גם אם הייתה סיבה טובה לבדוק את הקשרים בין מקורבי הנשיא לרוסיה, הדרך בה החקירה התנהלה מראשיתה הייתה פסולה ומושחתת
עברייני צווארון לבן צריכים לבקש משאלה אחת בלבד בחג המולד הקרוב: שהם יזכו לחיות תחת חוקיו של מייקל הורוביץ. המפקח הכללי במשרד המשפטים העיד כי לא מצא ראיות להטיה פוליטית מצידם של מקבלי ההחלטות אשר תחת ממשל אובמה פתחו בחקירה פדרלית נגד הקמפיין של טראמפ. במקום הטיה פוליטית, אומר הורוביץ, החקירה חשפה סדרה של "שגיאות בסיסיות ויסודיות". במפלגה הדמוקרטית מריעים לחלק הזה בדו"ח, ומאמינים שהוא יכול לשמש להשתקת טענתו של הנשיא על כך שמדובר בחלק "מצייד מכשפות" בהשראה פוליטית. הנה מילותיו של הורוביץ עצמו:
שגיאות נעשו על ידי שלושה צוותי חקירה נפרדים שנבחרו בקפידה, באחת מהחקירות היותר רגישות של ה-FBI ובידיעת הדרגים הגבוהים ביותר. הן נעשו למרות שהחומר המבוקש, דרך שימוש בסמכות החוק לריגול זר (FISA), היה קשור כך למסע בחירות נשיאותי מתנהל, ולמרות שהמעורבים בחקירה ידעו שפעולותיהם יהיו נתונות לבדיקה דקדקנית"
שום הטיה, רק רשלנות. או כך לפחות אנו אמורים להאמין.
דמיינו למשל חקירה על הטיה גזענית בבנק, בה החוקרים מגלים סדרה ארוכה של שגיאות חמורות, עברות על נהלים והפרות של נורמות עסקיות, לא על ידי עובד אלא שלוש יחידות שונות הנמצאות תחת פיקוח, שגיאות שמקפחות אפרו-אמריקנים המבקשים משכנתא. האם נהיה זקוקים לתכתובות ואימיילים המתעדים הטיה גזענית ישירה מצידם של הבנקאים כדי להסיק שאכן התרחשה? אם היינו מגלים שהמשטרה מפרה את נהליה באופן תדיר ביחס לחשודים שחורים אך לא היינו מוצאים תכתובות המצביעות על כוונה גזענית, האם היינו מסתפקים בכך? כמובן שלא.
במקרה של ממשל אובמה, שימוש בסוכנויות החקירה השונות ככלי נשק פוליטיים מתאימה לדפוס מבוסס מאוד של התנהגות. כך למשל, תחת הנשיא אובמה רשות המיסים ניצלה לרעה את סמכותה למטרות פוליטיות כאשר מוסדות וארגונים ימניים מהצד השמרני היו למטרה של חקירות והטרדות. כך היה גם עם המועצה הלאומית ליחסי עבודה, ועם הרשות לאכיפת ענייני טבק ואלכוהול (ATF). למעשה, זהו חלק מדפוס התנהגות הדמוקרטים הן בתוך ומחוץ לממשל הפדרלי: מדינת ניו-יורק אולצה לאחרונה לנטוש את הג'יהאד הפוליטי נגד חברת 'אקסון', במהלכו ניסו הדמוקרטים להגיש תביעה על הפשע הנורא של אי-הסכמה עמם בנושא איכות הסביבה, ובמקרים אחרים תובעים דמוקרטים ניצלו את כוחם לרעה על מנת להטריד ולאיים על מבקרי המדיניות האקלימית. זו איננה תיאוריית קונספירציה. התובע הכללי של מדינת ניו-יורק בעצמו ארגן את מסע התעמולה והודיע על כוונותיו ב'ניו-יורק טיימס'.
באופן דומה, פעולות ה-FBI בכל הקשור לחקירת הנשיא טראמפ היו שערורייתיות, וסוכני הבולשת הרשו לעצמן להרחיק לכת מאוד, עד כדי שינוי מסמכים שהוגשו כחלק מתהליך צו ה-FISA. חשבו על כך לרגע: ה-FBI תחת ממשל אובמה ביקש לפתוח חקירה נגד קמפיין הנשיאות של המפלגה היריבה ולרגל אחריו, תחת סמכות השמורה לענייני בטחון לאומיים. על מנת להפעיל סמכות זו, ה-FBI היה צריך לבקש רשות מבית-משפט פדרלי, ואכן עשה זאת, אך עם מסמכים מזויפים. אם התובע הפדרלי ששינה את המסמך יתחמק מלראות את צידו הפנימי של תא מעצר, יהיה זה עוול נורא לצדק.
