הניסיון של מרצים באוניברסיטה להשתיק את 'אם תרצו' לא יצליח

בשבוע האחרון, הרשת האקדמית סוערת לאחר הפרסום של האוניברסיטה העברית המאשר כי תנועת 'אם תרצו' הצטרפה לרשימה הכוללת יותר מ-140 עמותות וארגונים ממגוון רחב של תחומים, המזכים את הסטודנטים הפעילים בהם בנקודות זכות אקדמיות.

ההיסטריה של עשרות מאנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה, חברי הרשימה המשותפת ומערכת 'הארץ' בעקבות הפרסום, ובעיקר הניסיון לעצור את המהלך, הם דוגמאות חיות לכך שההגמוניה של השמאל הקיצוני באקדמית הישראלית אינה מסוגלת להכיל שום קול אחר. יחד עם זאת, התגובות החריפות מלמדות כי גם הם יודעים שהשינוי מתדפק על שעריהם. במקודם או במאוחר, ההדרה וההשתקה של מי שעמדותיו מעט ימינה מהקונצנזוס האקדמי שבין חד"ש למרצ תיפסק.

אין קו אדום

הסוגיה בגינה יצא קצפם של המשובטים האקדמאיים מעסיקה את אגף המחקר של תנועת 'אם תרצו' מזה שנים רבות. דו"חות, ניירות עמדה ומחקרים של התנועה חשפו פעם אחר פעם את המצב האבסורדי בו באמתלה של "תכניות אקדמיות", מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל זיכו סטודנטים רבים בנקודות אקדמיות ומלגות עבור השתתפות בקורסים בנושאי "זכויות אדם" והתנדבות בארגוני תעמולה מהשמאל הקיצוני.

כך למשל נחשפה "תכנית עמיתי זכויות אדם" של 'מרכז מינרבה' באוניברסיטה העברית, המציעה לסטודנטים מסלול המשלב התמחות בארגוני "זכויות אדם" גם קורס עיוני המספק 4 נק"ז ומלגה בסך 9,000 ש"ח. בין הארגונים מתוכם בחרו משתתפי התוכנית להתמחות נמצאים 'המוקד להגנת הפרט' המספק הגנה משפטית למחבלים ובני משפחותיהם; 'בצלם' אשר ראשיו מסרבים לכנות את החמאס ארגון טרור ומאשים את חיילי צה"ל בביצוע "פשעי מלחמה"; ארגון א.ס.ף הפועל לאזרוח מסתננים בלתי-חוקיים; 'האגודה לזכויות האזרח' הפועלת להגנה על מחבלים ועוד.

תכנית נוספת שנחשפה בשנים האחרונות היא "תכנית עמיתי אברט לצדק חברתי" של 'הקרן לישראל חדשה-שתיל' המציעה לסטודנטים באוניברסיטאות תל-אביב והעברית מסלול המשלב התמחות בארגונים ובקורס עיוני המספק 4 נקודות זכות אקדמאיות. גם בתכנית זו ניתן להתמחות בארגונים פוליטיים אשר מזוהים רובם עם עמדות שמאל ושמאל קיצוני, ביניהם 'בלדנא' המוביל יוזמות נגד השתלבות ערבים בחברה הישראלית, 'המוקד להגנת הפרט', 'האגודה לזכויות האזרח', 'רבנים למען זכויות אדם' ואחרים.

