אילן קאר, שליחו המיוחד של הנשיא טראמפ למאבק באנטישמיות, בכנס NGO Monitor: "העלייה בשנאת יהודים היא בעיה גלובלית הדורשת פתרון נחוש ומתואם"
אילן קאר הוא שליח המיוחד של הממשל האמריקני למאבק באנטישמיות. נאומו המובא כאן בחלקו ניתן בכנס NGO Monitor שהתקיים בתל-אביב בחודש שעבר תחת הכותרת “עתיד תנועת זכויות האדם בעידן עליית האנטישמיות”.
***
מה הם המקורות לאנטישמיות בעולם כיום? התמניתי לתפקיד לפני 11 חודשים בידי הנשיא טראמפ ומזכיר המדינה פומפאו כדי להוביל את המאבק של אמריקה נגד המחלה האנושית העתיקה הזו, אשר שוב נמצאת בעליה 75 שנים בלבד לאחר שהמשרפות חדלו מלפעול. אנו רואים את האנטישמיות עולה באירופה, באמריקה הלטינית, במזרח התיכון וגם בארה"ב. רק לפני כמה שבועות ביקרתי בבית הכנסת שהותקף ביום כיפור בעיר האלה בגרמניה. הגעתי לגרמניה ב-27 באוקטובר. בחרתי ביום הזה במכוון, כי זה היה יום השנה לטבח בבית הכנסת 'עץ החיים' בפיטסבורג ושישה חודשים לאחר הרצח בבית חב"ד סמוך לסן-דייגו, בו שוב נרצחו יהודים בשבת רק בגלל היותם יהודים.
בחרתי את התאריך כדי להדגיש את הנקודה בבירור: העלייה באנטישמיות אינה בעיה גרמנית וגם לא בעיה אירופאית, זו בעיה גלובלית הדורשת פתרון גלובלי נחוש ומתואם. מדוע האנטישמיות בעלייה? מה קורה בעולם כיום? המקורות לאנטישמיות כיום הם שלושה: יש עליה באנטישמיות בקרב הימין הקיצוני הדוגל בעליונות אתנית לבנה, יש עליה באנטישמיות בקרב השמאל הקיצוני האנטי-ישראלי ואנטי-ציוני, ויש עליה באנטישמיות מצד האסלאם המיליטנטי. אלה הם שלושה מחנות אידיאולוגיים שאמורים לשנוא אחד את השני יותר מכל דבר אחר, אך עדיין הם מאוחדים בשנאתם ליהודים ובחוסר ההתאמה הבסיסי של השקפתם עם כל מה שנבנה בארה"ב ובחברות החופשיות האחרות בעולם.
האנטישמיות בימין הקיצוני היא זו של מצעדים לאור לפידים ברחובות ערים אירופאיות, בהם נישאים דגלים אדומים ועליהם סמלים שחורים – הפגנות מצמררות שחשבנו שנשארו בעבר; אנטישמיות מתועבת, חסרת בושה ולא-תאמן בפורומים ברשת האינטרנט, והמראות התכופים מדי של ונדליזם נגד מוסדות יהודיים ברחבי העולם.
האנטישמיות של האסלאם המיליטנטי היא המקור העיקרי לאלימות בפניה עומדים קהילות יהודיות במערב אירופה. הייתי לאחרונה בצרפת, בלגיה וגרמניה, שם יהודים מספרים כי אינם חשים בטוחים בבית הכנסת וחוששים לחבוש כיפה, מתוך פחד מחברי הקהילה המוסלמית שעוברים תהליך הקצנה מתמיד ויונקים שנאה ליהודים מהגן ומבית הספר. ללמד ילדים לשנוא ילדים אחרים? מה זה אם לא התעללות נרחבת בילדים? אך עדיין, זה מה שאנחנו רואים בספרי לימוד בחלקים מהמזרח התיכון.
