חברי הכנסת של הרשימה הערבית לא המתינו לתום בירור פיגוע הדריסה וחיסול המחבל אתמול והאשימו את לוחמי מג"ב ב"הוצאה שיטתית להורג, רצח בדם קר"
בפיגוע שהתרחש בשעות הבוקר של יום שלישי במחסום 'הקיוסק' הסמוך למעלה אדומים ניסה המחבל עריקאת לדרוס קבוצת שוטרים שעמדה במקום ופצע אחת מהם. המחבל, שהוא אחיינו של ביכר הרש"פ סעיב עריקאת נורה למוות על ידי הלוחמים. מדובר בניסיון פיגוע שני במקום בחודשים האחרונים, ולאחר תחקיר ראשוני בשטח קצין המבצעים של הפלוגה שיבח את ערנות הלוחמים ואת התגובה המהירה ואמר: “הלוחמים חתרו למגע וסיימו את האירוע כמה שיותר מהר עם מינימום נזק לכוחותינו”.
החל משעות הבוקר היום (רביעי), בעוד פרטי האירוע המלאים עדיין נמצאים בחקירה ולא פורסם תיעוד ממנו, פצחו חלק מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת בסדרת ציוצים בהם הציגו את שהתרחש באופן מעוות ולא מדויק, והאשימו את לוחמי מג"ב ברצח. ראשון לצייץ היה ח"כ אחמד טיבי שניסה למסגר את הפיגוע כאירוע תמים בו המחבל בכלל היה "בדרך לחתונה". לדברי החוקר טיבי, "אם יש טענה על סטית הרכב במחסום אז קרוב לוודאי שזו תקלה. היד קלה על ההדק והמוות ודאי. נורה ונשאר למות ללא סיוע רפואי".
אחריו המשיך באותו קו ח"כ עופר כסיף אשר כתב כי "לא עבר חודש מהרצח בדם קר של איאד אל-חלאק ואמש עוד מקרה שהולך ומתברר כהוצאה להורג", והוסיף: "אלו לא עשבים שוטים, זו מדיניות הכיבוש להרוג פלסטינים ולהמציא צידוקים אחר כך".
גם ח"כ סונדוס סאלח הצטרפה למפיצי העלילה כאשר כתבה: "הרגו את השמחה" והוסיפה: "אחמד עריקאת אללה ירחמו, 27, לא הגיע לחתונה של אחותו אתמול. בדרכו לסלון כלות חיילים ירו בו למוות, והשאירו אותו לדמם למוות דקות ארוכות".
חברת כנסת נוספת שמיהרה לחרוץ את הדין הייתה עאידה תומא-סלימאן שצייצה כבר אתמול בלילה כי אחמד עריקאת "היה בדרכו לאסוף את אמו ואחיותיו מסלון כלות" כאשר "נורו לעברו 'מספר יריות' שגרמו למותו". לדבריה, "זאת לא טעות אנוש, גם לא רשלנות, ואפילו לא יד קלה על ההדק. זה רצח. זו הוצאה שיטתית להורג כשכל פלסטיני הוא יעד לגיטימי".
אחמד עריקאת היה בדרכו לאסוף את אמו ואחיותיו מסלון כלות לרגל חתונתה של אחותו הערב, וחודש לפני חתונתו שלו. נורו לעברו ״מספר יריות״ שגרמו למותו. זאת לא טעות אנוש, גם לא רשלנות, ואפילו לא יד קלה על ההדק. זה רצח.זו הוצאה שיטתית להורג כשכל פלסטיני הוא יעד לגיטימי,
— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) June 23, 2020
זמן קצר לאחר מכן פרסמה משטרת ישראל את תיעוד האירוע, בו נראה בבירור הרכב בו נוהג עריקאת סוטה בחדות לעבר קבוצת השוטרים במחסום ופוגע בהם ולאחר מכן יוצא מן הרכב ונורה. על פי דיווח של אור הלר מחדשות 13, גורם במשמר הגבול מסר כי "גורמים שונים בוחרים להציג את האירוע באופן מעוות לחלוטין ולא כפיגוע דריסה, תוך הטלת דופי בתפקוד הלוחמים וטשטוש מעשיו החמורים של המחבל. מהתיעוד עולה באופן ברור כוונתו של המחבל שהייתה פגיעה בלוחמים".
בעקבות קרב הנרטיבים עם הפלסטינים משמר הגבול מפרסם את תיעוד פיגוע הדריסה שביצע אתמול אחמד עריקאת אחיינו של בכיר הרשות סעיב עריקאת pic.twitter.com/qMjj6O64KO
— Or Heller אור הלר (@OrHeller) June 24, 2020
בנוסף, דיווח באתר 'הקול היהודי' חשף כי בתמונה הראשית בדף הפייסבוק שלו, המחבל עריקאת בחר להעלות תמונת רובה, יחד עם תיעודים של חגיגות שחרור מחבל מהכלא וערבים המנופפים בדגלי אש"ף. בהמשך חשפה הפרשנית שמרית מאיר סדרת סרטונים אותם צילם עריקאת ככל הנראה בטרם הפיגוע, ובהם הוא מפרט בעיות אישיות ומשפחתיות. כתב גלי צה"ל שחר גליק פרסם גם הוא תמונה של עריקאת המניף אצבע משולשת לעבר שוטרים.
בתוך כך, ארגון 'בצלמו' שלח בשעות הצהריים מכתב תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת נגד חברי הכנסת טיבי, כסיף, סלאח ותומא-סלימאן, ובו נכתב כי דבריהם בהם הגדירו בין השאר את שוטרי מג"ב כ"רוצחים" מהווים "חציית קו והסתה". מנכ"ל הארגון שי גליק הוסיף כי חברי הכנסת "השמיצו את הלוחמים והוציאו דיבתם" וביקש מן הוועדה לפעול נגד "עלילת הדם" שהפיצו.
פנינו לחברי הכנסת בבקשת תגובה והיא תובא מיד עם קבלתה.
