מהומות אלימות והתפרעות המונית רק מוסיפות עוד אי-צדק לזה שנעשה לג'ורג' פלויד, ועשויות להרחיק אמריקנים רבים מניסיון לתיקון אמיתי
ביצוע מעשים מרושעים בשם מטרה מוצדקת לא משנה אף אחד מן מהצדדים של המשוואה המוסרית: הרשע נותר רשע גם אם המטרה נותרת מוצדקת, וכל אחד מהשיקולים מבטל את השני ומחליף אותו. כאשר חוזים במהומות ובאלימות המטלטלת את ערי אמריקה לאחר מותו הנורא של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במיניאפוליס, חשוב לשקול מחדש את העקרון הזה.
מחאות הן חלק נורמלי ובריא מכל דמוקרטיה, אך ביזה והצתה הן לא. מה שמרגיז במיוחד במקרה הזה הוא שהביזה וההרס מתרחשים בעוד גלגלי הצדק עדיין בפעולה עם פיטורי השוטרים המעורבים ומעצר החשוד הראשי באשמת רצח. יתכן שהפעולות לא נעשו מהר מספיק לטעמם של רבים, אך הן אכן נעשו בתוך ימים ספורים ולא התארכו לחודשים. דווקא בפרשה משמעותית כזו עדיף שלא לגשת לעניין בפאניקה מוגזמת שעשויה בסופו של דבר להביא לעוד אי-צדק. בנוסף, אנו יודעים שלעתים קרובות חלקי סרטונים עשויים להיות מטעים ולכן חשוב עוד יותר לבחון בזהירות את כל העובדות אפילו במקרים שנראים כברורים.
אך תגובה באמצעות הצתת מהומות והתפרעות המונית רק מוסיפה עוד אי-צדק לזה שנעשה לג'ורג' פלויד. עד כה נרשמו שוטר הרוג אחד והרוג אחד מקרב המתפרעים ונזק אדיר נגרים לרכוש בערים שונות, כולל בתי עסק רבים בבעלות שחורים הנמצאים בלב אותן קהילות שלכאורה המחאה אמורה לייצג. רגעים כאלה דורשים רוגע ומנהיגות אך נראה כי הנשיא טראמפ, המחזיק הן בחבית דלק רטורית והן באש זועמת, לא יכול להתאפק מלהפוך את המצב לגרוע יותר. הציוץ בו כתב כי "כאשר הביזה מתחילה, הירי מתחיל" הזכיר כמה מהדמויות הגרועות ביותר של שנות השישים.
השבת הסדר על כנו צריכה להיות בעדיפות ראשונה. הדינמיקה של מהומות פועלת בדרך כלל כך שאם המשטרה לא מופיעה בזירה או גרוע מכך – נסוגה מפני המתפרעים – אי-הסדר רק מתגבר והופך הרסני יותר. כל אלימות צריכה להיתקל בתגובה חוקית ונחושה. נראה כי גם הרשויות במינסוטה הבינו זאת לבסוף לאחר מספר לילות בהם המצב יצא משליטה תוך שלל האשמות על גורמים חיצוניים המלבים את האש. על פי עדויות שונות, נראה כי פעילי הארגון הקיצוני 'אנטיפה' לקחו חלק במחזות ההרס ברחבי המדינה ולעתים זכו גם לגינוי מצד מפגינים שחורים המתנגדים לשיטות הפעולה של הארגון, אך ישנם עוד רבים אחרים ששוברים ובוזזים שהם בבירור תושבים מקומיים ולא חברים בקבוצה אידיאולוגית כלשהיא. ללא קשר לוויכוח מי אחראי יותר או פחות למהומות, הרשויות המקומיות בערים ובמדינות חייבות לקבל החלטה מיידית להשבת השקט ברחובות, עם עזרה וגיבוי של המשמר הלאומי במקרה הצורך.
