הלילה בו ניו-יורק נפלה

במקום להגן על ביטחון האזרחים שומרי החוק, ראשי העיר ובכירי המשטרה בחרו דווקא לכסות על המתפרעים והבוזזים שהציתו את האלימות

מפגינים ברחובות מיניאפוליס | Lorie Shaull

העיר ניו-יורק לא הייתה חסינה מפני האלימות שטלטלה ערים רבות אחרות במהלך סוף השבוע, אך עד ליום ראשון היא לא הייתה בין אלו שנפגעו בצורה הכי קשה. באותו יום, המחאות שנערכו ברחובות לאורך הצהריים לבשו צורה אלימה בהרבה לקראת הלילה ואירועי הביזה בהחלט לא היו "מבודדים". מול כל אלה, היה נראה כי בכירים ברשויות העיר מאמינים שגישה פייסנית כלפי המתפרעים תועיל למניעת עלייה נוספת במתיחות.

כבר בשעות הבוקר של יום שני היה ברור שהאסטרטגיה הזו כושלת. האלימות התגברה בכל רחבי המדינה ועל פי נתוני משטרת ניו-יורק, אחד מכל שבעה עצורים בעיר הגיע מחוצה לה כדי להשתתף במהומות. סגן מפקד המשטרה לענייני מודיעין ג'ון מילר אמר כי התקבלו התראות בדבר קבוצות מאורגנות המתכוננות לבצע מעשי אלימות נוספים, תוך שימוש במערכת קשר מתוחכמת, אמצעי תצפית שונים, וצוותים מיוחדים להסתערות וטיפול בפצועים בשטח. אותם פעילים גם הכינו והטמינו מראש בנקודות שונות בעיר מצבורים של כלי נשק – סלעים, בקבוקים וחומרים כימיים לבערה וצריבה. הם ידעו מה עומד לקרות.

לקראת אחר הצהריים לשכת ראש העיר בתיאום עם המושל אנדרו קומו הודיעה בחוסר חשק על עוצר שיוטל החל מהשעה 23:00, אך היה ברור לכל שמדובר בצעד מאוחר מדי שיהיה חסר תועלת. כפי שהדגימו ימי האלימות הקודמים, בשעה מאוחרת כזו המתיחות ברחובות עברה כבר מזמן את נקודת הרתיחה ומעשי ההרס והביזה כבר יצאו לדרכם. וכך, כאשר השמש שקעה על ניו-יורק בערב הראשון ביוני, העיר חזתה בהתפרצות האלימות החריפה ביותר מזה דור.

בתוך דקות, מה שהיה נראה כקהל מפגינים שקט הפך לחבורות של פורעים משתוללים. חנויות ובתי עסק במרכז מנהטן נפרצו ונבזזו, גם כאשר כוחות משטרה עמדו מנגד במרחק מטרים ספורים. סמלים ידועים של העיר כמו חנות הכלבו 'מייסיס' הסמוכה לתחנת הרכבת המרכזית עמדו תחת מצור של מפגינים, וגם במקרים בהם השוטרים בחרו בכל זאת להגיב הם הניפו את אלותיהם מול המפגינים בתמונות שנראות כלקוחות מסרטים ישנים.

לא רחוק משם, כתבת האתר 'Daily Beast' דיווחה כי "לא נראה שום שוטר באופק" בזמן ש"אנשים נוסעים במהירות שיא בכבישים. הפקרות מוחלטת". בהמשך הערב היא הוסיפה כי נראה שחבורות מאורגנות של צעירים ברכבי יוקרה נמצאים בכל פינה, ומארגנים בשיתוף פעולה את מסע הביזה.

נחשול אלימות

מדיניות המשטרה שנעה בין פסיביות מוחלטת לפרצי תוקפנות לכל עבר נכשלה בערב יום ראשון ונכשלה פעם נוספת ביום שני, אך לא ברור אם אכן היו למשטרת ניו-יורק אפשרויות פעולה אחרות וטובות יותר. בשיא האלימות של ליל יום ראשון התובע הכללי של ברוקלין אריק גונזלס עוד הפציר בתושבי העיר "לשלוח תמונות או סרטונים של מקרי אלימות משטרתית", בעוד ראש העיר ביל דה בלאזיו בחר להמשיך ולעצום את עיניו מול הכאוס. "העיר נמצאת תחת שליטה מלאה והמצב רגוע", הוא הכריז כאשר מסביבו הכל קורס.