זה 100 שנה שרוב הערבים (ובמיוחד מנהיגיהם שמצאו לעצמם דרך קלה לזכות באהדת הציבור), ועכשיו גם עם שיתוף פעולה של אנשים שמציגים את עצמם כיהודים (ואם הם באמת יהודים, הרי אלה יהודים שמכרו את נשמתם לשטן) ומעדיפים להזדהות עם אוייב רשע וצמא דם, ומנהלים מלחמה פסיכולוגית ומלחמת רמיה, זה לא עשבים שוטים, זה חברים בכנסת ישראל בחסות המאפיה המשפטית הקרויה "בגץ" שמנהלים מדיניות של שיכנוע דעת הקהל העולמית באמצעות שקרים גסים.
נראה לי שמספר הערבים (והערביות) שנהרגו\נרצחו על ידי בני עמם גדול בהרבה ממספר הערבים שעם ישראל נאלץ להרוג במלחמות המגן שלו.
ייצור שנראה כמו בן אדם, הולך על שתיים ויש לו ראש וידים, שהולך כדי לרצוח חפים מפשע על רקע לאומי הוא בעצם חייל בשירות האוייב במלחמה שנמשכת כבר מעל 100 שנים (שפועל בניגוד לחוקי המלחמה מכיוון שהוא בלי מדים, והוא בא לרצוח אזרחים וחפים מפשע) אחת דתו למות, אסור לתפוס אותו חי וזאת על מנת להרתיע את אותם פושעי מלחמה.
במקום שהערבים ומנהיגיהם יקחו אחריות על מעשיהם ויבינו איזה אסון הם הביאו על עצמם, הם (ובמיוחד חברי הכנסת הערבים במדינת ישראל) גוררים את עצמם לעוד אסונות וכמובן ששוב לא לוקחים אחריות ומאשימים את כל העולם ואישתו
הם באמת קורבן של מנהיגות מושחתת, וגם השמאל הקיצוני היהודי שתומך בהם ברוב איוולתו אחראי לתוצאה המרה.
צודק בהחלט . האים הפשע במגזר לא הורג אדון טיבי אתה וחברים בתנועה צריכים להתבייש! חבורה של נצלנים במדינה עים חוקים שמאפשרים לכם להתבלבל.
אחמד טיבי לא מתבייש כי זו מטרתו – לשקר ולטפול האשמות.
כל זאת במסגרת ניסיונות מרצחי החמאס, לנסות להשיג את מה שהם לא מצליחים להשיג באמצעות רצח ישראלים. לא צריך להתרגש מדברי רשימת החמאס לשלום, בדיוק כמו שאף אחד לא מתרגש כאשר נסראללה או מר"צ מיללים ש"קוסמוס השלום מבטיח שמדינת היאהוד תושמד" 🙂
לטרוריסטים אין זכויות אנוש. פשוט לחסל אותם.
כוחות מג"ב ביקשו לשמח חתן וכלה.
מרוב התלהבות נורו יריות שמחה כמקובל,
הצעיר נכנס לקו האש ונפגע.
האבסורד והטרגדיה הציונית – היה, והשמאל מקבל 0 קולות יהודים ו30 אלף יהודים היו בוחרים ימין – השמאל היה מקבל את השלטון. היה ולשמאל 0 קולות יהודים ו60 אלף יהודים היו שמים את עתידם בידי הנהגה ימנית – השמאל היה מקים ממשלה. היה ולשמאל 0 מוחלט יהודים שבוחרים בדרכו ו300 אלף בני ישראל בוחרים מנהיג ימני – מנהיג שמאל היה מנהיג את העם. היה והשמאל מקבל 0 מאופס קולות משבי ציון ו450 אלף בני ישראל יפקידו עתידם בידי הימין – יעלה השמאל ויחלק את הארץ וירושלים ויביא אסון ולא ברכה. 0 קולות בחרו בו וישלוט – טרגדיה ציונית. אייך קורה כדבר הזה? שלטון בגץ? שלטון הפקידות? ממש לא! דמוקרטיה במייטבה. 450 אלף פלסטינים כשרים מצביעים לחורבן הציונות. השמאל לא צריך רוב יהודי. את ספירת הקולות שלו הוא מתחיל ב450 אלף. מבלי להזדקק לקול יהודי בודד – 59 מנדטים יהודים ניגפים מול 46 מנדטים יהודים. זה החזון הציוני? בשביל זה בנו מדינה? הקריבו בנים? מיעוט יהודי שולט בגורל העם? זו דמוקרטיה? זה שקר גס! 100 שנות מאבק דמים שאינו נגמר, בפלסטינים, ו15 מנדטים פלסטינים מבטן ומלידה שולטים ברוב היהודי. ליקוי מאורות, לא פחות. תרבות השקר תמשיך לבזות את חרות ישראל ותקרא לעצמה ״המחנה הציוני״ והרוב היהודי המובס, משורש, יצרף, בנאום השבטים, את השבט ה13. המצב המטופש הזה לא יכול להישאר. הימין לא יכריע גם עוד 10 מערכות בחירות. ל״רוב יהודי מוצק״ (ססמת השמאל) אין כל משמעות. גם בגבולות הקו הירוק.
שמתם לב שבתורה כתוב על ישמעאל שהוא יהיה פרא אדם?
שמתם לב לעוד דבר?
בעברית שם העצם תמיד נכתב ראשון ואחריו מגיע שם התואר. למשל ילד=שם עצם, יפה= שם תואר. ילד יפה.
אבל תיראו איך מתואר ישמעאל בתורה:
שם העצם שלו הוא: פרא, ושם התואר= אדם.
כלומר: ישמעאל אינו בבחינת אדם, אלא בבחינת פרא שצורתו צורת אדם.
כמה שהתורה מדייקת תמיד.
ישנם מוסלמים מתונים. תמיד יש כאלה. היו גם נאצים טובים ודרומיים גזענים שסלדו מאלימות. אבל המתונים נגררים לבסוף אחרי הקיצוניים. כשהקיצוניים מצטטים את ספר הקודש ואת גדולי האומה משנים עברו, המתונים נאלמים דום. אם אינם נאלמים דום, לעתים קרובות הם נרצחים.
מדוע, אם כן, נהנה האיסלם מתדמית מכובדת יותר מזו של "הקלאן", אף שהוא אחראי כיום למספר הגדול ביותר של מעשי רצח על רקע גזעני? מדוע איננו מגדירים את הטקסטים האיסלמיים עצמם כ"כתבי שנאה"?
