כל עוד משרד החינוך מחזיק בסמכות ריכוזית, הארגונים יטרפדו כל צעד שלא מוצא חן בעיניהם. השינוי צריך להתחיל במנכ"ל
מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב צריך להניח את המפתחות ולהתפטר, ויפה שעה אחת קודם. גם אם הכעס הציבורי מופנה כרגע לארגוני המורים, האחריות לפארסה של החופש הגדול, המהווה חוליה אחרונה בשרשרת של טעויות, רשומה בעיקר על שמו. עבור מי שפספס, נסכם בקצרה את האירועים: ביום שישי האחרון, שעתיים לפני כניסת השבת, חטף משרד החינוך נוק-אאוט מהדהד (אולי המהדהד מימיו) כאשר בית הדין לעבודה דחה את עתירת המדינה והשלטון המקומי להוציא צו מניעה נגד ארגון המורים וקבע כי מורי כיתות ז'-י' לא ילמדו אפילו יום אחד מעבר ל-20 ביוני.
זו לא הייתה החלטה כבדת משקל כל כך אלמלא המשמעות הייתה שגם ילדי הגנים וכיתות א'-ו' לא ילמדו עוד יום אחד מעבר ל-30 ביוני. איך זה קשור? ההסכם עליו חתמה מזכ"ל הסתדרות המורים יפה בן-דוד לפיו המערכת תמשיך לפעול עד ה-13 ביולי, כלל תנאי שגם מורי כיתות י' ילמדו מספר ימים זהה. בדיעבד, זה היה מהלך מבריק מבחינתה, כי היא כבלה את עצמה ליו"ר ארגון המורים רן ארז ואמרה: או שנינו או אף אחד. והיום אנחנו יודעים: אף אחד.
ואלו תוצאות המחדל, מהקל אל הכבד:
1.תוספת תקציבית לא צפויה של כמה מאות מיליוני שקלים לטובת תוספת של תשעה ימים לבתי-הספר של החופש הגדול "בחינם" עבור ילדי ישראל. זאת, כמובן, בשנה הגרעונית ביותר שידענו מזה עשורים רבים.
2.הקייטנות המסובסדות יצטרכו להתארגן תוך מספר ימים ולהרחיב את פעילותן משלושה שבועות לכמעט חמישה שבועות, כאשר לא בטוח כלל שיהיו מסגרות חלופיות.
3.אם תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים עוד הצליחו ללמוד מרחוק באופן סביר, ילדי היסודי למדו מעט מאד וצברו פערים גדולים כאשר לפנינו שנה נוספת בה עשויים הפערים לגדול. ההשלכות ארוכות-הטווח עלולות להיות הרות גורל, בעיקר עבור ילדים משכבות חלשות.
3.אחרון ולא חביב בכלל – אמון ההורים במערכת החינוך ובמורים התדרדר לשפל שקשה יהיה לעלות ממנו מבלי לנער את המערכת ולשנות את מודל ההפעלה שלה מן היסוד. הגיעו מים עד נפש.
אם שר החינוך יואב גלנט עוד נהנה מימי החסד של מי שרק נכנס לתפקיד, הרי שהמנכ"ל אבואב אחראי לחלוטין על הכישלון המפואר הזה, ואם על כישלון כזה לא מניחים את המפתחות, אז על מה כן? עוד בשלבי הדיונים וגיבוש ההסכם, היו מי שחששו מהסעיף שהתנה את תוספת תשעת הימים בכך שגם כיתות י' ילמדו עוד תשעה ימים. הרי מורי התיכונים מאוגדים תחת ארגון המורים, ורן ארז יו"ר הארגון סרב באותם ימים (וגם לאחר מכן) להגיע בכלל למשא ומתן. מה גרם למנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ ולנציגי משרד האוצר להסכים להכניס את המוקש הזה של יפה בן-דוד להסכם? ובכן, אבואב עוד חשב אז שרן ארז והוא חברים טובים והבטיח לפרץ שישכנע אותו להוסיף עוד תשעה ימים.
