווקא השתלבות זו תעודד יחס חיובי ונינוח יותר כלפי החרדים. אחרי הכל, העובדה היא שחלקים משמעותיים בחברה החרדית נענים לדרישות שהציבה בפניהם מאז ומתמיד החברה החילונית: לצאת לעבוד, להתגייס לצה"ל, לרכוש השכלה ולהפסיק את ההתבדלות משאר החברה. אין ספק כי לא-חרדים רבים מבינים היטב את משמעותו של התהליך ורואים אותו באור חיובי, אך למרות זאת התמונה העולה מכלי התקשורת היא של מתיחות ועוינות גוברת.
הסיבה לכך טמונה בעובדה שכמו בכל תהליך היסטורי אחר, גם כאן ישנם רבים המתנגדים לו ונאבקים בתוקף לעצרו. סוג אחד של מתנגדים מגיע מתוך החברה החרדית עצמה, מהאגף הקיצוני יותר שלה הרואה בעצם הגיוס לצה"ל שמד, ואת ההתקרבות לשאר החברה הישראלית כנטישת החרדיות. סוג אחר של מתנגדים מגיע דווקא מהאגף הקיצוני של החברה החילונית: אלו זורעים פחד מפני "השתלטות" דתית, "הדתה" ו"הדרת נשים", פחד שלרוב מבוסס על הכללות גסות וכשלון בהבנת הגוונים השונים של החברה הדתית. אף על פי שלא יאמרו זאת במפורש, פעולות אנשי האגף הזה מערימות מכשולים על השתלבות, כמו למשל האיומים בסנקציות כלכליות או פליליות כלפי חרדים שאינם מתגייסים לצה"ל, שמחזקים את הגורמים הקיצוניים בחברה החרדית ו"מוכיחים" כי חששם מפני כפייה מוצדק.
אך האם מאבקים ציבוריים אלו הם תוצר של קוצר ראות בלבד, או שמא ישנם גורמים בחברה החילונית שבאמת ובתמים אינם מעוניינים בהשתלבות חרדית? התשובה לשאלה זו מורכבת, אך ניתן ללמוד אותה דווקא מנושאים פחות מהותיים, כמו סערת מופע ההתרמה של הרב פירר. חלקים באגף הקיצוני בחברה החילונית מעוניינים להפוך את החרדים לחילונים לכל דבר, אך הוא מתנגד וחושש מפני השתלבות הדרגתית שלהם בתור חרדים בחברה הישראלית, במסגרתה ימלאו את הדרישות שהציבה להם החברה החילונית כמו השתלבות בכלכלה, בצבא, בתרבות ובאקדמיה – אך יישארו חרדים באורח חייהם, בערכיהם ובאמונתם. במילים אחרות, חלקים בחברה החילונית תובעים מהחרדים "הכל או כלום".
חושבים אחרת
לתביעה בלתי מתפשרת זו יש שורשים היסטוריים ואינטלקטואליים בתפיסת העולם הפרוגרסיבית הדוגלת בשינויים חברתיים דרמטיים, מהפכניים וטוטאליים. הנחת העבודה הבסיסית שלה רואה בדת שריד מן העבר שדינו להיעלם או להצטמצם לכדי פולקלור חסר השפעה ממשית.
בישראל בפרט מקובל היה לטעון שימיה של החרדיות ספורים, אולם החרדים הוכיחו אחרת כאשר לא נעלמו, ולמעשה התרחבו וממשיכים להתרחב. כישלון התחזיות הוביל לחרדה במחנה הפרוגרסיבי: אם החרדיות היא מרכיב חשוך שעתיד להיעלם גם ככה בתור דור או שניים, הרי הישרדותו ושגשוגו צריכה להיות סיבה לדאגה. נוסיף לכך את העניין המחודש והעמוק שמגלים חילונים רבים במסורת ובתרבות היהודית, ואפשר להבין מהיכן צמחה חרדת ה"הדתה".
בפועל, נדמה כי החברה הישראלית לא הופכת דתית יותר וגם לא חילונית יותר, אלא פשוט מסירה את המחיצות והופכת פלורליסטית יותר, במובן הרחב של המילה: יותר טלפונים סלולריים ואינטרנט בחברה החרדית, ויותר בתי כנסת בקיבוצים; יותר חרדים באקדמיה, ויותר חילונים בשיעורי תורה וגמרא. קשה היום לשרטט גבול ברור בין חילונים לדתיים, כאשר בתווך נמצאים גם המוני מסורתיים, מסורתיים-דתיים, דתיי-רצף ובעלי כיפות שקופות.
התהליך הזה יכול להדאיג רק את אלו הסבורים כי אורח חייהם, אמונותיהם וערכיהם הם מבצר מונוליתי של אמת וצדק וטוהר, ואילו אורח חייהם וערכיהם של אחרים הם כוחות הרשע המוחלט המנסים לפרוץ פנימה. מי שמבין את עולמו באופן כזה, בין אם במודע ובין אם לא, טבעי שיחשוש מפני כל עירוב בין בני האור לבני החושך. כאלו ישנם הן בחברה החרדית והן בחברה החילונית ואין פלא שהם חשים אי-נוחות, חשש ואף כעס לנוכח ההסרה המואצת של המחיצות בין הזרמים. אך חלק ניכר מהישראלים – ובתקווה, רובם – סבורים אחרת. יותר ויותר חרדים וחילונים סבורים שאפשר לחיות קרוב יותר מאי-פעם, להכיר אחד את השני ואולי אף ללמוד אחד מן השני. הם מאמינים שחילוקי הדעות או ערכים אינם מחסום לשיתוף ולקרבה, ושהחברה הישראלית חזקה מספיק על מנת להכיל בשלווה את כל הגוונים הדתיים השונים.
כבוד הדדי
המודל הפרוגרסיבי למפגש החילוני-חרדי מזכיר, ולא במקרה, את מודל "כור ההיתוך" של שנות ה-50 וה-60, אשר שימש לקליטת העולים החדשים (רובם עולי ארצות המזרח) במדינת ישראל הצעירה והיה מאופיין בטוטאליות: העולים לא נתבעו לאמץ רק אלמנטים הכרחיים לחיים משותפים במדינה החדשה כמו השפה העברית, אלא להמיר כליל את תרבותם החל בסגנון הלבוש וכלה במוזיקה. זוהי גם הדרישה הפרוגרסיבית מהחרדים היום: לא רק ללמוד לימודים אקדמיים, אלא גם ללמוד אותם במתכונת הנוגדת את אמונתם; לא רק לצרוך תרבות חילונית, אלא גם לשמוע שירת נשים. חוסר ההיענות לדרישות מוביל במקרה הטוב לחרמות והפגנות זעם תקשורתיות, ובמקרה הרע לתביעה מהמדינה להתערב בכפייה.
נגד המודל הזה יש להציב מודל אחר ושמרני. שוויון בין נשים לגברים הוא ערך שמרני מובהק, שמעטים מאד מבין הישראלים הקוראים לעצמם שמרנים יערערו על חשיבותו. אולם שמרנים גם מכירים בטבע המורכב והכואב של שינויים חברתיים עמוקים, ומבינים כי ניסיון מבחוץ לדחוק את החברה החרדית עלול להוביל לריאקציה ולא לשיפור. יחד עם זאת, בראייה השמרנית ניתן לתחזק אי-הסכמות ערכיות מבלי לגלות ביטויים של בוז ושנאה. ההפך הוא הנכון: שמרנים יכולים וצריכים להציג את ערכיהם השונים מאלה של החברה החרדית, מתוך כבוד הדדי ונכונות להקשבה. המפגש בין החברות לא צריך להתנהל כהטפה פרוגרסיבית אטומה וחד-צדדית, אלא כשיח בו שני הצדדים מוסרים וקולטים רעיונות וערכים.
אני מאמין, בין השאר, כי השינוי החשוב ביותר שהחברה החרדית צריכה לעבור בימנו נוגע ליחסים בין נשים לגברים, אולם דינו להתרחש בהדרגה ולאורך זמן, וישנו גורם אחד בלבד שבידיו הזכות לנהל את המאבק ולקבוע את קצב ואופי השינוי: הנשים הדתיות והחרדיות. הפמיניזם הדתי (ואפילו החרדי) חי ובועט, אך ערכיו וסדרי העדיפויות שלו שונים במובהק מאלה של הפמיניזם החילוני, ואין בכך שום בעיה. ספק רב אם מה שדרוש כרגע לנשים חרדיות הוא מסע צלב בתקשורת החילונית כדי להעלות זמרות חילוניות על במה. נשים אלו מנהלות מאבקים אחרים, שעל רובם הציבור החילוני כלל לא שמע, והם גם לא מעניינים אותו.
הסערה האחרונה, כמו גם סערות רבות שקדמו לה, אינה כה גורלית כשלעצמה, כמו שהיא מהווה עילה קלושה להעמקת השסע והשנאה בין חילונים לחרדים, אשר לקיומו אין כל הצדקה: חילונים, ציונים-דתיים וחרדים הם איברים שונים של אותו גוף, וגוף בריא לא תוקף את עצמו. חילונים אינם צריכים לבטל את ערכיהם ולהתכופף בפני אף אחד, אך הם גם אינם צריכים לדרוש מאחרים לבטל את ערכיהם ולהתכופף: הם צריכים לדבר, לשכנע ולהקשיב ברוחו של הפסוק המוכר מספר משלי – "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם".
רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!
רוצים נורא שאהרון ברק ודרכו ילכו. אני הרבה כותבת מחאתית עליו . השאלה למה להשאיר את הגלות הגמרתית. שניהם כה דומים וגם כה מדורדרים. הם מונעים תיקווה מחסום ביפני הנבואה. היא הנבואה אדמה זו. והם שניהם שולטים עלינו אלפיים שנה ספוגים בגלותיות. כה אדירה בנוכריות בהמון קומוניזם. ארץ ישראל ישרה לא עקומה לא אוהבת מניפולציות ובוודאי לא גלות. היא דורשת את שלה . ארץ ישראל כולה מכונת זמן של בריאה יצירה כבוד האל. אם נלך לתנך וניבחן וננתח את גיבורי התנ. ך הם כה שונים משניהם ממש הפוכים בלוז ונישמת אפנו. העילית היום הכהונה לסוגיה- עילית התנך נבואה. שוכני התנך כולם היו חיילים גיבורים גבורתיים. אידיאליסטים בטרוף ברוח הנבואה שנידבקו בה. היא שורה פה באדמה וחזק. הבינו שחגורת התנך זה נסיעות וקפיצות זמן. אלפיים שנה עשו בנו באמונה שמות. זו לא אמונת אדמה זו . היא אמונת הגלות עברה מטמורפוזה ענקית הישתנתה וגם היתעוותה המון. מה שטוב לגלות אינו טוב בהכרח לפה. זה לשעתו. אדם מאמין צריך לחיות מיגיע כפיו בילבד וגם ללכת לצבא למלא חובתו. המימסדיות הרבנית צריכה להיצטמצם עצומות, לפנות מקום. ןהחלל הזה יתמלא באידיאל אדמה זו היא הנבואה. ליישם אותה בכל תחומי החיים.
יש קורלציה כמעט מלאה בין אלה שעושים שימוש בכלי התעמולה "הדרת נשים" כדי למנוע קיומו של אירוע חסד יהודי לבין אלה שיעשו מעל ומעבר כדי לקיים אירוע "דו-קיום יהודי-ערבי" על טהרת הגברים מהצד הערבי.
הדרת נשים זה לא תעמולה אלא הלכה אומללה.
"הדרת נשים" זה לא הלכה אומללה אלא סיסמת הסתה מבית המדרש הבולשביקי: מעניין למה המסיתים הבולשביקים מאפשרים "הדרת נשים" מצוותי העובדים בפינוי אשפה בעיריות השונות ומקבוצות הכדורגל.
כתבה מעולה, הלוואי שכחברה נקיים חצי מזה..
רק את הדבר החשוב ביותר "שכחת" לכתוב זה שכשהחרדים "מגיעים להשתלב" בחברה החילונית \ הכללית הם דורשים שכולם יישרו קו עם האמונות שלהם וברובן בותרות את מערכת הערכים הליברלית
כרגיל זה עובד רק לכיוון אחד
שום כבוד.
פשוט איזה מישהו (נניח חכם) אמר וזהו "נשים בחוץ". מה ]תאום הרשה לעצמו להדיר נשים משירה?!
פסל גם את דבורה הנביאה.
כל המדרים את הנשים הם המקצינים את הדת וממאיסים אותה על הרבה יהודים מסורתיים.
אולי זו הזדמנות טובה לבקש מהחרדים, ובראשם ארגונים כמו "יד לאחים" ומגוון רבנים שונים, לכבד מעט יותר את היהודים המשיחיים – אתם יודעים, לא לכנות אותם "מיסיונרים גויים חולי נפש כופרים רשעים", לא להכות פעילים ברחוב ולא למנוע מבעלי עסק תעודות כשרות (שלא היו נמנעות מ"אפיקורוסים מתועבים" אגב).
