למנהיג המפלגה החדש צפויה עבודה רבה בשיקום ההריסות שהותיר קודמו, גם מבחינה פוליטית אך בעיקר מבחינה מוסרית
בפוליטיקה, קשה מאוד לחזור לאחור אבל תמיד יש אפשרות לנוע קדימה. זה בדיוק מה שמפלגת הלייבור הבריטית מנסה לעשות בימים אלה, כאשר בסוף השבוע האחרון סיימה בשקט את ארבע וחצי שנות כהונתו של ג'רמי קורבין בראשותה. למרות שבגלל חובת הבידוד החברתי בחירת היורש חסרה את השקיפות ואת הרעש התקשורתי שמלווה בדרך כלל תהליך כזה, מנהיג הלייבור החדש קיר סטארמר יצא ממנו עם 56 אחוזים משכנעים מהקולות בסיבוב הראשון. משימתו הראשונה כראש המפלגה הייתה לאחד את הקואליציה השבירה בשורותיה, יחד עם הבהרה מעבר לכל ספק לגבי הטעויות שהביאו את הלייבור למצבה העגום כיום.
בהצהרה שפרסם לאחר הניצחון כתב סטארמר כי "האנטישמיות הייתה כתם על מפלגתנו, ובשם הלייבור אני מתנצל. אנו נעקור את הרעל הזה מהשורש. הצלחתנו תימדד בשובם של החברים היהודים ושל אלו שחשו כי אינם יכולים יותר לתמוך בנו". אך אם הכוונה היא אכן לנקות לחלוטין את המפלגה מאנטישמיות, הפרשנים שסבורים כי מטרה זו תושג רק ביחד עם עקירת מורשת ג'רמי קורבין צפויים להתאכזב. המנהיג לשעבר זכה לשבחים מיורשו כאדם "שהוביל את המפלגה בזמנים קשים מאוד, העניק אנרגיה לתנועה והוא חבר ועמית".
תקופתו של קורבין בראשות הלייבור עלתה למפלגה באיבוד האמון והסובלנות של מיליונים, כולל פרשנים פוליטיים בכירים ברחבי העולם. בעולם צודק, תפיסת העולם הסוציאליסטית של קורבין והסובלנות הסמויה כלפי אנטישמיות היו אלה שאמורים להביא למפלתו. אך במציאות, מה שגרם לו לאבד סופית את תמיכת המפלגה היה ההפסד בבחירות. לא סתם הפסד, אלא תבוסה של ממש.
אנשי הלייבור והמצביעים הבריטים בכלל ידעו מי הוא קורבין הרבה לפני הקיץ של 2017. ממשלת הצללים הראשונה שלו הייתה אסון, והמרקסיזם הנוסטלגי שלו נוסח במניפסט שקרא להלאמה של תשתיות ותעשיות. חיבתו לטרוריסטים, החל מה-IRA ועד לחיזבאללה וחמאס, לא הייתה סוד. אך הממשלה השמרנית תחת תרזה מיי צלעה בקושי אל הבחירות וחיזקה את חששות המצביעים כי אין ביכולתה להשלים את הברקזיט. למרות שהמפלגה הפסידה באותן בחירות, הלייבור בראשות קורבין רשם תוצאה נאה ביחס לסקרים המוקדמים.
בתקופה שלאחר מכן, בעיית האנטישמיות של קורבין הפכה במהרה לבעיה של המפלגה כולה. המפלגה נחלקה ביריבויות כאשר הסכימה לקבל את הגדרת הארגון הבינלאומי לזכר השואה לאנטישמיות אך שינתה אותה כדי לאפשר לחבריה להביע ביקורת על ישראל, ועשתה זאת מבלי להתייעץ עם הארגונים היהודיים במדינה ואפילו לא עם חברי המפלגה היהודים. שלל חשיפות על תקריות אנטישמיות בכיכובם של מקורבי קורבין הביאו ביקורת רבה על ההנהגה ולסדרת התפטרויות של בכירים, והמפלגה כולה התדרדרה בכיוון רע מאוד. "מחליא אותי לדעת שהלייבור נתפס כיום בידי רבים כמפלגה גזענית ואנטישמית", אמר חבר הפרלמנט הפורש מייק גייפס.
