"לשכת עוה"ד הייתה צריכה להשעות את טארק ברגות מזמן"

עו"ד נועם לאור בעקבות החלטת הלשכה להשעות את המחבל המורשע: "צר לי שזה לקח כל כך הרבה זמן". עו"ד מוריס הירש: "הלשכה הייתה צריכה לפעול באופן מיידי"

הכתובת הייתה על הקיר? טארק ברגות והנשק שנתפס ברשותו | פייסבוק, דוברות שב"כ

בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים החליט בשבוע שעבר להשעות לצמיתות את טארק ברגות, שהורשע לפני מספר חודשים בתכנון וביצוע פיגועי ירי ביחד עם המחבל זכריה זביידי. לאחר תלונה שהוגשה על ידי ועדת האתיקה של המחוז, דייני בית הדין הגדירו בהחלטתם אתפסק הדין שניתן נגד ברגות כ"חמור ביותר", והוסיפו כי העונש שהוטל עליו הוא עונש כבד. הדיינים אף ציטטו מכתב האישום שוהגש נגד ברגות בבית הדין הצבאי בו נכתב כי "הנאשם הוא אשר היה הרוח החיה מאחורי תכנון הפיגועים וחלקו בהם היה מרכזי ביותר. כל זאת, עשה הנאשם ממניע אידאולוגי-לאומני, תוך שימוש בכלי נשק מסוכן וקטלני, אותו החזיק שלא כדין".

כפי שדיווחנו בהרחבה ב'מידה' לפני כארבעה חודשים, על ברגות נגזרו 13 וחצי שנות מאסר בשל ביצוע פיגועי ירי ותכנון פיגועים נוספים, כאשר במשך כל הזמן בו תכנן וביצע את שורת הפיגועים ביחד עם אחד מהמבוקשים המסוכנים ביותר, שימש ברגות – ישראלי תושב מזרח ירושלים – גם כעורך דין בכיר ומוכר שהופיע באופן תדיר בבתי המשפט (בעיקר בייצוג אסירים ביטחוניים) ובאמצעי התקשורת.

עו"ד נועם לאור

עו"ד נועם לאור, חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, אמר היום בשיחה עם 'מידה' כי הוא שמח על ההחלטה להשעות את ברגות מחברות בלשכה, אך הוסיף כי "צר לי שלקח כל כך הרבה זמן לקבל אותה".

לדברי עו"ד לאור, "לא יתכן שבמדינת ישראל עורכי דין יפעלו בניגוד לחוק והרישיון שלהם לא יושעה באופן זמני מיד כשמוגש נגדם כתב אישום על עבירות טרור, בשעה שבעבירות אתיקה במדרג נמוך בהרבה ניתנו החלטות על השעיה זמנית. עוד יותר צר לי שהיועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה היוצא שי ניצן בחרו שלא להגיב לדרישות לפעול בנושא ולהשעות את ברגות בהתאם לסמכותם בחוק, תוך שהם גוררים רגליים מסיבות לא ברורות בעוד שבנושאים אחרים, שאולי יותר קרובים לליבם, הם יודעים לפעול במהירות ובנחישות".

עו”ד מוריס הירש, סא”ל במיל’ ולשעבר ראש התביעה הצבאית ביהודה ושומרון, אומר ל'מידה' בעקבת השעיית ברגות כי הלשכה הייתה צריכה לפעול באופן מיידי עם הגשת כתב האישום וליזום בעצמה את ההשעיה, לאור ההאשמות החמורות נגדו. "במקרים חמורים כאלה של עברות טרור לא צריך לחכות שתוגש תלונה ללשכה כדי להשעות אדם מחברות בלשכה".

פרקליטתו של ברגות לאה צמל טענה בביית הדין המשמעתי כי בגלל שהורשע בבית משפט צבאי לא ניתן להשעות אותו מהלשכה, ואמרה ש"המונח קלון איננו מתאים לעבירות שביצע"

"אלו טענות מופרכות. בחינה של קלון אמורה להיערך באופן ענייני ובבחינת המעשים עצמם, ללא קשר לשאלת סמכות השיפוט. עצם העובדה שטארק ברגות הרים נשק וניסה לגרום לרצח, זו עבירה שיש עמה קלון בלי שום ספק. אם לאה צמל חושבת שלא מדובר בקלון אז היא מוזמנת לערער על ההחלטה ולהגיע לבית המשפט העליון. אם גם שם יקבעו שביצוע פיגועי ירי נגד אזרחים ישראלים היא לא עבירה שיש עמה קלון, אז אפשר באמת לסגור את המדינה".

האם היה צריך לפעול נגד ברגות כבר כאשר נחקר בגין הסתה בשנת 2015?