מה שהופך את כל העניין לחמור אף יותר הוא לא שלא הייתה סיבה טובה להיות חשדניים לגבי היחסים בין מקורבי טראמפ לבין הרוסים, אלא שאכן הייתה סיבה כזו. במובן זה, הניסיון של אובמה לחקור את הקמפיין של טראמפ הוא תמונת מראה למאמצים של טראמפ לאלץ את האוקראינים לחקור את מעללי משפחת ביידן במדינה: הנושא כשלעצמו היה בהחלט ראוי לבדיקה, וזה הופך את העובדה שהתהליך זוהם על ידי אופורטוניזם עלוב ומושחת למעצבנת עוד יותר. ייתכן שטראמפ וחבורתו מושחתים עד העצם, אך זה לא אומר שמי שחקר אותם לא היה מושחת בעצמו, ובוודאי לא מזכה את ממשל אובמה וה-FBI מהעוולות שבוצעו.
בחברה חופשית, מעטים הדברים המסוכנים יותר מאשר שוטר מושחת. ה-FBI תחת ממשל אובמה זייף מסמכים על מנת לקבל היתר חוקי לרגל נגד דונלד טראמפ, אך על פי משרד המשפטים לא הייתה שם "הטיה" פוליטית נגד צד מסוים. רק שחיתות.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'. מאנגלית: גידי גולן.
הטיה, שחיתות..
מה זה משנה, העיקר שמישהו יתן את הדין ותווצר הרתעה!
דווקא כן משנה.
אם לא תקרא לילד בשמו סופך שבמהלך נסיונות התיקון תבזבז מאמצים, זמן וכסף בכיוונים הלא-נכונים או לא ׳תבזבז׳ בכיוונים הנכונים.
כל מה שמתנהל נגד טראמפ וגם נגד ביבי הוא מושחת .
שניהם צדיקים !
התקשורת הישראלית מנהלת כבר 7 שנים מסע הונאה כדי להציג את טראמפ (ואת משפחתו) באור שלילי ולהציג את יריביו באור חיובי. מסע ההונאה הזה כולל:
1. הצפה מוגזמת בידיעות שליליות, שחלק גדול מהן שוליות, רכילותיות ומפוקפקות, ומחזור שלהן בכל הזדמנות.
2. דיווחים שקרים או מסולפים, כולל עיוות מכוון של כוונת טראמפ בהתבטאויותיו (למשל, לייחס לו כוונה רצינית כשברור שהוא התבדח).
3. הפצת חצאי אמיתות, כלומר הצגת תמונה חלקית ומעוותת, הצגת דיווחים שהוכחשו במפורש כאילו היו דיווחים על עובדות שאינן שנויות במחלוקת.
4. אי פרסום ידיעות חיוביות מהותיות על טראמפ ועל התנהלותו, כולל נתונים חיוביים על הצלחה כלכלית, שבירת שיאים של בורסות, שפל באבטלה או מיזמים חיוביים.
5. אי פרסום ידיעות שליליות על יריבי טראמפ, למשל חקירות שערוריות ופרשיות שנוגעות לדמוקרטים ולתקשורת.
מסע הונאה כזה מתנהל גם בסיקור של נתניהו ושל בני משפחתו. כנראה שיש משהו משותף לאויבים של טראמפ ושל נתניהו.
אם הייתי אמריקאי והייתי רוצה להתעודד קצת, הייתי נושא עיניי מזרחה לישראל.
כל מה שקורה בארה"ב כנגד טראמפ מתרחש בישראל באופן מועצם עשרת מונים לגבי נתניהו.
אפשר גם להסתכל לבריטניה ולראות איך ג׳ונסון התגבר על לכלוך דומה בתקשורת(אם כי לא בתחום המשפטי).
חכה עוד קצת ותראה שגם לג'ונסון ינסו לתפור תיקים.
https://conspil.com/2018/08/italy-eu-immigration-nwo/