מיד לאחר חופשת הפסח קרו שני דברים סותרים: מצד אחד עברה החלטת ממשלה שקבעה כי המורים והגננות ילמדו מרחוק ב-50% משרה, ואת ה-50% הנותרים יחזירו על חשבון החופש הגדול. שר החינוך דאז, הרב רפי פרץ, היה שותף מלא להחלטה זו. מצד שני אבואב פרסם מעט לפני כן מערכת שעות גנרית עבור הכיתות והגנים שאם הייתה אפשרית ליישום הייתה מצריכה מהמורים עבודה מלאה בדומה ליום לימודים רגיל. אותה מערכת הפכה ללעג ולקלס, אך משרד החינוך לא נסוג מהחלטתו המנוגדת להחלטת הממשלה לפיה המורים יעבדו באופן מלא ויקבלו שכר מלא על עבודתם.
לאורך כל התקופה פרגנה צמרת משרד החינוך למורים על הירתמותם והבטיחה כי יקבלו את שכרם המלא על עבודתם המלאה. סקרים שערכנו מטעם פורום קהלת וארגון ההורים 'הדור הבא' הראו בזמן אמת כי הלמידה מרחוק מתקיימת באופן חלקי ביותר והאפקטיביות שלה יורדת ככל שהילדים צעירים יותר. לא היה כל צורך לזלזל בעבודת המורים אלא רק להגדיר להם באופן ברור כי מצופה מהם להקדיש פחות שעות של הוראה מרחוק בכל יום, כדי להשאיר את מרב שעות וימי ההוראה לקיץ כאשר ההורים נטולי ימי החופשה ירצו לעבוד ולפרנס. אבל משרד החינוך אפילו לא היה צריך לסמוך על סקרים של אחרים. המשרד יצא בעצמו בהתייעצות עם הציבור אודות הלמידה מרחוק במהלך חופשת הפסח, קיבל תשובות מיותר מ-4000 הורים אך לא טרח לעשות דבר עם התשובות. עד היום "אין תובנות להצגה בתהליך זה". איזה זלזול.
וכך, צעד אחר צעד סלל אבואב את הדרך לביטול תוספת ימי הלימוד בקיץ, עד שכמעט אי אפשר לבוא בטענות לבית הדין. אם המורים בעל-יסודי לימדו כל הימים מרחוק ומשרד החינוך ראה בכך עבודה מלאה, בשם מה הוא דורש מהם להוסיף ימים? מדוע סבר שרן ארז למוד הקרבות ושבע הניצחונות יסכים לוותר רק בשביל שילדי הגנים ובתי-הספר היסודיים ילמדו גם הם? הרי ברור לכולם שאי אפשר להשוות בין למידה מרחוק של נער בכיתה י' לזו של ילד בגן. רק היבריס וקוצר ראות יכולים להוביל למהלך חסר תוחלת שכזה.
השר גלנט נכנס לתפקידו בשלב מאוחר יחסית של ההידרדרות הזו, ומלבד איומי סרק לא נשארו לו דרכים רבות להתמודד עם שני הארגונים. לפחות את השיעור הראשון שלו בתפקיד הוא קיבל, ואולי נסיים עם טיפ חשוב להמשך, שיהיה בבחינת "עצת דלילה": כל עוד תילחם ישירות בארגוני המורים תפסיד להם, הם מנוסים ונחושים ממך וממוקדי מטרה. הדרך לנצח אותם היא פשוטה – ככל שתשמוט יותר סמכויות ותעניק שליטה רבה יותר לבתי הספר, כך ארגוני המורים יאבדו מכוחם. מנגד, ככל שתמשיך להחזיק בכל החוטים באופן ריכוזי, תהיה לך אשליה של כוח בעוד הארגונים ימשיכו לטרפד כל שינוי שלא ימצא חן בעיניהם. כדי להעניק אוטונומיה תצטרך קודם כל למנות מנכ"ל אחר שמאמין בכך.
אברהם תומר הוא מייסד שותף של ארגון 'הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך', וחוקר מדיניות חינוך בפורום קהלת.