לעצם העניין הנמצא בלב המחאה, ברור שעבודת משטרה באשר תהיה כוללת אלימות. אין שום דרך לעקוף את העובדה הזו. במשך שנים, אמריקנים הבינו את המצב ואפשרו אותו, ולכן כל אירוע של ירי משטרתי שנוי במחלוקת נחקר תמיד באופן שונה מאשר ירי להגנה עצמית. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון מקרים לא מעטים בהם שוטרים שסרחו זוכים להגנה בגלל חוקי האיגוד או מקבלים הנחות מתובעים. הטענה לפיה המשטרה היא כוח כובש וגזעני בערי אמריקה פשוט אינה נכונה, אך חשוב להיות מודעים לכך שרבות מן הקהילות אותן היא אמורה לשרת איבדו את האמון בה.
בלב גל המהומות הנוכחי נמצאת התחושה לפיה הצורך ברפורמה בתחום אכיפת החוק נדרשת בדחיפות מצד השחורים באמריקה, בעוד אמריקה הלבנה רואה בה סוג של יעד מופשט. אך המשך הבזיזה וההרס לא רק יותיר קהילות פגיעות במצב גרוע מבחינה חומרית, אלא יפגע בהן מבחינה פוליטית כאשר גם אמריקנים מן השורה בעלי כוונות טובות יירתעו מן האלימות והכאוס. למחאה אפשר להקשיב, אלימות חייבים לעצור.
נקודה נוספת שראויה לציון היא שפעולת המשטרה אשר הובילה למותו של ג'ורג' פלויד לא יצרה כשלעצמה אי-הסכמה וקיטוב ברמה הלאומית. למעשה, ישנה הסכמה רחבה מכל קצווי הקשת הפוליטית כי מדובר באירוע קשה ומעורר בעתה, מכיוון שמרבית האמריקנים הם עדיין אנשים הגונים שמבינים את הבעיה במוות כזה מידי שוטר. אנחנו רואים היטב את חוסר הצדק שנעשה לג'ורג' פלויד, אך רואים היטב גם את העוול שנגרם לבעל עסק קטן שחלומו נהרס בידי מחאה אופורטוניסטית זדונית וחסרת כיוון. אנחנו רואים בעצמנו אינדיבידואלים המרכיבים ביחד קהילה, ומבינים כי רק כך נחזק את מטרת הצדק. הרטוריקה הפוליטית באמריקה יכולה להיות לוהטת לפעמים אך ברגעים כאלה עלינו להיזכר שוב בעקרון הבסיסי הקובע שכולנו באותה הסירה, ולהתנהג בהתאם.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
אני נוטה דווקא להסכים עם תגובתו של הנשיא טראמפ.
המשפט המובא בכתבה מוצא מהקשרו ובהקשרו הוא אזהרה שאם המפגינים יעברו את הגבול ויחילו באלימות וביזה-גם המשטר תתחיל להשתמש באלימות.
וזו אכן התגובה הנכונה.
כנכתב במאמר, חשוב להקשיב למחאה אבל אסור לתת לה להצדיק אלימות ודווקא בגלל זה חשוב להבהיר שברגע שמחאה הידרדרה למחוזות של נזק ואלימות-המזיקים וכלמי שלא מתנער מהם איבדו את הלגיטימציה ואסור לתת להם כלל במה.
רק ברגע שהקהילה השחורה בארה"ב תדע הדרך היחידה להשיג צדק לפלויד עוברת דרך שליטה עצמית-היא תבחר בדרך כזו.
רק תסתכלו לאן הגיעה ישראל בגלל גורמים שמוכנים לתת לגיטימציה להפגנות ערביות ופלשתיניות למרות האלימות שבאה איתן.
השמאל האמריקאי יודע שרק הצתת אלימות, יכולה למנוע מטראמפ לגבור בקלות על ביידן הסנילי. זו הסיבה מדוע הם שוב ושוב מציתים (תרתי משמע) ביזה ואלימות. כאשר, כרגיל בהיסטוריה האנושית, השאיפה של הבולשביקים לכוח פוליטי, מתחברת עם נאומים לפיהם הם רק רוצים "צדק ושיוויון" – כמו בכל פעם שזה קרה, קודם כל באה האלימות ולאחר מכן, הגולאגים.
