התפרצות הקורונה מגבירה את חוסר הוודאות בכלכלה הגלובלית

נכון לסוף חודש פברואר 2020, מספר האנשים שנדבקו בווירוס הקורונה (Covid-19) ברחבי העולם חצה את סף ה-80 אלף, עם כמעט 2,700 מקרי מוות. המאמצים להכיל את ההתפרצות הובילו להסגרים מלאים או חלקיים במספר מחוזות וערים בסין, כמו גם במדינות אחרות בהן התפרץ הנגיף. ההגבלות שהוטלו על תחבורה משפיעות כיום על 500 מיליון בני אדם.

בעוד המחיר האנושי בסין ובמדינות אחרות ממשיך לעלות, הנגיף גובה מחיר כבד גם על המגזרים התעשייתיים השונים, וירידה בביקושים יחד עם שיבושי אספקה מעלים את חוסר הוודאות לגבי הכלכלה העולמית.

קורונה מול סארס

זו הפעם השנייה בעשרים השנים האחרונות בה סין עומדת בפני התפשטות של מחלה מדבקת המגיעה מאותה משפחה. בשנת 2002, מגפת הסארס גבתה את חייהם של 800 איש והדביקה עוד כ-8,000. למרות שקשה להעריך את ההשפעה הכלכלית של התפרצות הסארס, מחקר משנת 2004 הראה כי הכלכלה הגלובלית חוותה הפסדים של לפחות 40 מיליארד דולר, והאטה של אחוז אחד בצמיחה בשנת 2003.

הרבה דברים השתנו מאז, כולל גודלה של הכלכלה הסינית ומעמדה בעולם. בזמן התפרצות הסארס, סין ייצגה מעט יותר מארבעה אחוזים בתמ"ג העולמי, והייתה הכלכלה השישית בגודלה בעולם. כיום, היא תורמת יותר מ-16 אחוזים של התמ"ג העולמי, וניצבת אחרי ארה"ב בתור הכלכלה השנייה בגודלה.

בנוסף, סין היא באופן מסורתי המקור המוביל של צמיחה עולמית, ורק בשנת 2019 לבדה תרומתה לצמיחה העולמית נסקה מעל 39 אחוזים.

תעשיה בבעיה

תהליכי הגלובליזציה הציבו את סין בליבה של שרשרת אספקה מורכבת, וחברות ברחבי העולם הפכו לתלויות במוצרים המגיעים ממנה. כתוצאה מכך, השבתת מפעלים במחוזות שנפגעו מהווירוס גרמה לגלי הדף רציניים בשלל תעשיות.

יצרנית הרכב הקוריאנית יונדאי הייתה החברה הראשונה מחוץ לסין שהודיעה כי היא עוצרת את הייצור במפעליה המקומיים בשל מחסור במרכיבים. יצרני רכב באירופה ובארה"ב הזהירו כי הם עומדים בפני מחסור דומה.

גם המגזר הטכנולוגי סבל מהשפעות דומות, משום שסין היא היצואנית המובילה של רכיבים אלקטרוניים ושולטת בכמעט שלושים אחוזים מהשוק העולמי. העיכובים והשיבושים במשלוחים היו קשים במיוחד עבור מדינות הנסמכות על אספקה מסין. כך למשל, בשנת 2019 יפן ייבאה מוצרי אלקטרוניקה וחשמל תוצרת סין בסכום של יותר מ-45 מיליארד דולר.

סין היא גם היצואנית הגדולה ביותר של חומרי גלם, ושוק הסחורות העולמי מרגיש את ההשפעה גם כאן. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מעריכה כי הביקוש העולמי לנפט ב-2020 יהיה נמוך בשלושים אחוזים מההערכה המקורית – במקום עליה של  1.2 מיליון חביות ליום כפי שהיה הצפי הקודם, כעת הוא עומד על 825 אלף חביות ליום בלבד.

