עבור מחנה “רק לא ביבי”, גם הקורונה יכולה לחכות

אפילו בצילה המאיים של מגפה גלובלית ובשיאו של משבר פוליטי הדורש פעולה משותפת לטובת הכלל, חלקים בשמאל אינם מסוגלים להשתחרר מהקבעון

ראש הממשלה נתניהו | צילום מסך

לאור התפשטות נגיף הקורונה בעולם והסכנה להתפרצות רחבה יותר בישראל, נשמעים בשמאל קולות רבים המבכים על האפשרות שנתניהו ישיג יחסי ציבור טובים בעקבות ניהולו המוצלח את המשבר, וכך יהדק גם את אחיזתו בשלטון. לצד חובבי קונספירציות נוסח אושרת קוטלר הטוענים כי נתניהו מפריז בעוצמת המשבר בשביל להפחיד את הציבור, נשמעים גם קולות לכאורה מתונים יותר, כמו אלו של יוסי ורטר וזהבה גלאון, החוששים שנתניהו לא באמת מנהל את המשבר אלא “מפגין כישורי משחק” בשביל להתחמק מהמשפט הצפוי. הגדיל לעשות שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, שבציוץ הזוי במיוחד אמש טען כי “כל מי שביקר אותנו כשהזהרנו מפני הפיכתנו לתורכיה של ארדואן, שיעכל ויפנים את הניצול הציני של משבר הקורונה, לצרכים פוליטיים אישיים, של נאשם לפני משפט”. לאור זאת אין מנוס לשאול את עצמנו האם שנאת נתניהו גרמה לשמאל לאבד את עצמו לדעת, ומשבר הקורונה הנוכחי מתריע בפנינו כי כנראה אכן כך.

חשוב לזכור: כאשר פוליטיקאי מתמודד היטב עם משבר הוא צובר הון פוליטי. זהו אחד הדברים המבריקים בשיטה הדמוקרטית שמתמרצת פוליטיקאים, בין אם הם מלאכים ובין אם הם אגואיסטים גמורים, לפעול לטובת הציבור. במילים אחרות, הדמוקרטיה כשלעצמה נוטה לגרום לאינטרס הפוליטי להתמזג עם האינטרס הציבורי, בעיקר בעתות משבר. זהו דבר חיובי, לא שלילי, וזו אחת הסיבות הנבונות ביותר לתומכי הדמוקרטיה להמשיך ולהתמיד בה.

האם כך הדבר תמיד? בוודאי שלא. אולם, כאשר המשחק הפוליטי אינו חד-פעמי (כלומר, כאשר פוליטיקאי מתמודד בבחירות לאורך זמן), הציבור יעניש את הפוליטיקאי אם פעל בצורה לא אחראית ומזיקה. במצב יציב הציבור לעתים מתקשה לזהות מדיניות שגרמה לנזק, כמו למשל במקרה של סוציאל-פופוליזם, אבל בעתות משבר חמור מהירות ההתרחשויות והתוצאות הקיצוניות שלהן מאפשרות לראות בבירור האם ההנהגה הפוליטית עמדה במשימתה כמו שצריך. גם למנהיג ברור בעתות משבר כי אם לא יפעל באופן המיטבי ביותר האפשרי, לא רק שלא ייבחר שוב אלא ייזכר בדפי ההיסטוריה בתור כישלון. בפוליטיקה הישראלית כיום, נראה כי תנאים אלו המתמרצים את נתניהו לפעול למען הציבור הם בדיוק מה שמפחיד את השמאל.

מסתבר שאפילו משבר בסדר גודל גלובלי לא מספיק עבור חלקים בשמאל כדי לדחות את הצורך הכמעט-קיומי להעמיד את נתניהו לדין ולהיפטר ממנו. ראש הממשלה מצטייר יותר ויותר כמו רוח הממשיכה לרדוף אנשי שמאל, כזו שלא מרפה ורק מזינה את האובססיה. וכך ניתן למצוא את עיתון ‘הארץ’ עוסק בהפצת תיאוריות קשר, את אנשי ‘כחול לבן’ העומלים על הדחת יו”ר הכנסת, ואת ‘האגודה לזכויות האזרח’ המנסה למנוע מהשר אוחנה להכריז על מצב חירום במערכת המשפט שידחה במעט את ההצגה לה ציפו כל כך. מבחינת השמאל מטרת העל הייתה ועודנה סילוקו של נתניהו – והקורונה יכולה לחכות. אך בעולם האמיתי הקורונה לא יכולה לחכות, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה בריאותית.

במדינה דמוקרטית, חילופי שלטון הם דבר חיובי משום שהם גורמים לתחרות הפוליטית להיות אינטנסיבית ומעמיקה יותר, אך היום ברור יותר מתמיד כי היכולת של חלקים בציבור לסמוך על השמאל בתור מחנה שיכול להוביל את המדינה הולכת ונפגמת. השמאל מת, ונראה כי נתניהו הוא האיש שהרג אותו: לא כי הוא קרא לשמאלנים בוגדים או אמר שהם שכחו מה זה להיות יהודים. נתניהו הרג את השמאל כי הוא גרם לו לאבד את דעתו ולנהוג בחוסר היגיון מוחלט. בנסיבות אלו חשוב לזכור כי מחנה שלם ללא שיקול דעת אינו יכול להיות מנהיג. למרות כל מגרעותיו של נתניהו, רבים כנראה יתוודו בקלות ובכנות כי סף החרדה שלהם נמוך יותר בידיעה שהוא ראש הממשלה שמנהל את משבר הקורונה.