שום צדק ושום שיוויון, מעולם לא הגיע מהשמאל הפוליטי. הסיבה לכך, היא באותם נאומים נעימים לאוזן, לפיהן "אלימות היא כיוון שלא מקשיבים לך" (לותר קינג) או מגוון דמויות ציבוריות היום, שמצדיקות אלימות בגלוי ועוד טוענים שזה "למטרה טובה" (מייקל מור, פלט לאחרונה כמה "הברקות" וזו רק ההתחלה).
במיוחד כאשר התובע הכללי האמריקאי, גילה הוכחות חותכות לקנונייה של ממשל אובמה, FBI ועוד כמה סוכנויות – להפיל אקטיבית את ממשל טראמפ (מה שווה SMS של פיטר סטרוק, ראש (!) מחלקת מודיעין נגדי ב-FBI, האומר שמטרת חקירותיו היא למנוע את בחירתו של טראמפ). מה טוב יותר מהשיטה בה נקט הסמול ב-200 שנים האחרונות? להאשים את הצד השני ולצאת להפגנות אלימות "צודקות"?
זה לא כל הסמול, אתם אומרים? ספרו זאת למישהו, שלא ראה את ה-CNN מאשימים את all white people, במותו של פלויד. מעולם לא היה לי ספק, שהסמול האמריקאי יצית אלימות, כדי לא להתמודד עם הראיות החותכות. כמו בשביל שמאלני ארצינו, גם בארה"ב – רצח וביזה זה שלום ודו קיום. עמים שלמים נפלו למלתעות אלימות הסמול. אמריקאים, ממש לא הראשונים.
מצד אחד, ברור שחייבם לדכא ביד מאוד חזקה את האלימות והביזה. זה משהו שלא יעלה על הדעת בשום מדינה, בטח לא באמריקה. מצד שני, חייבים גם למצות את הדין במהירות עם השוטרים שלמעשה רצחו אדם חף מפשע. בנוסף, חייבים לשנות את המדיניות של השוטרים שיורים בקלות בשחורים וזה משהו שצריך לבוא מלמעלה. סוג של אמנה חדשה או פיטורים המוניים של שוטרים אלימים או כל צעד אחר שיראה שיש שינוי כיוון. אבל טראמפ צודק – אם צריך אז חייבים להביא את הצבא ואם צריך גם להרוג את הפורעים מאנטיפה כדי שיהיה ברור מי בעל הבית במדינה הזו. בטח לא השמאל הרדיקלי ובטח לא גורמים אנרכיסטיים.
הערה אחת: אין בארה"ב בעיה של מערכתית של ירי שוטרים באפרו-אמריקאים.
הדעה כאילו זה קיים, מפומפמת אך ורק ע"י תומכי BLM ועוד מס' תנועות, אשר גם במקרים בהם הוכח שהשוטר היה בסכנה – קוראים למקרה "הוצאה להורג" ועוד כל מיני ביטויים, לא ניטרליים בכלל (ובעיקר מתעלמים מעובודות המקרה).
בארה"ב של היום, גם התבטאות של שוטר, יכולה להביא לפיטוריו – שלא נדבר על מקרה מוצק של חריגה מסמכות (בוודאי רצח). אני מוכן לקבל שיש מקרים בהם השוטרים מנצלים את כוחם לרעה וכיוון שאינם מצולמים, חומקים מהעונש לו הם ראויים. אך בכל מחקר שנערך בארה"ב, לא נמצאה בעייה מערכתית ויש במון בדיקות כאלה, ע"י מי שרק לא תרצה, באינספור מדינות ורשויות בארה"ב. בעיה כזו "נמצאה" למיטב ידיעתי, רק ע"י אנשים שכוללים גם תוקפי שוטרים/אזרחים, בתור "קורבנות המשטרה". אם יש מחקר אמין שאומר אחרת – אשמח אם תפרסם. זה שבעיה של חריגה מסמכות, צריך לעקור מהשורש – אין מחלוקת. אך הטקטיקה של הסמול האמריקאי, שמאשים אותך במה שרק מתחשק ואז "תוכיח שאין לך אחות", אינה מחקר שכזה. יתרה מכך, ניכר שהסמול האמריקאי משתמש בהאשמות מהסוג הזה ביודעין (כלומר, משמרים את הדעה כאילו יש בעיה רוחבית כזו, ע"י ניפוח מקרים שבכל פעם מוכחים כשקריים – בכוונה). זה האינטרס היחיד.