והמקור השלישי של אנטישמיות הוא כאמור השמאל הקיצוני שונא ישראל. אני שומע רבות את המונח "אנטישמיות חדשה", אך אני כאן כדי לומר לכם שאין בה שום דבר חדש – זו אותה שנאה עתיקה ליהודים, רק באריזה חדשה המותאמת להקשר המודרני בה קיימת מדינה יהודית בין האומות, ולא רק יהודים החיים במורד הרחוב. כל התגלמות של אנטישמיות קלאסית משוכפלת במדויק באותה אנטישמיות "חדשה" לכאורה. עלילות הדם מימי הביניים בהן הואשמו יהודים באפיית מצות מדם של ילדים נוצרים, הוחלפו בעלילות דם מודרניות בהן ישראל מואשמת בביצוע "רצח עם", ניהול "משטר אפרטהייד" ואפילו בהדבקת ילדים פלסטיניים במחלות, כפי שקראתי באחד העיתונים – עלילות דם לכל דבר ועניין. מאפיין דומה הוא הניסיון לבודד את היהודי. במהלך ההיסטוריה תמיד ניסו להרחיק את יהודים ולסגור אותם בקהילה משלהם כך שלא יפגעו בטוהר החברה, וכך גם עם מדינת ישראל, שזכותה להתקיים מוטלת בספק ונלקחת ממנה. דה-לגיטימציה אז ודה-לגיטימציה כיום – אין חדש תחת השמש.
בצרפת קראו לאחרונה לפילוסוף היהודי אלן פינקלקראוט "ציוני מלוכלך", כאילו החלפת המילה אמורה לבלבל אותנו לגבי הכוונה האמיתית. כאשר אימי הייתה ילדה בעיראק, באחד הבקרים נשמעה דפיקה בדלת וחיילים גררו את סבי עם קצף הגילוח עדיין על פניו. הוא הואשם בחלוקת עלון ציוני בכנס בבגדד, אך הבעיה הייתה שהוא מעולם לא נכח באירוע ואף היה בעיר אחרת באותו היום במסגרת עבודתו. כאשר הגיע לבית המשפט הוא פנה לשופט בתמימות והסביר כי מדובר בוודאי בטעות, וקיבל שנתיים נוספות בכלא על חוצפתו. לכן כאשר הם אומרים כיום "ציוני מלוכלך", גם בכך אין שום דבר חדש.
גם שיטת החרם הכלכלי אינה המצאה חדשה. חרם היווה דרך לחנוק קהילות יהודיות ולפגוע בהן החל בימי הביניים ועד לתקופה המודרנית. כולנו זוכרים את התמונות של לובשי חולצות חומות ניצבים בפתח חנויות יהודיות בגרמניה ומאיימים על הקונים לא לקנות מיהודים. כך בדיוק עובדת תנועת ה-BDS כיום כאשר היא מאיימת על אחרים שלא לקנות מוצרים ישראליים.
מאפיין היסטורי נוסף של אנטישמיות הנוכח גם כיום הוא ההתמקדות המטורפת, פתולוגית כמעט, ביהודי כמטרה. פנה אלי סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה יוקרתית והראה לי את טופס המבחן, בו לצד בעיות באלגברה נכתב "עוד יום בשטחים הפלסטינים הכבושים בו ישראל רוצחת ילדים חפים מפשע". אותו סטודנט צעיר אמר לי בקול מיואש: "גם בשיעור מתמטיקה אי אפשר להימלט מזה?". זה קורה מכיוון שבדיוק כמו האנטישמיות הישנה, גם זו החדשה ממוקדת במטרתה.
לבסוף, מרכיב נוסף באנטישמיות של אז כמו היום הוא האשמת היהודי באנטישמיות עצמה. ראינו את לאורך כל ההיסטוריה. כל פוגרום או טבח ביהודים תמיד הוצדק על ידי משהו שהקורבנות עשו. אפילו לגבי ליל הבדולח בגרמניה ב-1938 נאמר כי הגיע בתגובה להתנקשות שביצע צעיר יהודי בשם הרשל גרינשפן בפקיד גרמני בפריז. אך אנו מבינים היטב שליל הבדולח לא היה קשור כלל לגרינשפן, אלא היה חלק מרכזי מהאסטרטגיה הגרמנית של הרס העם היהודי. זו הסיבה שליל הבדולח התרחש, וכך קורה גם באנטישמיות "החדשה" – ישראל היא תמיד האשמה בכל מקרה של אנטישמיות ושנאת יהודים. עלינו להיות ברורים היטב: לאנטישמיות לאורך הדורות אין שום קשר למה שיהודים עשו או אמרו, אלא רק לעצם היותם יהודים.