אני לא מתייחס לכל הדתיים, לי עצמי יש כמה וכמה חברים דתיים חובשי כיפות.
המושג "יהודי משיחי" מטעה, מאחר ומדובר בנצרות לכל דבר ועניין. כאשר הגיעה הכת לראשונה לארץ בסוף שנות השישים, החליטו חבריה בחוכמה רבה לקרוא לעצמם בשם זה מאחר וידעו כי שם זה יתקבל בהבנה ובסלחנות מצד הציבור הישראלי, שלו סלידה טבעית והיסטורית מנצרות בכלל וממיסיון בפרט (בחו"ל קראו להם "עברים נוצרים"). היא אינה שונה מן הנצרות האוונגליסטית ובעצם היא מהווה חלק ממנה. החברים בה נקראים "מאמינים" או פשוט נוצרים ורק בארץ הוסב כאמור המושג נוצרים ל"משיחיים".
התיאולוגיה של "היהודים המשיחיים" אינה שונה בהרבה מהתיאולוגיה הנוצרית: הברית החדשה מחליפה את הישנה ולכן שמירת מצוות היהדות מיותרת, קורבנו המכפר של המשיח על הצלב הוא הדרך היחידה להתגבר על החטא האנושי, רק דרך המשיח הצלוב ניתן להגיע לגן עדן, הטבלה בשם האב, הבן ורוח הקודש וכד'. כדי שהמשיח יחזור, על העם היהודי להתנצר. אלא שבארץ מצאו פתרון מתוחכם להתנצרות- הם קוראים לזה "חזרה בתשובה", מושג המבטא את אמונתם שרק דרכם היא "האמת האלוהית". טענתם היא שכיוון שהמשיח הנוצרי היה בעצם יהודי במוצאו אין כל סתירה בין היהדות והנצרות ובעצם מדובר באותו אלוהים ובאותה הדת. כמו כן, הם מנסים להראות שכל הנבואות בתנ"ך הנוגעות למשיח נתקיימו בברית החדשה תוך התעלמות מהעובדה שהברית החדשה אינה אמינה מבחינה היסטורית ואין כל אמת בטענה זו.
הכת הזאת עושה מאמצים אדירים להונות את המצטרפים הטריים בפרט ואת הציבור הישראלי בכלל ולהראות להם שבעצם מדובר בסוג של יהדות ולא בנצרות. לשם כך הם נוקטים בפעולות שונות:
א. מקום המפגש של הכת נקרא "קהילה" ולא כנסייה- למרות שהנוצרים שבכת ממשיכים לקרוא למקום כנסייה.
ב. האסיפה הכללית נעשית בשבת ולא ביום ראשון על מנת לחקות את בית הכנסת. בחו"ל האסיפות נעשות בימי ראשון כיוון ששם אין צורך להונות אף אחד.
ג. האסיפות בשבת נקראות "אסיפה" במקום המושג הנוצרי "service" שפירושו כינוס כנסייתי. מושג שהנוצרים בכת ממשיכים להשתמש בו.
ד. מנהיג הכת נקרא "רועה" ולא "פאסטור" שפירושו כומר בפטיסטי.
ה. בימי השבוע נערכות קבוצות לימוד תנ"ך על מנת להוכיח שהכת לא התנתקה מהברית הישנה למרות שכאמור הם רואים בה דבר שאבד עליו הכלח.
ו. בכת נערכים טקסי קבלת שבת וכמו כן הם מציינים את החגים היהודיים- כמובן בדרך משלהם ולא כדרך היהדות.
ז. על הצעירים בכת מופעל לחץ להתגייס לצה"ל, לא על מנת לשרת את המדינה אלא על מנת לפעול כמיסיונרים בתוך הצבא ולנצר כמה שיותר חיילים יהודים.
אודה שאני לא בטוח שהתגובות ב"מידה" זה המקום לויכוח הזה, אבל היות והתחלת איתו אני כן רוצה לענות על הטענות שלך.
קודם כל, מה הטענות שלך מנסות להוכיח? נניח שהמשיחיים הם "נוצרים מתועבים", מותר לקלל אותם, להשפיל אותם, להפיץ עליהם שקרים, להסית לאלימות נגדם ולמנוע מהם לפתוח עסק? בגלל שמישהו מאמין אחרת ממך לא מגיעות לו זכויות אדם? אם נניח בארה"ב היו מתייחסים ככה ליהודים, אני בטוח שהיית פורץ בכעס (מוצדק לחלוטין) על כך. אז למה כאן זה שונה? זו צביעות לשמה. ואגב רוב הדתיים לא נוקטים קו כזה אכזרי מול אתאיסטים.
עכשיו, לטענות עצמן:
נצרות זה שם מאוד כוללני – כמו ש"יהדות" מתייחס לחרדים הקיצוניים ביותר ולרפורמים הליברליים ביותר (ועל תתחיל לטעון שהרפורמים הם לא יהודים, כי אז אני אטען שהקתולים הם לא באמת נוצרים). המשיחיים הם אכן נוצרים מהזרם האוונגליסטי/בפטיסטי – שלא אחראיים ולו על פוגרום אחד, ושלמעשה מהווים את הגרעין הקשה של הימין הפרו-ישראלי בארה"ב – אני גם זוכר כמה כתבות שלהם כאן באתר. אלו הם האנשים שמניפים דגלי ישראל ברחובות ומתפללים מדי יום עבור מדינת ישראל. יש לי חבר גוי אוונגליסט שעובד כאן, משלם מסים ומסתובב עם מגן דוד.
הנוצרים שלעם היהודי יש אינסטינקט טבעי להתנגד להם הם הקתולים והאורתודוקסים, אלו שערכו את הפוגרומים. ביניהם למשיחיים יש הבדל של שמים וארץ – אנחנו לא מאמינים בדת ממוסדת אלא בקהילתיות ובהכרה אישית של אלוהים; הקתולים והאורתודוקסים מאמינים בכומר שמתווך בינך לאלוהים, ועד שנות השישים (!) אסרו על תרגום התנ"ך לשפות שאינן לטינית כדי למנוע מהעם הפשוט לקרוא אותו. הם אלו שמאמינים שאלוהים עזב את עם ישראל, ובאופן לא מפתיע גם מהווים גרעין שמאלני קשה בארה"ב ובישראל (הצצה באתר של הקתולים דוברי העברית – "חוק הלאום רשע, אסור לגרש פיליפינים").
בכל מקרה, ישוע ציווה להפיץ את האמונה בו לכל קצוות העולם, וכדי לגשת אל התושבים המקומיים ולא להיראות זרים מוזרים, האמונה אכן עושה התאמות בהתאם למקום – אלו חז"ל שאמור ברומא התנהג כרומאי, אחרי הכל. בישראל נניח השם המאיים "נוצרים" הוסב למשיחיים (תרגום מדויק יותר של המונח christian, כש-christos ביוונית זה "משיח"), מונחים לועזיים הוסבו לעבריים (pastor בלטינית זה רועה, service זה למעשה שירות, כשהכוונה לשירות המשיח), והרבה משיחיים שומרים על המסורת – כמו שהרבה חילוניים חוגגים חגים וכו'.
התיאולוגיה שלנו אומרת שבאחרית הימים, בעקבות "חבלי המשיח" (מסכת ייסורים שתבוא על העולם ובעיקר על עם ישראל), העם יחזור כולו בתשובה ואז המשיח יחזור. זה לא תלוי בנו ועם כל הרצון שלי לראות את כל העם מקבל את ישוע, אני יודע שזה לא יקרה עד אחרית הימים.
התיאולוגית המשיחית אכן אומרת שמצוות הברית הישנה כבר אינן בתוקף. אבל תגיד לי, מתי בפעם האחרונה הקרבת קורבן במשכן או בבית המקדש? מה עם אפר פרה אדומה? ודווקא לבשר וחלב, כיפה ותפילין אין זכר בתורה. אף אחד היום לא מקיים את התורה, ואלוהים לא מצפה לכך מאיתנו – המצוות שלה היו במפורש זמניות (משה דיבר על כך איפשהו – אודה שאני לא זוכר את הפסוק המדויק).
כל הטענה שלך היא בעצם שאם אתה משנה למישהו או משהו את השם זה ממניעים נבזיים או כדי להסתיר משהו, אני מבין – אז למה הרבנים שינו את שמו של ישוע ליש"ו?
הטענה המשיחית אינה ש"בגלל שישוע היה יהודי או המשיח", הרי גם אני ואתה יהודים ולמיטב ידיעתי אני לא משיח. אנחנו גם לא טוענים שאין סתירה בין היהדות (הרבנית) לנצרות (המשיחית). אנחנו טוענים שלתושב"ע אין ביסוס בתורה (באמת, נראה לך שאלוהים יביא ספר הוראות, וספר הוראות נוסף כדי להבין את ספר ההוראות?).
על סמך מה אתה טוען שהברית החדשה אינה אמינה היסטורית, כשכל המומחים הגדולים בתחום מסכימים שהיא כן? מה שאתה טוען במשפט הזה הוא "הם טועים בגלל שאמרתי שהם טועים"…
בכל מקרה, כן, נבואות התנ"ך התגשמו במשיח ישוע. אני קראתי אותן, חקרתי, ופשוט ראיתי שזה ברור כשמש שהן מצביעות עליו (שמו"ב ז', ישעיה נ"ג, ירמיה ל"א, דניאל ט' וכו').
אתה מכנה את היהדות המשיחית "כת". אתה יודע בכלל מה זו כת?
לפי ההגדרה של המכון הישראלי לנפגעי כתות, אגב, אנחנו ממש לא כת – בניגוד ללא מעט זרמים חרדיים.
מקום המפגש נקרא "קהילה" כי מדובר בקהילה של אנשים. גם המונח כנסייה במקורו התכוון לאותו הדבר (מלשון להתכנס), כנ"ל המונח "בית כנסת", אבל האסוציאציה שלו מאוד שלילית בארץ. חלק מהמשיחיים שאני מכיר מכנים את הקהילה "בית כנסת" למעשה. הם לא מנסים לרמות אף אחד – נראה לך שאנשים יסבלו קללות ואיומים בשם רמאות שאפילו הם לא מאמינים בה?
האסיפות נערכות בשבת כי אנחנו יהודים (הפתעה!) וזו אחרי הכל מסורת, אפילו אם אין לה כבר כוח עלינו, וחוץ מזה מסיבות פרקטיות – בארץ נחים ביום שבת.
האסיפות בשבת נקראות "אסיפה" כי אנשים מתאספים בהן. אני חושב שזה ברור.
המורה בקהילה (לא מנהיג – לנו אין ראש שאומר לנו מה לעשות, בניגוד להלכה הרבנית) נקרא רועה כי pastor בלטינית זה רועה… ועברי דבר עברית אחרי הכל.
בימי השבוע נערכות קבוצות לימוד תנ"ך כי אנחנו מאמינים שהוא דבר אלוהים לא פחות מהברית החדשה, ומין הסתם לא עבד עליו הכלח – פשוט מצוות התורה כבר לא בתוקף (אלוהים לא מצפה מאיתנו להתנזר מגילוח, לסקול ילדים חצופים או להקריב קורבנות). אישית אני קורא בתנ"ך בזמני הפנוי לא מעט, אגב. בשום שלב לא ראיתי הפנייה כלשהי לתושב"ע.
טקסי השבת שאתה מדבר עליהם הם סעודת האדון עליה ישוע דיבר בפסח, והיא מהווה סמל לגופו ודמו שהוקרבו בעדנו.
הצעירים המשיחיים מתגייסים לצה"ל – בניגוד לצעירים חרדיים. אנחנו רוצים לשרת את המדינה (אנחנו מצווים על כך בברית החדשה למעשה).
כל הטענה לך מסתכמת ב"אתם מאמינים בישוע אז אין לכם שום קשר ליהדות", אבל עובדתית אנחנו המשיחיים לא ויתרנו על הזיקה שלנו ליהדות – המקורית, לא זו שהרבנים המציאו אחרי חורבן בית שני. כל פעולה שהמשיחיים עושים, החל מתרגום שמות לועזיים ועד עידוד גיוס לצה"ל, אתה רואה כסימן לסכנה – קצת פרנואידי מצדך.
נ.ב.: מספיק לראות את דרכי הפעולה של שני הצדדים כדי להבין אצל מי האמת. המשיחיים מעודדים ילדים להתגייס, מתפללים בעד שונאיהם ומאמינים שאלוהים הוא אהבה. היהדות הרבנית מעודדת אלימות נגדם ונגד בני משפחתם וקשה לי למצוא רב שדיבר עליהם שלושה משפטים רצופים בלי לומר "כופרים-רשעים-בורים-נוצרים-איכסה".