אם יש בידיך מחקר אמין שקובע אחרת – אני חושב שכל אזרח אחראי, ישמח לראות זאת.
אתמול סוף סוף הבנתי למה אנשים מסויימים בארה"ב לא מוכנים לוותר על הזכות להחזיק גם בכלי נשק כמו AK-47. עד עכשיו חשבתי שמדובר בסוג של קיצוניות אבל מסתבר שלאנשים הללו ישנם חששות אמיתיים ולא מפורכים בכלל. היום ההמון פושט על חנויות והמשטרה עומדת מנגד, מחר זה יהיה יכול להיות על שכונות מגורים.
ב-1992, בזמן הפרעות בלוס אנגלס, היו כמה בעלי חנויות קוריאנים שירו על הפורעים וכך הצילו את עצמם ואת רכושם. בשנות ה-80, אחרי בקור בארה"ב, אמר ראש ממשלת יפן דאז: "איננו צריכים לדאוג, לארה"ב יש את השחורים". הוא אמנם התנצל לאחר מכן, אבל הוא צדק ב-100%. לאחר מלחמת האזרחים הקימה ארה"ב את ליבריה באפריקה, מתוך כוונה להעביר לשם את העבדים המשוחררים. תוכנית זו יצאה לפועל רק באופן חלקי עקב רצח לינקולן. לפי דעתי, בניגוד לספרי ההיסטוריה, הרוצח בות היה שליח של האבולוציוניסטים, שרצו להשאיר את השחורים בארה"ב ובכך הנציחו את הבעיה. בות אמנם נולד בדרום אבל בילה שנים רבות בניו-יורק כשחקן. לאחר רצח לינקולן הוא נילכד יחד עם כמה "משתפי פעולה", בהם בעלת פונדק בו שהה בלילה, וכולם הוצאו להורג ע"י שר ההגנה במשפט הוטנטוטי מהיר. ביומן של בות, המוצג בארכיון הלאומי, חסרים הבה דפים – חשוד מאוד.
מהומות ארצות הברית – כל מאבק הוא מאבק שבטי גנטי. זה טיב המאבק מהיוצרות החי. אין אחר. שני פנים שונים לאלימות, מאבק בין קבוצות על טריטוריה, ומאבק פנים קבוצתי על מנהיגות. מלחמת אחים זה עניין נדיר ונתפס כחורבן שאין לא תקנה. מלחמת זרים נחשב כמאבק לגיטימי לחרות ומימוש עצמי. קורונה היא רק זרז לאיבה העזה בין הארופים ולאפריקאים בארצות הברית. האחד מגדר עצמו מהשני כמחלה מנגעת והשני תלוי בראשון למחיתו וביטחונו ויעשה הכול לשים את ידיו על משאביו של הראשון. זהו. פשוט. ערכית ומוסרית, הראשון צריך להתנהל ללא היזקקות לשואבי מים. והשני צריך ללמוד לעמוד על רגליו עצמאית ולנהל את חיו ללא תלות. מעשית צריכה להיות חומה פיזית בין התרבויות. משל גדר ההפרדה או החומה הניבנית מול מקסיקו. עקרונית, אין כל הבדל בין היספני מודר, מעבר לחומה, ושחור בתוך המדינה. אותה בעיה שמנסים לפתור בהפרדה צצה, או תצוץ באין הפרדה. כך גם בנוגע לפלסטינים בתוך הגדר הזהים מבחינת הבעיה לפלסטינים מחוץ לגדר. השיבטיות כשלעצמה היא הגורם הבלעדי לכל מאבק דמים בעולם. לוגית, או שאתה מחריב את השבטיות על ידי מיזוג גנטי, דרך שהייתה מקובלת בעולם העתיק על ידי הכובש וחייליו שכפו עצמם על הנכבש והתמזגו עמו. ראו ערב, סין וטיבט, מונגולים וסלבים, נורדים ולטינים. דרך ב׳ היא גבול. שמירת גבולות חדים. כל התנגשויות הדמים בין קבוצות