אני חושבת שמשרד החינוך וארגון המורים זה גוף מושחת ומאפיה שמקבלת שכר ותנאים לא מוצדקים בסמן שיש הרבה אנשים במשק שעובדים בשביל פחות
המסקנה נכונה
אבל זה רק קצה הקרחון של הריקבון במערכת החינוך
כבודו מתעלם ממקצוע ההוראה עצמו והקושי שלו. בנוסף, רוב המורים מכיתות ד' עד יב' עבדו כרגיל ואפילו יותר מהרגיל . מדוע המורה צריך לנגב מזמנו האישי? בזמן שרוב ההוריםמישבו רגל על רגל בקורונה המורים עבדו במחיר הזנחת ילדיהם שלהם . למה בדיוק? מורה הוא פרייאר? בחברה שמעריכה רק כסף וקניין שלא יבלבלו את השכל על ערכים והקרבה של אנשי ההוראה. עם ערכים , פשוטו כמשמעו, לא הולכים למכולת. כל עוד ישנם אירגוני עובדים אתה יכול לשכוח משינוי מעמיק ומהותי.
איני. יודע כמה מורי זנח ט. י ממש עבדו .אולי מואי הבגרות .
לגבי לנדב ניתן היה להגיע להסכם
המורים החינוך זה לא מפעל רגיל .בטח לאנ בעת הזו .
המורים איבדו אהדת העם הציבור
לטווח ארוך יפגע במורים
לצערי, כמורה וכהורה אני יכולה לומר שמערכת החינוך כל כך רקובה שאין אף אחד שחושב שהיא פועלת כמו שצריך בשום מימד לא ההורים, לא התלמידים ויותר מכולם לא המורים.
מורים שמגישים לבגרות יודעים שהיא בנויה גרוע ולא מייצגת כלום.
מורים בשכבות הצעירות, יודעים שהיא כופה עליהם תכניות לימודים בשלב שהדבר הכי חשוב זה ההתפתחות הרגשית והחברתית של הילדים.
המפקחים יודעים את זה, הסייעות יודעות את זה ואף אחד לא עושה כלום.
אני הייתי מאמצת את מה שעשו עם תאגיד השידור הציבורי, פשוט לסגור את הכל ולפתוח מחדש!
את יודעת שרשו השידור נמצאת בתהליך של חזרה למה שהיה לפני?!
לסגור זה נכון אבל אם פותחים מחדש אז תקבלי אותן בעיות כי הבעיות נובעות מעצם קיומו של גוף ציבורי עם הרבה כח ואפס אחריות.
הכותב מעלה טענות סבירות,אלא שהפתרון של "אוטונומיה" פירושו שליטה כוחנית של מנהלים מקושרים פוליטית וכנ"ל של צעקנים ללא כישורים חינוכיים,ההופכים לועדי הורים.
הכותב מעלה טענות סבירות,אלא שהפתרון של "אוטונומיה" פירושו שליטה כוחנית של מנהלים מקושרים פוליטית וכנ"ל של צעקנים ללא כישורים חינוכיים,ההופכים לועדי הורים.
אתה שוכח שכל מנהל וכל ועד הורים שולט רק בבית הספר שלו וזה אומר שאם הם יתחילו להוביל קו חינוכי גרוע, הורים פשוט יעבירו את ילדיהם לבית ספר אחר והם עלולים להגיע לפשיטת רגל וללשכת התעסוקה. זה מבטיח ששליטה כוחנית לא תקרה ושקשרים פוליטים יהיו חסרי משמעות, בניגוד למצב הנוכחי.
ממליץ שתיקח כמה דקות לגגל "שיטת הואוצ'רים".
אני בעד הפרטת מערכת החינוך, אבל מי שחושב לקבל מוצר איכותי במחיר שהוא משלם היום שישכח מזה. ניתן וצריך להשביח את כח ההוראה אך כדי לעשות זאת יצטרכו לשלם הרבה יותר למורים. אתה חושב כמו נוגש עבדים ולא כמו ליברל ואיש המשק החופשי. איזה מורים יסכימו ללמד יותר וברמה גבוהה יותר בשכר הנוכחי?