משום הכבוד הנהוג בתרבות המערב כלפי אנשי דת ומקומות דתיים. בשל הכבוד הנהוג אוטומטית בכל דבר המוגדר כ"דת" %u2013 בניגוד ל"כת", למשל. את רגש הכבוד הזה הגיע הזמן לדכא. לאיסלם אין את הרגש הזה. הוא איננו רואה אנשי דת אחרים כנהנים מקדושה מיוחדת, ומקפיד בשיטתיות על חילול אתרים הקדושים לאחרים. הדוגמה הבולטת האחרונה היא פיצוץ פסלי הבודהא באפגניסטן על ידי אנשי הטליבאן, למרות התחינות שהגיעו אליהם מכל העולם.
איך ננצח במלחמת התרבויות הזו? על כך יש לחשוב באריכות וברצינות. אבל השלב הראשון לקראת נצחון במלחמה הוא התנערות מאשליות, וזיהוי נכון של האויב.
והאויב הוא האיסלם.
יוסי גורביץ הוא הסטוריון ופובליציסט
למאמר המלא:
http://forum.bgu.co.il/index.php?showtopic=3406
השינאה למוסלמים היא על בסיס שונה לחלוטין מהאנטישמיות נגד היהודים.
לאירופים זכות לסלק את המוסלמים חזרה לארצותיהם. הם אינם חסרי בית לאומי ועל המוסלמים להפסיק לפתור את בעיותיהם על ידי הצפת מדינות אחרות בתוצרת הגנטית שלהם = כלומר הילודה הגבוהה.
עליהם להישאר במדינותיהם ולפתור שם את הבעיות. זה תפקידם. תפקידן של מדינות אחרות אינו לקלוט את העודפים מהילודה המוסלמית המסחררת. זו לא אשמת איש שהם לא יודעים לעשות שום דבר חוץ מטרור ואלימות ונחשלות.
עמים שונים רוצים לחיות על פי מסורותיהם וההיסטוריה שלהם,ולערבים ולמוסלמים 67 מדינות ענקיות שצריכות להספיק להם.
יש להחזיר את כל המוסלמים למדינות המקור שלהם ולאסור בכל המערב את השימוש בקוראן כבספר לגיטימי, היות והוא מטיף לרצח כבר במילות הפתיחה שלו שם הוא קורא למאמינים לשחוט כל לא מוסלמי שמתנגד להתאסלם: דין מוחמד בסייף.
המערב אינו מאמין בדרך חיים כזו ועל כן לא יכול ולא יהיה מוכן בסופו של יום להשלים עם נוכחותם של מוסלמים רצחניים אלה בקירבו.
יש להתחיל בפעולה נחרצת להחזרת המוסלמים לארצותיהם ובהוצאת הקוראן אל מחוץ לחוק במדינות דמוקרטיות!
כל יום של השתהות רק יגדיל את מספר המגורשים ואת פעולות המערב נגד האיסלאם ואנשיו.
הכל הולך לקראת עימות ופתרון של גירושם בחזרה למקומותיהם המוסלמיים, רק שם עליהם להתקבץ ולחיות על פי האידיאולוגיה הרצחנית שלהם.
אסור להיכנע מאת: חירְט וילדֵרס – Geert Wilders
זוהי הרצאה שנתן חירט וילדרס, חבר הפרלמנט ההולנדי ויו"ר מפלגת החירות בהולנד, במלון ארבע העונות בניו יורק.
סכנה גדולה מרחפת מעלינו וקשה מאוד לשמור על אופטימיות. ייתכן מאוד שאנחנו נמצאים כבר בשלבים האחרונים של תהליך האיסלאמיזציה של אירופה. והאיום הזה אינו מסכן רק את עתידה של אירופה, אלא גם את עתידה של אמריקה ואת עצם קיומו של המערב.
הסכנה שאני רואה לנגד עיני היא תרחיש שבו אמריקה היא המעוז האחרון, המוצב האחרון של הציוויליזציה המערבית אל מול אירופה איסלאמית. בתוך דור או שניים תשאל ארצות הברית את עצמה: מי איבד את אירופה?
בכל רחבי אירופה נולדת מציאות חדשה: שכונות מוסלמיות שלמות שילידי אותה ארץ כמעט לא גרים או אפילו מסתובבים בהן. ואם כן, הם עלולים להצטער על כך. הוא הדין במשטרה. זהו עולם של כיסויי ראש, שבו נשים, לבושות באוהלים חסרי צורה, דוחפות עגלות תינוקות ולידן קבוצה של ילדים. בעליהן, או אם תרצו אדוניהן, הולכים שלושה צעדים לפניהן.
בפינות רחוב רבות ניצבים מסגדים. החנויות נושאות שלטים שאתם ואני לא יכולים לקרוא. יהיה לכם קשה מאוד לאתר שם פעילות כלכלית מכל סוג שהוא.
אלה הם גטאות מוסלמיים שנשלטים בידי קנאי דת. אלה הן שכונות מוסלמיות, והן צצות כפטריות אחר הגשם בכל ערי אירופה. אלה הם גושי בניינים שמשתלטים על חלקים הולכים וגדלים מנופה של אירופה, רחוב אחרי רחוב, שכונה אחרי שכונה, עיר אחרי עיר.
אלפי מסגדים קיימים כיום באירופה ומספר המתפללים בהם גדול בהרבה ממספר המתפללים בכנסיות. בכל עיר אירופית קיימות תוכניות לבניית מסגדי-על שמולם יתגמדו כל הכנסיות באזור. המסר הוא ברור: לנו השלטון.
ערים רבות באירופה הן כבר עתה רבע מוסלמיות: קחו למשל את אמסטרדם, מרסיי או מאלמו שבשוודיה.
בערים רבות יש רוב מוסלמי באוכלוסייה שמתחת לגיל שמונה עשרה. פריז מוקפת כיום בטבעת של שכונות מוסלמיות. השם הנפוץ ביותר לבנים בערים רבות באירופה הוא מוחמד.
באמסטרדם יש הרבה בתי ספר יסודיים שבהם אסור להזכיר את חיות המשק, מפני שפירוש הדבר יהיה להזכיר את החזיר – וזה יהיה עלבון למוסלמים.