שמתרחשים ויתרחשו בתקופתנו נובעות מעצם השונות. כל נדידות העמים מביתם לביתו של אחר, נובע מאוזלת יד והרס עצמי של עצלן מלידה. בוחרים בדרך הקלה של פרוטקשיין וניצול הזולת עד כדי נישול זכיות ״המארח״ על ביתו ומפעליו. אותם לאומים שלחמו למען עצמאות וגרוש הקולוניאליזם מביתם, החריבו את ביתם כמעשה ״עזה״ חוצים את הגדרות לארצות ״העוטף״ הנושבות. כאן מסתכם כל מוסריותם של כל ״הפליטים והמסתננים״ בעולם. פליטים מאחריות, ממאמץ לבניה והשכלה, בורחים מעצמם. אלופי האשמת הזולת ומומחים בין לאומיים ביצירה וניצול רגשות אשם וטהרנות. מלינים ערביי ישראל על גזענות ואי שיוון, דורשים ״זכויות״, מסרבים להתנתק מהפשיסט ולהיות אדונים לעצמם תחת ראשות לאומית פלסטינית, על אדמותיהם ובתיהם, פועלים לצמצום זכויות הלאום היהודיות בארץ ישראל…והכיוון ברור. לרשת ארץ נושבת. לרשת את המפעל הציוני.
ב-1992, בזמן הפרעות בלוס אנגלס, היו כמה בעלי חנויות קוריאנים שירו על הפורעים וכך הצילו את עצמם ואת רכושם. בשנות ה-80, אחרי בקור בארה"ב, אמר ראש ממשלת יפן דאז: "איננו צריכים לדאוג, לארה"ב יש את השחורים". הוא אמנם התנצל לאחר מכן, אבל הוא צדק ב-100%. לאחר מלחמת האזרחים הקימה ארה"ב את ליבריה באפריקה, מתוך כוונה להעביר לשם את העבדים המשוחררים. תוכנית זו יצאה לפועל רק באופן חלקי עקב רצח לינקולן. לפי דעתי, בניגוד לספרי ההיסטוריה, הרוצח בות היה שליח של האבולוציוניסטים, שרצו להשאיר את השחורים בארה"ב ובכך הנציחו את הבעיה. בות אמנם נולד בדרום אבל בילה שנים רבות בניו-יורק כשחקן. לאחר רצח לינקולן הוא נילכד יחד עם כמה "משתפי פעולה", בהם בעלת פונדק בו שהה בלילה, וכולם הוצאו להורג ע"י שר ההגנה במשפט הוטנטוטי מהיר. ביומן של בות, המוצג בארכיון הלאומי, חסרים הבה דפים.
נניח אתה חלש. פוצי. דרכת עלי! הרגת חבר ש:לי! או אנאעאל שורלק! דרכת עלי! חבורת אם 16 מקוצר עליך! לפעמים מילים סתומות מידי! גם קנה של רובים! בכל מקרה תצא דפוק! זה דפיקות מובנית! שורשית! גם ערבוב של דם לא עוזר! מגביר יריבות! צריך להיוולד לצד הנכון של העוגה! לפעמים הפרוסה קטנה ולא מחולקת שווה בשווה! צריך לפעמים גננת אחראית שתמציא סיבה להמשיך לשחק גם כשהעוגה לא מחולקת בשוויון. אלימות? אולי היא לא הדרך! אבל כשדורכים עליך. להביא אח גדול שיעשה נו נו נו! לפעמים נותן בטחון מדומה שלמישהו אכפת ממני! מעבר לזה אתה לומד להגן על עצמך בידיים חשופות! כשאמא רצה לצעוק ולהחטיף על כל מכה! גם אמא וגם הבן במעגל אלימות וסתימת פיות! פעם האמנתי בלדבר! אבל המילים אבדו קשר! העוולות נהיו בגדר קטסטרופה! המודעות לזה יוצרת טמטום חושים! אולי אם תוכל לחיות בפחות מודעות תהיה יותר זרימה טבעית לכיוון הכלום ובחזרה!