אם ‘כחול לבן’, מערכת המשפט או חובבי הקונספירציה בשמאל ימשיכו בשלהם, היכולת שלהם להתקבל כלגיטימיים וכמנהיגים פוטנציאלים רק תלך ותפחת. הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות עכשיו הוא ששחקנים אלו, באובססיה הקטנונית שלהם, באמת יפריעו לנתניהו, ליצמן ומשרדי הממשלה להמשיך לתפקד תחת המשבר. המשמעות אינה רק פגיעה אנושה בכלכלה וקריסת מערכת הבריאות, אלא פוטנציאל סכנה ממשית לחיי אדם. היום, יותר מתמיד, שם בשמאל צריכים לזכור שהמטרה של כולנו היא להוביל את המדינה למקום טוב יותר – ולא רק לסלק את נתניהו בכל מחיר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

10 תגובות למאמר

  1. המנוול האמיתי שבכל הסיפור הזה הוא בן גביר השוטה המנופח. מנוול שבמנוולים. הוא יקבור את כל עם ישראל הכל כדי שהאגו שלו יבוא על סיפוקו.

    1. כששמאלנים שמחים על כך שבן גביר רץ בבחירות וימנים טמבלים לא מבינים למה.
      בן גביר חייל של השמאל בתחפושת נער גבעות, פרובוקטור של אויבי היהודים שעושה מעשה אבישי רביב ומבקש שכר כרחבעם זאבי.
      על הידיים של “ימנים” מסוגו ומסוג השופרות שלו – הדם של נרצחי הסכם אוסלו הארור.
      משחק אותה נציג המתיישבים ונאמן ארץ ישראל אבל נלחם על הכיסא שלו כמו אחרון הבולשביקים.
      מדבר ימין ופועל כדי להפיל את הימין.
      מקבל עזרה מארגוני שמאל שעושים סקרים לטובתו ומהתקשורת השמאלנית שמנפחת אותו.
      הוא מסוכן לימין יותר מעופר שלח ומעופר כסיף ביחד, כי שני אלה אומרים בגלוי שהם פועלים לטובת השמאל אבל בן גביר מתחזה לימני כדי להחליש את הימין.
      אחרי שהוא מבזבז כמה אלפי קולות של אידיוטים שימושיים שמצביעים לו ולא עובר את אחוז החסימה – פעם אחר פעם, הוא מתרץ את זה בתעמולה השקרית נגדו, ותובע את מי שמספר עליו את האמת (מתוך ידיעה כי מערכת המשפט תומכת בו ובשירות שהוא עושה לשמאל).

      https://rotter.net/forum/gil/5302.shtml

      https://www.youtube.com/watch?v=oWD3MpPR5ZE

      https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=1444789&forum_id=771

    2. עוצמה יהודית הגיעו לפחות ממנדט בבחירות בתחילת החודש.
      גוש הימין זקוק לעוד 3 מנדטים.
      כך שהקולות הללו לא היו יוצרים שינוי משמעותי במפת המנדטים.
      אז הוא לא אשם בכלום ואין מה להתייחס אליו.

    3. אני, חבר מרצ רשום, תורם למפלגת “עוצמה יהודית”: ככל שיותר קולות ימין יתבזבזו על מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה כך יגדל הסיכוי של השמאל להגיע לשלטון. זו הסיבה שהרבה חברי מרצ כמוני תורמים כסף ל”עוצמה”. חבל שהקרן החדשה מנועה מלתרום למפלגה הזאת, אחרת היינו רואים אותה בראש התורמים למפלגה הזאת, החביבה עלינו.

    4. המגיב המתכנה “וידוי” הוא בעליל מתחזה ולא שמאלני אמיתי.

    5. בינתים ספרנו לך 3 ניקים במאמר הזה בלבד.
      לך לטפל בבעיות שלך , עם ישראל לא צריך לסבול יחד איתך

    1. בחוק, בגידה היא אי נאמנות פלילית, בדרך כלל למדינה. זהו פשע המכסה כמה מהמעשים הקיצוניים יותר נגד האומה או הריבון של האדם. זה כולל בדרך כלל דברים כמו השתתפות במלחמה נגד מדינת מולדתו, ניסיון להפיל את ממשלתה, ריגול אחר הצבא שלה, הדיפלומטים שלה, או שירותי החשאיות שלה למען עוינות זרה ועזה, או ניסיון להרוג את ראש המדינה. אדם המבצע בגידה ידוע בחוק כבוגד.

      המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב (הערבי), דרך בצע כסף (הקרן לישראל חדשה) וכלה ברגשות נקם (רק לא ביבי) על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש(השמאל הוא חולי נפש).

      התקוממות עממית ומהפכה אזרחית יהודית נגד האויב הבולשביקי השמאלני בדרך!

  2. אני ממש לא מתומכי ביבי ולא מאמין שהוא זכאי, אבל אני לגמרי חושב שהעניין יצא מפרופורציה והמשפט יכול להידחות עקב המשבר הנוכחי עם הקורונה.

  3. בפעם הראשונה שרוב יהודי מוחץ בוחר מנהיג עבורו , וערבים מטרפדים את הבחירה.