הסיפור המוזר שאינו נגמר על גל”צ ומיכאל האוזר-טוב

במשך שנה שלמה התחנה הצבאית התחמקה מלמסור תשובות על ניגוד העניינים בו נמצא הכתב הפוליטי וכעת מודה: “עניינו נבחן בימים אלה”

מיכאל האוזר-טוב | צילום מסך

הסיפור הבא היה יכול להיות חלק מטקסט סאטירי בסגנון אפרים קישון על הבירוקרטיה הישראלית. לכאורה, יש בו את כל המרכיבים של הפיליטונים העוקצניים שעזרו להפוך את קישון לסופר המצליח בישראל של שנות ה-60 וה-70: סחבת אינסופית של פקידים, גרירת רגליים ותירוצים מצחיקים, לצד תסכול של האזרח מול רמות האבסורד של המערכת השבעה והעצלה שמשרתת בעיקר את עצמה.

הסיפור מתחיל בבחירות אפריל 2019 בהן אחד מחברי הכנסת החדשים שנכנסו למליאה היה צבי האוזר, אז עוד חבר בסיעת תל”ם שהייתה חלק מ’כחול לבן’. כשנה קודם לכן, בראשית מרץ 2018, בנו מיכאל האוזר-טוב מונה לכתב הפוליטי של גלי צה”ל לאחר מספר שנים בהן דיווח על תחום החינוך והכנסת. על פי גל”צ, המינוי אושר על ידי מפקד התחנה שמעון אלקבץ וראש מחלקת החדשות, אשר “המליצו לגורמים המוסמכים בצה”ל ובמשרד הביטחון להעסיק את האוזר-טוב ככתב פוליטי”. צבי האוזר לא היה באותה עת חלק מעשי מהחיים הפוליטיים, אך כאשר נודע על הצטרפותו לתל”ם בראשות משה יעלון בינואר 2019 נוצרה בעיה לא פשוטה עבר בנו ועבור התחנה בה הוא משדר.

על פי סעיף 6 לפקודת ניגוד העניינים של צה”ל, “חייל לא ישמש בתפקיד ולא ישתתף בכל צורה פעילה אחרת, במישרין או בעקיפין, בפעילות צבאית שבמסגרתה הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים”, וסעיף 3 לאותה פקודה מדגיש כי הוראותיה “יחולו גם על אזרח עובד צה”ל”. בנוסף, הקוד האתי של גלי צה”ל כפי שמופיע באתר התחנה קובע כי עובד התחנה “לא יעמוד במצב שבו יש חשש לניגוד עניינים בין חובתו לציבור, כממלא תפקיד בתחנה, לבין כל אינטרס אחר” ומדגיש: “כל בעל תפקיד אשר עשוי להיות לו, או לבני משפחתו, עניין אישי, עסקי, כלכלי, ציבורי או פוליטי, במישרין או בעקיפין, בנושא מסוים, יימנע מלעסוק בו ויביא את הדבר לידיעת העורך הראשי”.

בגלי צה”ל אמנם טוענים כי הכתב “הונחה להימנע מעיסוק בנושאים שעלולים להעמידו במצב של ניגוד עניינים” והוא “נוהג לתת גילוי נאות בשידור במקרים המתאימים”, אך בפועל מיכאל האוזר-טוב המשיך וממשיך עדיין בתפקידו ככתב פוליטי בגל”צ המדווח ומפרשן על כל ענייני הכנסת והממשלה גם לאחר שאביו החליט להתמודד בבחירות ונבחר לכנסת, מה שמעמיד אותו בניגוד עניינים מובהק לאורך תקופה ארוכה. יש לציין שגל”צ וראשיה, וגם האוזר-טוב עצמו, היו מודעים לבעיה שנוצרה אך הצעד עליו החליטו בהוצאת הכתב לחופשה קצרה בתקופת הבחירות לא פתר אותה כלל אלא רק החמיר את המצב. מה ההבדל בין סיקור תקופת הבחירות בהן צבי האוזר מתמודד לכנסת לבין סיקור הממשלה והכנסת בהן הוא חבר פעיל ומכהן כיו”ר ועדה מרכזית? האם ניגוד העניינים שהיה תקף בתקופת הבחירות כבר לא תקף לאחריה?

כדי להוסיף על האבסורד, בתחנה קלטו לצידו של האוזר-טוב כתב פוליטי נוסף (יניר קוזין) שאמור לטענתה לסקר את “הנושאים בהם מנוע האוזר-טוב מלעסוק”. במילים אחרות, במקום לפתור את ניגוד העניינים המובנה בו נמצא האוזר-טוב ככתב פוליטי ולמנוע אותו על פי החוק והפקודות, גל”צ רק הנציחה את המצב הלא-תקין כאשר החליטה לשכור כתב פוליטי נוסף מכספי הציבור רק כדי לאפשר להאוזר-טוב להישאר בתפקידו. זו בוודאי אינה התנהלות מתאימה לגוף ציבורי שחלק ממשימתו היא חשיפה וביקורת של התנהלות לא-נאותה מצד אחרים.