בתי ספר ממלכתיים רבים בבלגיה ובדנמרק מגישים לכל התלמידים רק מזון חלאל. באמסטרדם, שהייתה פעם עיר סובלנית, סופגים ההומוסקסואלים מכות כמעט אך ורק מידי מוסלמים.
נשים לא מוסלמיות שומעות כמעט מדי יום את הקריאות "זונה, זונה." צלחות הלוויין אינן מכוונות לתחנות הטלוויזיה המקומיות אלא לתחנות של ארץ המוצא.
בצרפת מייעצים למורים בבתי הספר להימנע מללמד יצירות של סופרים שעלולות לפגוע במוסלמים, בהם וולטייר ודידרו, ויותר ויותר גם דארווין.
במקרים רבים אסור ללמד את ההיסטוריה של השואה בגלל הרגישות המוסלמית.
באנגליה הפכו בתי הדין של השריעה לחלק רשמי מהמערכת המשפטית.
בשכונות רבות בצרפת לא מומלץ לנשים להיכנס ללא כיסוי ראש. בשבוע שעבר בבריסל הוכה אדם כמעט עד מוות בידי מוסלמים מפני ששתה בחודש הרמדאן.
היהודים נמלטים מצרפת במספרים חסרי תקדים לנוכח גל האנטישמיות החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. השפה הצרפתית נשמעת כיום ברחובות תל אביב ונתניה. ואני יכול להביא עוד ועוד סיפורים כאלה. סיפורים על איסלאמיזציה.
באירופה חיים כיום חמישים וארבעה מיליוני מוסלמים. אוניברסיטת סן דייגו חישבה ומצאה לאחרונה שבתוך שתים עשרה שנים מהיום יהוו המוסלמים 25 אחוזים מאוכלוסיית אירופה.
ברנרד לואיס צופה שבאירופה יהיה רוב מוסלמי עד סוף המאה הנוכחית. אלה הם מספרים בלבד. והמספרים לא היו מפחידים כלל אילו הייתה למהגרים המוסלמים שאיפה עזה להשתלב באוכלוסייה. אך אין סימנים רבים לכך.
אין ספק שיש הרבה מוסלמים מתונים. אבל איסלאם מתון אינו קיים. הקוראן קורא לשנאה, לאלימות, לשעבוד, לרצח ולטרור. הקוראן קורא למוסלמים לטבוח לא מוסלמים, הוא קורא לטרור נגד לא מוסלמים ולמלחמת מצווה נגדם: ג'יהאד אלים. הג'יהאד הוא חובתו של כל מוסלמי; האיסלאם עתיד לשלוט בעולם כולו על פי חרב.
הקוראן מבטא אנטישמיות גלויה ומתאר את היהודים כקופים וכחזירים.
הדבר השני שיש לזכור הוא חשיבותו של הנביא מוחמד. התנהגותו מהווה דוגמה ומופת לכל מוסלמי באשר הוא ואינה פתוחה לביקורת. אילו היה מוחמד איש שלום – אילו היה, נאמר, מין שילוב של גאנדהי והאם תרזה – לא הייתה שום בעיה. אבל מוחמד היה איש מלחמה, רוצח המונים, פדופיל, ונשוי לכמה נשים בעת ובעונה אחת.
המסורת המוסלמית מספרת לנו על הקרבות שבהם השתתף, על האויבים שנרצחו בפקודתו ואפילו על שבויי מלחמה שהוצאו להורג. מוחמד עצמו טבח את בני השבט היהודי קורייש'ה. היה לו מה לומר על עבדות, אך הוא לא הורה לשחרר עבדים.
לאיסלאם אין מוסר פרט לקידום האיסלאם. אם משהו טוב לאיסלאם, הוא טוב. אם הוא רע לאיסלאם, הוא רע.
אין בו שטח אפור ואין בו צד נוסף של המטבע. תפיסת הקוראן כדבר האל ותפיסת מוחמד כדמות האדם המושלם הן שני ההיבטים החשובים ביותר של האיסלאם.
אל תתנו לאיש לומר לכם שהאיסלאם הוא דת. ברור שיש בו אל, ויש בו חיים אחרי המוות, ושבעים ושתיים בתולות. אבל האיסלאם במהותו הוא אידיאולוגיה פוליטית. זוהי שיטה שקובעת כללי יסוד מפורטים לחברה ולחיים האישיים של כל אדם.
להמשך:
https://rotter.net/forum/gil/20040.shtml#2
התרבות האירופאית חוסלה באושוויץ.
כעונש, אירופה קיבלה את האיסלמים.
ומרכזי התרבות שהיו באירופה עברו לארה"ב.
ביחד עם אנשי הרוח היהודים ששרדו את תופת השואה.
(איינשטיין, פרוייד, ויטגנשטיין, וכו..).
כאן בישראל קיבלנו את הבררה, הסמולנים המסוממים.
———
כותב עיתונאי ספרדי:
"הלכתי ברחוב בברצלונה ולפתע גיליתי אמת מחרידה – אירופה מתה באושוויץ.
הרגנו ששה מליון יהודים והחלפנו אותם בעשרים מיליון מוסלמים.
באושוויץ שרפנו תרבות, מחשבה, יצירתיות, כשרון. הרסנו את העם הנבחר, באמת נבחר,כי הם הולידו אנשים גדולים ונפלאים, אשר שינו את העולם.
תרומתם של אנשים אלה מורגשת בכל תחומי החיים: מדע, אומנות, מסחר בינלאומי,ומעל לכל – מצפונו של העולם.
אלה האנשים ששרפנו.
ותחת העמדת פנים של סובלנות,
ומכיוון שרצינו להוכיח לעצמנו שנרפאנו ממחלת הגזענות,
פתחנו שערינו ל20 מליון מוסלמים,
אשר הביאו עלינו טיפשות ובורות, קיצוניות דתית ואי-סובלנות, פשע ועוני הנובעים מאי רצון לעבוד ולקיים את משפחותיהם בכבוד.
הם הפכו את הערים הספרדיות היפהפיות שלנו לעולם השלישי, טובעות בזוהמה ופשע.