אפשר להעמיד חינוך הרבה יותר איכותי בפחות כסף. הבזבוז היום אדיר, גם בתחום העסקת המורים. אתה לא מכיר את תנאי השכר הנוכחיים – השכר הממוצע של מורה גבוה מהשכר הממוצע במשק, אלא ששיש פער גדול מידי בין מורים צעירים לותיקים. בתנאי העסקה גמישים יותר מורים צעירים ומצוינים יוכלו להרוויח שכר דו ספרתי שעולה לאט לאט מבלי להוסיף שקל לתקציב החינוך.
אם פערי השכר יהיו על בסיס הישגיות ולא על בסיס ותק אני מבטיח לך שמורים כבר ימצאו את המוטיבציה להשקיע.
המורים עבדו בתקופת הקורונה.
אמנם עד חופשת פסח פחות (כי הם עסקו בלמידת המערכת המתוקשבת והכרת כלים ללמידה מרחוק).
אבל מפסל היתה למידה רציפה.
נכון שזה שונה מיקום בבקר ולהחזיק ולעניין כיתה של יותר משלושים ילדים.
אבל לא מקבלים משכורת לפי הקושי האישי אלא לפי העבודה שנעשתה.
אני מסכימה שלגבי גנים ואולי גם כיתות איב זה בלתי אפשרי ללמד מרחוק. והגורים נטלו כאן חלק משמעותי.
אבל רב הכיתות למדו היטב מרחוק.
יש לי ילדים ביסודי ובחטיבה והתיכון.
כולם למדו עד הצהריים, הגישו עבודות, הקשיבו לשיעורים, קיבלו מערכות מסודרות
לגבי גנים וכיתוא עד ב : ברור שכאן ההורים יותר עבדו ותיווכו חומרים (או לא). אבל כיון שהמדינה אמרה למורים "תידטרו בבית" שהמדינה היתה מוציאה לחלת מושלמת לכולם דמי אבטלה וככה לילדים היה גם חופש ארוך לפני ואחרי פסח וגם חופש ארוך בחופשות הקיץ
ברגע שהיתה דרישה מהמערכת שהמורים יעבדו : אי אפשר להתחיל ולומר זה עבד יותר וזה פחות.
(אני יודעת על בתי ספר שמורים מילאו יומני כיתה והגידו דיווח בדיוק מה הם לימדו ומה עשו בעל אחת משעות המערכת שלהם).
וכל סה עם כל הקושי האישי שכל העם היה נתון בו.
אז לבוא עכשיו ובמחי יד לבטל עבודה קשה שנעשתה ששמעה על קשר חינוכי וחברים ולבטל אותו – זה לא הוגן כלפי המורים
לכן לא עלתה כאן טענה כלפי המורים, אלא כלפי הנהלת המשרד. ברוב שכבות הגיל הלמידה מרחוק היתה לא יעילה, ואם היו מורים שהשקיעו, היו רבים שלא היה להם מה לעשות בכלל. ברור שברגע שהמרד קבע שכל המורים עובדים ב-100% אז גם אם הלמידה חסרת תוחלת עבור רוב הילדים, צריך לשלם להם כרגיל. מה שטענתי במאמר הוא שאם משרד החינוך היה פועל ע"פ החלטת הממשלה ומורה למורים לעבוד ב-50%, הוא היה יכול לתבוע מהם להחזיר ימים בקיץ. הוא לא עשה זאת ולכן הפסיד בצדק בבית הדין.
