להרחיק את משרד הביטחון ממשבר הקורונה

בימים האחרונים רמז שר הביטחון נפתלי בנט לעמדת משרדו בדיונים על הקורונה: "המודל הגרמני". המשמעות היא לא לפגוע במשק, כלומר, לתת לאנשים להמשיך לעבוד כרגיל, ולשלוט בהתפשטות המגפה באמצעות העלאה דרמטית של מספר הבדיקות. משרד הביטחון טוען שבאפשרותו לבצע עשרות אלפי בדיקות ביום, ומעבר לכך מדליף המשרד שהוא צריך לקבל את המושכות מפני שהוא היחיד שערוך לטפל באירועים לאומיים בסדר גודל כזה. מנגד מוחים במשרד הבריאות, בטענה שלמשרד הביטחון אין את הכלים והידע המתאימים לנהל אירוע אפידמיולוגי.

כמה נעים וטוב לראות שגם בשעת מבחן לאומי הפוליטיקה הבין-משרדית המכוערת של הפקידות והפוליטיקאים לא נחה ולוּ לרגע. אבל חשוב יותר להבין שעמדתו של בנט ושל משרדו, לפיה בדיקות נרחבות מאפשרות ויתור על חלק ניכר ומהותי של צעדי הריחוק החברתי, היא מתכון לאסון לאומי ומוכיחה שחייבים להרחיק מיידית את אנשי משרד הביטחון מהטיפול במשבר אותו הם לא מבינים בעליל, ולכן לא יכולים להתמודד איתו.

המודל לא עובד

נתחיל בעובדה ברורה מאליה: אין שום אינדיקציה לכך שהמודל הגרמני עובד. הסיבה היחידה לחשוב שיש בו משהו אפקטיבי היא אחוזי התמותה הנמוכים יחסית למספר החולים (כרגע רק כמה עשרות מתים בגרמניה מתוך 21,652 חולים, כ-0.3%). אלא שחוקרים רבים מזהירים ממסקנות מוקדמות, ומתריעים שהנתון הזה מקרי ונובע מסיבות מגוונות. ראשית, ההדבקה בגרמניה רק בתחילתה; שנית, היא מאופיינת בשיעור גבוה יותר של צעירים יחסית למקומות אחרים; שלישית, מערכת הבריאות הגרמנית טובה, אבל אם אחוזי ההדבקה ימשיכו, גם היא תקרוס כמו באיטליה וספרד; ורביעית, הגרמנים עושים הרבה יותר בדיקות מאחרים, ולכן אחוזי התמותה אצלם נראים נמוכים יותר.

מבחינת שיעור ההדבקה, שהוא הנתון המעניין, הגרמנים רחוקים מהצלחה בעצירת המגפה שמתפשטת במדינה ומאיימת עליה באופן מסוכן ביותר. אגב, הגרמנים מבינים זאת ונוקטים יותר ויותר איסורים. כמו אנגליה, שווייץ ומדינות אחרות, גם בגרמניה משילים את השאננות שאפיינה אותם בשלבי ההתפרצות המוקדמים.

(התרשים מתוך ויקיפדיה, נתוני היום האחרון צריכים להילקח בערבון מוגבל)

בדיקות אינן פתרון

אחת השאלות החשובות ביותר להתמודדות עם הקורונה היא מהו אחוז האנשים שנדבקו אך מפתחים סימפטומים קלים בלבד או בכלל לא (כלומר, הם חולים א-סימפטומטיים). זו שאלה קריטית, מפני שהבדיקות נעשות ברובן המכריע על אנשים שיש סיבה לחשוב שהם חולים, בזמן שחלק ניכר מהחולים הקלים מאוד והלא-סימפטומיים ממשיכים בשגרת חייהם.

לפני כמעט חודש – זמן שנראה היום כנצח – במאמרי השבועי ב'מקור ראשון', ציטטתי בתדהמה את פרופ' איתמר גרוטו, בכיר שבבכירים במשרד הבריאות, שקבע בהופעה ציבורית שכדי להדביק יש לפתח סימפטומים, ולפני כן נשאי המחלה אינם מדבקים. "התפשטות המחלה מעידה על אפשרות חזקה מאוד שנשאים א-סימפטומטיים מפיצים אותה", כתבתי, ועדכנתי שבדיוק באותו שבוע התפרסם מאמר של חוקרים סינים בכתב-העת של ההתאגדות הרפואית האמריקנית, בו תועדה הדבקה א-סימפטומטית.

מאז נוספו לטענה עדויות ומחקרים נוספים (מתפרסמים על הקורונה עשרות מאמרים מדעיים ויותר ביום), שכעת מפורטים במאמר שפורסם אתמול ב-Nature. צוות מדענים בסין בחן 26,000 מקרים מאובחנים בווהאן, וב-18 בפברואר פרסם את מסקנתו שבווהאן יש 37,400 נשאים לא מאובחנים, עם סימפטומים קלים עד לא קיימים. להערכתם כ-59% מהנדבקים הם כאלה, וכך מוסברת התפוצה המהירה של המחלה.

