אברוף נאופטיו מספר בראיון עם 'מידה' על היחסים המתחממים בין השכנות: "שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני הוא ברכה לשתי המדינות"
"ישראל הפכה לאחת מבעלות-הברית האמינות ביותר של קפריסין", כך אומר אברוף נאופיטו, נשיא מפלגת השלטון הקפריסאית. לדבריו, עד לפני מספר שנים "לא דיברו אצלנו בכלל על ישראל ועל האפשרויות לפתח עימה קשרים", אך בשנים האחרונות חלה "התקרבות רבה ביחסים".
נאופיטו, העומד בראש מפלגת 'הליכוד הדמוקרטי' של קפריסין מאז שנת 2013 ונחשב לאחד הפוליטיקאים הבכירים במדינה, השתתף בסוף השבוע בכנס השנתי של ארגון 'אלנט' שנערך בפריז ועסק באתגרים המשותפים לאירופה ולישראל. בשיחה עם 'מידה' הוא מרבה לשבח את מערכת היחסים עם השכנה, אשר לדבריו יש לה הרבה מן המשותף עם הקפריסאים: "ישראל וקפריסין הן שני עמודי התווך היחידים של יציבות באיזור, ושתי מדינות דמוקרטיות שחולקות את הערכים המערביים ונמצאות תחת איומים – הטרור אצלכם והטורקים אצלנו. קפריסין אולי מדינה קטנה ללא הגנה, אבל אנחנו חברים באיחוד האירופי ויכולים לשמש כמוצא בטוח לים התיכון עבור ישראל".
כיצד אתה רואה את האינטרסים המשותפים של שתי המדינות?
"יש לנו אינטרסים כלכליים משותפים עם ישראל בתחום האנרגיה, וחברת ׳דלק׳ צפויה בקרוב לבצע קידוחי גז במתחם ׳אפרודיטה׳. זו החברה היחידה שגילתה את קפריסין עד עכשיו, ולאחרונה חתמנו על הסכם מסחרי לגבי הגז שיימצא. בתחום הכלכלי יש הרבה השקעות ישראליות בנדל״ן, בתיירות, בחקלאות ובבריאות, וגם שיתוף פעולה ביטחוני עם אימונים צבאיים משותפים לשני הצבאות. זה רק מוכיח שהטענה שישראל תורמת לאי-היציבות באזור היא מיתוס. ישראל אינה גורם מערער, אלא להיפך – זו ברכה לקפריסין שישראל היא שכנה אמינה שלה שמובילה בחדשנות, במחקר ובפיתוח. יש לנו הרבה מה ללמוד מכם, ואנחנו יכולים להיות גשר לאירופה עבור ישראל".
הסכנה הטורקית
בהקשר הרחב יותר של האירועים במזרח התיכון, הפלישה הטורקית לצפון סוריה מעוררת חששות כבדים בקפריסין מפני החרפה מחודשת של המתיחות בין שני חלקי האי, שחלקו נמצא תחת כיבוש טורקי מאז אמצע שנות השבעים. "אנו הקפריסאים חווינו כבר פלישה טורקית ב-1974 וחווים את הכיבוש עד היום", נאופיטו מספר ומוסיף: "אנחנו מודאגים מאי-התגובה של העולם מכיוון טורקיה הופכת לאגרסיבית יותר מדי יום ויוצרת בעיות ליציבות באיזור".
לדבריו, טורקיה מנצלת את הדרמה ההומניטארית של מיליוני פליטים כנשק פוליטי ללחוץ על רוסיה, ארה״ב ובעיקר על אירופה. "ארדואן למעשה אומר: או שלא תתערבו במדיניות שלנו, או שנשלח אליכם רבבות מהגרים ונערער את יציבות האיחוד האירופי. אני חושב שהקהילייה הבינלאומית חייבת להגיב על ההתנהגות הזו ותוך שיתוף פעולה. טורקיה רוצה להפוך למנהיגה האיזורית, לא למען צרכי הביטחון של האיזור אלא כדי להגשים את השאיפות שלה להפוך שוב לאימפריה העות׳מנית הגדולה".
שרי החוץ של האיחוד האירופי אימצו השבוע החלטה בנוגע למסגרת החוקית של עיצומים שיוטלו על טורקיה בשל קידוחי הגז שהחלה לבצע בשטחה הימי של קפריסין. מדובר באיסורי כניסה לשטח האיחוד ובהקפאת נכסים, אם כי האיחוד נמנע בשלב זה לפרסם את רשימת הגורמים נגדם יופעלו הסנקציות. מדובר בהרעה נוספת ביחסי האיחוד עם טורקיה, לאחר החלטת בריסל להפסיק מכירות נשק לאנקרה בעקבות הפלישה לסוריה.