כל אלו השפיעו מאוד על קהל המצביעים. אחד הסקרים העלה כי 85 אחוזים מיהודי בריטניה מאמינים שקורבין עצמו הוא אנטישמי, למרות שלכאורה גינה את גילויי השנאה במפלגה. הרב הראשי של בריטניה הוקיע את מנהיג הלייבור כ"לא ראוי לראשות הממשלה", הצהרה שזכתה להסכמה גם מצד הארכיבישוף של קנטרברי. בערב הבחירות בדצמבר 2019, גם מצביעי לייבור אדוקים סיפרו לסוקרים כי הדאגה הגדולה ביותר שלהם מממשלת לייבור היא האפשרות שקורבין יעמוד בראשה. האסון היה נראה כבלתי-נמנע, אך רבים בהנהגה לא ראו אותו עד לרגע שנפל עליהם. כאשר נספרו הקולות, התברר כי הלייבור זכה לתמיכה הנמוכה ביותר שלו מאז 1935. לכן חשוב שוב להזכיר כי לא האנטישמיות הפילה את קורבין, אלא כישלונו לספק את הסחורה בקלפיות.
יש נחמה מסוימת בידיעה שאחת משתי המפלגות הגדולות באחת הדמוקרטיות הוותיקות והחזקות ביותר בעולם הפכה את נושא האנטישמיות בשורותיה לסוגיה מעשית ולא לשיקול מוסרי, אך זוהי לא יותר מהכחשה. סטראמר אולי הרגיע את האגואים הפגועים במפלגה על ידי תליית האשמה בהפסד ההיסטורי במזגו החם של קורבין, במדיניות כלפי אירופה או בחצי תריסר פגמי אישיות מוזרים אחרים, אך בכך סלל את הדרך להכתרתו עצמו כברירת מחדל. אך למרות הכל, המטרה להאשמות הייתה בהחלט מוצדקת. מה שנותר כיום מהלייבור היא מפלגה שעדיין לא השתחררה מכתמי הקורבניזם. קיר סטראמר הוא סוציאליסט מוצהר והיה חבר בקבינט הצללים של קורבין, והנהגת האופוזיציה בראשותו כיום מורכבת מאותם מחוקקים דוחים שעמדו לצידו של קורבין.
כפי שטים מקטייג טען באופן משכנע בטור ב'אטלנטיק', קורבין הותיר חותמת אידאולוגית שיהיה קשה למחוק על המפלגה אותה הוביל במשך כמעט חצי עשור. אך יהיה זה לא-מציאותי לצפות ממוסד שהיה כה מושקע בהצלחת מנהיגו לקרוע כעת כליל את מורשתו ולצאת לדרך חדשה בין לילה. ייקח עוד זמן בטרם הלייבור וחלק מנאמניו יכירו בכך ויכפרו על חומרת טעויות העבר, אך סטארמר לפחות בחר לסמן את כניסתו לתפקיד בהכרה ברורה בתנאים שהפכו את המפלגה לרעילה כל כך. אפילו אם זה רק הצעד הראשון, זהו צעד בכיוון הנכון.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'קומנטרי'
אני לא אוהבת את נישיאת המבט לגויים זה בריחה מהבית. במקום לתקן פנימה את מה שדרוש בורחים החוצה לעולם . היכניסו אותו פנימה שינהיג אותנו והעולם מדורדר נוראות. גם ארצות הברית. מה הסיבה שהמילייה בארץ היכניס את הנהגת הזרים פנימה מה שורש הבעייה. מה מייצגים אהרון ברק הגמרא ביבי הליכוד וכל השאר. לדרכם קוראים כהונה לסוגיה. היא הגלותית עורגת שזרים ישלטו עלינו ואלה ניצלו זאת ניכנסו ומילאו אותנו בזרות כי העולם היום מלא רוחות אליליות .השיטיון הגרוטאסקה הלעג האבסורד הפארסה הקרטוניות .ישראל שסוגדת לשכלתנות שכחה שכל אלה נימצאים גם בשכל. רוחות הנפש .העולם חולה נפשי. וביפנים נימצא השכל היהודי והישראלי. זה המצב היום.
מה זה אומר שנייצר מנהיגות מקורקעת שפונה פנימה לעם .לחבר בין כולנו על אידיאל זהותי אמיתי. היום האמת נעדרת לחלוטין ממש כמו הנבואה ותהא האמת נעדרת וסר מרע מישתולל. אז צריך לתקן מישפט זה להצמיח אמת ישועתית. רוויה ושפע היתנהלותי לנשמות המשייטות ולא יודעות נפשן. אין אונים. צריך להיתרכז בעצמנו בזהותנו ברפורמות שמחכות יותר מדי זמן. להחזיר את הזמן האבוד התנכי הניפלא של נסיעות בזמן. נהיה נוסעים בזמן עיבריים לאומיים .עם עתיק מאוד אנחנו ובזה גאווה עצומה עד בלי די. שרדנו היסטוריה מוזרה נוראה והנה עכשיו אנו בבית בביתנו התנכי . בית הכי יפה בעולם. כמה אני שמחה באלוהים בגן עדן שהיה פה. אני רוצה סודות מושרים אלה. שמחכים בציפייה זהובה קסומה ודימיונית.