הגוף בו חברות דוגמאות לסובלנות כמו קטאר ואפגניסטן ממשך לגלות אובססיה חד-צדדית כלפי ישראל, גם אם המשמעות היא פגיעה בעובדים פלסטינים
הרודנים הברבריים והקיצוניים שמנהלים את האו"ם חיברו בשבוע שעבר "בסיס נתונים" חדש כסיוע לאנטישמים ברחבי העולם לתקוף עסקים ישראלים ביהודה ושומרון, עסקים שמציעים הזדמנויות כלכליות גם לפלסטינים ומשלמים להם משכורת גבוהה יותר ממרבית המשרות האחרות הזמינות להם.
בשום סכסוך בינלאומי אחר (וישנם מאות כאלה) האו"ם לא שם על הכוונת אזרחים ומוסדות תמימים, ובוודאי שבשום מקום אחר הוא אינו פועל להרוס עסקים, מקומות עבודה והזדמנויות לשיתוף פעולה אך ורק על בסיס מוצא או דת. 112 החברות המופיעות ברשימות האו"ם מורכבות ממנהלים ועובדים בעלי מגוון של השקפות עולם, וחלקם כנראה תומכים בהקמת מדינה פלסטינית, אך כל זה לא משנה לאו"ם. קמפיין ה-BDS שמוביל את מאמצי החרם על ישראל ומוקדש לחיסולה כמדינה יהודית, הצליח לאגד יחדיו רודנים, ארגוני טרור ולפחות מועמד אחד לנשיאות, וזוכה כעת לרוח גבית גם מהאו"ם. תחת האצטלה של התנגדות לציונות, תנועת החרם מתמקדת ביהודים ומעודדת אלימות ושנאה נגדם ברחבי העולם.
זו כמובן אינה הפעם הראשונה בה האו"ם יוצא מגדרו כדי לפעול נגד ישראל. החל מן ההחלטה הידועה לשמצה משנת 1975 לפיה "ציונות היא גזענות" ועד להקמת מועצת זכויות האדם בשנת 2006, שכיום חברות בה דוגמאות מרנינות לסובלנות כמו אפגניסטן, אנגולה, קטאר, סומליה ובנגלדש. אותו גוף מגלה מאז הקמתו עניין מיוחד בישראל הגובל באובססיה. ישראל זכתה ליותר גינויים מצד המועצה מאשר כל מדינות העולם האחרות גם יחד, ולא נרשם אפילו אפילו דיון אחד שהתקיים במועצה מאז הקמתה בו לא דנו בישראל.
בשנת 2018, בעוד נשיא סוריה באשר אסד טובח באלפי ילדים ונשים ומשתמש נגדם בנשק כימי, מועצת זכויות האדם פרסמה שני גינויים נגדו בלבד, אך חמישה נגד ישראל, שדווקא הגישה סיוע רפואי נרחב לנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה. המדינות היחידות האחרות שזכו לגינוי באותה שנה היו דרום סודן, מינאמר, איראן ודרום קוריאה – כל אחת מהן גונתה פעם אחת בידי המועצה. מנגד, מועצת זכויות האדם פרסמה כל כך הרבה החלטות נגד ישראל עד שגולשים כבר התעייפו מלעדכן אותן בוויקיפדיה.
סין הקומוניסטית, הכולאת כמיליון מבני המיעוט האויגורי במחנות "חינוך מחדש" לא זכתה לכזו תשומת לב מאבירי זכויות האדם של האו"ם. הרשות הפלסטינית המושחתת, שעצרה את הפלסטיני היחיד שהעז להשתתף בפסגה הכלכלית שיזם ממשל טראמפ בבחריין, מממנת מחבלים רוצחים ולא טורחת לערוך בחירות כבר 15 שנים – גם היא מקבלת פטור גורף מגינוי של האו"ם. אך מה שמרגיז יותר מכל את האו"ם הם המאמצים הישראליים לפיתוח של שיתוף פעולה כלכלי. כפי שהגדיר זאת ברונו סטגאנו, בכיר בארגון Human Rights Watch, פרסום דו"ח האו"ם "צריך לשמש כסימן אזהרה לכל החברות: עשיית עסקים עם התנחלויות לא חוקיות היא סיוע לביצוע פשעי מלחמה".
האם קבלה לעבודה של מהנדסים פלסטינים מוכשרים בחברות היי-טק וחברות בינלאומיות אחרות היא פשע מלחמה? מתן אפשרות לפלסטינים לראות ביהודים חברים לעבודה במקום אויב? מתן אפשרות לצאת מתודעת הקיפוח התמידית אותה מנסים לטפח המנהיגים והפלסטינים המושחתים וסרבני השלום? הטרגדיה הגדולה בכל הסיפור היא שאותם אנשים העובדים עבור האו"ם מעדיפים לקבע את הפלסטינים כקורבנות נצחיים מאשר לראות יהודי אחד חי ביהודה ושומרון. אך כאמור, זו כבר לא הפתעה גדולה.
גרסה מלאה של הטור התפרסמה באתר 'נשיונל רוויו'.