"התאולוגיה שלהם"? פחחחח
https://www.hidabroot.org/article/225318
https://www.hidabroot.org/article/78994
https://www.hakolhayehudi.co.il/item/Jewish_identity/%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D__%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%9F_%D7%95%D7%AA_%D7%90_-_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D
כתבה ראשונה:
אודה שלפני הקריאה, חששתי קצת שאראה פה משהו שיאיים על האמונה שלי. סלח לי על הבוטות, אבל זה בולשיט אחד גדול עם הרבה מאוד רטוריקה מאיימת ודמגוגיה, מעט תוכן ואפס אמת. אנסה לענות על הטענות האמיתיות שהסתתרו מתחת להרבה מאוד מילים ריקות:
1) "כת" – שקר, היהדות המשיחית היא בהחלט לא כת, לא לפי ההגדרות של הגופים המוסמכים בתחום. חלקים ביהדות החרדית לעומת זאת…
2) "אשר נכנס בגוף אדם כדיבוק" – זו לא האמונה המשיחית, זו העלילה של הארי פוטר ואבן החכמים, רק עם וולדמורט. אנחנו מאמינים שאלוהים התגשם בבשר ודם, לא נכנס בגוף של מישהו אחר כמו שד. מתקיפים אנשים שהם לא יודעים במה הם מאמינים – ממש הפתגם הידוע "הדיוט קופץ בראש".
3) "אמונה אלילית זו" – אולי זו אמונה אלילית, רק שעוד בתנ"ך מתואר לא פעם ולא פעמיים איך אנשים שונים ראו את אלוהים פנים אל פנים… נניח בבראשית י"ז, כתוב במפורש "וירא ה' אל אברהם". ייתכן שמדובר בחזון, אלא שהתנ"ך נוטה להיות ברור מאוד, וכשמדובר בחלום הוא מציין זאת במפורש – כמו במקרהו של יוסף. בכל מקרה מתואר אחר כך שאברהם נפל על פניו – משמע היה ער כדי לבצע פעולה פיזית כלשהי. וכשהאל מסיים את הפגישה, הוא עולה פיזית השמימה מעל אברהם… הפשט של הטקסט ברור מאוד.
4) "בנוסף, הם מאמינים שאלוהים הוא בעצם שלושה אלים ("הבן האב ורוח הקודש"), שהיא כפירה מוחלטת בתורה" – עוד דבר שמראה שכבוד הרב לא טרח ללמוד את האמונה שהוא מתקיף. אנחנו מאמינים שאלוהים הוא אחדות בעלת כמה התגלמויות או הוויות, ומכל מקום בתורה נכתב שאלוהים אחד (מילה שבעברית התנ"כית ובמידה מסוימת במודרנית מציינת אחדות ניתנת לחלוקה – לדוגמה בראשית ב', "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", כשברור שלא מדובר בבשר אחד ממש אלא באחדות ניתנת לחלוקה; המילה "יחיד" ציינה אחדות בלתי ניתנת לחלוקה, אבל בשום מקום בתנך אלוהים לא תואר כך. רק הרמב"ם – אם אני לא טועה – הגדיר אותו כל כשניסח את עקרונות האמונה היהודית).
5) "למרות עובדות אלו, בני כת זו מציגים עצמם בארצנו כיהודים "שומרי מסורת" אשר קובעים מזוזה בביתם" – מיליוני חילונים שומרים מסורת מהבחינה הזו. אני לא מבין מה הטיעון הזה מוכיח. אתה לא חייב להיות חרדי כדי לשמור באיזשהי מידה על המסורת הלאומית שלך, בלי קשר לדת.
6) "בפועל, חברי כת זו אינם מאמינים בחובת המצוות המעשיות של התורה, אינם אוסרים לחלל שבת, לאכול חמץ בפסח, לאכול חזיר ושרצים" – מצחיק שהרב מאשים אותנו על אי קיום מצוות התורה כשאין באמת אדם בעולם שמקיים אותן כראוי… מעל לשליש מהמצוות עוסק בקורבנות, מצווה שאף אחד לא מקיים. מכל מקום גם בתורה עצמה משה אמר שמדובר בברית זמנית ולא נצחית, ושאחריו יגיע מישהו "גדול אף ממנו" שייתן ברית חדשה, נצחית. מכל מקום הרב מראה שלא באמת הבין את תכלית מצוות התורה – סמלים שיצביעו על המשיח וימנעו התבוללות עם הכנענים עובדי האלילים – אבל זה כבר ארוך מדי להודעה הזו.
7) "ולהתבולל עם גויים וגויות (דבר שנפוץ אצלם מאוד)" – רחב ורות, שתיהן סבתות-קדמוניות של דוד המלך, היו גויות. אלוהים אסר להתבולל עם עובדי אלילים. גוי שמקבל את אלוהי ישראל ברוך ומקובל.
————-
כתבה שנייה:
שוב, הרבה הרבה דמגוגיה זולה ורטוריקה, מעט תוכן.
1) המונח "כת" – מוטעה ושקרי.
2) "זאת למרות שרבים מאנשי הקבוצה הם גויים" – נתונים סטטיסטיים בבקשה? או שפשוט אם אתה מאמין בישוע אוטומטית איבדת את התואר יהודי?
3) "היחידים שיכולים ליפול קורבן ברשת המיסיון הנוצרי הם מי שאינם מכירים את טענותיהם" – מפתיע, כי העורך של "מקראות גדולות" הגיע גם הוא לאמונה בישוע. הוא בטוח לא היה בור בתנ"ך.
4) "רק שמשום מה, כל אותם "זקני ציון" נוכלים ורשעים המסתירים את נבואות התנ"ך על "ישוע", עדיין מעבירים את כתבי הקודש של התנ"ך מזה אלפי שנים בשלמותם, ואולי שכחו למחוק את הנבואות הכה ברורות לנצרות לשיטתם…" – לרבנים היה כבוד לספר, כמובן, אז מן הסתם הם לא ימחקו ממנו פרקים. בכל מקרה אלוהים יכול להשתמש באיזה כלי שירצה עבור התוכנית שלו, כולל בבעלי המסורה. הרבנים כן המציאו פירושים תלושים לנבואות הכה ברורות הללו – ואחרי שחקרתי בעצמי את הנבואות הנ"ל אין לי ספק על מי הן מדברות. וזה בתקופה בה הכרתי משיחי אחד בקושי, כן? אף אחד לא שטף לי את המוח.
5) "כפי שקל להבין, כל כוחה של הכת הנוצרית הזו, טמונה בתחושת ה"סוד" שהם מייצרים לקהל שומעיהם" – אישית, אני משיחי כי אני מרגיש כמה הקשר שלי עם אלוהים חזק בזכות ישוע, איזה מן אושר וקרבה אליו הוא מעניק לי ואיך הוא עונה על התפילות שלי. רק נקודה אישית.
6) "אותם מומרים לנצרות אף יציגו את עצמם כיהודים שומרי מסורת, כמי שאוכלים כשר וקובעים מזוזה בביתם, ולעיתים אף כמי שמניחים תפילין מידי, כל זאת במטרה להסוות את כפירתם במצוות התורה" – יש גם חילוניים ששומרים חלק מהמצוות בלי להיות מי יודע מה אדוקים. זה עניין של מסורת, טעם אישי ולאום, הם לא באמת מנסים להסוות שקר אכזרי כלשהו בעזרת הימנעות מחזיר. לחלק זה עושה טוב על הלב או שזו הדרך שלהם לעבוד את אלוהים. הם פשוט לא רואים בזה חובה.
7) "היהודים המשיחיים לא יספרו לכם שאין להם כל מניעה להתבולל עם גויים וגויות" – מה הקטע הזה עם גויים וגויות? בתנ"ך יש כמה וכה סיפורים על גויים שהגיעו לאמונה באלוהי ישראל ולא היתה שום מניעה להתחתן איתם. מי שמאמין במשיח ישראל ישוע אין שום מניעה להתחתן איתו…
8) "כשהם מסתירים מקהל שומעיהם את האמת על הכת שלהם, ועל עיקרי אמונתם המוזרה" – היהודים המשיחים ממש לא מסתירים את עיקרי אמונתם…
9) "עיבר אשה בתולה בשם מריה, נכנס ברחמה ונולד כתינוק, ואחר כך גדל כאדם בגוף בשר ודם כמו דיבוק הנכנס לגוף, והוא גם נצלב ונהרג בסוף ימיו בידי בני אדם" – ברור שהרב לא קרא את הברית החדשה אותה הוא מתקיף. בשום מקום לא כתוב שאלוהים שכב עם מרים, אלא שישוע התגלם בבשר ונולד כאדם (מאיפה הגיעה ההשוואה לדיבוק?). כן, הוא נצלב ונהרג. גם ביהדות מאמינים בשתי ביאות של המשיח, בראשונה מדברים על משיח סובל שיהרג… והנביאים מדברים גם הם על משיח שיסבול וימות למעננו, ושידיו ורגליו יחוררו. אה, וקראו לבתולה מרים, לא מריה. היא היתה יהודיה מהגליל.
10) "סותרת גם את הנבואה שהמשיח צריך להיוולד כצאצא ישיר של דוד המלך ("משיח בן דוד"). זאת בעוד הברית החדשה של הנוצרים טוענת במפורש שאמו של ישו היתה בתולה שהתעברה מ"רוח הקודש", ולא מאף סוג של קשר עם בעלה, כך שישו לא היה "בן דוד" גם לפי שיטתם הנוצרית" – שכח כבוד הרב שגם אמא יכולה להיות מצאצאי דוד.
11) "טענה אלילית זו גובלת בחוסר הגיון מוחלט הרבה לפני הדיון על אמיתות כתבי קודש כאלה או אחרים" – כל הפוסל במומו פוסל, נשמע הגיוני שאלוהים ייתן ספר הוראות שאף אחד לא יכול להבין, ואז ספר נוסף להסביר את ספר ההוראות הראשון?…
12) על כל ה"עובדה" השנייה שלו עניתי מקודם, אבל אני רק רוצה לענות לציטוט הזה: "איני מסוגל להעלות בדעתי יהודי רציונלי שקרא את כל ספר התורה, ועדיין יהיה מסוגל להאמין באמונה אלילית זו" – שלום שלום!
13) "יהודים משיחיים / יהודים למען ישו, אינם אלא נוצרים המתחפשים ליהודים" – סבא רבא-רבא שלי היה רב וכל השושלת הנשית שלי יהודית לחלוטין. פתאום לפי ההלכה איבדתי את היהדות שלי? אני כן סקרן לדעת מי הסמיך אותו לקבוע מי יהודי ומי לא. המבחן הטוב ביותר ליהדות הוא "האם הנאצים היו שורפים אותך בשואה", אחרי הכל.
14) "אין באמונתם כל חובה לקיים מצוות או חגים" – ברית סיני מעולם לא נועדה להיות נצחית, משה עצמו הבהיר שהיא זמנית ושבבוא היום מישהו גדול ממנו יבוא ויביא ברית חדשה, נצחית. עכשיו כן, אנחנו לא מאמינים במצוות חיצוניות. לאלוהים לא אכפת מה אתה אוכל או האם הדלקת אש בשבת. אכפת לו האם לבך מלא אהבה, סליחה ויראת שמים, או אנוכיות, גאווה ותאווה. הרעיון לפיו טקסים חיצוניים הם מה שמרשים את אלוהים היה קיים גם בימי הנביאים. ישעיהו וירמיהו יצאו נגדו נחרצות, והצהירו ברבות מנבואותיהם שכל הקורבנות היפים של בני יהודה לא נחשבים לאלוהים כי לבם מלא רוע.
15) "אין ליהודים משיחיים כל בעיה לצרף לשורותיהם גויים ללא גיור, ולהתחתן עם גויים וגויות למרות האיסור המפורש בתורה: "ולא תתחתן בם. בתך לא תתן לבנו, ובתו לא תקח לבנך" (דברים, פרק ז, ג)" – אפשר לחשוב שאלוהים גזעני או שהיהודים הם גזע עליון. נתחיל מזה שאין יהודי טהור ובכל יהודי זורם לא מעט דם גויים – ככה קיבלנו יהודים כהים מארצות המזרח, בלונדיניים מאשכנז ומקורזלים מאתיופיה, אחרי הכל. נמשיך עם זה שהרב מנתק את המצווה מההקשר שלה – כניסה לארץ המובטחת, בה שוכנים גויים *עובדי אלילים*, שאם בני ישראל יתחתנו בהם, מהר מאוד הם יסיתו את בני ישראל לעבודת אלילים. זו ממש לא עמדת אלוהים בנוגע לנישואים עם גויים נושעים שקיבלו את אלוהי אברהם יצחק ויעקב (ע"ע רות ורחב). ההלכה הרבנית עשתה מאלוהים גזען, אבל אלוהים לא נושא פנים לאיש, ובכל מקרה עד מעמד הר סיני בערך לא היה קיים עם ישראל באמת…
16) "אין ל"יהודים" המשיחיים כל קשר הלכתי או זהות יהודית המקשרת אותם לעם ישראל, אפילו לא מבחינה אתנית" – אני אשמח לדעת מה הנתונים של כבוד הרב או מה ההגדרה שלו לזהות יהודית, היות והמשיחיים כן שומרים על המסורת וחוגגים חגים, מדברים עברית והתרבות שלהם יהודית לגמרי (לא דתית, אבל לרבנים אין מונופול על לקבוע מי יהודי ומי לא). מבחינה אתנית, אני יכול להעיד על עצמי שאני יהודי בן יהודי, ורוב המשיחיים בארץ הם יהודים אתניים, והשאר גויים אוהבי ישראל (שזוכים בעיקר לכפיות טובה מהישראלים).