מועדים לחופשה

עד כאן החלק המוכר והמרגיז של הסיפור, אך הוא אפילו לא החלק המרגיז ביותר. נחזור לבחירות 2019 בהן צבי האוזר החליט להיכנס לזירה הפוליטית. מספר שבועות לאחר הבחירות, ב-19 במאי 2019, פנינו ב’מידה’ לדוברות גלי צה”ל בבקשה פשוטה לדעת האם מיכאל האוזר-טוב חתם על הסדר ניגוד עניינים בטרם נכנס לתפקיד הכתב הפוליטי, וכמו כן ביקשנו לדעת אילו צעדים ננקטים בתחנה על מנת למנוע ניגוד עניינים.

בדרך כלל כאשר כתב פונה לגוף כלשהו על מנת לקבל תגובה, מערכת היחסים היא ברורה: תפקידו של הכתב לשאול את השאלות ותפקידו של הדובר לתת את התשובות. אלא שבגלי צה”ל, שהיא בעצמה גוף תקשורתי המתנהל מדי יום מול עשרות דוברים, כנראה רואים את העניין אחרת כאשר הם אלה שנדרשים לספק את התשובות. בתגובה הראשונה שמסרה דוברת גל”צ יעל חדאד למחרת פנייתנו התקבלה תשובה חלקית מאוד שלא התייחסה כלל לשאלות, ומכאן ניתן האות לחלופת התכתבויות ארוכה וקישונית במיוחד.

פניה נוספת שנעשתה ב-30 במאי בניסיון לקבל תשובה עניינית נענתה שבועיים לאחר מכן באותה תשובה חלקית. בחודשים הבאים פנינו חמש פעמים נוספות לדוברת גל”צ, אך ללא תגובה. בשלהי חודש אוקטובר פנינו בעניין לאגף פניות הציבור במשרד הביטחון ולמנכ”ל משרד הביטחון, אך גם פניות אלו לא נענו. גם שתי בקשות חופש מידע שהופנו לצה”ל ולמשרד הביטחון בראשית נובמבר לא זכו לתשובה עד עצם היום הזה. ב-16 בנובמבר, לאחר פניה לערן אליקים הממונה על פניות הציבור ומנהל מחלקת השידורים, טענו בגל”צ כי פנייתנו מאוקטובר התקבלה אצל הדוברת, “אך המענה התעכב לנוכח ימי החגים הרבים בחודש זה ובעקבות חופשות של גורמים שונים שנדרשו לצורך זה”.

גם כאן לא הסתיימה הסאגה המתישה. חופשות החגים חלפו להן, ואנחנו המשכנו להתעקש לקבל תשובה אחת פשוטה לשאלה מאוד פשוטה. ב-25 באפריל 2020 מסרה לנו הדוברת חדאד בתשובה לפניה נוספת כי היא “מתנצלת על העיכוב במענה”, והוסיפה כי גל”צ העבירה התייחסות לפנייתנו לדובר צה”ל בעניין אשר לדבריה “צפויה להיות מופצת בקרוב”. ניסיון נוסף לקבל תשובה ברורה מהדוברות ב-30 באפריל העלה חרס, מה שלא הותיר בידינו ברירה אלא לפנות באופן אישי למפקד התחנה שמעון אלקבץ ולשטוח בפניו את השתלשלות העניינים התמוהה.

לבסוף, ב-13 במאי 2020, שנה תמימה לאחר פנייתנו הראשונה לגלי צה”ל בעניינו של מיכאל האוזר-טוב, מסרה דוברת התחנה תגובה מלאה יחסית ממנה עולה כי “עניינו של הכתב נבחן בימים אלה בהתאם להוראות הפקודה בדבר מניעת ניגוד עניינים בצה”ל”, הליך אשר “עדיין לא הסתיים”. התגובה המלאה תובא מיד בסוף הכתבה.

מתחמקים מפתרון

יש לציין כי מיכאל האוזר-טוב עצמו אינו הסיפור כאן. אינני מכיר באופן אישי את מר האוזר-טוב או את אביו, ומיכאל נחשב לאיש תקשורת מוכשר ומבטיח. הסיפור האמיתי הוא על כתב בגלי צה”ל אשר נקלע למצב בעייתי בנסיבות הפוליטיות שנוצרו, אך במקום שהוא והתחנה יפתרו אותו במהירות ובפשטות לטובת כל הצדדים, הם העדיפו להתחמק מפתרון אמיתי ורק סיבכו עוד יותר המצב עבורם ועבור האוזר-טוב.

התנהלות זו מאפיינת גם את הסחבת הבלתי-נתפסת שנקטה התחנה במענה לפנייתנו בעניין. זו אינה הדרך הראויה לתחנה בעלת נוכחות תקשורתית כה גבוהה אשר אנשיה דורשים בעצמם שקיפות ומנהל תקין מכולם, אך לא מוכנים לענות על שאלה פשוטה הנוגעת לאחד מהם. הדבר נכון עוד יותר לגבי תחנה שהיא חלק אינטגרלי מצה”ל, אשר חייליו ומפקדיו נדרשים להקפיד ביתר שאת על טוהר המידות ולהימנע מלהעמיד את עצמם במצב של ניגוד עניינים.