אני מתמקד באנטישמיות החדשה בשל שתי סיבות. הראשונה היא העובדה שכולם יודעים את טיבם של ניאו-נאצים למשל, אך בכל הנוגע לאנטישמיות בשמאל הקיצוני לפתע ישנו בלבול. אני נמצא באירופה הרבה, ולמרות שרבים ממנהיגי היבשת מבינים זאת היטב, חלקם לא מבינים. הם אומרים לי: "ובכן, זה מורכב". אך זה לא מורכב בכלל – זו פשוט שנאת יהודים. לכן חשוב מאוד שנבין שבמאבק נגד אנטישמיות, כמו במאבק נגד כל מחלה, חייבים להילחם עד הסוף. אם אתה משאיר חלק מהגידול בגופו של חולה, זה לא סימן טוב. אם אתה לא נלחם בכל המחלה, עדיף שלא תטרח להילחם בכלל. לכן תחת הכוונתו של הנשיא טראמפ הדרך שלנו ברורה: אנחנו נאבקים עד הסוף. כל גילוי של שנאת יהודים מימין או משמאל הוא דבר רע ואנו נתעמת עמו.
הסיבה השנייה שאני מתמקד באנטישמיות החדשה קשורה גם לעבודה של ארגונים כמו NGO Monitor. זהו סוג האנטישמיות הנמצא בלב כל מה שמתרחש בחוגים אקדמיים ובקמפוסים, וגם מה שמתרחש בעולם הארגונים הלא-ממשלתיים. אני זוכר היטב את הדחיה שחשתי כאשר צפיתי בוועידת דרבן ב-2001 ובכל הביטויים הנתעבים של שנאת יהודים שהתרחשו בה. כיצד יתכן שארגונים הטוענים שהם מחויבים לצדק חברתי עוסקים בגזענות וקיצוניות בשם הצדק? זהו דבר מתועב לעשות, אך הוא נעשה כל הזמן בידי ארגונים ואנשי אקדמיה. מדובר ברשע כפול: גם הרשע של אנטישמיות וגם הרשע של עיוות מטרות הצדק החברתי.
בתוך כל הרוע הזה חשוב להכיר גם את הטוב, ולכן אני רוצה לסיים בכמה חדשות מעודדות. ראשית, יש לנו כיום בעולם מנהיגים לא-יהודיים המחויבים באופן מוחלט למאבק באנטישמיות. אני נתקל בהם בכל מקום אליו אני מגיע, החל מראשי ממשלה ושרים, דרך חברי פרלמנט ועד פעילים חברתיים שונים. הם מבינים שהמאבק נגד אנטישמיות הוא מאבק חיוני לא רק לעם היהודי, אלא על מנת להפוך את העולם למקום טוב יותר. התוצאות ראויות לציון: בהונגריה תכנית הלימודים נכתבה מחדש כדי שתהיה יותר פילושמית; פולין מעודדת צמיחה של תרבות יהודית בפסטיבלים ותערוכות במוזיאונים; באוקראינה, מדינה שבתקופת השואה שיתפה פעולה עם הנאצים בהיקף רחב, נבחר נשיא יהודי. יותר מדהימה היא העובדה שהיותו של וולודימיר זלנסקי יהודי לא עלתה אפילו פעם אחת לדיון במהלך קמפיין הבחירות.
בצרפת, בה שנאת יהודים היא בעיה מוכרת, כל שוטר ושופט במדינה עובר הכשרה לגבי אנטישמיות ולגבי פשעי שנאה. האספה הלאומית הצרפתית קיבלה ברוב גדול את הגדרת האנטישמיות של IRHA הקובעת כי אנטי-ציונות היא אנטישמיות. לאחרונה חזרתי מגרמניה שם נפגשתי עם בכירים ברשויות החוק והאכיפה שהיו מחויבים למאבק, והפרלמנט הצביע בעד החלטה הקובעת כי חרם על ישראל הוא סוג של אנטישמיות. בבריטניה, המאבק באנטישמיות הפך למרכיב מרכזי במערכות הבחירות האחרונות, והציבור הבריטי כולו דחה את ג'רמי קורבין ומפלגתו שהייתה מעורבת בשלל שערוריות אנטישמיות; האיחוד האירופי הגיע להסכמות עם חברות אינטרנט לגבי הסרה של תכנים אנטישמיים מהרשת, והשליח המיוחד של האו"ם לענייני חופש דת אחמד שהיד פרסם דו"ח מהמם בדיוקו ובעומקו על בעיית האנטישמיות. כל זה מתרחש הודות לשותפים שלנו הפועלים במחויבות עמוקה למטרה.