17) "אמונתם אינה שונה מאמונת הקתולים ב"שילוש הקדוש" ובברית החדשה" – הרב מדבר על עניינים שאין לו מושג ירוק בהם. ההבדלים בין המשיחיים לקתולים (רשימה חלקית) – אמונה בדת ממוסדת לעומת אמונה בהתחברות קהילתית, אמונה במתווך אנושי (כומר) לעומת אמונה בקשר אישי עם אלוהים, סגידה לקדושים ולפסלים לעומת סגידה לאלוהים בלבד, טקסים אליליים משהו עמוסי פסלים וקטורת לעומת טקסים פשוטים ועממיים יותר, אמונה באפיפיור שאינו טועה לעולם (אהא, שמענו מהם) לעומת אמונה שאין ראש למאמינים מלבד המשיח עצמו, וכו'.
18) "כל יהודי שהאמין אי פעם בישו התבולל ונעלם בין הגויים" – ייתכן שהסיבה לזה היא שהקהילה היהודית שלו נידתה אותו לחלוטין והטילה עליו חרם. רק מציין סיבה אפשרית. אולי הוא רצה להיות עם היהודים אבל הם ירקו עליו.
19) "כך קבע גם הבג"ץ, בו כתב עליהם השופט אהרון ברק" – מצחיק שאותם הימניים מסתערים בשצף קצף על השופט כמעט בכל מקרה אחר, אלא שהפעם נוח להם לצטט אותו. צביעות בהתגלמותה. נחמד.
20) "קשה להאמין ש"יהודים משיחיים" שלא הצליחו להטעות אפילו משפטנים שאינם דתיים, יצליחו להטעות את מי שאמונים על המסורת היהודית, ויודעים טוב מאוד להבחין בין יהודי לבן דת זרה" – אלפי יהודים, כולל רבנים גדולים, הגיעו לאמונה במשיח ישוע. האירוניה היא שבתחילת המאמר הרב אומר שהיהודים הם כת תמהונית שאין מה לפחד ממנה, אבל מקדיש מאמר שלם מלא קצף וחימה כנגדם.
21) "לפי אמונת היהודים המשיחיים, כל מי שאינו מאמין בישו יענש לנצח בגהנום, צדיקים ורשעים כאחד" – טענה שנשמעת הרבה כנגד המשיחיים. איך אלוהים שכולו אהבה שולח אנשים לגיהנום? זה לא מדויק – עוד בתנ"ך מספרים לנו על אנשים שלא שמעו על ישוע אבל האמינו באלוהים באמת ובתמים, הכירו אותו, ולכן נצדקו דרך קורבן המשיח (כי האמינו בשולח אותו). הבעיה היא שהרוב המוחלט של בני האדם הם לא צדיקים, ולא משנה מה ההלכה מספרת להם. זה שהנחת קופסת עור על הראש, נמנעת מבשר חזיר או הלכת לבית הכנסת לא הופך אותך לצדיק. צדיק בעיני אלוהים הוא "תם וישר וירא אלוהים וסר מרע"- אדם טוב לב, ירא שמים, שאינו משקר ומרמה, נמנע מחטאים ושומר על עצמו "תמים", כלומר ללא ניסיון ברוע. ההלכה טוענת שמצוות חיצוניות מספיקות, אבל זה ממש לא מה שאלוהים אמר. אם יש אינדיאני שלא שמע על המשיח אבל באמת "התהלך את אלוהים" בכל לבו ונפשו – הוא נצדק באמונתו כמובן. אבל רוב האנשים אינם כאלו, גם לא כל הרבנים הצדיקים הידועים שלבם היה מלא גאווה ויהירות.
22) "לפי אמונתם, הנוצרים אשר רצחו יהודים באינקויזיציה נשלחים לגן-עדן, בעוד קורבנותיהם היהודים שעברו את אימת האינקויזיציה נשלחו לגהנום נצחי של תופת ושל אש" – הרב מפיץ שקרים, כי ישוע אמר במפורש שמי שעושה רוע בשמו לא נחשב לו. רוצחי האינקוויזיציה הם פושעים מתועבים והם עכשיו בגיהנום, הברית החדשה מגנה את מעלליהם בפה מלא. אבל, עצם העובדה שיהודי עונה על יהדותו לא הופכת אותו לצדיק תמים ובטח שלא מבטיחה לו גן עדן – כל בני יהודה מתקופת ירמיהו סבלו הרבה, אבל אלוהים בכבודו ובעצמו הגדיר אותם כ"תאנים אשר לא תאכלנה מרוע" וייעד אותם לאבדון. למה? כי עם כל הסבל של העם היהודי, הם היו *רשעים* ולא הלכו בדרך אלוהים, אפילו שהם ידעו יפה מאוד לקיים מצוות חיצוניות.
הרשה לי לשאול אותך שאלה – איך זה שמאז שהעם היהודי דחה את ישוע הוא סבל ללא סוף מגלות, אינקוויזיציה, פוגרומים ושואה? אלוהים הבטיח בתנ"ך שכל עוד העם ילך אחריו, אלוהים יהיה איתו ויעניק להם שגשוג ושלום, אבל אם יסור לב העם מעליו, אלוהים יאביד אותם מעל הארץ שנתן להם וינחית עליהם מכות נוראיות. אם דרך הרבנים נכונה, איפה אלוהים היה בכל אלפיים השנים הללו?
23) "אלא כולם ללא יוצא מן הכלל נשפטים לגן-עדן או לגהנום לפי דבר אחד ויחיד: אמונתם באותו הצלוב" – נכון. על סך אמונתך בקורבנו של המשיח, שמת וסבל ללא עוול בכפו כדי *שאתה* תזכה לסליחה, אתה נושע. ואם אתה פותח את לבך לאלוהים, הוא פועל בך. אם אתה "מאמין" אבל פועל ברוע, כמו מרצחי האינקוויזציה והקוזאקים, אתה מוכיח שלא באמת נושעת ולא פתחת לבך לישוע, אלא זה הכל תחפושת חיצונית.
24) "אמונה פרימיטיבית זו טוענת שכל גדולי ישראל הצדיקים והחכמים מדורי דורות נשלחים מיד לגהנום, כי כולם כפרו בישו" – מי שדוחה את הדרך היחידה לישועה, הולך לגיהנום, כי הוא דוחה את האלוהים עצמו. "בה' שים מבטחך ועל בינתך על תישען" כתוב במשלי, וכמה שגדולי הדור לא היו חכמים, הם לא שמו באלוהים את מבטחם.
25) "לימדונו חז"ל שיהודים הם מטבעם "רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים" (יבמות דף עט, עמוד א)" – אלוהים מתאר את עם ישראל במילים שונות לחלוטין. "גוי חוטא, עם כבד עוון, זרע מרעים, בנים משחיתים, עזבו את ה' ניאצו את קדוש ישראל", כותב ישעיה; ירמיה מתאר את עם ישראל כלא פחות מאתון בר מיוחמת שרצה אחרי כל אליל בתאוותה, כאישה זונה חסרת בושה; הושע מצווה להתחתן, כאלגוריה לנישואי ה' עם עמו הנבחר, עם "אשת זנונים" כי "זנה תזנה הארץ". הספר מתאר את עם ישראל כילד כפוי טובה, כאישה נואפת, לא כרחמן ביישן וגומל חסדים. הרעיון לפיו "כל יהודי הוא קדוש" הוא פשוט לא נכון בהתבסס על התנ"ך.
26) "בפרק נג' משווה ישעיהו את עם ישראל בגלות לצדיק מעונה ודחוי" – מספיק לקרוא את הפרק כדי להבין כמה הרב מבלף. כתוב "אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלוהים ומעונה" – הנביא ישעיה ניבא לבני ישראל, אז איך הוא מדבר עליהם בגוף שלישי? עם ישראל אחר כלשהו נשא את חולייו ומכאוביו של עם ישראל שלנו? "כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו וה' הפגיע בו את עוון כולנו" – אז רגע, לפי גישת הרב, עם ישראל תעה כצאן ואז אלוהים הפגיע בעם ישראל אחר כלשהו את עוון עם ישראל? כך או כך, מנבואותיו של ישעיה ברור שכשמדובר על עבד ה' הצדיק, לא מדובר על עם ישראל…
27) "הרי שגם לפי שיטתם, הוא סותר מכל וכל את האמונה בישו, שהרי נאמר במשל על אותו צדיק שיהיה "איש מכאובות וידוע חולי" (פסוק ג'), בעוד ישו כלל לא היה חולה או נכה הסובל מכאבים" – זה לא הרב שלפני שורה וחצי אמר שהנביאים השתמשו בשפה ציורית ומשלית? איש מכאובות וידוע חולי הוא מן הסתם מטאפורה לאדם סובל וכואב.
28) "וגם נאמר במשל "יראה זרע, יאריך ימים, וחפץ ה' בידו יצלח" (פסוק י'), בעוד ישו נצלב בגיל צעיר ולא השאיר אחריו ילדים" – איי שוב, הרב משתמש במטאפורות כשנוח לו. ישוע קם לחיים בכל אופן אז הוא כן האריך ימים, והזרע הוא מטאפורה ברורה למדי לזרע הרוחני – ילדי אלוהים נושעים בדם המשיח.
29) "עוד המשל מספר שכאשר יהרוגו לא יאמר הצדיק מילה: "כשה לטבח יובל… ולא יפתח פיו" (פסוק ז), בעוד הסיפור הנוצרי מספר שכאשר תפשו את ישו הוא צעק "יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני" וכאשר צלבו אותו הוא בכה "אלי, אלי, למה עזבת אותי?" – הרב לא שם לב שגם עם ישראל רחוק מלהיות שה טבוח, וממש רחוק מלשתוק. אם יש משהו שאנחנו היהודים יודעים לעשות זה להתלונן לאלוהים ולהתווכח… מכל מקום, כשנצלב ישוע לא קילל את צולביו ולא *התנגד* – זו היתה כוונת הכתוב! בהקשר לכך שהוא יובל לטבח ללא מילים – ללא התנגדות – בשתיקה.
30) "אף על מקום קבורתו נאמר שיקבר עם רשעים (פסוק ט) בעוד שלפי סיפורם ישו נקבר בקבר של צדיק מרמתיים" – הרב מפרש את הנבואה בצורה מילולית הרבה יותר מדי (ומכל מקום עם ישראל לא נקבר לא עם צדיק לא עם רשע, ולפי הנבואות גם לא הולך להיקבר). הקבר כאן הוא מטאפורה למוות, וישוע אכן נצלב בין שני גנבים רשעים… ונקבר בקברו של עשיר ("ואת עשיר במותיו").
31) "אך מעשה מוזר זה רק גילה על בורותם בהכרת התנ"ך והשפה העברית, ראשית מכיוון שהמילה "ברית" בלשון המקרא אין פירושה ספר, אלא הסכם או חוזה לקיום מצוות" – כוונתנו היא שאלוהים כורת איתנו ברית חדשה, בדמו המכפר של המשיח. הספר קיבל את השם "הברית החדשה" כי הוא מספר עליה, לא כי הוא עצמו הברית. הרב מפגין פה בורות ממדרגה ראשונה.
32) "הנביא ירמיהו מלמד אותנו שבאחרית הימים הקב"ה יחדש עם בני ישראל את הברית הראשונה, ומכנה את הקשר המחודש בשם "ברית חדשה" – הרב מוכיח שלא מוכן להתעלם מפסוקי התנ"ך כשנוח לו – כי ממש בפסוק ל"א באותו פרק אומר אלוהים "לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים". צריך להיות עיוור ממש כדי לחשוב שהנביא מדבר על חידוש ברית סיני…
33) "ושנית, היות והנביא ירמיהו כותב במפורש שהברית החדשה תהיה מיועדת אך ורק לעם ישראל (פרק לא, פסוק ל) "וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה" – כלומר עם היהודים ולא עם אומות העולם" – אלוהים לא אומר "אך ורק", אלוהים אומר הוא יכרות ברית עם בני ישראל. מדובר כאן על מאורע באחרית הימים בו שארית ישראל תחזור בתשובה ותקבל את ישוע המשיח, תיכנס לברית החדשה עם אלוהים. דרך ישועת ישראל יוושעו שאר הגויים ("אור לגויים"), הברית תיכרת קודם כל עם בני ישראל, לכן מדובר כאן על בני ישראל.
34) "ואם לא די בכך, ירמיהו גם כותב במפורש שהברית החדשה תהיה קיום התורה והמצוות (פסוק לב): "כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם, נאום ה', נתתי את תורתי בקירבם, ועל לבם אכתבנה, והייתי להם לא-לוקים והמה יהיו לי לעם" – אחרי שפסוק ל"א אמר במפורש שהברית לא תהיה דומה לברית סיני המבוססת על תורה ומצוות, הרב מתריס נגד הכתוב עצמו. הכוונה במונח "תורה" כאן היא לא תפילין וכשרות, אלא דבריו של אלוהים (משמעותו המקורית של המונח תורה היא "דבר אלוהים", לא רשימת הלכות).
35) "חז"ל לימדונו שבכל דור יש אדם הראוי להיות המשיח, והוא עשוי להתגלות, כי הגאולה תלויה במצבו הרוחני של עם ישראל. כאשר יבוא המשיח האמיתי, יציל אותנו מאומות העולם, ויבנה את בית המקדש בירושלים, נדע בוודאות שהוא אכן המשיח שנבחר על ידי ה'. די בעובדה זו כדי להוכיח לנו שכל נבואה על בואו של המשיח עדיין לא התקיימה" – אוי לה לבושה, כשל לוגי מהסוג המביך ביותר. "הרבנים הגדולים אומרים ככה משמע המשיחיים טועים". שווה ערך ללומר "אתה טועה כי אני צודק".
36) "דניאל תיאר גם נבואה לפיה עם ישראל יזכה לגאולה שבה המשיח יגיע מענני שמים (פרק ז), ולא עני הרכוב על חמור (תיאור שני המשיחים בנביאים נועד לציין שני מצבים של גאולה, התלויה בבחירת עם ישראל)" – הרב טוען שאחת מהנבואות בתנ"ך אינה בתוקף? אלוהים מנבא לנו משהו שלא בהכרח יתרחש? ברור שדניאל מדבר על שתי ביאות שונות של המשיח, אחת כעני על חמור, עבד ה' סובל, ושנייה בענני כבוד ותחיית מתים – באחרית הימים!
37) " לשם כך הם מסתירים את העובדה שהמילה "משיח" בלשון התנ"ך מציינת מלך, ורק לעיתים נדירות מאוד מציינת את מלך המשיח של הגאולה"- רגע, כשדיברנו על פרק נ"ג הרב לא אמר שהפרק לא מדבר על המשיח כי המילה משיח כלל לא מופיע שם? כבוד הרב לא עקבי עם עצמו.
38) "זאת בעוד גם לפי האמונה הנצרית ישו היה רק נווד ולא מלך או שר בישראל" – בספר ההתגלות כתו שבאחרית הימים ישוע יהיה מלך, בהתגלותו הראשונה הוא בא כמשיח סובל שמת למעננו.
39) " חכמי ישראל הכירו את הנבואות בנביאים, חקרו ועיינו בכל פסוק, כתבו פירושים לפי הדרש ולפי הפשט, אך מעולם לא הגיעו למסקנותיהם המשונות של הנוצרים בתנ"ך" – כואב למוח שלי לראות את הלוגיקה הזו. הרבנים לא מסכימים עם המשיחיים = המשיחיים טועים כי הרבנים אמרו. כך או כך, הדרש הוא דרך מניפולטיבית להוציא מהפסוק משמעויות שלא קיימות בו ("בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ" -> "הוא ברא אותן בשביל עם ישראל!" או פירושים תלושים דומים).
40) "כתבי הנצרות של הברית החדשה הועברו מזה אלפיים שנה בשפה היוונית והאנגלית, והם תורגמו לעברית רק בעת האחרונה. רק אז בחרו המתרגמים לכנותו בשם "ישוע" ולא "ישו" (המוכר לשימצה בקרב היהודים דוברי השפה העברית). אך הנוצרים הקתולים והפרוטסטנטים מעולם לא כינו את ישו בשם "ישוע" בשפתם"- כשהמבשרים הפיצו את הבשורה בעמים שונים הם כמובן שינו את שמו של המשיח כדי שהמקומיים יוכלו להגות אותו – אחרי הכל העיקר הוא לא השם הספציפי אלא משמעות המוות והתחייה. זה לא משנה אם אתה מכנה אותו ישוע, עיסא או ג'יזס, זה אותו האלוהים והוא שומע אותך בכל שפה שתדבר בה. כך או כך השם "ישוע" הוא גרסה ל"יהושוע" שפירושו "אלוהים מושיע", וזה השם המושלם עבור המשיח הסובל עבורנו.
41) "לפי כל נבואות התנ"ך המשיח עדיין לא הגיע" – הרב לוקח את הנבואות שנוחות לו. התנ"ך בבירור מדבר על שתי ביאות – אחת של משיח סובל, רכוב על חמור, עבד ה', ש"כארו ידיו ורגליו" ושבני ישראל יספדו עליו באחרית הימים "על אשר דקרו כשאר ספדו על בנם בכורם"; וביאה שנייה בענני כבוד ותופעות מדהימות. הנבואה של ישעיה אותה סילף הרב בכוח, הנבואה של דניאל עליה החליט הרב שהיא בכלל לא תקפה…
42) "וזה (ישוע) גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה" – זה ישוע גרם לאנשים לצאת ולהפיץ ברחבי העולם את בשורת אלוהי אברהם יצחק ויעקב. בזכות מי מאמינים מיליונים באלוהי התנ"ך? אנשים רבים עשו נבלה בשם ישוע ונשאו שמו לשווא, אבל סקירה של הברית החדשה עם כל הטקסטים הכל כך פרו יהודיים שבה מראה שישוע בבירור אהב את עם ישראל וממש לא בא להשפילם ולאבדם בחרב.
43) "אלף אלפי הבדלות, אם תשאלו נוצרי מי כתב את כתבי הקודש של הנצרות, את "הברית החדשה", הוא יאלץ להשיב לך ארבעה שמות של אנשים, שחיו קרוב למאה שנה אחרי מותו של ישו" – את הברית החדשה כתבו (אם אני לא טועה) 7-8 אנשים, עליהם ועל חייהם אנחנו בהחלט יודעים. את התנ"ך כתבו יותר מ-20 כותבים שונים, לרובם אין לנו שושלות יוחסין. מה הטיעון בא להוכיח? בכל מקרה, השליחים כולם חיו בעת חייו של ישוע, חלקם היו תלמידיו ובני גילו, כך שניתן לסמוך על תיעודיהם.
44) "ישו לא כתב בחייו שום "ברית" ושום "נבואה" – גם אליהו הנביא לא. גם אלישע לא. גם השופטים לא.
45) "ומיהם אותם ארבעה אנשים? איש אינו יודע, גם הכנסייה הנוצרית לא יודעת, כי הם מוזכרים רק בשמותיהם, ללא שושלות וללא תאריכים" – בדיוק כמו רבים מנביאי התנ"ך. מה הרב מוכיח? כך או כך, בחישוב מהיר מהנתונים בברית החדשה ניתן להבין מתי חיו השליחים (כיפא, יעקב ושאול היו בני גילו של ישוע או צעירים ממנו בלא יותר מעשר שנים, לדוגמה).
46) "יוצא איפוא שכל "כתבי הקודש" על ישו נכתבו במקורם על ידי ארבעה אנשים לא ידועים, שיכלו לכתוב בספריהם מה שרצו" – נכתבו על ידי אנשים שבהחלט ידוע לנו מי הם ומתי חיו. מאיפה הרב גוזר את מסקנתו שהם יכלו לכתוב מה שרצו, לאלוהים הפיתרונים.
47) "עדותם של "כתבי הקודש" הנוצרים הם חסרי כל מעמד היסטורי" – ככה הרב טוען. המומחים הגדולים באקדמיה להיסטוריה של המאה הראשונה חושבים שהברית החדשה היא מסמך מהימן לחלוטין… אבל כבוד הרב בוודאי מבין יותר מהפרופסורים שהקדישו את חייהם לחקר הנושא.
48) "מכיוון שהברית החדשה נכתבה שנים רבות אחרי מותו של ישו" – רוב הספרים בה נכתבו 10-40 שנים לאחר מותו בידי אנשים שהיו עדים לכך מיד ראשונה או שנייה. הרב מוכיח בורות בתחום עליו הוא מדבר.
49) "כותביו כבר קראו את ספרי הנביאים בתנ"ך וניסו לתאם את הנבואות לישו. במילים אחרות, אילו היה הנביא ישעיהו כותב שלמשיח צריכות להיות עיניים כחולות, היו כותבי הברית החדשה מתארים את עם ישו עם עיניים כחולות" – הפרופסורים לא מסכימים. אבל מי אלו בכלל פרופסורים? הרב מדבר!
50) "וזהו גם ההבדל היסודי שבין היסטוריה לבין סיפור, שהיסטוריה מועברת בידי מיליונים שמהווים עדות למאורע, בעוד סיפור עובר בידי יחידים שיכולים לספר מה שרוצים" – טענה שמוכיחה בורות בהיסטוריה. השאלה כמה אנשים סיפרו סיפור ממש לא רלוונטית למהימנות שלו – הכרוניקות של נבוכדנאצר נכתבו בידי לבלר יחיד אבל ללא ספק מהימנות יותר מסיפור הבריאה הבבלי, שהועבר בעל פה בידי מיליוני אנשים. זהו איש הקש של "מעמד המיליונים" – להזכירך, אלוהים התגלה לאברהם ולמשה באמצע המדבר בלי שום עד, האם עדותם לא נחשבת בעיניך?
51) "ספר התורה מנבא במפורש שה' לעולם לא יחזור בו מהברית שציווה לעם ישראל" – כבוד הרב צודק במאה אחוז. ונחשו מה הברית החדשה אומרת בנושא הזה? היא מצווה לתרום כסף ליהודים (קורינתים א' ט"ז), היא מדגישה שישראל הוא העם הנבחר (רומים ט'), ושאול כותב שהיה מוכן להיות מנותק לחלוטין מאחיו המשיחיים עבור עם ישראל! "נוצרים" רבים עשו זוועות ושיקרו בשם ישוע, אבל הברית החדשה? היא הספר הכי יהודי! אהבת ישראל שטמונה בפסוקיה היא המעודדת אוונגליסטים מרחבי העולם לתרום לישראל ולעזור לה, אפילו לעלות אליה!
52) "התורה מצווה את עם ישראל לשמוע לסנהדרין" – בתורה מתואר דווקא איך האליטה הדתית, חכמי התורה, הסיתו את העם נגד אלוהים – ראו ספר ירמיה וכל הכוהנים המרושעים שמתוארים בו.
53) "ה' מינה חכמים בכל דור, שהם ידריכו את העם את המצוות והאמונה הנכונה. דברים אלה נמסרו במפורש בספר התורה (במדבר י, טז)" – אודה שהופתעתי כשפתחתי בספר במדבר פרק י' פסוק טז', ומצאתי את הציטוט הבא: "וְעַל-צְבָא–מַטֵּה, בְּנֵי זְבוּלֻן: אֱלִיאָב, בֶּן-חֵלֹן". האם הרב לא יודע תנ"ך?
54) "עלינו לזכור שגם כאשר אלוקים נגלה למשה רבינו בסנה הבוער, הראשונים אליהם פנה משה היו זקני ישראל, המדריכים את העם" – טענה שמראה על בורות הרב בכל מה שנוגע למזרח הקדום או לתורה. בני ישראל מצויירים בתקופה הזו כמי ששכחו מאלוהים (לא כתוב שהם זעקו לה' אלוהיהם אלא פשוט זעקו, והזקנים הופתעו מאוד כשמשה דיבר על האל ששמו מתחיל ביו"ד). משה פנה לזקנים פשוט כי בחברה העברית, כמו גם בהרבה חברות נוודים שמיות (וגם בחברה הבדואית בימינו, שהעברים היו דומים לה מהרבה בחינות) הזקנים נחשבו למנהיגי השבט. אין לזה דבר וחצי עם "סמכות רבנים אלוהית".