דוגמאות אלו היוו את הזרז לפנייה מצד 'אם תרצו' למועצה להשכלה גבוהה, לשר החינוך ולכנסת להורות על בדיקה מקיפה של כלל התכניות האקדמיות בישראל. התנועה ביקשה לבדוק אילו ארגונים זכאים להשתתף בתוכניות האקדמיות, מי הגורם המאשר ומהי ההשקעה של כספי הציבור. בעקבות הפניות, נערך לפני כארבע שנים דיון בוועדת החינוך של הכנסת, בו נכח בין השאר האב והאח השכול דורון מזרחי, שקרא לנוכחים להפסיק את התמיכה בארגוני שמאל קיצוני מכספי המדינה.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי פתח את הדיון ואמר: "אנחנו נזעקים כאשר אנחנו שומעים כאשר יש פוליטיזציה במערכת ציבורית…מה קורה כשהמרצה והחוקר מנווט את הבמה האקדמית לכיוון אחד ולא נותן לדעות אחרות להישמע?". היועצת המשפטית של האוניברסיטה העברית עו"ד פפי יקירביץ הודתה כי "אין שום בדיקה של התכנים" ותהתה: "אתם מצפים מהאוניברסיטה העברית שתדאג להיות מסננת? כרגע אין קו אדום". נציג המועצה להשכלה גבוהה אמר בדיון כי המל"ג "דוחה כל ניסיון לפוליטיזציה באקדמיה וקוראת לחשוף את הסטודנטים למרחב הדעות".

בסיום הדיון קרא יו"ר הוועדה למוסדות ההשכלה הגבוהה לבחון שוב את ההתנדבות בארגונים אשר לדבריו "חותרים נגד צה"ל, נגד בית המשפט העליון ונגד מדינת ישראל בעולם, וארגונים הקוראים לחרם על מדינת ישראל". בנוסף קרא ח"כ למל"ג ולאוניברסיטאות לוודא כי "לא תהיה מסננת חד-צדדית" ולאפשר למגוון הדעות "לקבל ביטוי בקורסים העוסקים בזכויות אדם".

בשנת 2018 חברי הכנסת קיבלו את המלצת יו"ר ועדת החינוך מרגי, וקידמו את חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית אשר מחייב את מוסדות ההשכלה הגבוהה להעניק שתי נקודות זכות למשרתי מילואים (בתנאים מסוימים), וכן במקביל מחייב הענקת פטור משתי נקודות זכות בגין פעילות כזו.

במהלך הדיונים בוועדת החינוך, הקהילה האקדמית ביקרה את החוק וניסתה לשכנע את חברי הכנסת להימנע מחקיקת שני הסעיפים הנוגעים לנקודות הזכות למשרתי המילואים ולפעילות חברתית. במקביל, בזמן שתהליכי החקיקה החלו להתקדם , אצו להם ראשי האוניברסיטאות לקדם יוזמה משלהם למתן נקודות זכות על מנת לעצור את החוק. אולם, למרות המהלך הציני, החוק עבר בכנסת, שהשאירה למוסדות את הקביעה לגבי הכרה בפעילות המזכה בנקודות לאחר התייעצות עם אגודת הסטודנטים.

מתקפת המשובטים

החל משנת הלימודים הקודמת, מחויבים כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל לקיים את הוראות החוק. מבדיקה של אגף המחקר של 'אם תרצו', נראה שהמוסדות מקיימם את החוק אם כי חלקם מספקים רשימה מצומצמת של ארגונים בהם ניתן להתנדב ואילו בחלק אחר הרשימה ארוכה ומגוונת יותר. במשך שנה וחצי בה החוק בתוקף, לא נשמעה כל זעקה נגדו מצד המרצים, כאמור עד השבוע האחרון. הזעקה הסלקטיבית הזו מדגישה עוד יותר הצביעות: הביקורת האמיתית של המרצים אינה נגד מתן נקודות זכות על התנדבות, אלא נשמעה אך ורק נקודות הזכות מתגלגלים לידיים הלא נכונות, במקרה הזה לתנועת 'אם תרצו'.