הם מסתגרים בדירות שקיבלו בחינם מהממשלה, ובהן הם מתכננים את הרצח וההרס של מארחיהם התמימים.
וכך – לרוע מזלנו, החלפנו תרבות בשנאה פאנאטית,כישרונות יצירתיים בכישורי הרס, אינטליגנציה בפיגור ודעות קדומות.
המרנו את רדיפת השלום של יהדות אירופה ותכונתם לתקוות לעתיד טוב יותר לילדיהם,היצמדותם הנחושה בחיים כי החיים קדושים, באלה אשר תרים אחר המוות.
באנשים אשר מתכלים בתשוקת המוות לעצמם ולאחרים, לילדינו ולילדיהם.
איזו טעות נוראה נעשתה על ידי אירופה האומללה.
סבסטיאן וילאר רודריג , ספרד.
רוב הערבים נרצחו בארץ ומחוצה לה, ע"י תומכי רשימת החמאס. אבל נציגי החמאס בכנסת ישראל, לא יודו בכך – כי אז יפסק המימון מאירגוני הטרור בעולם. אשר משולם על המצאת האשמות ושקרים, כדי להחלם בישראל ע"י הפצת שקרים ערבים רגילים.
כיצד אני יודע? אני גר בעיר מעורבת, והיאהוד לא יורים צרורות מנשק אוטומטי כל לילה, כל הלילה. זה רק בוחרי רשימת החמאס לשלום 🙂
לפני כשבועיים הגיעו מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, איתמר בן גביר ואנשיהם להפגין באום אל פאחם.
המקומיים, שלא אהבו את ההפגנה, תקפו באבנים את כוחות המשטרה, שליוו את המפגינים.
ההפגנה הזו, של אנשי הימין במגזר הערבי, היא חלק מסוגייה רחבה יותר של חופש הביטוי. אפשר לתמוך בו, אפשר להתנגד לו. אבל אי אפשר להיות צבועים. ובביקורת של התקשורת על ההפגנה, במקרה הזה גם העיתון שלי, יש הרבה צביעות.
כי אם מרזל באום אל פאחם זו פרובוקציה, אז גם מצעד הגאווה בירושלים וגם הפגנה של חילונים נגד חרדים בבני ברק הן פרובוקציה. הגדיל לעשות ערוץ 2, שטרח לעדכן את צופיו בעלויות הליווי המשטרתי. "ארבעה מליון שקלים, מחיר לא זול עבור חופש הביטוי". בפעם הבאה שמצעד הגאווה יצעד בבירה, תקשיבו טוב ותבדקו אם יונית לוי תזכור לבשר לכם כמה עלתה לכיס הציבורי הפרובוקציה של ההומואים.
המהומה הזו, אגב, הזכירה לי הפגנה שארגנתי לפני שנים רבות מול הקריה בתל אביב, הפגנה שלא עלתה למשלם המסים אגורה, בעיקר משום שלא נזקקנו לשום אבטחה. למה? כי איש לא חשש אז ששר הבטחון ירד מהבניין ויתקוף אותנו. מה שאין כן באום אל פאחם. את הליווי המשטרתי, וכדאי להפנים את זה היטב, שולחת המשטרה לא בגלל ברוך מרזל אלא בגלל הערבים שזורקים עליו אבנים. ארבעה מליון שקלים, לפיכך, הם לא מחיר חופש הביטוי. הם מחירה של האלימות הערבית. הנה, רק יומיים אחרי ההפגנה, ניסה נהג עבריין וחסר רשיון מאום אל פאחם להימלט מניידת משטרה. הוא חצה מדרכה, עמוד חשמל ומעקה בטיחות, התנגש באוטובוס, הפך אותו על נוסעיו אל התעלה ונהרג. ומה עשו שכניו? כמיטב המסורת המקומית הם יצאו אל הכביש ותקפו באבנים את השוטרים, את מכבי האש ואת האמבולנסים שהגיעו לטפל בפצועים. 200 שוטרים ואנשי יס"מ הוקפצו למקום יחד עם מסוק שהוזנק במיוחד. הייתי מת לדעת כמה זה עלה לנו אבל דווקא כאן, משום מה, לא עשו בערוץ 2 את החשבון.
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1786#responses
אחמד טיבי והתרמית הערבית הגדולה מאת: ד"ר יוחאי סלע
לכול הדעות, המנהיגות הערבית בישראל חיה בתרמית אחת גדולה ועמוקה, והיא גם נוטה לקדם את התרמית הזו בקרב הציבור הערבי על-מנת להמשיך ולתחזק את הלאומנות הערבית הנמצאת כפסע אחד בלבד לפני פריצתה של מלחמת-אזרחים במדינת-ישראל.
ח"כ אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל), משחק היטב את התפקיד הפוליטי שהוא שנטל על עצמו מאז שהוא נכנס לכנסת-ישראל. דהיינו, הוא נצמד בכל כוחו ל"כיסא ולתקציב הציוני", אך הוא גם פועל במקביל לכך, כדי להביא להריסתו של "החזון הציוני" כחלק ממערך אידיאולוגי ברור וידוע לכול.
בשום מדינה ערבית אחרת אחמד טיבי לא היה יכול לפעול באותה נינוחות כפי שהוא "פועל" בישראל. אם אחמד טיבי היה מתגורר באחת מהמדינות המוסלמיות הרבות הקיימות כיום (57 מדינות), סביר להניח שאת מרבית זמנו הוא היה מבלה במאסר או שהוא היה מעדיף לחיות בנוחות ובנינוחות בורגנית באחת מהמדינות המערביות – בדומה למאות אלפי מוסלמים הבורחים ממדינותיהם הכושלות בשל תחושת מחנק אישית ודיכוי פוליטי וכלכלי בלתי-נסבל. והמצב באמת בלתי-נסבל, שכן על-פי דוחות האו"ם שהתפרסמו בינואר 2010, הדיכוי במדינות הערביות נחשב לקשה ולחמור ביותר מבין כל המדינות הקיימות בעולם.