כל מדינה שיש בה מיעוטים שונים
תסבול מטרור.ממהומות.ומבדלנות
מה שיביא לאוטונומיה ועד לפיצול המדינה
בארהב יהיו הרבה מהומות ואף יעלו רעיונות
לברשת אוטונומיה לשחורים.וה יביא את המדינה
לכאוס גדול.מה שיפגע קשות בחיי היהודים
אשר יתחילו להרהר בעליה לארץ.
היהודים יהיו הראשונים שיפגעו בכל מדינה
בעולם עקב המהומות והרצון לבדלנות.והטרור.
אז הערבה והנגב והגולן והבקעה מחכים לעולים
הבוז לארה"ב.
עברו 7 דורות מאז שהשחורים שוחררו.
השחורים מונים 10% – לכן הסיכוי ששחור יתחתן עם שחורה הוא 10%.
כלומר אם בדור הראשון היו 10% שחורים בדור השני צריכים להיות 1% שחורים ו18% מהאוכלוסיה מעורבים.
בדור השני מאית אחוז שחורים ו35% מעורבים.
בדור השלישי אחוז השחורים הטהורים היה אמור להיות זניח ורוב האוכלוסיה היתה אמורה להיות מעורבת.
אחרי 7 דורות האוכלוסיה היתה אמורה להיות מעורבת לגמרי.
ארצות הברית המפוארת, עם רוב שחור תהפוך ליבשת אפריקה הנחשלת. עם רוב היספני תהפוך רפובליקת בננות. עם רוב מוסלמי תהפוך לחורבות המזרח התיכון. מלחמת הרוב הלבן בהגירה היא מלחמה קיומית הישרדותית. שימור הגנים הדרוויניסטי, מכתיב את המשיכה המינית ותוחם אותה גנטית. חזק יותר מכל השקפה פוליטית. לא תמצא נישואי תערובת גם אצל אנשי השמאל המובהקים. לא שיתוף בחינוך ובאזור מגורים. בעולם העתיק עמים נדדו מאזורים צחיחים לאזורים נושבים. נלחמו על האדמה הברוכה, המקיימת חיים. כיום, ההון האנושי, כוחות האינטליגנציה של המדעים המדויקים הם שהופכים מדבר לארץ נושבת. לאומים חסרי יכולות מדעיות טכנולוגיות, קורסים לתוך עצמם, חסרי יכולת להחזיק מדינה מתפקדת ומהגרים לאוכלוסיות המפותחות. אם משהו שאל את עצמו מדוע עזה לא תהפוך להונג קונג לעולם התשובה הניתנת לו, במסגרת התקינות הפוליטית: ״הם לא שוודים״. למדינה פלסטינית אין עתיד כשם שלסוריה, ירדן, מיצריים, לוב, אוגנדה, סודן, דרום אפריקה, אין עתיד. העתיד שלהם בהגירה, והם מהגרים בהמוניהם לאירופה ולארצות הברית. נדידת עמים. בלשון יותר מדויקת נדידת מדינות. סוריה נודדת לגרמניה שתהפוך לבסטה, אפריקה נודדת לצרפת וכובשת שכונות שלמות שתושביהן הצרפתים נוטשים. העתיד של הפלסטינים היא ישראל. זו הסיבה שהם אינם מעוניינים במדינה לצד ישראל. הם מעוניינים בישראל. העזתים מעוניינים לפרוץ את הגדרות, לא למצריים, לישראל. הפלסטינים של 48 רוצים את ישראל כמדינתם. הראשות משמרת את הסכסוך. מדינה עצמאית פרושה ניתוק מהעטין היהודי. חלומם מדינה אחת מהירדן עד לים ברוב פלסטיני שולט ומיעוט יהודי מפרנס.
גם השחורים מעדיפים להתחתן בתוך עצמם.זה עניי תרבותי שאדם מרגיש נח בתוך הדומים לו.זה לא קשור לגזענות אלא לצורת חיים.אדם מעדיף מי שדומה לו כי יש בינהם תקשורת ברורה וקלה.נישואי תערובת לא שורדים כמעט.