לדברי נאופיטו , ההחלטה האירופאית על עיצומים שולחת מסר לפיו "אירופה מאוחדת בעניין הקידוחים התת-ימיים בשטח הטריטוריאלי של קפריסין שהם הפרה של החלטת מועצת הביטחון. אירופה נחושה בגישתה לטורקיה, וכעת הנציבות בוחנת דרכים ליישם את הצעדים הללו. הטורקים מאיימים על אירופה שהם יפתחו שוב את הגבולות בפני פליטים ומהגרים, אבל הגיעה העת שהקהילייה הבינלאומית ואירופה יציגו עמדה תקיפה מול טורקיה".
רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!
קפריסין, שבהיסטוריה ניסתה תמידית להרחיק עצמה מציר הזמן בו התקיימה ישראל, היא דוגמה מובהקת למדינה חלשה מלידה' ומבחינות רבות היא מציאות אלטרנטיבית לגבי מה שיכול היה לקרות לישוב היהודי ב 1948 לו התקבלה תוכנית החלוקה בשלום ובהסכמת הבריטים. כמו א"י גם קפריסין הייתה פרובינציה עות'מאנית מרובת לאומים שבה השלטון התורכי בסוף דרכו היה רופף. כמו א"י גם קפריסין הפכה לאזור שלטון בריטי די כתוצאה של מלחמה שמרכזה רחוק גיאוגרפית (מלחמת קרים, מלחמת העולם הראשונה בהתאמה) וכמו א"י בעוד שהבריטים בהחלט פיתחו אותה, הם מעולם לא הגו תוכנית על לגבי מה יעשה בה. בשתי הארצות המצב התדרדר לעשור של אלימות בין קהילתית וגם כנגד הבריטים ופה התפצלו גורלות שתי הארצות. בעוד שבא"י האלימות הערבית והעיקשות הבריטית הובילו לכך ששניהם הפסידו את כל האינטרסים והמאחזים שהיו להם בשטח או בשלטון, ומדינות שכנות נטלו שליטה על אזורים שנותרו ערביים טהורים, בקפריסין הבריטים והתורכים בחשו יחד והמציאו בריה מדינית פוליטית חלשה ולא יציבה שאיפשרה לכל אחד מהן לקיים נוכחות על האי (הבריטים ב 3 אחוזים משטח שהם טריטוריה בריטית ריבונית, התורכים באמצעות נוכחות צבאית רשמית שלכאורה יועדה 'להגן' על המיעוט התורכי המדינה החלושה שנולדה ללא מלחמה ומתוך הסכם מדיני שכלל 'ערבויות' ו'מנגנונים' פוליטיים ומדיניים שהבטיחו את יציבותה, התדרדרה בתוך כשנתיים לכ 12 שנות מלחמת אזרחים ברמות שונות של עצימות, אלימות בין קהילתית מתגברת שהובילה להפרדה דה פקטו בין הקבוצות האתניות ולסיום מלחמה אמתית, הפיכה צבאית, פלישה טורקית וטיהור אתני שנמשך לאורך מחצית 1974 וכל 1975 ושבסיומו חולק האי לשני חלקים טהורים אתנית הרבה מעבר למה שמלחמת 1948 השאירה פה, שנאה ומתח לא פוסקים שדעכו ברמה היומיומית רק לאחר שקפריסין ה'יוונית' הפכה לחלק מהאיחוד האירופי (שמצידו הפך אותה לספקית כוח אדם איכותי ומשכיל שעושה את קפריסין בהמוניו… עוד לקח ללמוד).
אין מי שילמד את ההיסטוריה של קפריסין מאז 1870 ועד היום ולא יבין את האיוולת שמאחורי כל רעיון המיועד לתקן סכסוכים באמצעות חשיבה יצירתית, 'מנגנונים' ו'ערבויות' (ע"ע שמעון פרס).
קפריסין מדינה קטנה וחביבה הפכה למקום בילוי אהוב על ישראלים רבים, בתי מלון שלמים נרכשו על ידי ישראלים. אנשים חביבים שמעריצים ישראלים ואת ישראל בכלל שמחים מאוד על שיתוף הפעולה עם האי השכן מבורך מאוד!