בלילה הקודם, אותו דה בלאזיו החליט להשעות שוטר שתועד שולף את אקדחו בעיצומה של מחאה אלימה, ורק מאוחר יותר התברר כי עשה זאת מתוך הגנה על שוטר אחר שספג פציעה בשל לבנה שהושלכה מן הקהל ופגעה בו. בזירות אחרות אליהן הגיעו כוחות משטרה, הם התקבלו במבול של שלל חפצים ובכמה מקרים נרשמו ניסיונות דריסה של שוטרים. משטרת ניו-יורק הפכה למטרה ברורה הן מצד המפגינים והן מצד מנהיגי העיר. איזו ברירה אחרת הייתה לה חוץ מלסגת?

מושל המדינה קומו מצידו נזף באנשי העירייה ואמר כי "המשטרה וראש העיר לא עשו את עבודתם אמש". זו בוודאי טענה נכונה, אך גם המושל עצמו לא סייע במיוחד למצב כאשר סרב לפעול בדומה למושלים אחרים שעקפו את סמכות ראשי הערים חסרי האונים וזימנו את כוחות המשמר הלאומי כדי להתמודד עם האלימות הגואה.

בכל רמות הממשלה החל מן המושל ועד לפקידי העירייה, מנהיגי ניו-יורק הרשו לעצמם לשקוע בתפיסה לפיה אלימות המונית היא ביטוי מוצדק לדאגות ורצונות האנשים. הם התייחסו למעשי התקיפה והוונדליזם כאל מושגים מופשטים – מעין הגנה אצילה על עקרונות חשובים שכל הפרה שלהם רק תזמין עוד אלימות. אך כל הסוגיות כמו אלימות משטרתית, גזענות ממוסדת או עיצוב מחדש של תרבות אכיפת החוק נבלעו מזמן בתוך נחשול האלימות הפיזית הבוטה שאיים לשטוף את הרחובות. התוצאה המצערת היא שערכם של כל אותם חששות חברתיים נפגע פגיעה קשה דווקא מצד אלו שביקשו לכאורה לקדם שינוי, אך בדרך נכשלו לשמור על ביטחון הציבור שהם אמורים לשרת.

משבר קיומי

הערים הגדולות באמריקה עומדות כיום בפני משבר קיומי שנוצר בידי האיום הכפול של מגפת הקורונה וההפגנות האלימות ברחובות. עוד לפני פרוץ המהומות, הסגר שהוטל בעקבות התפשטות הקורונה שחק באופן עמוק את בעלי העסקים ועובדים אחרים המרכיבים את החלק הארי של המגזר המסחרי, והשילוב של צפיפות גוברת במרכזי הערים, משבר כלכלי חמור ותסיסה אזרחית יאיץ את בריחת משלמי המיסים לפרברים שהפכו זה מכבר לקטר הסוחב את הערים הגדולות והבזבזניות.

אין ספק שברגע שהאלימות ברחובות תהיה תחת שליטה, הסגר שתרם למשבר והוטל רק על אזרחים שומרי חוק חייב להסתיים גם הוא לאלתר, או כפי שאחד המפגינים סיפר ל'ניו-יורק טיימס', "אף אחד לא חושש לאבד את עבודתו אם אין עבודות בכלל". חייבים לאפשר לבעלי העסקים שנמצאים כיום תחת מצור מצד חבורות הפורעים לחזור לפעילות, לשקם את העסק ומעל הכל להגן על ההשקעה שלהם. אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורם.

אך כל אלו הן הבעיות של מחר. כיום, עצירה מוחלטת של האלימות בערי אמריקה היא המטרה העליונה והגישה הנסוגה מצד רשויות האכיפה לא מקדמת אותה לשום מקום. נראה כי גם עיריית ניו-יורק הבינה את האיוולת שבהתנהלותה, והודיעה בבוקר יום שלישי על עוצר שימשך כשבוע ויחל מיד עם השקיעה. כעת נותר לראות האם מנהיגי העיר מסוגלים להגן על ביטחון האזרחים שומרי החוק באותו להט בו כיסו על אלו שאינם שומרים אותו.


הטור התפרסם לראשונה באתר 'קומנטרי'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. מתי הסמול לא יצא לאלימות "מוצדקת", כדי לשחרר את הפועלים/העניים/החקלאים/המסכנים מפני "הפוגעים" בהם?