לפיכך, ניתן להעריך שכל הישגיו של אחמד טיבי הושגו הודות ותודות לקיומה של מדינת-ישראל, וכן לרוחב-ליבה, לכלכלתה, לעושרה, לרמת החינוך שבה ולמגוון האפשרויות העומדות בפני כל אחד – ללא יוצא מהכלל. במילים אחרות, הישגיו של אחמד טיבי – החל מתחום לימודיו וכלה במעמדו הפוליטי – שייכים כולם למדינת-ישראל בלבד ולא לאיש המכונה "אחמד טיבי". שכן, ללא מדינת ישראל, ח"כ אחמד טיבי היה נחשב לעוד "אחמד טיבי" נוסף במרחבים הגדולים והשוממים הקיימים במצרים, בסוריה, בירדן או בערב-הסעודית.
את העובדה הפשוטה הזו, ח"כ אחמד טיבי נוטה לשכוח, וזאת בדומה לאחדים ממנהיגיה של הלאומנות הערבית הפועלת במדינת-ישראל.
אחת מהשאלות הרבות שאחמד טיבי צריך לשאול את עצמו היא: לאן נעלמו מיליון יהודים שחיו במדינות-ערב עד לשנת 1945? או לאן נעלמו הנוצרים שהתגוררו במרחב האסלאמי עד לאחרונה? תשובה כנה אמיתית תוביל אותו למסקנה אחת מתבקשת בנוגע לכפיות-הטובה שהוא מפגין כלפי מדינת-ישראל שהוא חי ופועל בתחומה. העניין הזה, מוביל אותנו לעבר אמירתו של ח"כ אחמד טיבי בנוגע להכנות הנעשות בישראל לקראת הצטרפותה לארגון הבינלאומי של המדינות המפותחות, ה-OECD.
ב-20 בינואר 2010, הגיע לישראל מזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, כדי להגיש לממשלת-ישראל את הדוחות הסופיים לקראת הצטרפותה של ישראל לארגון במאי 2010 או בעתיד מאוחר יותר. ב-19 בינואר 2010, ההתלהמות הלאומנית של אחמד טיבי לבשה צורה נוספת לקראת בואו של אנחל גורייה, בכך שהוא טען כי "הארגון אינו צריך לקבל את ישראל לשורותיו משום שהיא נוהגת אפליה כלפי אזרחיה הערבים". אולם אחמד טיבי לא יצא, למשל, נגד טורקיה המדכאת ברצחנות את המיעוט הכורדי למרות היותה חברה בארגון. היבט זה נוגע לבעיה תרבותית רחבה האופיינית למרבית המוסלמים בעולם והיא גם אופיינת למדי בדמותו של קו-פוליטי עיקרי במדינות הערביות במזרח-התיכון. דהיינו, שתיקה כללית ומכוונת כלפי מעשיהן הרצחניים של המדינות המוסלמיות, לעומת "רעשנות לאומנית" כלפי מדינות המקיימות משטר דמוקרטי וליברלי ראוי לחיקוי כדוגמת ישראל.
הציבור הערבי בישראל כבעיה תרבותית
אמירתו זו של אחמד טיבי, למעשה חשפה את התרמית הערבית הגדולה ששותפה לה גם התקשורת הישראלית – על כל מרכיביה וחלקיה. הבעיה של ערביי-ישראל אינה נעוצה באפליה מכוונת מצד מוסדות המדינה, אלא היא נעוצה בתרבות הערבית-אסלאמית הגורמת לנחיתות תרבותית, לנחיתות כלכלית, לנחיתות השכלתית ולנחיתות מעמדית כתוצאה משילובם של כל הגורמים הללו. ח"כ אחמד טיבי יודע היטב על מה מדובר – שכן די להסתכל על נתוני הפשיעה בקרב ערביי-ישראל כדי להבין את התמונה בכללותה (שאחמד טיבי תורם לה בשל רשלנותו הפוליטית).
גם אם מדינת-ישראל הייתה משקיעה מיליארדים של שקלים בציבור הערבי המתגורר בישראל, מאומה לא היה משתנה, כפי שמאומה לא השתנה בעזה, ברשות הפלסטינית, בירדן, במצרים, בסוריה, בסעודיה, בעיראק ובלבנון, למרות שהעולם-המערבי שפך במדינות הללו מאות מיליארדי דולרים ולמרות הרווחים העצומים של מדינות-הנפט במהלך העשורים האחרונים. הסיבה נעוצה בכך שהחברה הערבית-אסלאמית עדיין דבקה בערכים גזעניים, אנטי-פמיניסטים ויוהרה דתית כלפי אחרים בשל היותם – בהתאם לקוראן – בני הקופים והחזירים…
שימו לב לנתון הבא: המיעוט הערבי בישראל המונה פחות מ-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה הישראלית, מייצר למעלה מ-60 אחוזים מהעבירות הפליליות המתבצעות בישראל. מאחורי הנתון זה מסתתרת אידיאולוגיה ברורה שאין לה שום קשר לעוני או לפערים חברתיים, אלא היא קשורה למערכת תרבותית הנובעת מהדת המוסלמית האלימה והגזענית – וזאת בדומה למה שמתחולל בשאר המדינות המוסלמיות המוכרות לנו כיום.
על-מנת להבין את הקשר הרחב, נבדוק לרגע מה התחולל בעולם-המוסלמי בשבועות הראשונים של חודש ינואר 2010: בפקיסטן נהרגו מאות בני-אדם במעשי רצח הדדיים; בניגריה, מוסלמים שרפו נוצרים, ולאחר מכן התפתחו עימותים רצחניים שגרמו למותם של מאות אנשים; באפגניסטן נהרגו מאות אנשים במעשי רצח הדדיים ובחיסולים ממוקדים של הצבא האמריקאי; במצרים גברו העימותים הרצחניים בין המוסלמים לקופטים; בעיראק נהרגו עשרות בני-אדם בפיגועי התאבדות ובמעשי רצח הדדיים; בעזה, תנועת החמאס מנהלת דיכוי שיטתי של האוכלוסייה המקומית בשם האסלאם; בסוריה, המיעוט העלווי מנהל מסע מתכונן היטב של רצח בקרב המיעוט הכורדי המתגורר בסוריה; בלבנון, המיעוט השיעי מאיים לפתוח בעימות מזוין נגד האוכלוסייה הסונית והנוצרית; בסודאן נהרגו עשרות בני-אדם בעימותים רצחניים; בסומליה, נרצחו עשרות בני-אדם בעימותים מזוינים המתחוללים בין הפלגים האסלאמיים השונים; בטורקיה, השלטון האסלאמי ממשיך במסע דיכוי ורצח של כורדים המתגוררים בטורקיה; במלזיה, מוסלמים הציתו כנסיות רבות רק בגלל שהותר לנוצרים להשתמש במילה "אללה"; בתימן נהרגו עשרות בני-אדם בעימותים מזוינים בין פעילי אל-קאעידה לממשלה המרכזית של צנעא; והצבא הסעודי חיסל למעלה מ-400 בני-אדם ביום אחד בלבד בגבול עם תימן. כל זה התחולל רק בשלושת השבועות הראשונים של חודש ינואר 2010. מסקנה: הג'יהאדיזם כמו הסטליניזם והנאציזם עוסק ברצח-המונים.