כתבת נכון. לציבור יש זכרון קצר והוא לא זוכר בדיעבד מהלכים קודמים שנעשו. החל מזה שבהתחלה משרד החינוך טרח לשלוח לעובדי ההוראה חוזר מנכל ארוך שמפרט את תחומי האחריות שלהם והציפיות מהם בזמן הקורונה, המשיך בזה שתוך שבוע הכריז משרד החינוך ש"למידה מרחוק אינה אפקטיבית"- בלי להבחין בין התיכונים לגנים- והורה להפסיק את הלמידה מרחוק.אחר כך בעקבות לחץ ההורים, ראש הממשלה הורה לחדש את הלמידה. וזה נמשך עוד עם המערכת העמוסה שמשרד החינוך פרסם שניה לפני החזרה מחופשת פסח (ושאחר כך התנער ממנה). שלא להזכיר את ההנחתות הבלתי נלאות וההנחיות הסותרות לאורך כל הדרך. כל זה התיש את המורים, התלמידים וההורים. לזכותו של רן ארז יאמר שהוא דבק באותה עמדה מתחיל המשבר. הוא אמר בצורה ברורה ועקבית למורי הארגון להמשיך ללמד, גם כשבמשרד החינוך הורו להפסיק. הוא גם אמר ששנת הלימודים בתיכון תסתיים ב20 ליוני. מה גרם למשרד החינוך לחתום עם יפה בן דוד על סעיף החוזה שמטרפד את הלמידה ביולי דווקא בגנים ויסודי, היכן שזה באמת נחוץ?
דבר אחד לא ציינת – עבודת ההוראה לא מסתכמת בשעות פרונטליות, גם בלמידה מרחוק נכון הדבר. עדיין היו ישיבות של צוותים מקצועיים, בדיקת מטלות וחינוך כיתה – כל זה זמן עבודה שלא ניתן להתייחס אליו בביטול.
יש מגזרים רבים שהמשיכו לעבוד מהבית בתשלום ואף אחד לא דורש מהם להחזיר ימי עבודה כעת, למה זו ההתייחסות למורי התיכון? רובם היו מוכנים בכל מקרה ללמד את ה9 ימים האלו, רק שזה נעשה בצורה כל כך מבולגנת ומזלזלת..
נעה, עבודת ההוראה לא מסתכמת בעבודה פרונטלית, אבל בסקרים שביצענו שאלנו גם לגבי ביצוע מטלות ובדיקתן, ניהול שיחות עם ההורים, ועוד. לפחות מהזווית של ההורים, הלמידה היתה חלקית ביותר ולא יעילה, ושוב- ככל שגיל הילדים יורד כך האפקטיביות נפגעת. האם זה מאפשר למשרד החינוך לראות בעבודת המורים עבודה חלקית? לא. גם אם רוב המורים עבדו פול גז בניוטרל, גם על זה צריך לשלם כיאות. מה שמשרד החנוך היה צריך לעשות הוא להורות למורים ולגננות לעבוד באופן חלקי. לו היתה גמישות, ראוי היה להוריד את שיעור המשרה ככל שגיל הילדים יורד – נניח 20% לגננות, 35% לכיתות א-ג, 50% לכיתות ד-ו, ו-100% מהחטיבה ומעלה. בגלל שאין גמישות ויכולת לעשות דיפרנציאציה בקרב עובדים מאורגנים, קבלו החלטה גורפת של 50%, וזה עדיין בסדר, רק שמשרד החינוך היה צריך להורות שזו המשרה והמורים והגננות היו צריכים לעבוד בהתאם, לא למפרע, אלא בהודעה מראש. ואז לגיטימי לחלוטין היה להוסיף גם יותר מ-9 ימים, בהתאם לכמות הימים בהם עבדו ב-50%. כשכל זה לא נעשה, האלטרנטיבה היתה עלובה ופוגענית כלפי כל הצדדים.