55) "ה' מעולם לא ציפה שאנשים יפרשו את הנבואה בכוחות עצמם… "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום… לא בשמים היא, לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה" – אוי העיוורון. הרב ציטט פסוק שאומר במפורש שכל אדם יכול להבין את התורה (היא אינה בשמים ואין צורך שמישהו "יעלה לשמים ויומר לנו אותה", אבל אחר כך אומר שאלוהים לא מצפה מאנשים לפרש את התורה אלא שרק לרבנים יש סמכות וידע לכך…
56) "דברים אלה נמסרו במפורש בספר התורה (במדבר י, טז): "ויאמר ה' אל משה: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו, ולקחת אותם אל אוהל מועד… ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" – אלוהים מדבר כאן במפורש על שוטרים וזקנים – כלומר, על שופטים, אנשים שאוכפים את החוק. המילה "רב" לא נזכרת לרגע (למעשה הטקסט הראשון שבו היא מופיעה הוא דווקא הברית החדשה…), ומההקשר ברור שמדובר על אוכפי החוק שיקבלו חוכמה מאלוהים לשפוט בצדק, לא לרבנים שיפרשו את התורה (לא מדובר כאן כלל על פירוש התורה. הייתי בודק בעצמי על איזה חלק בטקסט הרב דילג, אבל כשניסיתי הגעתי לחלק שמתאר את מפקד בני ישראל בכלל…
57) כן הציווי בספר דברים (פרק א, א-יג): "אלה הדברים אשר דיבר משה אל בני ישראל ככל אשר ציוה ה' אותו אליהם… הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם, ואשימם בראשיכם" – הרב מוכיח שוב שהוא מוכן להתעלם מהתנ"ך כשזה לא מסתדר עם הטענה שלו, כי אם היה ממשיך ומצטט את שאר הפסוקים הרלוונטיים, עד פסוק יז', היינו רואים שמשה מדבר במפורש על שופטים ושוטרים שישפטו משפט צדק בעם, מצווה עליהם לא לשאת פנים (גם לא בין יהודי לגר, אגב). בקיצור, הפסוק לא קשור כלל לרבנים, אלא לרשויות האכיפה…
58) "כל פרשת יתרו עוסקת בכך" – שוב, התורה מדברת במפורש על שופטים, מערכת אכיפה, לא על "רבנים" כלשהם שרק הם ידעים לפרש את התורה.
59) "בספר דברים נצטוו בני ישראל לעשות ככל אשר מורים לו חכמי ישראל בכל דור ודור" – הרב מביא את טיעון "ככל אשר יורוך" המפורסם, בו משתמשים הרבנים כדי להעניק לעצמם סמכות מוחלטת ואלוהית. אבל על מה באמת מדבר הכתוב? הטקסט הרלוונטי – דברים יז' ט'-יא' – מדבר על כהנים ולויים (לשניהם אין דבר וחצי עם רבנים) ועל שופטים, שתפקידם לשפוט צדק וללמד את התורה שניתנה (ולא להמציא – לפסוק – הלכות, כמו שהרבנים מאמינים).
60) "שהרי לנו אין היכולת לקרוא בכתבי התנ"ך ולהחליט לבד אילו נביאים אכן דיברו מפי ה" – הרב מזלזל באינטיליגנציה שלנו. אלוהים כתב את התנ"ך בשפה הברורה ביותר שאפשר ואמר במפורש כיצד מבדילים בין נביא שקר לאמת. כתוב במפורש שהתורה "לא בשמים היא", וכל אדם יכול לקרוא בה ללא תיווך הרבנים! לשם מה יעניק אלוהים לנו שכל, אם לא כדי לקרוא בדברו?
61) "הברית החדשה עצמה טוענת שישו הכיר בסמכות הסנהדרין, אך הסנהדרין ציוותה לדחות אותו כנביא שקר" – שקר גס שנשמע די עלוב למען האמת, כי איש שמאמין בסמכות הסנהדרין לא ילך ויכפור בה. ישוע תקף את הפרושים הצבועים, שכלפי חוץ היו "חכמי תורה" וביצעו מצוות חיצוניות, אך לבם היה רקוב. הוא תקף את הרוע, הצביעות והשקר שלהם, וממש לא הכיר באיזשהי סמכות מצידם…
62) "הרי האמת ניתנה לכל בני האדם הרוצים בה, ולא רק לחכמים ביותר" – רגע, אותו הרב לא אמר לפני כמה שורות שרק הרבנים החכמים יודעים להבין את התורה? אין שמץ עקביות.
63) "יהודים משיחיים לרוב יתבלבלו כאשר ישאלו, מדוע לשיטתם מוטל עלינו להאמין בכלל בספר התורה" – שקר גס ודמגוגי. אנחנו מאמינים שהתנ"ך הוא חצי מדבר אלוהים, ושהנבואות בו מעידות על ישוע המשיח – תקראו בעצמכם! הברית החדשה מלאה בהפניות לתנ"ך, מלא בציטוטים ממנו.
אז זהו, תגובה ארוכה מאוד על שתי כתבות מלאות בשקרים, דמגוגיה, סילופי פסוקים, התעלמות מפורשת מהתנ"ך וחוסר עקביות פנימי. אני מתפלל בעבור כל מי שקורא את הדיון שהולך כאן שיפתח את לבו למשיח (וכן, אני יודע שהרבה מהקוראים מתפללים למותי ב"תפילת המינים").
תגובה למושמד המשיחי
1) 4 הבשורות הם כתבים שנערכו ועובדו כ200 שנים לאחר מות ישו (ואינם מייצגים את ישו ההיסטורי בהנחה שהיה אדם כזה) לגבי יחוסו לבית דוד נו באמת מדובר בייחוס ממוצא מדובר על 500 שנים לאחר כלות מלך מבית דוד .
2) הנבואות שעתה טוען שמתייחסים להולדת הצלוב הם פרשנות בדיעבד
3) מעמדך סבוך אתה יהודי משומד אולם לדעת הרוב ישראל שחטא ישראל הוא גם אתה שהוצאת את עצמך מקהל ישראל עומדת לך האפשרות לתשובה . כרגע אתה אינך גוי אבל אינך ישראל (יהודי) מלא אלא מישהו שהשתמד
4) המצוות אינן זמניות . נכון שכ315 מהמצוות איננו יכולים לקיים משום חורבן הבית אולם הם שרירות וקיימות לעד
5) תורה שבעל פה נועדה לפרש את הדרך בה עלינו לקיים את המצוות
הבהרה טובה של הנושא.
אתם מבקשים שינהגו בכם בהגינות למראות שאתם פועלים בחוסר הגינות הגובל בעבריינות?
יהודים משיחיים אינם מחבבים את המילה 'מיסיונר'. אשר אינטרטר, ראש קהילת 'אהבת ישוע' כינה אותה "המילה המלוכלכת ביותר בשפה העברית", גם דוד דייויס, ראש קהילת 'אור הכרמל', טוען "כי זאת מילת גנאי לאוזניים יהודיות".
בתקשורת, יהודים משיחיים מתחמקים מן השאלה האם הם מיסיונרים. הם מעדיפים להגיד כי הם מדרים על אמונתם בישוע ובברית החדשה, והמתרגמים את הספרות הנוצרית לקהל הישראלי, מעדיפים את המילה 'מבשר' שישמש לתרגם את המונח 'missionary' וגם את המילה 'evangelist'.
אולם, בשטח, העובדות מוכיחות כי רבים מראשי וזקני הקהילות המשיחיות בישראל, מועסקים על תקן מיסיונר על-ידי כנסיות וארגונים נוצריים מיסיונריים זרים. ודרך אתרי האינטרנט של אותם כנסיות וארגונים נוצריים, ניתן לתרום ולתמוך כספית במיסיונרים ובפועלם – קרי ראשי הקהילות המשיחיות בישראל – וממילא רובם מבניהם כבר מקבלים את משכורתם מאותן כנסיות…
גרשון נראל, מהמושב המשיחי 'יד השמונה', מבקש לפתח תיאולוגיה משיחית עצמאית ולהפסיק להסתמך על מסורות כנסייתיות, אולם הוא יודע כי הכסף יניע את הכל, ואם ראשי קהילות ממומנים על-ידי כנסיות, הם גם מחויבים להן, לאמונתן ולתיאולוגיה שלהן:
לא אכפת להם (לארגוני מיסיון ולכנסיות הנ"ל) שנדליק נרות שבת ונרות חנוכה, שנלך עם כיפה ושאר עניינים של פולקלור,. איכפת להם שנאמץ את עיקרי האמונה שלהם! פה קבור הכלב ועל זה הם בודקים אותנו בזכוכית מגדלת. זה הסיפור. לכן כאשר אנשים או קהילות לא מקבלים את דעתם התיאולוגית מופעל לחץ כספי המאיים בפגיעה במשכורות של רועי וזקני קהילה ובפעילויות הקהילה. יש קשר בין ממון לתיאולוגיה בגלל התלות של יהודים משיחיים בכספי תרומות של כנסיות וארגוני מיסיון".
וכאן המקום להזכיר כי בניגוד להצהרות של אותם דוברים של היהודים המשיחיים בתקשורת כי הם שומרים על החוק, מיסיונר המקבל כסף על עבודתו הינו עבריין על פי חוקי מדינת ישראל: "המקבל או מסכים לקבל כסף, שווה כסף או טובות הנאה חומרית אחרת תמורת הבטחה להמיר דתו או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו, דינו מאסר שלוש שנים…" (סעיף 174ב לחוק העונשין תשל"ז).
בשנת 1999, יצא לאור ספר בשם “Facts& Myths”, "עובדות ואגדות – אודות קהילות משיחיות בישראל", ובו פורסים הנוצרים ק.ק. הנסן, ובודיל סקוט (אשת הכומר הלותרני של הקהילה הדנית בירושלים) את סיפורם ואת משנתם של הקהילות המשיחיות וראשיהם. פירוט ודיוק הדברים שנקלטו לרוב מפיהם של ראשי הקהילות עצמם שופכים הרבה אור על טבען של הקהילות, מנהיגיהן, חבריהן ואמונתם.
וכך כתב אלעזר ברנדט, ששימש ראש קהילה בסן דיאגו שבארה"ב ולאחר מכן מזכ"ל המדרשה המשיחית בירושלים, על נתונים שפורסמו בספר "עובדות ואגדות – אודות הקהילות המשיחיות בישראל:
"כמה אנחנו יכולים לטעון שאנחנו יהודים כאשר כה רבים מאיתנו נפגשים במבנים השייכים לכנסיות, כאשר ראשי הקהילות למדו, הוסמכו וממומנים על-ידי גופים נוצריים, וכאשר כ-39 אחוז מחברינו אינם יהודים (עמ' 70)? וכשמתחשבים ש-61% היהודים הינם יהודים אך ורק לפי ההגדרה הרופפת של חוק השבות, לפיה אם אחד הסבים יהודי גם נכדו נחשב ליהודי?
"הגדרתנו העצמית נמצאת כמעט לגמרי במסגרת נוצרית. כשהם נשאלים אודות אמונתם ומנהגיהם, כמעט כל ראשי הקהילות משתמשים במונחים נוצריים.
איזה יהודי או ישראלי, דתי או לא, היה מגדיר את עצמו או הקבוצה אליה הוא שייך 'אוונגליסטית… עם טעם יהודי', 'כנסייה עצמאית וכריזמטית', 'בפטיסט לא כריזמטי', 'לותרני', 'מודרך על-ידי רוח הקודש לפי תנועת טורונטו'?
"האם אנחנו מודעים לפחדים הגרועים ביותר של מבקרינו, שנגרמים מכך שאנחנו עוטים כמה קישוטים יהודים, כדי להעביר יהודים הנמצאים בשולי החברה לצורה חדשה של נצרות?"
אנחנו מבקשים שיכבדו את הזכויות שלנו לחופש ביטוי, כבוד ושם טוב. מבקשים שלא יחבלו לנו במנועי הרכב, יזרקו לנו צואה לחצר, יפיצו פוסטרים שקריים שמשמיצים פעילים ומפרסמים את כתובת המגורים שלהם ואת שמות בני משפחתם, יקללו אותנו ויכו פעילים,צשרבנים לא יטיפו לאלימות פיזית כנגדנו. בקיצור, מבקשים דרישות מאוד בסיסיות.
הטענות שלך מגוחכות למדי, סלח לי על הבוטות. אתה מתלונן על כך שהמשיחיים מתגייסים לצה"ל ומדברים עברית (כי ידוע ש"מיסיונרים מרושעים" הם יצורים שטניים שלא מסוגלים לאהוב את העם והמדינה שלהם), אבל אני מוכן להתערב שהאם הם היו מדברים אנגלית ולובשים צלבים גדולים היית מתלונן שהם נטע זר בחברה הישראלית ומתבדלים ממנה. בכנות שהטענה הזו מזכירה לי את הטענות האנטישמיות הקלאסיות על "היהודים המרושעים עם האפים הגדולים".
בכל מקרה – המונח missionary פירושו "אדם עם משימה (חשובה)", והמונח evanglist נגזר מהמילה "אוונגליון", בשורה. אז כן, אנחנו קוראים לעצמנו מבשרים, לא מיסיונרים, כי אנחנו מאמינים שישראלים צריכים לדבר עברית.
אתה מתלונן שהמשיחיים בארץ מקבלים בין השאר מימון מארגונים זרים (משיחיים ונוצרים ברחבי העולם תורמים זה לזה), אבל זו פשוט טענה שלא מחזיקה מים – כי אפילו האתר המצויין שאנחנו מתכתבים בו כרגע מקבל מימון אמריקני. בכל מקרה תאמין לי ששום רועה קהילה לא עושה את מה שהוא עושה בשביל כסף – כל השנאה, הקללות, הבוז והפגיעה בשם הטוב וברכוש הפרטי שלהם על בסיס יומיומי מראה את זה.