בדומה, דעיכת הפעילות התעשייתית בסין זעזעה את שוק הנחושת, בו סין מגלמת חצי מהביקוש העולמי. המתכת נמצאת בשימוש בשלל תעשיות החל מרכב, דרך טלפונים סלולריים ועד מכשירים לבית. הצניחה במכירות בכל המגזרים הובילה לדחייה ואף ביטול של חוזים עם ספקים מאמריקה הלטינית ואפריקה, לרוב בטענה של "כוח עליון" שאינו בשליטתנו.

ירידה בביקוש, עלייה בדאגה

בצד הביקוש, ההשפעה כבר מורגשת בתעשיית התחבורה והתיירות. חברות התעופה צפויות להפסיד רווחים בסכום של עד 29 מיליארד דולר השנה, כאשר הביקוש לטיסות דועך בפעם הראשונה מזה 11 שנים.

תיירים סיניים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר של תיירות יוצאת בעולם, והם מעדיפים בעיקר לבקר במדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה כמו הונג-קונג, מקאו ותאילנד. בשנת 2019, תאילנד לבדה קיבלה כעשרה מיליון מבקרים מסין, שהיוו שלושים אחוזים מהתיירות הנכנסת במדינה. מאז התפרצות הקורונה, הרשויות בתאילנד מעריכות כי 1.3 מיליון ביקורים בוטלו בחודשים פברואר ומרץ לבדם.

עד כה, ההשפעה על תיירות באירופה היא מוגבלת יחסית. פריז אמנם מארחת מדי שנה כ-800 אלף תיירים מסין, אך הם מהווים שלושה אחוזים בלבד מכלל הביקורים בעיר. למרות זאת, ישנו חשש גובר מהעובדה שהסינים לרוב מטיילים בקבוצות, ומלונות מסוימים שהיו מועדפים עליהם כעת עומדים ריקים. מגמות דומות דווחו במדינות אירופאיות אחרות כמו גרמניה, ספרד ואוסטריה.

אחת האהבות של תיירים סינים היא רכישת מוצרי יוקרה. מאז ראשית שנות האלפיים, הקונים במדינה פיתחו טעם למוצרים משובחים והיוו ב-2018 שלושים ושלושה אחוזים מנתח השוק העולמי של מוצרי יוקרה, שיעור אשר היה צפוי לעלות ל-45 אחוזים עד שנת 2045. תעשיית היוקרה כעת עומדת בפני המשבר הגדול ביותר שלה מאז 2008, מכיוון שחברות אופנה ותכשיטים גדולות הפכו לתלויות יותר ויותר בביקוש הסיני העולה.

ומה הלאה?

ההתפתחויות הבאות תלויות בעיקר בשאלה כיצד יתפתח משבר הקורונה. בתסריט הטוב ביותר, התפשטות הנגיף תבלם בעתיד הקרוב או לפחות תואט עם ראשית האביב. אנשים יחזרו לעבודה בסין והפעילות התעשייתית תנוע שוב. זו תהיה הקלה גדולה לכלכלה הסינית ולעסקים הבינלאומיים התלויים בה. הביקוש הדועך יזנק כנראה שוב במהירות יחסית, במיוחד בסיוע צעדים ממשלתיים מיוחדים.

מנגד, אם הווירוס ימשיך להתפשט ברחבי סין, מזרח אסיה וחלקים אחרים בעולם, חוסר הוודאות והשיבושים יתגברו. ההגבלות על תנועה ימשכו ושרשראות האספקה שכעת משובשות באופן זמני יתפרקו לחלוטין. השבתות מפעלים יגיעו באופן בלתי-נמנע, לא רק בסין אלא גם בשווקים אחרים. חלק מן החברות עשויות לשקול עריכה מחדש של מקורות האספקה שלהן כדי למצוא חלופות לסין, אך ניסיון העבר מראה שמדובר במהלך לא פשוט בכלל לביצוע.

פרופ' ג'ובאנה סטניסלביץ' היא מרצה בבית הספר למנהל עסקים בגרנובל. הטור התפרסם לראשונה באתר The Conversation.