כל הסקרים לא רלוונטיים. ברגע שאומרים לבן אדם יום אחד לעבוד, יום אחרי זה אל תעבוד, שלושה ימים אחרי תעבוד רק חצי, חמישה ימים אחרי תעבוד בחופש וכך כל רגע משהו משתנה. אני עד לא מזמן חשבתי שנצטרך לעבוד כל חודש יולי ולא רק חלק כי היה דיבור כזה. עכשיו איזה מורה נורמלית תסכים במצב כזה לתת את הכל? אני מורה ובאתי בגישה שאני רוצה לתת ולתרום אבל אחרי יומיים של עבודה כבר החליטו שהלמידה לא אפקטיבית. אחרי יומיים!! מוזמנים לבדוק את הכתבות בעיתון. מאוד מאוד ניסיתי שהדברים האלו לא יוציאו לי את הרוח מהמפרשים אבל אני בן אדם וזה בלתי אפשרי להיות אדישים לזה . בנוסף המנהלת הוציאה לנו כל אנרגיה שהייתה לנו במפגשי זום יומיים ואינסופיים. אני הייתי בבדידות גדולה ופחד לצאת וזה השפיע עליי נפשית. היו ימים שהשקעתי מאוד ואחרים שבעקבות כל מה שקראתי בכתבות פשוט לא היה לי שום חשק ולא עבדתי הרבה. מודה בזה ולא מתביישת. לכן אין טעם בכל הסקר הזה. המורות ובניהן אני חווינו השפלות בתקשורת וברשתות החברתיות אחרי יץרק יומיים של עבודה מרחוק ובכך דיכאו את נפשנו. לא יכולה להיות למידה אפקטיבית בתנאים כאלו. כן מאמינה בלמידה מרחוק כי עובדה שהשיעורים שעשיתי היו מאוד אפקטיביים והילדים השתתפו בהתלהבות (כתה ב') וגם היו ילדים שקיבלו המון יחס אישי שלא זכו בו במסגרת הרגילה בכתה. השיעורים שלי היו מאוד טובים ויצירתיים למרות כל הקשיים.
שכחתי גם להוסיף שדרשו מאיתנו להתעסק הרבה בטפסים. תאמינו לי שאם המנהלת לא הייתה מטרידה אותנו בישיבות וכל הטפסים שדרשה. דברים שגרמו לי לעבוד כמו מטורפת. לא היה לי רגע נחת ממנה.. אם היתה מניחה לי הייתי את הזמן הזה מקדישה לילדים. הבעיה שכשאני רואה שאני חצי משרה והיא נותנת לי מטלות כמו יותר ממשרה מלאה וכל המשימות שהטילה עלינו ומפגשי הזום איתה גרמו לכך שעבדתי הרבה הרבה מעבר לחצי המשרה שלי.. אז ברור שזה בסוף נופל על הילדים שקיבלו פחות זמן.
אתם אתר רציני ויש משהו שבנתיים לא מדברים על זה בשום מקום מקווה שאולי אתם תתיחסו –
יש בערך 30% מהשעות שהתלמידים מקבלים שהם מעמותות וגופים שאינם קשורים למשרד החינוך.
איך זה קשור לקורונה?
המורים האלו לא עבדו בכלל כי לא קיבלו שום משכורת!
חלק עזר קצת ללא תשלום וחלק לא.
ואז ההורים והתקשורת התפלאו מדוע הילדים לא מקבלים את אותם השעות שבבית הספר..
ועד עכשיו בשום מקום לא עבר דיברו על הקו הזו
מה שקרה לי ולשאר הצוות זה שבכח השלמנו גם את בשעות שלהם כמיטב יכולתנו.
לא בסדר שלא מדברים על זה בשום מקום
המנכ"ל אבואב, צריך מזמן ללכת הביתה.
מילא את משרד החינוך בביוקרטיה מיותרת, כיאה לפוליטקאי קטן שלא מבין בחינוך.
ועוד צריך להזיז את מנהל אגף הבחינות דוד גל, שמשגע את המורים כל יום עם חוקים הזויים ומיותרים. שני אלו הורסים את מערכת החינוך, אחרי הנפל של פירון שהוא ממש מטורלל אמיתי והרס לגמרי את המערכת.
מספיק להביא שרים שמה שמעניין אותם זה צבא וביטחון ומביאים מנכ"לים חברי הכשרה מתאימה והעיקר שיודעים לדבר יפה והם סחבקים של השר.
המערכת מדורדרת!
כל עוד משרד החינוך ימשיך להיות אחוזה ביזנטית של מנהלו וייתר את שר החינוך, לא תעזורנה כל ״הנשמות הטובות״ וכלום לא ישתנה.