המשיחיים לא מסתמכים על מסורות כנסיתיות ומעולם לא הסתמכו. אתה יודע מה זה מסורות כנסיתיות?
רועי הקהילה מקבלים כסף עבור הוצאות הקהילה – שכירות, תחזוקת מבנה, הדפסה וכו'. אבל אם כבר הזכרת קבלת כספים עבור המרת דת, מה לגבי כל אותם מחזירים בתשובה ידועים, החל מחב"ד ועד ליוסי מזרחי? מה עם כל אותם הרבנים שמקבלים משכורות מנופחות?
אני מאוד מאוד מפקפק במקורות שלך. חוק מספר אחת – אם אתה שומע דברים מוזרים בתקשורת (=תשקורת), תצליב מידע משלושה ארבעה מקורות לפני שתאמין. אשמח לקישורים. תודה.
אני מרגיש שאתה תוקף את דרכי הפעולה המשיחיות כי אין לך שום דבר טוב לומר על התיאולוגיה שלהם, אבל אולי זה קורה פשוט כי זה לא המדיום המתאים. אם אתה מכיר ערוץ קשר טוב לנהל בו דיון תרבותי, אשמח.
ההסתערות הזאת של מה שמכונה "יהודי משיחי" על הטוקבק כאן נראית כעוד אחד מהניסיונות של המשיחיים לשנות את תדמיתם בציבור הישראלי. לאחרונה שכרו כמה משיחיים, בעלי תפקידים בקרב הקהילות המשיחיות, משרד יחסי ציבור על מנת לשכנע אזרחי ישראל – דרך התקשורת – שגם הם יהודים.
הכת השולית הזאת – שגם אינה הומוגנית ובה מחלוקות תאולוגיות רבות על דברים עיקריים ועקרוניים – יצאה באחרונה בקמפיין נגד אפליה כביכול שכותרתו: "גם אנחנו יהודים". לצורך כך הם גם שכרו את שירותיו של משרד יחסי ציבור.
בדרך כלל קמפיין נגד אפליה מבקש לתקן אפליה כלשהי בשם השוויון, אולם המשיחיים לא רק שאינם טוענים כי הם אינם אזרחים שווי זכויות, אלא הם מתנשאים על פני שאר האזרחים ומרגישים יותר יהודים ויותר ציונים מכל שאר האזרחים.
וזה בדיוק מה שמסביר המומר שלמה אוסטרובסקי בחוברת "מהו יהודי": "בכל תקופות ההיסטוריה הישראלית היה זה מיעוט קטן (ההדגשה במקור) בתוך ישראל אשר היווה את המהות היהודית. הם הם היו היהודים 'בני הבחירה', או 'בני ההבטחה' (עמ' 6)… היהודי המאמין במשיח הנו היהודי השלם והמלא. אנו, היהודים המשיחיים, הננו חלוצי ישראל החדשה…" (עמ' 18).
המשיחיים הסופר-יהודים הללו, גם יודעים להסביר מדוע עם ישראל נרדף במהלך הדורות. כמו לדוגמה מנו קלישר, ראש קהילה משיחית בירושלים שכתב:
"הסיבה העקרונית לכל מכה, תהיה אשר תהיה, נובעת מדחיית ישוע כמלך ומושיע ישראל", וגם "כל עוד עם ישראל אינו מקבל את ישוע – הוא נשאר תחת האיום להיענש בכל רגע".
כך ניתן גם להבין מקריאה בספר "מלך היהודים" מאת פ. טיינה, בהוצאת "קרן אחוה משיחית": "אנו רואים אפוא, לפי כתבי הקודש, כי הכפירה באלוהותו של המשיח ואי רצון לתת לו את הכבוד, אשר אלוהים תובע למענו בכתובים, הן אחדות מהסיבות העיקריות לטרגדיה והסבל של העם היהודי".
לא פלא שהמשיחי דוד שטרן בספרו "מניפסט יהודי משיחי" האשים רבים מן הכת בכך שהם מגלים תסמינים נוירוטיים המושכים אותם לכיוון של מה שהוא קורה "Anti-Jewishness" – ביטוי שנשאר די מתון לעומת עומק השנאה שהם יכולים לגלות לעיתים כלפי היהדות, ועדות לכך סרטוני יוטיוב הרבים בכיכוב צמד המטיפים המשיחיים איתן ומוטי:
https://www.youtube.com/watch?v=6ASwQDcxaPU
אתה מתחמק לחלוטין מכל טענה שאני מעלה בויכוח הזה, שמת לב? שאלות שלא קיבלתי עליהן תשובה:
מהן מסורות כנסיתיות; מה זו כת; מה עם כל אותם הרבנים ה"טחונים" וכל המחזירים בתשובה שמקבלים שכר; לא קיבלתי את המקורות שלך; ולא ענית לי בנוגע להסתה וההשפלה שהמשיחיים חווים מפעילי ארגון יד לאחים.
אתה טוען שאני "מסתער" על הטוקבק שלך, אבל אתה יודע טוב מאוד שאם *לא* הייתי עונה היית טוען שאין לי תשובה. אתה תמיד היית מוצא משהו להאשים את מי שעומד מולך.
אתה טוען שהמשיחיים מתנשאים ויהירים, וטוענים שהם "יהודי-על". לפני שאתייחס לטענה הזו – מה בנוגע ליהירות העצומה שבהלכה הרבנית – זכור לי במיוחד הרב עובדיה יוסף (חפשו את ההתבטאויות שלו בנוגע לגויים ב"ויקיציטוט", אתר שלא חשוד בהטייה לטובת אחד מהצדדים כאן); הספר "תורת המלך" שמתיר רצח גויים; פסק ההלכה של הרב שמואל אליהו שאסר למכור דירות לגויים (חתמו עליו מעל 300 רבנים ממספר זרמים); ההיתר של הרמב"ם לרצוח חילונים; אתאיסט שנוגע במזון מטמא אותו; ועוד כל כך הרבה התבטאויות אחרות של רבנים מהעבר ומההווה, שמראות על הרבה יותר יהירות (וסדיזם, וגזענות) מהדברים שציטטת. בנקודה זו אציין שיש רבנים מתונים ושפויים, אבל יש גם משיחיים שחושבים אחרת ממר אוסטרובסקי (פעם ראשונה שאני שומע עליו), וקל להשחיר את פני שליח במקום להתעמת עם המסר.
מבחינה תיאולוגית – מהותו של עם ישראל היא לשרת את ה' כממלכת כוהנים וגוי קדוש, והעובדה הפשוטה היא שרובו של העם פשוט לא ממלא את המהות הזו, לא נשמע לאלוהים, דוחה את הקורבן שהקריב עבורם ובמקום זאת הולך בעיוורון אחר הנחיות הרבנים. המשיחיים הם בסופו של דבר אלו שכן מקבלים את ישוע ומבינים את נבואות התנ"ך (שכל אדם יכול להבין אם יפנה אליהן כמו שהן ובראש פתוח). הטענה הזו נשמעת לא כל כך טוב, אני יודע, אבל סופו של דבר – מי שדוחה את אלוהים לא ממלא את תכלית ישראל.
בניגוד לרבנים, הם לא מצפים לזכויות יתר כלשהן בשל כך (כמו פטור מצבא), בטח שלא טוענים שמי שלא מאמינים כמותם נחותים מבחינה מוסרית, בניגוד לשלל רבנים שתומכים אפילו בהרג גויים.
כן, אנחנו המשיחיים מאמינים שכל הסבל בא על עם ישראל עקב דחיית ישוע. האם להלכה יש הסבר טוב יותר? אלוהים הבטיח במפורש לעם ישראל ויותר מפעם אחת, שאם יקבלו אותו הוא רק יברך אותם בשלום, כוח, שגשוג וברכה; אך אם ינטשו אותו, יגורשו מהארץ ויסבלו סבל עז. בימינו, אומנם יש לנו מדינה תודה לאל, אבל אנחנו רחוקים מלשבת "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" – כל הפילוג בארץ, האיום האיראני והמשברים הכלליים שמתחוללים בעולם מראים זאת. אם עם ישראל חי כל הימים ממש לפי רצון אלוהים, נראה לך שהוא היה מעניש אותם בגלות ושואה? איזה מין אל יעשה את זה לילדיו הנאמנים?
איתן ומוטי אנטישמים? נו באמת. הם מדברים בשנאה גלויה לצביעות, היהירות וסילוף הפסוקים של ההלכה הרבנית, אבל אין לזה קשר לשנאת ישראל. למעשה התנ"ך עצמו מתאר את עם ישראל במילים קשות מאוד (זונה, גוי חוטא). האם התנ"ך אנטישמי?
אתה מבלבל פה בלבול חמור בין סלידה מההלכה הרבנית לאנטישמיות. לא רק אתם יהודים.
חבל להשחית את הזמן על התאולוגיה המופרכת שלכם, הנשענת על אמונה באלוהיותו של בן הבתולה שחזר לחיים אחרי מותו ושוב נעלם לנו מהרדאר. אבל חשוב להגביר את המודעות לכתות שמפילות ברשתן אנשים במצבי מצוקה והופכות אותם לחסידים שוטים של תורות הזויות, בשירותם של מנהיגי כתות המתפרנסים היטב מאחיזת העיניים הזאת.
בשנות ה-50 וה-60, המפעל המיסיונרי הגדול ביותר בישראל, התנהל על-ידי הארגון הנוצרי האמריקני הידוע בשם "הועידה הבפטיסטית הדרומית" (Southern Baptist convention). נציגה של הקבוצה היה רוברט לינדזי, שהגיע ארצה לראשונה כמיסיונר בגיל 20, בשנת 1937. במהלך מלחמת עולם השנייה, חזר לינדזי לארה"ב, השקיע בלימודים, הוסמך לכמורה, התחתן ובתום המלחמה חזר לארץ יחד עם אשתו על מנת לנהל את ענייני הכנסייה הבפטיסטית בישראל.
לינדזי הצליח ליצור קשר עם חילונים רדיקלים ואף ניאו-פגאנים כמו אנשי תנועת "הכנענים" בהנהגת המשורר יונתן רטוש, במטרה לפעול נגד צביונה היהודי של המדינה, שבעיניו היה מכשול להפצת הנצרות בארץ הקודש. בניגוד לארגוני מיסיון אחרים, שניצלו את מצוקתם הכלכלית של בני השכבות החלשות, לינדזי שאף למשוך לנצרות ישראלים השייכים לאליטה החברתית, הפוליטית והתרבותית, ולמטרה זו אף ייסד את "דוגית".
מרכזים של הכנסייה הבפטיסטית שכנו גם באזורים כמו שכונת רחביה בירושלים ודיזנגוף בתל-אביב. לינדזי פרס את חסותו על קבוצות יהודים שהתנצרו וארגן להם מקומות מפגש בכנסיות ובמבנים השייכים לבפטיסטים.
למרות כל המאמצים והשקעת המשאבים האדירים של המיסיונרים בישראל, עבודתם לא ממש הצליחה. ללינדזי היה ברור שיש ליהודים – גם חילונים במוצהר – רתיעה עמוקה מהנצרות, ובתחילת שנות ה-70 לינדזי שינה את האסטרטגיה המיסיונרית שינוי דרסטי: הצגת ה"יהדות המשיחית" (כלומר, הנצרות) כדתם המקורית של היהודים, תוך שימוש במונחים נוצריים שעברו "גיור לכאורה" – כלומר, נצרות בתחפושת יהודית. המונח הראשון שעבר "גיור לכאורה" היה המונח "נוצרי", שהפך בישראל ל"משיחי".
ב-1976 פרסם "הועד המאוחד למשיחיים בישראל" (UCCI – United Christian Council of Israel) את הלקסיקון של לינדזי, תחת השם "מונחים משיחיים-נוצריים". הלקסיקון נועד לעזור למיסיונרים להעביר מסר נוצרי בטעם יהודי, הן בהטפה, הן בכתיבה והן בתרגום של ספרות וביצירת פולקלור שקרי – הכל כדי להעביר יהודים לנצרות, בלי שהם ירגישו בכך.
הבעיה של הגישה הפרוגרסיבית היא רק חלק מבעיה גדולה יותר של דתיות, בעיקר חרדית, מול חילון. נכון שהכוחות הפרוגרסיביים קולניים יותר במאבקם בייצוגים דתיים ובתרבות ואורח חיים הדתיים/חרדיים, ובכלל במאבקם בנתינת צלם יהדותי למדינת ישראל- אבל דוקא הכוחות של הלאומנות החילונית השמרנית הם הכוחות החזקים והמסוכנים בעימות מול הדתיות והיהדות האותנטית בכלל.