    בארה"ב יש מועמד סנילי למפלגה דמוקרטית, שמשחרר גזים (זו לא בדיחה) בשידור חי. מתי במצב כזה, שאין סיכוי לזכות בחירות ע"י קניית הבוחרים (בכסף שיוחרם מה"עשירים", כמובן), לא פתח הסמול באלימות מאורגנת, להגן מפני ה"מדכאים הנוראיים"? אף פעם.

    ברוסיה, באפריקה, באמריקה הלטינית ובאסיה – זו תמיד היית הטקטיקה של סמול. טקטיקה, כי רצח העם, בה מיד לאחר מכן בכל המקרים וזו כבר האסטרטגיה – אתה לא בעד הפועלים? אתה נגד נשים? אתה נגדנו? תיעלם בגולאגים – רק האנשים העקרוניים, בחרו להקריב את חייהם/ן במדינות הסמול הטוטאליטאריות. ככה תמיד היה וכך, כנראה – יהיה. מי שלומד הסטוריה בפרספקטיבה פמניסיטית/אקולוגית/_______ (השלם שקר פומפוזי אחר, מהמילון לסמולן הרגיל), נועד לחזור על ההיסטוריה האמיתית. הטקטיקה אפקטיבית בדיוק בגלל אלימות משוחררת הרסן – הצד השני פשוט לא נשמע אמין אם יגיד, שכל האלימות הזו היא רק אמצעי להשתלט על השלטון ולא באמת "זעם" בלתי נשלט בגלל דיכוי. אבל, מספיק להמציא דיכוי.

    יש דיכוי כנגד אפרו-אמריקאים אתם אומרים? שוטרים יורים בהם ללא אבחנה, אתם אומרים? בארה"ב, נפוצו בימים האחרונים צילומים של צלם "לא נודע", אשר קופץ על בחורה מקרית ברחוב, שאשמתה היחידה היא, שצבע עורה לבן – מסביר לה שהוא נציג של Black Lives Matter וקורא לה, לרדת לפניו על הברכיים ולהתנצל על פגיעתה במי שעורו אינו לבן. היא אומנם יורדת לפניו על הברכיים ומתנצלת – מתוך הצילום, נראה שזה מבחירתה (כלומר, הצלם לא מפעיל אלימות פיזית, כדי שתעשה זאת) אך אני מרגיש צער בשבילה. מישהי, שכנראה מעולם לא פגעה בזבוב – צריכה לזחול על הברכיים, כי מישהו החליט שצבע עור, הוא פשע.

    זו התמונה שמסכמת עבורי את הסמול. לא הנאומים על שוטרים וג'ורג' פלויד.

    1. איך אמרה ההיסטוריונית הידועה גרטרוד הימלפרב ? ההיסטוריונים החדשים אינם מתעניינים בעובדות היסטוריות,מה שמעניין אותם זה "הנראטיב",אם מישהו חזק ומישהו חלש בסכסוך,החלש תמיד צודק(ראה התנהלות "הפרוגרסיבים" השמאלנים ההזויים כלפי הסכסוך בין ערביי ארץ ישראל ויהודי ארץ ישראל). ובזה טבועה בצורה ברורה האנטישמיות כלפי היהודים,הרי אין בהיסטוריה עם שנרדף באכזריות ע"י אויביו,כולל מעשי טבח נוראיים,אבל מבחינת "הפרוגרסיביים" היהודים בישראל הם בתחתית רשימת הזכויות כי הם חזקים מערביי א"י שמכונים "פלסטינים".