ניסיון ההשתקה נגד פעילות 'אם תרצו' בקמפוסים בישראל אינו חדש. בעבר התבטאו אנשי אקדמיה נגד נוכחות של פעילי התנועה במסדרונות האקדמיה, גם אם היה מדובר בפעילות ללא קשר לנקודות זכות. כאשר פרופ' דוד אנוך מתראיין כמי שחרד משיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לבין תנועת 'אם תרצו' עקב הפחד שלו ממה שהוא מכנה "מקרתיזם" ו"רדיפה של מרצים", הוא אינו מציין בגילוי נאות שרק לפני פחות משנה הוא בעצמו איים לרדוף משפטית סטודנטים שהשתתפו באירוע הזדהות למען קצינה שננזפה על ידי מרצה משום שהגיעה לאוניברסיטה על מדים. כאשר פרופ' עמירם גולדבלום, טוען כי "כל פעילותו והווייתו של הארגון הזה היא להשתיק, לאיים ולפגוע במרצים ובארגוני זכויות אדם שפועלים בניגוד לדעתם ובניגוד לדעת ממשלת הימין של ישראל", אין באייטמים הללו תזכורת לכך שגולדבלום בעצמו פועל לסתימת פיות אקדמית, וכתב לפני כחצי שנה כי ידאג לכך שהסטודנטים המזוהים עם 'אם תרצו' לא יתקבלו ללימודים מתקדמים ואף איים לא לאפשר לסטודנט לשבת בכיתתו.

אולם הפעם הרדיפה חוצה את גבולות האקדמיה, כאשר כלי תקשורת ופוליטיקאים מתגייסים לקמפיין ומתבטאים נגד הכללת 'אם תרצו' ברשימת הארגונים בהם יהיה ניתן להתנדב. כאלה למשל הם חברי הרשימה המשותפת אשר פנו לאוניברסיטה העברית בבקשה לבטל את נקודות הזכות על פעילות ב'אם תרצו', אותה רשימה שחלק מחבריה לקחו חלק לפני מספר שנים בהפגנה אלימה באוניברסיטה העברית נגד השתלבות ערבים ונוצרים בחברה הישראלית. לכן צודק שר החינוך לשעבר נציג מפלגת מרצ, פרופ' אמנון רובינשטיין שכינה את אחדות הדעים הזו "אקדמאים משובטים" והוסיף כי "האקדמיה אומנם לא צריכה להיות ייצוגית או דמוקרטית, אבל היא צריכה לשקף דעות אקדמיות שונות". האקדמיה הישראלית נשלטת על ידי מרצים המפלים, מדירים, חוסמים ומשתיקים כל מי שלא חושב כמותם, ומציגים את עצמם כנאורים וליברלים בזמן שהם משמיצים ומכפישים את כל מי שיוצא כנגד הפרקטיקות המפלות שלהם.

המאבק למען הציונות באקדמיה הוא במקרה הזה גם המאבק למען החופש האקדמי. מאבק שמטרתו להפסיק את הדיכוי והאפליה כלפי בעלי דעות השונות מאלו הרומסים את החופש האקדמי תוך ניצול כוחני של מעמדם. המאבק האלים של אנשי אקדמיה, עיתון 'הארץ' והרשימה המשותפת נגד נקודות הזכות לאם תרצו הוא ניסיון לשמר את ההגמוניה של השמאל הקיצוני באקדמיה. הגיוס הכללי וההתנהלות הכוחנית של פרופסורים רבים מעידים על הלחץ הרב שחשים גורמים שהיו משוכנעים כי יוכלו לשמור בידם כוח בלתי מוגבל. אותם גורמים מבקשים להמשיך ולהתנהל בתנאים מופקרים של היעדר כל ביקורת פנימית וחיצונית, מצב שהוביל למציאות בלתי נסבלת של הטיה אנטי-ציונית, הדרה והשתקה של קולות שונים.

מנגד, הנהגת האוניברסיטה החלה להבין שאת המאבק לשוויון ולחופש אקדמי לא ניתן לדכא. אחרי עשרות שנים בהן שררה תחושת מחנק, התייצבה האוניברסיטה העברית בשנה האחרונה במספר מאבקים לצד עמדת תנועת 'אם תרצו' ומול עמדת אנשי הסגל האקדמי. במקודם או במאוחר, ההדרה וההשתקה יפסקו לחלוטין. החופש והחירות לחקור, ללמוד ולהעשיר בהשכלה וברוח ולחשוב אחרת, יינתנו לכלל הסטודנטים בישראל ולא רק למיעוט קיצוני.

אלון שוורצר הוא ראש אגף מדיניות בתנועת 'אם תרצו'