דה-אסלאמיזציה של הציבור הערבי בישראל
מדינת-ישראל אינה מדינה רב-תרבותית. הישגיה של ישראל נובעים בהקשר הישיר לדת היהודית הנטועה היטב בכל אחת מפינותיה של ארץ-ישראל כבר אלפי שנים. מדינת-ישראל היא מדינה יהודית, ציונית, דמוקרטית, פלורליסטית וחופשית. כל מי שמוכן לקבל את הרעיון הזה, מוזמן ליטול חלק בעשייה היומיומית המתחוללת בישראל ללא הרף. כל מי שאינו מוכן לקבל את הרעיון הבסיסי הזה, מוזמן לעזוב את ישראל ולעבור להתגורר באחת מהמדינות המוסלמיות הרבות הפזורות במרחב. אולם, אלה מקרב הערבים בישראל המעוניינים להשתלב בחיים הפוריים המתקיימים בישראל, מוטלת עליהם החובה להתנתק מהמורשת האסלאמית האלימה והגזענית שהפכה את חייהם של מיליוני אנשים לגיהנום אחד ארוך ומתמשך. וזאת, לתשומת ליבו של ח"כ אחמד טיבי.
http://www.mideast.co.il/p-2_a-297/
למאמר המלא:
https://rotter.net/forum/gil/20040.shtml#8
לכל מגיני, מביני וחומלי החמא"סס והפלסטינים בעזה –
לימדו על אמת החמא"סס!
עובדות שגדעון לוי מתעלם מהן :
הפלסטינים בעזה בחרו בשלטון החמא"סס, כמו שהגרמנים בחרו בשלטון הנאצי.
למה ההשוואה?
כי צריך לדעת וללמוד את אמנת החמא"סס הדומה לשאיפה הנאצית להשמיד את ישראל והיהודים שבה.
הוכחה:
השנאה המוסלמית ליהודים מבוטאת בין היתר בציטוט דברי "החדית" על מלחמת יום הדין של המוסלמים ביהודים.
במהלך מלחמה זו כתוב "יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא , בוא והרגהו" (סעיף 7).
http://reut-institute.org/data/uploads/officialheb/20060206Hamas%20Covenant.pdf
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1737#resp_blog_127194
תגובית
546
המונח אמנת החמאס(8/88) מתייחס למסמך ההקמה של תנועת החמאס, המבטא תפיסה לאומית-אסלאמית השוללת את ההכרה במדינת ישראל וקוראת להקמת מדינת הלכה אסלאמית על כל שטחי פלסטין ההיסטורית.
רקע
מבנה כללי
אמנת החמאס נכתבה כחלק מניסיון תנועת "אל מג'מע" (גלגולה הראשון של תנועת החמאס) לכונן גוף אשר יוביל את המאבק הלאומי הפלסטיני, תוך שהוא קורא תיגר על דומיננטיות הזרם הלאומי בהנהגת אש"ף בימי האינתיפאדה הראשונה (1987-90).
האמנה מגדירה סדר יום חברתי-אסלאמי מקיף, המהווה אלטרנטיבה לאמנה הלאומית הפלסטינית של אש"ף. ואולם, בניגוד לאמנה הלאומית הפלסטינית (סעיף 33), אמנת החמאס אינה כוללת סעיף הקובע מנגנון מוסמך ורשמי לשינויה .
האמנה כוללת ביטויים אנטישמיים רבים. בין היתר ניתן לציין את הסתמכות האמנה על עלילות ה"פרוטוקולים של זקני ציון" כמסמך היסטורי עובדתי והשוואת התנועה הציונית לתנועה הנאצית (סעיף 32).
תוכן האמנה
ניתן לזהות חמישה יסודות רעיוניים העומדים בבסיס האמנה. יסודות אלה זוכים להתייחסויות מפורשות ומובלעות בטקסט האמנה:
1.יסוד אסלאמי אוניברסלי – אמנת החמאס כוללת מסרים אסלאמיים אוניברסליים הבאים לידי ביטוי בסעיף 2 לאמנה המגדיר את תנועת החמאס כתנועה כללית ואחד מענפי האחים המוסלמים ובסעיף 7 העוסק באופי הכלל עולמי של תנועת החמאס. המסר הפאן-אסלאמי משתקף גם בציטוטים הרבים של פסוקי הקוראן.
2.יסוד לאומי-טריטוריאלי – בהתבסס על היסוד האסלאמי, מבטאת האמנה תפיסה לאומית בעלת זיקה טריטוריאלית ברורה לשטחי פלשתינה-א"י. סעיף 11 לאמנה קובע מפורשות כי אדמת פלסטין היא "אדמת הקדש (וקף) אסלאמי דורות של מוסלמים עד יום-הדין. אסור להזניח אותה או לוותר עליה או על חלק ממנה. אין רשות לעשות כן לאף מדינה ערבית. בין אם יהיו פלסטינים ובין אם יהיו ערבים".