  2. מעט מדי מאוחר מדי. השמאל ניצל את כל ההזדמנויות שנתנו לו וכרגיל, עם שק של "כוונות טובות", להציל אותנו מטראמפ, ממגיפה, או להגן עלינו מפני שוטרים איומים, הם הובילו את כולנו לגיהנום. בלי להרגיש ועם צלב של קדושים ביד, הם חיסלו את הערים הגדולות בארה"ב. משפחות עם ילדים, שנוטות לקבל החלטות לטווח ארוך ומחפשות סביבה יציבה ובטוחה, כבר לא יחזרו לגור שם וזאת כנראה תהיה התוצאה המיידית של מה שקרה. כואב לי הלב על כל האנשים שהשקיעו ממיטב כספם וקנו שם דירות במחירים לא שפויים שהערך שלהם יצנח עכשיו לשנים רבות.
    אגב, אנטיפה, הארגון שעומד מאחורי האלימות, כבר שנים, פורח ותופח באוניברסיטאות ומנסה לפוצץ כל התארגנות ימנית שמרנית. בתגובה, האוניברסיטאות בתקופת אובמה פשוט ביטלו ארועי ימין ודוברים כמו דיפלומטים ישראלים למשל, נאלצו להשאר בבית. זה היה טראמפ שאיים לבטל להם תקציבים אם הם לא יאפשרו חופש דעות וימשיכו לאפשר לאלימות להכתיב את סדר היום. ה"הישג" הגדול ביותר של אובמה, היה צמיחה וההתעצמות של הארגונים הללו ודחיקת הימין ולא חוק הבריאות. מי שהזהיר, כמו גלן בק למשל, הוצג כתומך תאוריות קונספירציות הזוי וסולק מהמסך.
    טראמפ עומד בקו האחרון נגד הכניעה לפאשיזם השמאלני בדיוק כמו שצ'רצ'יל עמד נגד הכניעה לגרמניה. מי שחושב שניסוח זה או אחר של ציוץ טוויטר משנה משהו, פשוט לא מבין את עוצמת הסכנה בשמאל הקיצוני שהשתלט על התקשורת, על האקדמיה ובארץ גם על הפקידות הבכירה. כולם, מלבד טראמפ, פשוט רועדים מהם ומהלינץ' המיידי והאכזרי לכל נסיון לצדד בחוק או לשמור על הגבולות. השמאל היום הוא תומך טרור ומתנגד לגבולות ולמדינות לאום. בכל מקום שהם שולטים בו הם הגבילו את יכולת המשטרה לאכוף את החוק על קבוצות מיעוטים, והארגונים שלהם שמקדמים את הרעיונות הללו שוחים בכסף שמקור שלו לא ממש ברור.
    כדאי להתחיל להבהיר לכל שמאלני שאתם מכירים באיזה צד של ההיסטוריה הם נמצאים ולהתחיל להסביר להם שמי שתומך בארגונים שמעודדים רוצחי שוטרים ושורפי חנויות מכל סיבה שהיא, גם רחמנות על שחורים, לא שונה בכלום(!!!) מתומכי השוטרים הרוצחים עצמם. שמאל קיצוני וימין קיצוני הם זהים, וכרגע הימין הקיצוני הוא חלק זניח ולא משפיע בימין ואילו השמאל הקיצוני הוא הגורם שמהווה סכנה קיומית לחברה. אנשים נורמאלים צריכים עכשיו לבחור צד והם צרכים להבין את המשמעות המלאה של הבחירה שלהם.

  3. כדי לעצור את האלימות מספיק שהנשיא יסתום את פיו ולא ילבה את האש

    1. ומי בדיוק ליבה את המהומות בסנט לואיס, בתקופת אובמה? גם אז הנשיא היה אחראי או שרק נשיאים ימניים נדרשים לקבל אחריות על מהומות במחוזות שבשליטת השמאל.

    2. כדי לעצור את האלימות, מספיק שתעצור להיות אלים. זה כולל גם להפסיק לתת אישורים מתי לכולם חוץ ממך, מותר לדבר. תתחיל בזה.

    3. כי אם הקולות היחידים שהם ישמעו הם: ״אתם בסדר גמור, יש לכם את כל הלגיטימציה בעולם״ הם יבינו פתאום שהם טועים.
      אם כבר, עדיף שכל התומכים בהם בפוליטיקה, אקדמיה והתקשורת ישתקו ומנהיגים שיש להם האומץ לא להיכנע לבריונות ימשיכו לדבר.

  4. מנהיגים פרוגרסיביים שכשלו והוכיחו שהדרך שלהם מובילה רק לאנארכיה. נשיא לשעבר שמעודד את המפגינים לצאת עוד ועוד לרחובות ולהיות אלימים יותר. כל מה שניתן לקוות זה שהשמאל האמריקאי ימחק בבחירות הקרובות. שהסנאט, בית הנבחרים והנשיא יזכו לכוח מוחץ ויתקנו את כל העיוותים שיצרו אובאמה והחברים שלו.

  5. הכותרת לא נכונה. אמריקה נפלה. זה יהיה מגעיל, אכזרי ומלא בדם.

    הנוער האמריקאי הוכיח שהוא זבל של ממש וראוי לזוועה שמחכה לו. המראות של הביזה, מזכירים את אפריקה ודרום אמריקה.

    השמאל מתכנן לעשות לנו את אותו דבר בעזרת הערבים.

    הכוחות השמרניים בכל העולם צריכים להקים כוחות פרטיים להגנה אזרחית.