מחקר אחר בחן 565 אזרחים יפניים שפונו מווהאן בתחילת פברואר והיו תחת בקרה ומעקב. מבין המפונים 13 נדבקו, ומתוכם 4 (31%) מעולם לא פיתחו סימפטומים. מחקר חשוב נוסף בחן נשאים א-סימפטומטיים בספינה 'נסיכת היהלום', שנכנסה להסגר כשעליה 3,711 איש שנבדקו שוב ושוב. מאמר מדעי שפורסם ב-12 במרץ הראה ש-18% מ-700 הנדבקים על הספינה לא פיתח בשום שלב סימפטומים, ובשילוב העובדה שמדובר באוכלוסייה מבוגרת יחסית שרגישותה לווירוס גבוהה, הגיע למסקנה שבאוכלוסייה הכללית מדובר ב-31% ויותר. חשוב לדעת שכל זה נכון, וכנראה אפילו באחוזים גבוהים יותר, על ילדים. על-פי מחקר נוסף, כמעט 60% מהנשאים הילדים חולים קל או ללא סימפטומים, ולכן הם נשאים עם פוטנציאל הדבקה גבוה מאוד.

האם אותם נשאי קורונה עם סימפטומים קלים או א-סימפטומטיים מדביקים אחרים? ובכן, ב-8 במרץ הראתה קבוצת מחקר גרמנית שלנשאים יש וירוסים רבים בגרון בשלבים מוקדמים של המחלה, ולכן הם יכולים להפיץ את הווירוס בקלות. צוות אחר, בסין, בדק ומצא גם הוא ריכוזים גדולים של הווירוס בגרון אצל 17 חולים מיד אחרי שחלו, ויתר-על-כן, מחקר חדש שלו מספר על נשא שמעולם לא פיתח סימפטומים, אבל הפיץ כמות זהה של וירוסים לאלו שכן חלו.

אשליה של שליטה

אם כן, המחקר העדכני מבהיר היטב מדוע בדיקות אינן פתרון. חלק מהנשאים לא יפתח סימפטומים כלל, ולכן אחוז הבדיקות אצלו יהיה נמוך. בשילוב העובדה שתקופת הדגירה אורכת מספר ימים, ברור שהבדיקות הן בעיקר אמצעי בקרה להדבקה שכבר התרחשה. צריך גם לזכור את העובדה הלא-פשוטה שכמעט כל מדביק פותח אקספוננט הדבקה משל עצמו, כך שזה רק עניין של זמן עד שהמגפה תתפרץ שוב. הבדיקות נותנות לנו תמונת מצב מאוחרת בזמן. הן מסבירות לנו מה קרה לפני שבוע ושבועיים, אבל לצורך מניעה הן מוגבלות מאוד.

במילים אחרות, בדיקות אינן ערובה להצלחה, ואפילו להפך. הן מסוכנות מפני שהן נותנות אשליה של שליטה, ולכן עלולות לפגוע בקבלת החלטות זהירה – בדיוק כמו שמפגין משרד הביטחון. בדיקות לא יכולות להוות אמצעי מניעה יעיל, ולכן ההסתמכות עליהן היא ניסוי לא מבוקר במגפה, שיכול בקלות לגרום לתחלואה באחוזים גבוהים ולהקריס את מערכת הבריאות של ישראל. אמצעי המניעה העיקרי הוא הריחוק החברתי, ובלעדיו זה רק עניין של זמן עד שהמגיפה תתפרץ במימדים גדולים.

שני דברים מאפיינים את ההתמודדות הכושלת של מדינות עם הקורונה. האחד הוא אשליה של שליטה במצב, שכמותה הפגין משרד הבריאות בתחילת המגפה ושגרמה לטעויות חמורות בניהול המשבר עד אחרי פורים; השני הוא חוסר הבנה של קצב ואופן ההתפשטות שלה – שעדיין איננו יודעים עליו מספיק, אבל די בהבנה הנוכחית כדי להפנים את הצורך בזהירות.

משרד הבריאות לא טיפל כראוי במשבר, ועדיין לוקח סיכונים מיותרים רבים, ביניהם הקלות בריחוק החברתי, הנחיות מסובכות ומורכבות, בעיית הסברה, והאטה מכוונת של קצב הבדיקות. לעניין אחרון זה, כדאי לדעת שכדי להגיע להכפלה משמעותית של הבדיקות אין צורך במשרד הביטחון; רק צריך לאשר לכלל המעבדות בבתי-החולים ובאוניברסיטאות לפעול באופן מלא, ונגיע לכמות בדיקות גדולה באיכות גבוהה.

אבל למרות הכשלים הללו, לפחות אנחנו יודעים שבמשרד הבריאות הפנימו את סכנת התפשטות המגיפה והוסרה ממנו האשליה שהוא שולט במצב. משרד הביטחון, לעומת זאת, לוקה באופן חמור בשני הסעיפים הללו, ומתנהל בחוסר מקצועיות וחוסר אחריות. הוא גם מכניס פוליטיזציה לא ראויה למשבר, וגם ממליץ להפוך את ישראל לשדה ניסוי לא מבוקר בהתפשטות מגיפה תוך הסתמכות חסרת בסיס על בדיקות.

טוב יעשה משרד הביטחון אם יפגין מידה ראויה של צניעות וזהירות, ואת המרץ הלאומי ותחושת האחריות המבורכים שלו יפנה להתמקדות נחושה במימוש הוראות הריחוק החברתי ביחידות כוחות הביטחון ובצה"ל, שם מדי יום מתקבלות ידיעות על זלזול של מפקדים וחיילים בהנחיות המדינה – כאשר צה"ל הוא אחד ממוקדי ההדבקה המסוכנים ביותר בישראל.

מכל האמור עולה מסקנה ברורה: אסור לתת למשרד הביטחון את המושכות לניהול משבר הקורונה. זו דרך מסוכנת מאוד, שעלולה להוביל את מדינת ישראל לאסון.