הכוחות הלאומיים יודעים לכלול גרסה מתוחכמת של מסורתיות כחלק מהלאומיות, ולמעשה מנכסים בד"כ את הקליפה המושגית היהדותית תוך ריקון התוכן האותנטי והזרקת תוכן לאומני חילוני במקומו, לתוך הקליפה הזו. בדרך זו הייצוגיות הסמלית היהוית נשמרת, אבל המהות היהדותית האותנטית מסולקת (לדוגמה: המושג "גאולה", או "עם סגולה" וברובד בסיסי יותר "עם יהודי" או "יהודי" – מושגים שבמסגרת התפיסה הלאומית עברו רידוד ורדוקציה או אפילו מהפכה לעומת המקור היהדותי).
אם יש לקחים היסטוריים – עובדתיים ורעיוניים – שניתן להפיק משלושת אלפים שנים של היסטוריה של עם ישראל, הרי שאחד מהקטגוריים והחשובים שבהם הוא התובנה העתיקה הקובעת ש"אין אנו אומה אלא בתורותיה", ו"תורותיה" שבכאן הן תורות היהדות, ודוקא הדתית האורתודוכסית. אחד מההשלכות של התפיסה הזו היא שלאומיות יהודית נובעת מדתיות יהדותית, וקיימת אך ורק במסגרתה, ולא להיפך – שהדתיות היהודית היא מוצר תרבותי הנובע מהלאומיות, כמו מוצרים תרבותיים לאומיים אחרים.
שום תחליף לא יכול להיות מרכבה לרעיון היהדותי ולעמיות היהודית במובן האותנטי – לא התחליף הפרוגרסיבי אוניברסליסטי וגם לא התחליף הלאומי. זאת, למרות שחלקים ניכרים מהציונות הדתית כבר עשו ועושים את המעבר והמהפך לכיוון הלאומי – לעיתים קרובות אצלם הדתיות היהדותית היא חלק ותוצא של הלאומיות (לפעמים הם מדברים אפילו על "ישראליות"), ויש לכך ביטויים בולטים לא רק באוריינטציות הפוליטיות אלא באורח החיים הסופג יותר ויותר מאפיינים חילוניים או מדוללי דתיות, וכן בנטיה להתחלנות ממש (1/3 מהנוער הציוני הדתי מתפקר עד הגיעו לגיל 18, ו 1/2 מחניכי המוסדות של הציונות הדתית שלא התחתנו עד גיל 25 משנים זהות דתית, בד"כ לכיוון החילונות ולנאו רפורמיזם) – ובמקביל לאימוץ של זהות פוליטית לאומית ימנית מובהקת.
החרדים שומרים על הקו המבדיל בין דתיות שיש בה אפקט לאומי לבין לאומיות חילונית הכונסת ומנצלת מסורתיות. היום הסתירה המובנית שבין החרדיות לבין הלאומיות החילונית של הימין אינה באה לביטוי חריף, למרות שאצל הדור הצעיר של מנהיגי שורה שניה בימין הולך ומתרקם קו אנטי דתי בפועל. [לדוגמה – פעילותו של ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה בענין הפרת הסטטוס קוו בתחבורה בשבת בעיר רמת גן, או פעילותו של ראש עיריית מודיעין ביבאס כאשר הניע וביצע את הפרת הסטטוס קוו לגבי פתיחת עסקים בשבת בעיר מודיעין, בעיקר בהקשר של הקניון העירוני].
היום ההתנגשות בין הפרוגרסיביות לבין החרדיות תופסת כותרות. אבל יש להניח שבעתיד, כאשר החומר האנושי של הפוליטיקאים של הימין, במיוחד המובילים שבהם, יהיה חילוני יותר בהשקפת עולמו (וזו המגמה הצפויה בדור הבא של המנהיגות בימין החילוני לאומי) – תפרדנה דרכיהם של החרדים, ואפילו של דתיים ושל מסורתיים הנוטים לדתיות – מהחילוניים הלאומיים הימניים: הניגוד העקרוני בין יהדות ולאומיות דתית לבין לאומיות חילונית יחשף במלוא עוצמתו ועומקו. ההתנגשות עם החרדים תהיה אז כרוניקה ידועה מראש.
החזות של העתיד היא אפוא חזות של מאבק תרבותי מתמיד ורחב, ולא סביר שייווצר מהלך של הידברות ופלורליזם ממשי. אין סיכוי שבטווח הנראה לעין יהיה למאבק שבין היהדות לבין מה שאינו יהדותי במדינה הזו פתרון. בניגוד לסברות של הסוקרים מתחום הדמוגרפיה, גם המגמות הדמוגרפיות אינן מספקות פתרון והכרעה. הריבוי הטבעי החרדי גבוה, וככל הנראה ישאר גבוה. אבל מצד שני גם הריבוי הטבעי במגזר החילוני אינו נמוך, והעליה מביאה מידי שנה לארץ זרם קבוע של עולים (בסדר גודל ממוצע של כ 25 – 30 אלף, במהלך העשור האחרון לפחות), שברובו מורכב מאנשים חילונים. העליה ממחישה היטב את הניטרול ההדדי הדמוגרפי – מליון עולים מבריה"מ לשעבר בתחילת שנות ה – 90 ניטרלו את הגידול הדמוגרפי החרדי והדתי בשלושים השנה האחרונות. צאצאיהם, בתוספת הרוב החילוני של העולים החדשים מדי שנה (ברובו מארצות בריה"מ לשעבר) – מוסיפים לעשות כן ויוסיפו לעשות כן בעתיד.
בתוך מסגרת המציאות הזו, קשה לתאר מצב שבו השתלבות חברתית חרדית תתרחש, מעבר להשתלבות כלכלית מוגבלת שתשפיע על מאפיינים טכניים מסוימים הכרחיים – שיעורי תעסוקה, השתכרות ממוצעת וכו'.
ניתוח מעמיק ומייאש, בואו נבטל את כל הדתות/ אידיאולוגיות ואולי יהיה מזור לצרותינו.
ישנה אלטרנטיבה אחרת: נאמנות ליהדות, אותה יהדות שהוכיחה את את עצמה כציוויליזציה, במימד ההיסטורי והערכי ארוך הטווח ורחב ההיקף.
הנאמנות הזו אינה חייבת להתבטא במקסימום דתיות, היא מכילה מיגוון של רמות של דתיות. בתצורה מינימלית היא מחייבת נאמנות לערכים בסיסיים יהדותיים, וכן לנורמות מרכזיות (למשל – התנגדות להתבוללות, פרהסיה יהודית בשבת) ולריטואלים דתיים מכוננים (ברית מילה, נישואין כדת משה וישראל, וכו'), באופן המאפשר זהות יהודית כזהות ראשונה של האינדיבידואל, ולצידה זהות משלימה אזרחית ישראלית.
מאמר נכון ומעניין, אבל לדעתי מפספס את הנקודה. הגישה השמרנית לא תשנה את המצב אם אכן הוא אמור להשתנות, העולם החרדי כפוף קודם כל להלכה ולגדולי הדור- ואם כל הכבוד לחברה הישראלית וערכיה החילוניים, החברה החרדית ברובה המכריע מקשיבה לרבנים, ועד שהם לא יעשו את השינוי, השינוי לא יעשה.
שכחתם לציין את הקרן לישראל חדשה שמהווה איבר סרטני בגוף החברה הישראלית
היא ושלוחותיה הכניסו ללקסיקון את הביטויים "הדתה" ו"הדרת נשים" ודומיהם
זו לא הטפה לשוויון אלא לביזוי דת וביזוי גברים, ולמעשה, קעקוע יסודות ערכיים שאנשים מאמינים בהם, כדי ליצור כאוס בחברה הישראלית.
חלקים בחברה הישראלית, שהמסרים של הקרן לוחצים להם על פצעי ילדות, מאבדים את השכל לאט לאט.
ערכים שכולם גדלו עליהם כמו כבוד ואמון, נעלמו מהעולם.
די לביזיון- זה ביזיון מסוכן מאוד
שרון מדוייק ונכון!!
סוכני הקרנות להשמדת ישראל מנסים לגרום ריב וללבות שנאה בכל נושא מגזרי, כדי להחליש את מדינת היהודים. הם מפמפמים כל היום "הדתה", "הדרה" ו"הסתה" כדי להסית חילונים נגד דתיים, נשים נגד גברים והומואים נגד סטרייטים. המטרה: פירוק מדינת היהודים למען אויבי ישראל.
אנשים שלא עוקבים, חושבים שכל סיפורי ההדתה שמתפרסמים הם סיפורים ספונטניים ואמיתיים. הם לא קולטים שאינטרסנטים פוליטיים אנטי-דתיים מחפשים ומאתרים סיפורים כאלה, דואגים לפמפם אותם לעיתונות ומוודאים שהם לא יורדים מסדר היום. אנשים שיוצאים מאירוע כדי להימנע מלשמוע שירת נשים אינם פוגעים באף אחד: הם לא תובעים שהנשים יפסיקו לשיר אלא בוחרים שלא לשמוע אותן, אבל בעלי אינטרסים פוליטיים אנטי-דתיים משכנעים את הנשים האלה שהן צריכות להיפגע מכך. בדיוק כמו שהם שכנעו את עולי אתיופיה שגיור לחומרה זה פוגע בהם. מטרת המלחמה הזאת היא לא זכויות נשים או זכויות יוצאי אתיופיה אלא דמוניזציה של היהדות כדי להחליש את הזיקה היהודית של היהודים בישראל.
למסכים-
חלק גדול מהסיפורים הם כן ספונטניים ואמיתיים.
הם מגיעים מאזרחים שספגו את מסרי הקרן (הממומנים) והשתכנעו, ועכשיו הם עושים את העבודה בשביל הקרן, בלי להרגיש ובלי לדעת שהם פועלים מכוח מסרים של גורם חיצוני אינטרסנטי.
האמא הראשונה שדואגת מתמונה של טלית בספרי הלימוד- זה ממומן.
כל חברותיה ווועדי ההורים וקבוצות הפייסבוק שצמחו בעקבותיה- זה אנשים שהורעלו מבלי ידיעתם, ופועלים בספונטניות.
האשה הראשונה שעלתה בעירום לאוטובוס חרדי- זה ממומן.
כל הנשים שבוכות אח"כ אכלו לי שתו לי, זה ספונטני.
המחאה ההתחלתית נגד סלומון טקה- זה ממומן.
חסימות כבישים, כאוס ואלימות- זה תגובה של קהילה שהקרן החדשה זרתה לה מלח על הפצעים.
הקרן לישראל חדשה מאתרת בארסיות את קווי התפר בחברה הישראלית ופועלת לפרום אותם, ולכן הקונטרה היא דווקא לוותר, לסלוח, לאחד לבבות, לתת ידיים, ולמצוא את המכנה המשותף, ולא את המפריד.
גם בזה אני מסכים איתך.
אם אתה רואה התארגנות שדוחפת אג'נדת פמיניזם / להט"ביזם / פלסטיניזם / אנטי-הדתיזם, תמיד תבדוק מי מאפשר את הפנאי לעסוק בהתארגנות הזו – במשרות מלאות, בתקציבים שמנים, עם יחסי ציבור ועם קשר הדוק לתקשורת. אם תבדוק – תמצא שם את אחת הקרנות להשמדת ישראל.
מי שעקב אחרי הפגנת האתיופים, גילה כי הכסף מאחורי ההפגנות האלה היה של עמותת "עומדים ביחד" (שאחד מפעיליה הוא מוסי רז ממפלגת מרצ) – מארגוני הקרן לישראל חדשה (NIF). עמותה זו סיפקה את ההסעות להפגנה בתל אביב, סיפקה את הפלקטים והדריכה את האתיופים מה לטעון ואיך להרים ידיים כאילו הם אזוקים. בדיוק כמו בהפגנת המסתננים מאפריקה שארגנה ומימנה הקרן לישראל חדשה ב-2014 נגד השבתם למולדתם.
זו שיטה ידועה של השמאל (וגם של הנאצים בגרמניה): לזרוע בחברה שיסוי ושיסוע, כדי לייצר דמורליזציה שיאפשר לרודנים להשתלט על השלטון בתפקיד "מושיעי החברה".
באשר ליהדות המשיחית, היא אינה תנועה הומוגנית. לי, כפרוטסטנטי מרקע יהודי, אין בעיה להשתמש במונח, אבל הוא יכול להתייחס לכל דבר מבפטיסט דובר עברית, לחבר כת "השורשים העבריים" שדוחה את עיקרי האמונה הבסיסיים ביותר. למשל, ישנם קהילות שלא מסכימות עם האמירה הבסיסית "אנו עובדים אל אחד בשילוש ושילוש באחדות, ואיננו מבלבלים בין האישויות, אף איננו מחלקים את ההוויה" – קרי, אינם מאמינים במשיח, אלא הם שייכים לכת אשר קרובה יותר ליהדות האורתודוקסית או האסלאם מאשר לפרוטסטנטיזם.