    1. ארה"ב היא מקום גדול. לא בכל מקום יש מהומות ובהחלט לא בכל מקום האזרחים יקבלו את זה בשתיקה פאסיבית. יש הרבה ימנים חמושים בארה"ב, רובם לא גרים בניו יורק ומעוזי שמאל אחרים.

      לגבי ישראל, אנחנו אכן צריכים להתחיל לחשוב מה אנחנו עושים במצב כזה. בשביל להתחיל נסיון הפיכה כזה צריך קהילה שחשה מדוכאת או מוכנה להלחם מסיבות אחרות ובנוסף תומכים רבים קומוניסטים ואנרכיסטים מקהילות אחרות.

      יש שני מקומות מהם זה יכול להתחיל בארץ. אחד הוא קהילת יוצאי אתיופיה, אלא שזו קהילה קטנה מדי והנסיון האחרון הראה שמהומות אלימות לא זוכות לתמיכה מהציבור (כולל גם חלק גדול מהאתיופים), למרות שמאבקם העקרוני כן זוכה לתמיכה. נראה גם שאין מספיק קומוניסטים ואנרכיסטים בארץ, הנוער די ימני והמשטרה יותר חופשיה.

      המקום השני הוא, כפי שאמרת, הערבים. כבר ניסו לעשות את זה לפני 20 שנה ובזמנו זה נגמר מהר. כשהשוטרים (לאו דווקא יהודים) חשו מאויימים הם ירו. בנוסף לכך ראינו אזרחים יהודים מתארגנים להיאבק בהם. גם כנופיות הפשע התגייסו. לכנופיות הפשע היהודיות בארץ יש רגש לאומי חזק ככל שזה ישמע מגוחך. השמאל בארץ רחוק מלהיות חצי מהציבור ורק השמאל הכי קיצוני יצטרף לנסיון הפיכה עם מימד לאומי, כלומר יצטרף לשורות האויב במלחמה נגד ישראל. אפילו במלחמה דיפלומטית וכלכלית למטרה מוגבלת (מדינה ערבית ביש"ע) רק מיעוט קטן מהשמאל לוקח חלק וכאן מדובר במלחמה פיזית על עצם קיומה של מדינת ישראל.

      בישראל הקטנה, בניגוד לארה"ב, גם אין לאן לברוח עד יעבור זעם. ברור שאם הפורעים כובשים את יפו הם ימשיכו לתל אביב. אם התל אביבים יברחו לצפון יהיו הפורעים מחיפה והגליל ובדרום הפורעים מהנגב. בישראל אם המשטרה לא תדכא את ההתקוממות זה יהפוך למלחמת אזרחים בה היהודים ינצחו מהר בגלל הפערים בגודל האוכלוסיה והשליטה בצבא. אפילו אם חמאס וחיזבאללה יצטרפו עם רקטות מעבר לגבול.

      ההבדל העיקרי בין ישראל וארה"ב במקרה הזה הוא המימד הלאומי. בעוד שמהומות של יוצאי אתיופיה יתפסו בישראל כפי שהמהומות הנוכחיות נתפסות בארה"ב, מהומות של הערבים יתפסו כהתקוממות והכרזת מלחמה על המדינה, כלומר כאיום קיומי. מול איום קיומי אנשים מתנהגים אחרת.

    2. מישהי, אני חושש מסירות של המשטרה פה.

      לגבי ארצות הברית, אכן יש שם הרבה ימנים חמושים אבל רוב הערים הגדולות שהם הלב הפועם של הכלכלה האמריקאית, נתונות לשליטה דמוקרטית.

      קריסה של הערים האלה תפגע במעמד הבינוני כמו ב 2008 ותזרוק מיליונים לרחוב.

      בכל מקרה, לארצות הברית יש פוטנציאל אדיר למלחמת אזרחים

  6. בעלי חנויות שספגו ביזה חייבים לתבוע את ראש העיר ואת המשטרה על המחדלים שנעשו בניגוד לחוק. הם פשוט מעלו בתפקידם להגן על אזרחים.

  7. זו רק ההתחלה למה אתם לא מבינים שזה יזום? המשטרה אותה משטרה שהרשימה את ג'פרי אפשטיין בפ-ופיליה במקום להסביר למה כיסו על האשמים – אותה משטרה
    פועלת יחד עם כוחות שליטה מימי הרס בניין התאומים
    גפרי אפשטייןמחףצמפשע והואשם על עבירות שלא ביצע כי נאלץ לסגור פה בתור איש בטחון ישראלי. הבנות העדות מהופנטות פגעו בהן אבל זה לא הוא.