“חבר נאמן לאוהבי החירות”: ויקטור אורבן על רוג’ר סקרוטון

נאומו של ראש ממשלת הונגריה בטקס הענקת עיטור כבוד לפילוסוף והסופר הבריטי

ויקטור אורבן (מימין) ורוג'ר סקרוטון | EPP, צילום מסך

ביום ה-3 בדצמבר 2019, ממשלת הונגריה העניקה להוגה הדעות הבריטי רוג’ר סקרוטון את עיטור הכבוד של הרפובליקה בטקס שנערך בשגרירות הונגריה בלונדון. הטקסט המובא כאן הוא נאומו של של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בטקס הענקת העיטור.

לחצו כאן לקריאת מאמריו של פרופ’ סקרוטון באתר ‘מידה’

***

גבירותי ורבותי, סר רוג’ר.

היום זהו יום גדול בחיינו. כעת אנו יכולים לשנות את המגמה. עד כה זכינו אנו לידידות שלך, אך כעת אנו מעניקים לך חזרה בשם ממשלת הונגריה. כאשר אנו חושבים על הוגי דעות, לרוב הרעיון האחרון שיעלה במחשבתנו הוא הוא רעיון של מעש. מנגד, כאשר אנו חושבים על סר רוג’ר סקרוטון, הוגה דעות מופתי, מיד מופיע גם האדם המעשי.

כיצד זה יתכן? שמרנות, ההגות הפוליטית אליה משתייך פרופ’ סקרוטון, היא תופעה מוזרה. למרות שהיא בבסיסה תאוריה, היא מלמדת אותנו שהעולם אינו יכול מוסבר על ידי תאוריה. למרות שהיא מתקיימת בעולם של רעיונות, היא גורסת שהמעשה חשוב הרבה יותר מאשר רעיונות מופשטים. שמרנות, אם כן, היא סוג של סתירה בפני עצמה; יתכן שזו גם הסיבה בגינה היא מסוגלת להבין סתירות ולהסביר אותן מבלי להפוך לאידיאולוגיה. מכיוון, וכפי שלמדנו מהפרופ’ האהוב, ששמרנות היא הכל חוץ מאידיאולוגיה. למעשה: היא הנוגדן לאידיאולוגיה.

גבירותי ורבותי, סר רוג’ר סקרוטון הוא איש מעשה ולא איש של מחשבות מופשטות. בתקופה בה ברית המועצות עדיין הייתה קיימת, הוא לא רק התנגד לפילוסופיה של הקומוניזם אלא היה בן ברית נלהב ופעיל לכוחות האנטי-קומוניסטיים במרכז ומזרח אירופה. הוא סייע לנו בכל כך הרבה דרכים שלעולם אצליח אפילו למנות. הוא היה איש מעשה עד כדי כך שהוא נאלץ לגלות לפחות משני מעגלי קיום: צ’כוסלובקיה הקומוניסטית והאקדמיה המערבית, שני מקומות שאם גורשת מהם כנראה שהיית צודק.

פרופסור סקרוטון הוא אדם שתמיד עמד לצד המציאות והאמת. בזמן בו הסובייטים עדיין שלטו במרכז ומזרח אירופה, הוא עזר לנו להילחם נגד הקומוניזם. אך הוא גם לא תמך באופן עיוור ברעיון של חברות חופשיות; הוא היה ער מספיק כדי לראות את פגמיהן ולהזהיר מפני סכנותיהן, וראה רחוק מספיק כדי להבין את איום ההגירה הבלתי-חוקית ולהגן על הונגריה מפני אלו שביקרו אותה לא בצדק. הוא איש של מעשה מכיוון שהתכונה הבולטת והעקבית ביותר בהתנהגותו הייתה הנאמנות שלו. הוא היה ועודנו חבר נאמן של ההונגרים אוהבי החירות, ויודע שהחירות הזו מבוססת על מדינת הלאום והתרבות הנוצרית. הוא חבר של העם ההונגרי מכיוון שהוא עמד לצידנו, בטוב וברע. זוהי נאמנות וזוהי חברות, ושתי אלו מתקיימות רק בעולם המעשה.

פרופסור יקר,

אני חבים לך את תודתנו הנצחית עבור כל חוכמתך וידידותך. שאלוהים יברך אותך!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר