היהודים הולכים: משהו רע עובר על התאגיד

פרק פתיחת העונה החלש של סדרת הסאטירה מלא פרובוקציות לא מצחיקות ובעיקר ניסיונות לא מקוריים לרדת על הימין

בדיחות קרש על חנות רהיטים. 'היהודים באים' | צילום מסך

אפתח בווידוי קטן. למרות שאני לא צופה הרבה בטלוויזיה ובסדרות, נהניתי לצפות מדי פעם במערכונים של 'היהודים באים' בתאגיד. יחסית להיצע הישראלי השחקנים לא רעים, ובערך אחד משלושה-ארבעה מערכונים היה גם מצחיק. סביר בהינתן הנסיבות. מבחינה פוליטית הם היו די הגונים. לא שציפיתי ליותר מדי, אבל לפחות הם לא עוררו אצלי את תחושת הזרות והגועל שמביאה הצפייה ב'ארץ נהדרת'.

לכן הפרק הראשון בעונה החדשה היה מאכזב מאוד. עזבו אתכם שלא היה מצחיק. באמת, הציפיות שלי נמוכות. היה הרבה יותר גרוע מזה: היה נמוך, גס ומביך. ונוסף לכך מסתמנת הקצנה פוליטית מטרידה. תיכף נטפל במערכון הפוליטי שעניינו ביבי-רצח-את-רבין ונדוש כמו ספרי ההלצות של דרויאנוב. אבל לפני כן נדבר על השאר.

אחד המערכונים עסק למשל בצורה מאוד לא מרומזת באקט אנאלי עם ראש הממשלה לוי אשכול, שם החביא השב"כ את "הכפתור האדום" של פצצות האטום כדי שראש הממשלה יחשוב פעמיים לפני שהוא מורה על תקיפה (הרי בלי האיום הזה כל הפוליטיקאים שלנו היו מפציצים חופשי. חה חה); מערכון אחר התבדח על משה רבנו בהקשר של "למצוץ" רעל מהכשת נחש, במשחק מילים שאפילו הילדים שלי בכיתה ז' היו מוצאים אינפנטילי ;סגרה את הפרק הפוגה דרמטית בקבר יוסף עם מדחת יוסף ויוסף המקראי, בסוג של מסכת בית-ספרית על האחים שאמורים להגיע לחלץ מהבור אבל בסוף לא באים. הרמה של ההומור אם כן, ירדה פלאים. אין כאן שום תחכום או סאבטקסט, דקויות, בילד-אפ, פאנצ'ים או אפילו הפתעה. סתם טעם רע במימון ציבורי ובערוץ שאמור להיות ידידותי גם לילדים.

קומיקאים מכוונים לפעמים למכנה המשותף הנמוך, אבל בדרך כלל הם עושים מזה משהו מצחיק. מוני מושונוב בדמות לוי אשכול הצנום מתכופף בפני חייל מגודל עם חזות מזרחית (למי עוד יש את היכולת לבצע את הנדרש אם לא לטיפוס הזה? חה חה חה) – זה לא משעשע ולא מבדר. המערכונים ארוכים מאוד, הפאנצ'ים המייגעים מבוששים להגיע, והמשחק המאולץ פשוט לא עובד. הצופה נותר יתום ביגונו: מתי אזכה לשחרר אוושת צחוק קלילה בסוף יום עבודה מתיש? מצפה, אך לשווא.

 

כעת לנקודה העיקרית: הפוליטיקה. המערכון הפותח הציג כאמור את בנימין נתניהו כמוכר רהיטים בשנות השמונים. הרעיון הבסיסי לא רע: הוא מציע לזוג לקוחות ארון באותן טקטיקות בהן הוא מוכר לאזרחי ישראל את עצמו בבחירות. הארון הישן שלכם יחלק את ירושלים, שכח מה זה להיות יהודי וכן הלאה. יש קונספט פוטנציאל הומוריסטי מסוים. הבעיה היא הפאנץ': הסבלים מוציאים את הארון ו… חכו לזה… הפתעה! זהו ארון קבורה עליו כתוב "רבין ממית את הציונות". ביבי הסית לרצח רבין, והוא מוכר לנו סחורה שאיש לא רוצה. צפוי, לעוס, בוטה ורדוד כמו הפגנה של השמאל מול ביתו של מנדלבליט.

גם הסיפור של מדחת יוסף יכול היה להיות ראוי. כזכור, לוחם משמר הגבול הופקר לדמם למוות בזמן שראש הממשלה אהוד ברק (יחד עם מפקד אוגדת איו"ש בני גנץ) היה עסוק בהפצרות ותחנונים בפני הרש"פ שתפנה את הפצוע, ואולי תציל משהו מתהליך השלום המתפורר. טור משוריין של צה"ל המתין במרחק 15 דקות, אבל ברק והפיקוד סירבו לאשר חילוץ, ולמדחת יוסף לא נשאר זמן. הוא מת מאבדן דם לאחר שעות ארוכות של המתנת שווא.

אם כבר מציגים את הדמות הזו בתכנית סאטירה, מה שלא בטוח בכלל שראוי לעשות, היה אפשר להתאמץ קצת יותר. מדחת לא הופקר על ידי "האחים" שלו והוא לא המתין סתם. בתוך המונולוג הלא-מצחיק בעליל, היה לפחות ראוי לזרוק איזה פאנץ' על אהוד ברק (שאולי עסוק בקנאביס במקום לטפל באירועים), או הפיקוד הבכיר של צה"ל (שלא יודעים מה לעשות במלחמה כי כולם "החליפו דיסקט" עם תוכנת הפעלה של שלום). אבל לא. אצל התאגיד ביבי לבדו רצח את רבין, אבל "כולנו" ביחד הפקרנו את מדחת יוסף. ההטפה השמאלנית המעיקה הזו היא ההפך מסאטירה ונראית יותר כמו הפקה בוליוודית טיפוסית.

משהו רע מאוד עובר על התאגיד בעת האחרונה. מתרבים הדיווחים על קיצוץ במעמדם של מגישים ושדרנים ימנים, הגיוסים החדשים נוטים חזק מאוד שמאלה, והספינה שהושקה כאיזו בשורה חדשה ו"מאוזנת", שטה למקום הצפוי (שעליו התרענו מראש כמובן) – עם הזרם הטרופי הדרומי למחוזות הברנז'ה הפרוגרסיבית. אובדן ההומור הוא חלק מובהק בתהליך השמאלנות למתקדמים. כשהתאגיד ניסה להלך בין הטיפות ולקרוץ לקהל ימני נוצרו אילוצים שהובילו ליצירתיות. היה לפחות ניסיון לפנות לקהל הרחב שהכריח אותו להתאמץ, לצאת קצת מהקופסה ולהשקיע בתוכן. אבל כשהקהל כבר לא מעניין, והתאגיד מממש את ייעודו האמיתי – להיות הכיס הציבורי העמוק של הברנז'ה – אין לו שום סיבה להתאמץ.

העונה החדשה של 'היהודים באים' מסמנת שהתאגיד הולך בדרכו של כל ארגון ממשלתי ומטרתו עוברת רדוקציה לדבר אחד בלבד: לשרוף את כספי משלמי המיסים על החבר'ה והמקורבים לצלחת. אני בטוח שבאיזו תת-ועדת תוכן של מועצת תאגיד השידור הציבורי, מעשה סדום באשכול ומשחקי מילים פורנוגרפיים על משה רבנו עומדים בקריטריונים של "הפקת מקור" ו"סאטירה". אבל מקוריות אין פה, והסאטירה נראית יותר ויותר כמו פרודיה עצמית.


הטור פורסם לראשונה בדף הפייסבוק של עקיבא ביגמן

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 תגובות למאמר

    1. אחד היתרונות של מחנה הימין הוא שיש לנו הומור עצמי. סאטירה מסיתה ככל שתהיה פשוט לא מזיזה לנו.
      לכן אנחנו מסוגלים לצפות בה בלי תחושת עלבון, רוגז או גועל. אולי קצת רחמים.
      מצד שני,זה גם לא מעניין אותנו מספיק.

  1. הקטע על ביבי העלה קצת חיוך למרות העיוות ההסטורי הצפוי אבל השאר היה דלוח ומשעמם

  2. היה רע לתפארת, כמו מערכון של כותב בתחילת דרכו. לפחות דאגתי להבהיר ליושבי ביתי מה רוה"מ עשה באמת תחת הכיסוי של סוכן ברהיטי "רים". הפרטים פורסמו אצל עו"ד דוד פטר ואצל אראל סג"ל.

    1. תודה על ההפניה. לא הכרתי את הסיפור הזה. אז לאמיתו של דבר נתניהו ומילצ'ן פעלו כסוכני ביון בשביל אופציית הגרעין הישראלית. מעניין מה עוד אנחנו לא יודעים על נתניהו.

  3. הם לא התכוונו לומר שנתניהו רצח את רבין. הם התכוונו שאם אהוד ברק לא היה עסוק בישבנו של רבין, היהודים לא היו נושאים את ארונו של מדחת יוסף.

    הם פשוט לא יכלו לומר זאת ישירות. אחרת הם היו נאלצים למצוץ את הכפתור שהחביאו על כסא, כדי להביא את חברם לצילום, לסיפוקו.

  4. עקיבא ביגמן ברוך חזרתך ל"מידה"!!!
    אני מקוה מאד שתחזור לכתוב כאן באופן קבוע.

    1. הוא לא כתב את זה למידה.הטור מועתק מדף הפייסבוק שלו.

  5. עקיבא יקר.
    מסכן, צפית בתוכנית אנטישמית-עלובה מבית היוצר של הגרועים שבשונאי ישראל.
    תעשה כמוני.
    אני לא בודק את הצואה לאחר השחרור. פשוט מוריד מים, וזהו. כאשר אתה נגש לשלט של הטלוויזיה.תשתדל לנתק את הטלויזיה מהחשמל.
    כך תמנע זיהום "תרבותי".

  6. אני מוחה על הזלזול שהשתמע מדבריך כלפי דרויאנוב המנוח.
    🙂

  7. למה אתה עושה את זה לעצמך? אפילו אם אתה נורא כועס על עצמך מספיק שתייסר את עצמך בשוטים ועקרבים. צפיה ב"סאטירה" שמאלנית זה עונש מוגזם. אני מקווה שלפחות שילמו לך טוב על המאמר.

  8. היה מזעזע. שום דבר פרט לשנאה מזוקקת וחולנית, ממש כמו תוכנית ״סאטירה״ בסוריה. אם התאגיד הפך כלי לביטוי תהומות משטמה ושנאה אז יש לסגור אותו ולחסוך מיליארד.

  9. להפריטטטט. התאגיד הוא אוסף של אוכלי חינם. עדיף שיהיה שמאלני אך יהיה פרטי. ללא מימון של המדינה.

  10. תודה ביבי שהקמת לנו גוף תקשורת שאנחנו יכולים לעשות בו ככל העולה על רוחנו, מכספי הציבור.
    תודה על זה שאתה שומר ומגן על חופש הביטוי שלנו, ועל הזכות שלנו לרדת עליך בצורה רדודה.
    גם אם תיכנס לכלא אנחנו מבטיחים לא לשכוח אותך, ולהמשיך לעשות עליך מערכונים בטעם רע.

  11. והססמולנים קוראים למיצג הכמעט-אנטישמי הזה סאטירה …
    מזוויע כמה נמוך היצור הססמולני המתועב יכול לרדת.
    חבל שהם לא יורדים מכאן, בחזרה למדינתם, ססמולניה, ברייך הרביעי של אורובה.

  12. אין דבר כזה סאטירה סלקטיבית או מגמתית, יש לזה הרבה שמות אחרים- נבזות, התעללות, התנשאות, פרופוגנדה…… אבל לא סאטירה.

  13. בושה של סאטירה אלק גועל נפש על מה מוציאים כסף שלנו לסגור את תאגיד השידור המיותר

  14. כתבה יפה. כתובה יפה. מי שכתב אותה מתנסח באופן רהוט, אינטילגנטי ומעביר מסרים שרוב הצופים בבית מרגישים אלא אם כן הם בעלי מוגבלות נפשית (בלי זילזול בבעלי הפרעות נפשיות). נראה שכותבי התכנית הם בעלי חסכים רגשיים וחוש הומור חסר. תודה