בשבועות האחרונים צף מחדש הדיון הציבורי סביב גלי צה”ל ועלו שוב הטענות על הטיה פוליטית הן בקבלה לשורותיה, הן בסיקור התקשורתי שהיא מעניקה לנושאים שונים, והן לגבי עצם קיומה האנומלי של תחנת רדיו צבאית במימון ציבורי במדינה דמוקרטית. התנהלות התחנה במקרה כמו פרשת האוזר-טוב רק מחזקת את הטוענים נגד גל”צ, גורמת לפגיעה בתדמיתה ופוגעת בזכות הציבור לקבלת מידע אמין ומהותי.

תגובת גלי צה”ל כפי שנמסרה לאתר ‘מידה’ ב-13.5.20:

“כפי שנמסר בתגובותינו בעניין זה בעבר, מיום ב׳ 20/05/2019 ומיום א׳ 16/06/2019, הכתב מיכאל האוזר-טוב מונה לכתב הפוליטי של גלי צה”ל בראשית שנת 2018, מספר חודשים לפני שהודיע אביו, ח”כ צביקה האוזר, על הצטרפותו לחיים הפוליטיים. מפקד גלי צה”ל המשמש כעורך הראשי של התחנה, וראש מחלקת החדשות, הם שהמליצו בראשית 2018 לגורמים המוסמכים בצה”ל ובמשרד הביטחון להעסיק את האוזר-טוב ככתב פוליטי.

האיסור בדבר הימצאות במצב של ניגוד עניינים, מופיע בקוד האתי של גלי צה”ל, המופיע באתר המרשתת של התחנה. הקוד האתי קובע כי בעל תפקיד בתחנה, אשר עשוי להיות לו או לבן משפחתו עניין אישי, עסקי, כלכלי, ציבורי או פוליטי בנושא מסוים, ימנע מעיסוק באותו הנושא ויביא את הדבר לידיעת העורך הראשי. אשר לכתב מיכאל האוזר-טוב – במצב שנוצר, הונחה הכתב להימנע מעיסוק בנושאים שעלולים להעמידו במצב של ניגוד עניינים. האוזר-טוב נוהג לתת גילוי נאות בשידור במקרים המתאימים, ולפרסם ברשתות החברתיות שלו גילוי נאות קבוע.

מעבר לאמור, בשלוש מערכות הבחירות שהתקיימו לאחרונה, הוסט האוזר-טוב מתפקידו ככתב פוליטי ונמנע מעיסוק בסיקור מערכת הבחירות. בנוסף, התחנה קלטה כתב פוליטי נוסף, יניר קוזין. תחומי הסיקור מתחלקים בין השניים, וקוזין מסקר בין-היתר את הנושאים בהם מנוע האוזר-טוב מלעסוק. עניינו של הכתב נבחן בימים אלה, בהתאם להוראות הפקודה בדבר “מניעת ניגוד עניינים בצה”ל”, הליך זה עדיין לא הסתיים”.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. גלי צהל משרתת את האליטה הלבנה. היר הוקמה עבורה ועושה את עבודתה נאמנה . זכרו היות וגלי צהל היא הצד השמאלי של המפה היא אינה מחוייבת לאתיקה אלא רק לשבט הלבן השבע ומדושן העונג

    1. אם ככה אז אנחנו מסכימים שאפשר לסגור כבר את התחנה המיותרת הזאת

  2. לגמרי לא ברור למה התחנה לא נסגרה עד עכשיו ולמה לא מבסרים שהיא תסגר. התחנה עולה המון כסף שהוא שווה ערך לעוד תקנים לצוות רפואי בבתי החולים!

    1. גלי צה”ל לא עולה כל כך הרבה כסף, והכסף הוא לא הדבר החשוב כא, אלא העובדה שצה”ל לא צריך תחנת שידור ומדינת ישראל לא צריכה תחנת שידור צבאית.
      שרי ביטחון התחלפו במשך השנים אבל ראש הממשלה שטוען שהוא בעד שוק חופשי ומאמין שהתקשורת נגדו, נשאר בתפקידו כבר 11 שנים והוא לא עשה כלום בנושא הזה. כל עוד מצביעי ימין ימשיכו לתת לו את הקול הוא לא ישנה את התנהלותו.

  3. באמת סיפור מוזר. עניין שאמור להסגר תוך 3 דקות, הולך ומסתבך בגלל התבצרות מטופשת של התחנה בעמדותיה, והאחזותו של האוזר-טוב בתפקידו כבקרנות המזבח.
    כמה זמן לקח לגאולה אבן לפרוש מתפקידה כשבעלה החליט לחזור לפעילות פוליטית?