3.יסוד פוליטי – היחס לאש"ף והתנועה הלאומית החילונית – אמנת החמאס (סעיף 26) מבטאת יחס דו-ערכי כלפי אש"ף. מצד אחד, אש"ף מוגדר כ"קרוב ביותר לליבה של תנועת ההתנגדות" אשר "ביום שיקבל את האסלאם כאורח חיים, נהיה אנחנו חייליו ו דלק לאשו אשר תשרוף את האויבים". מצד שני, מדגישה האמנה כי "איננו יכולים להמיר את האסלאם של פלסטין בהווה או בעתיד ולאמץ אידיאולוגיה חילונית"
4.יסוד חברתי – בפרק השני, המגדיר את יעדי התנועה, מופיע סעיף העוסק בחזון החברתי של החמאס (סעיף 10). לפי סעיף זה: תנועת ההתנגדות האסלאמית מפלסת את דרכה כמשענת לכל נדכא ותומכת בכל עשוק בכל כוחה". בהמשך, האמנה מפרטת גם את חזון התנועה ל'חינוך הדורות' (סעיף 16) ומקומה של האישה בחברה הפלסטינית (סעיף 17).
5.יסוד המאבק האלים – בדומה לאמנה הלאומית הפלסטינית (סעיף 9) הקובעת כי דרך המאבק האלים היא אסטרטגיית הפעולה של אש"ף, מגדירה גם החמאס את הגי'האד כדרכה האסטרטגית. סעיף 13 לאמנה דוחה מכל וכל יוזמות שלום וגורס כי "אין פתרון לשאלת פלסטין, אלא בג'האד". כמו כן, בעוד שהמאבק האלים נוסח אש"ף הוא מאבק לאומי המקיף את כלל החברה, אמנת החמאס קובעת את הג'האד והמאבק האלים כחובה אישית ודתית (סעיף 14).
http://reut-institute.org/Publication.aspx?PublicationId=20
האנטישמיות חיה ובהחלט בועטת בדורנו
ראיון מיוחד: המומחה פרופ' רוברט ויסטריך קובע כי הג'יהאד מוביל היום אנטישמיות חמורה ומסוכנת.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211563
אסור להגיד את האמת על האיסלם כדי לא לפגוע ברגשות של המסכנים.
להם מותר להגיד (ולעשות) הכל, אבל לנו לא, כי אנחנו אשמים.
זו הקונספציה האידיוטית של השמאל הליברלי.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1202072.html?more=1
http://www.youtube.com/watch?v=VmffgIqlAYA&feature=related
The Three Terrors – Hebrew Sub (כתוביות בעברית)
http://www.youtube.com/watch?v=RHuCIk9iXeM&feature=related
לפניכם ההמנון הערבי:
כרגיל חיקוי עלוב וגס של הרעיון המקורי היהודי: בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום:
המנון הרשות הפלסטינית -"בילאדי, בילאדי" (בערבית: بلادي, بلادي), או "ארצי, ארצי", הוא שמו של ההמנון הלאומי של אש"ף ושל הרשות הפלסטינית.
ההמנון הפלסטיני מדגיש את שנות המאבק להשגת המדינה ואת זכות האבות שלהם עליה.
תרגום לעברית
ארצי, אדמתי, אדמת האבות
ארצי, ארצי, ארצי,
עמי, עם הנצח
בזכות נחישותי, והאש שלי, ובעוצמת נקמתי, ובגעגועֵי-דמִּי לארצי ולביתי,
עליתי על ההרים ויצאתי למאבק,
התגברתי על המכשולים וחציתי את הגבולות
ארצי, ארצי, ארצי,
עמי, עם הנצח,
בזכות נחישות הרוח ואש הנשק, והעמידה התקיפה של עמי בארץ המאבק פלסטין
ביתי פלסטין, האש שלי פלסטין,
נקמתי וארץ העמידה-האיתנה.
ארצי, ארצי, ארצי,
עמי, עם הנצח.
בכוח השבועה-בצל-הדגל,
בשם ארצי, ובשם עמי, ובשם אש הכאב, אחיה כלוחם-מקריב, אשאר לוחם-מקריב, אמות כלוחם-מקריב,
עד שתשוב ארצי,
ארצי, עם הנצח.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA
באמצעות הטענה כי הם סובלים מהיעדר זכויות אדם וכי הם קורבן, הפלסטינים הצליחו לגייס תמיכה פוליטית, כלכלית, צבאית, דיפלומטית ותעמולתית מיחידים ומקבוצות, שמרגישות אמפתיה כלפי אלה שהם רואים כמדוכאים.
לרוע המזל של ישראל, הם הפכו לסמל העיקרי של המדוכאים בעולם.
שימוש ביהודים כשעירים לעזאזל שאחראים כביכול לרוב בעיות העולם, היא צורה ביטוי נוספת של האנטישמיות המסורתית.
באמצעות היגיון עקום, ישראל הפכה לשעיר לעזאזל של גזענות, דיכוי וקולוניאליזם בעולם כיום.
לאומיות יהודית מזוהה כאימפריאליסטית וגזענית, בעוד הלאומיות הפלסטינית הינה הלאומיות של "המדוכאים."
הפלסטינים, כמו ישראל, ניצבים בפני בעיות אמיתיות.
הגיעה העת לומר בגלוי כי הנרטיב הפלסטיני, כפי שנתפס כיום, עם האנטישמיות והאנטי-ציוניות המוטמעות בתוכו, לא מוביל לצדק עבור הפלסטינים או לצעדים שיקדמו את השלום.
שלום בין ישראל לפלסטינים יוכל להיות מושג רק כאשר הפלסטינים ינטשו את הנרטיב השקרי שלהם ויהיו מוכנים לקבל את הלגיטימיות ואת קיומה של מדינה יהודית.
*מיכאל קורטיס הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת ראטגרס ומחבר הספר שעתיד לצאת לאור "האם ישראל צריכה להתקיים? מדינה ריבונית תחת מתקפה של הקהילה הבינלאומית".
http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=829&PID=0&IID=26409
למה אף עיתונאי לא מספר על מוצאו האמיתי של אחמד טיבי
פורסם פעם שהוא נגד של סורי שבא ב 48 להרוג את היהוד
שם משפחה טיבי נמצא רק בסוריה ולא באיזורינו
והוא טוען שהוא פה כבר 500 שנה
הואמהגר עבודה בדיוק כמו הסודאנים והאריתראים
נו. מה ניתן לצפות מאחמד טיבי. בקרוב אינשאללה נשלח אותך הביתה. עוד רגע קט ובג׳צ יעבוד בבד׳צ וכל הטרוריסטים מהכנסת יישלחו לביתם.