זה לא הסיפוח, טמבל

העמדה הרשמית אותה מנסה הרשות הפלסטינית לצייר בנוגע לתוכנית הריבונות הישראלית היא שסיפוח כל חלק מיהודה ושומרון יהיה מכשול בפני שלום אזורי ויפגע בביטחון וביציבות. על פי אותו קו הסברה, צעד ישראלי כזה ימנע מהפלסטינים את זכותם להקים מדינה עצמאית בגבולות שביתת הנשק מ-1949.

אך בניגוד לעמדה הרשמית, ישנה קבוצה גדולה של אנשי דת וחוקרים אסלאמים שחולקים מכל וכל על הטענה הזו. ב-21 ביוני, איגוד החוקרים הפלסטיני ערך מפגש בעזה כדי לדון בתוכנית הריבונות, ובו השתתפו בין השאר שופטים המייצגים את מועצת השריעה העליונה, בכירים במשרד הוואקף הנשלט בידי חמאס, אנשי אקדמיה ופוסקי דת. בהצהרה שפרסמו עם תום הכנס הם גינו את "התוכנית המסוכנת" של ישראל, אליה התייחסו כ"יישות העושקת".

מבט מהיר על ההודעה מגלה כי מה שבאמת מפריע לאנשי הדת ולחוקרים אינה האפשרות שישראל תחיל ריבונות על ישובים יהודיים או על בקעת הירדן, והם גם לא מטרידים עצמם בשאלה האם יסופחו עשרה או עשרים אחוזים מן השטחים. מה שבאמת מדאיג אותם הוא עצם קיומה של מדינת ישראל, והם סבורים שאין לה זכות לריבונות גם לא בתל-אביב, חיפה, ירושלים או בכל חלק אחר. וכך הם מדגישים:

פלסטין, כל פלסטין, מן הים ועד לנהר, היא אדמה ערבית-אסלאמית עליה לציונים אין כל זכות…עובדה זו לא תשתנה משום צעד שיעשה האויב הישראלי"

במילים אחרות, ללא שום קשר לשאלה האם תוכנית כלשהי לריבונות תצא לפועל, רבים מן המוסלמים עדיין יסרבו להכיר בקיומה של ישראל מכיוון שלשיטתם היא ממשיכה "לעשוק" את כל האדמה הערבית מן הים עד הנהר. הם חוזרים ומסבירים כי גם אם ישראל תוותר על מהלך של סיפוח או ריבונות, הם עצמם לא יוותרו לעולם על הרצון להשמיד אותה ולהקים על חורבותיה מדינת אסלאם קיצוני. כדי לגבות עוד יותר את הטיעון לפיו הבעיה האמיתית אינה שליטה מקומית בשטח כזה או אחר, משתתפי כנס הדת אמרו כי הם "מכירים בכך שיש לתקן באופן מיידי את הפשע ההיסטורי על ידי ביטול הסכמי אוסלו המתועבים". פעם נוספת – הבעיה איננה רצון ישראלי בסיפוח, אלא עצם ההסכמים שנחתמו בין הרש"פ לישראל והתהליך המדיני המתקיים ביניהן. לקידום המטרה הם אף מאיימים על יו"ר הרש"פ עבאס "לעמוד לצד ההתנגדות" ומפצירים בו להגביר את הטרור נגד ישראל.

עבאס עצמו אמנם ניסה לפייס את הזרם הקיצוני-דתי כאשר הודיע בחודש שעבר על החלטה להפסיק את ההבנות ואת שיתוף הפעולה עם ישראל וארה"ב, אך גם זו לא מספקת את אנשי הדת ואת ארגוני הטרור, שכעת דורשים מכוחות הביטחון של הרש"פ להצטרף למאבק האלים נגד ישראל, אחרת גם הם יואשמו בשותפות ב"פשע ההיסטורי" נגד העם הפלסטיני. למעשה, החלטתו של עבאס על הפסקת שיתוף הפעולה רק הגבירה את התאבון של אנשי הדת שכעת קוראים לפלסטינים לבצע התקפות טרור נגד ישראל, לא בגלל תוכנית הסיפוח אלא כדי לסלק את היהודים מאדמות פלסטין ו"להתקומם נגד הכובש הנאצי בכל האמצעים האפשריים" – שם קוד לפיגועי התאבדות, פיגועי ירי, דקירה ודריסה וירי רקטות. כאשר אור ירוק כזה לטרור מגיע מאיגוד חכמי הדת הפלסטיני, הוא נושא משקל כבד עוד יותר עבור מאמינים אדוקים.

שתיקתו הפחדנית של עבאס מול קריאות לרצח יהודים מצד אנשי דת בכירים יכולה עוד להיות מובנת איכשהו, אך לקהילה הבינלאומית אשר עומדת מנגד מול הסתה ברורה אין שום תירוץ. לכן אלו באירופה, ארה"ב ומקומות אחרים הלוחצים על ישראל להימנע מהחלת ריבונות למעשה צריכים להקשיב היטב למה שאנשי הדת הפלסטינים אומרים בבירור: הסכסוך אינו קשור להתיישבות יהודית או לבקעת הירדן, אלא לעצם קיומה של מדינת ישראל.

חאלד אבו-טועמה הוא עיתונאי הפועל בירושלים. גרסה מלאה של הטור פורסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.