חדשות טובות נוספות הן שלמרות העלייה באנטישמיות, כיום קיימת מדינה עבור היהודים. מדינה חזקה המוגנת בידי צבא יוצא דופן הן בעוצמתו והן במחויבותו לכללי המוסר ולחוק הבינלאומי, מדינה המייצגת היטב את העם היהודי לאחר אלפיים שנה של גלות. לבסוף, החדשות הטובות האחרות הן שלמרות העלייה באנטישמיות, המעצמה הגדולה ביותר בעולם היא עדיין המדינה האוהדת ביותר ליהודים. ארה"ב אוהבת את יהודיה והיא מובלת כיום בידי נשיא וממשל המחויבים באופן חסר תקדים למאבק באנטישמיות, להגנת יהודים ברחבי העולם ולתמיכה במדינת ישראל.
בין אם מדובר בהכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות אליה, הכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן, תיקון עוול היסטורי על ידי הכרה בכך שישובים יהודיים ביהודה ושומרון אינם הרפה של החוק הבינלאומי, סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון, קיצוץ התקציב לאונר"א, פרישה ממועצת זכויות האדם של האו"ם וביטול הסכם הגרעין הבזוי שחיזק את המשטר הרצחני באיראן. השבוע שעבר החל בנאום של נשיא ארה"ב בפני המועצה הישראלית-אמריקנית בפלורידה, הנאום הפילושמי ביותר ששמעתי מפי מנהיג אמריקני. הנשיא טראמפ דיבר על היופי של התרבות היהודית ותרומתה לאמריקה, והדגיש שוב את מחויבותו למאבק באנטישמיות. כמה ימים לאחר מכן, הנשיא חתם על צו המגן על זכויותיהם של סטודנטים יהודים באוניברסיטאות ואימץ באופן רשמי את הגדרת האנטישמיות של IRHA. זו הייתה אמירה שיש גבול: ארה"ב לא תממן עוד אפליה והטרדה של יהודים. אמריקה נמצאת בפינה שלכם, ובגדול.
לכן ישנו מקום גם לאופטימיות במאבק הנצחי נגד הרשע הגדול ביותר בהיסטוריה. יש סיבה לשמוח מההתקדמות שעשינו ומכך שאנו בונים בכל יום עולם טוב וצודק יותר, כזה שיהיה ראוי לילדינו ונכדינו.
בתור התחלה טובה שיתחילו באוניברסיטאות שלהם, שיעציצו לדמוקרטים וכו"
המקור הרביעי לאנטישמיות היא גרמניה וחשוב לציין זאת דווקא בגלל שכתבת שהעליה באנטישמיות היא לא בעייה גרמנית. האופרציה שגרמניה מנהלת בתחכום רב, תוך מימון מסיבי של עמותות אנטי ציוניות, היא משמעותית ולדעתי מדובר ביסוד עמוק בתרבות ובחברה הגרמנית שלא קשור בשמאל או ימין. אני מבדילה את זה מהאנטישמיות האירופית נוצרית ככלל, מכיוון שלאנטישמיות הגרמנית יש תפקיד מטהר ע״י שימוש בהשלכה והסטת האשמה, וגם כנראה בגלל שלחברה והתרבות הגרמנית יש מאפיינים שהופכים את האנטישמיות ליעילה מאוד. בשנים האחרונות גרמניה הצליחה לשנות את השיח והתודעה בעולם כך שהדיון בנאציזם הפך להיות מנותק כמעט לחלוטין מהגרמנים ובמקביל הם העלו את הפופולאריות שלהם בעולם כמקור של סמכות מוסרית כל אלו לצד השמצה בלתי פוסקת של המדינה היהודית. המנהיגות הגרמנית מרבה להצהיר ש״לישראל יש זכות להגן על עצמה״ אבל הם מצטרפים לגינויים בכל פעם שישראל עושה את זה ומצביעים באו״ם נגד ישראל וכך לאט ובטוח נבנית התודעה שהזכות הזאת למעשה מוטלת בספק, שכולם יודעים את האמת, אבל אסור להגיד אותה בגלוי… עדיין.
צריך להיזהר מאוד מהתהליכים שגרמניה מנסה להוביל בתוך מסך עשן של הטעיה וחשוב להיות מוכנים מראש כי ההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה. מאות שנים של אנטישמיות לא נמחקות רק בגלל שהם הפסידו את המלחמה.
https://www.gplanet.co.il/ח-ד-ש-עלה-הוידאו-של-דר-גיא-בכור-היהודים/
מקור האנטישמיות זה עיתון הארץ וכותביו שלא מטופלים על ידי ממשלת ישראל הם המקור לכול האנטישמים