"כאשר נטען שעורך דין מבצע עבירה פלילית אבל המשטרה סוגרת את התיק מחוסר אשמה או מחוסר ראיות, אז ללשכה יש קושי לא מבוטל לפעול נגדו. השאלה היא מה צריך להיות הרף להעמדה לדין בוועדת האתיקה, והאם הוא צריך להגיע למקרים פליליים בהתאם לנסיבות ולבסיס העובדתי. כמובן שהרשעה בבית המשפט בוודאי צריכה להיות מספקת עבור ועדת האתיקה של הלשכה. במקרה של ברגות, הוא נידון למאסר בפועל במסגרת עסקת טיעון שבה הודה בבית המשפט והסכים לעונש, ולא היה שום דבר שמנע מהלשכה להגיש נגדו תלונה ולהגיע לפתרון מהיר".

עו"ד מוריס הירש

עו"ד הירש מוסיף כי הוא מוטרד מכך שעל פי חוק לשכת עורכי הדין גם מי שהושעה לצמיתות מן הלשכה יכול לבקש לחדש את חברותו לאחר תקופה בת עשר שנים. "חשוב ליזום בהקדם האפשרי תיקון לחוק לשכת עורכי הדין לפיו מי שנידון למאסר בפועל, בוודאי בעברות טרור, צריך לאבד את הרישיון באופן אוטומטי, ובוודאי חייבים לקבוע שתקופת הבקשה לחידוש צריכה להימנות רק מיום השחרור מהכלא או תום ריצוי המאסר. על פי החוק כיום, ברגות יהיה יכול למעשה לבקש לחדש את החברות בלשכה בעוד עשר שנים, בזמן שהוא עדיין מרצה עונש מאסר. זה בלתי נתפס".

עיוות אחר הקיים כיום בעניין בית המשפט הצבאי הוא המצב בו אסירים שהורשעו בעברות טרור וריצו עונשי מאסר בכלא הישראלי, הופכים לאחר שחרורם לחברים בלשכת עורכי הדין הפלסטינית ומייצגים חשודים בטרור בבית המשפט. עו"ד הירש מביא כדוגמה לכך את סלאח חמורי, שבשנת 2004 הועמד לדין בשל תכניתו לרצוח את הרב עובדיה יוסף, וכיום משמש כסנגור של מחבלים בבית המשפט הצבאי. "זאת עוד פרצה שראוי לסגור אותה במהירות", הסביר הירש, המשמש כיום כראש המחלקה המשפטית במכון 'מבט לתקשורת פלסטינית'.

כתב אישום חמור

בסוף שנת 2015 נעצר ברגות, ששימש באותה העת כסנגורו של המחבל אחמד מנסארה, ונחקר בחשד להסתה ברשתות החברתיות בעקבות פרסום פוסטים המשבחים מחבלים ומעודדים ביצוע פיגועים. הוא שוחרר לבסוף, ולפי העולה מכתב האישום החל בסוף שנת 2016 לעסוק באופן נרחב בפעילות טרור מכיוון ש"כעס על היחס הנוקשה מצד מערכת המשפט והרשויות הצבאיות כלפי האסירים הביטחוניים, אליו נחשף במסגרת עבודתו כעורך דין".

בין השאר תוארו בכתב האישום לפחות ארבעה מקרים בהם ברגות ירה בכלי נשק מסוג M-16 לעבר כלי רכב ישראלים באזור בנימין, ונקבע כי "פעל נמרצות על מנת לתכנן בקפידה את הפיגועים, חקר ודרש על אודות דרכי ההגעה אל מקומות רלוונטיים לביצועם, על אודות מטרות אפשריות לביצוע הירי ופעל לטשטוש זהותו של הרכב בו עשו השניים שימוש… במסגרת הפיגועים, ירה הנאשם עצמו עשרות כדורים אל עבר המטרות אותן זיהה. במעשיו אלה גילה הנאשם נחישות לביצוע הפיגועים".

מארגון 'בצלמו' שפעל למען השעיית ברגות נמסר: "אנחנו מברכים על ההחלטה שהייתה צריכה לבוא בסמוך להעמדתו לדין בהתאם לכללי האתיקה של הלשכה, ובפרט אחרי עיסקת הטיעון שנחתמה ובה ברגות חתם הודה במעשים. יחד עם זאת יש כאן מסר ברור: בטרור נלחמים בכל הכלים. ארגון 'בצלמו' ימשיך להוביל את המאבק בטרור בכל המישורים: צבאי כלכלי ומשפטי".

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "ועדת האתיקה פועלת על פי דין, ופעלה גם במקרה זה כפי שהיא פועלת בכל מקרה דומה שמונח לפיתחה. מעבר לכך, החלטת בית הדין מדברת בעד עצמה".


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. ומה עם שאר עוכרי הדין שבוזזים את כספי הציבור, למה הם לא מושעים ויושבים בכלא?