“המשבר הוא הזדמנות למהלכים לא מתגמלים פוליטית אבל נכונים כלכלית”

הכלכלן ד”ר אמציה סמקאי: “הממשלה צריכה להכיר את היתרונות והחסרונות שלה. במקום מענקים ישירים עדיף לקצץ בבירוקרטיה ולשחרר את השוק”

"אופטימי לטווח הארוך". ד"ר אמציה סמקאי | צילום: פטר זביאגין

מעבר לתחום הבריאות המובן מאליו, נראה כי הנושא העיקרי בשיח סביב משבר הקורונה שפקד את העולם ואת ישראל הוא הנושא הכלכלי. עסקים רבים שנפגעו ונסגרו, מאות אלפי עובדים שהתווספו למעגל האבטלה, תגובה ממשלתית לא ברורה ובעיקר חוסר ודאות מפני העתיד לבוא – כל אלה תופסים ובצדק את מרבית תשומת הלב התקשורתית והאישית.

ערב פרסום תוכנית כלכלית נוספת של הממשלה להתמודדות עם המשבר, פגשנו את ד”ר אמציה סמקאי, מייסד ומנכ”ל חברת הייעוץ הכלכלי ‘סמקאי אסטרטגיה’ שחיברה תוכנית המלצות לעידוד עסקים בתקופת הקורונה, לשיחה מיוחדת על משק בזמן מגפה, ההתערבות הממשלתית הרצויה והתחזית האופטימית-זהירה לעתיד.

איך מכינים תוכנית כלכלית במצב של אי-ודאות?

“לפחות לגבי הטווח הקצר אנחנו יודעים לנתח מה עומד בפנינו ולנסח תרחיש סביר לחודשים הקרובים. בטווח הארוך ככל הנראה שיתגברו בשלב כלשהו על הנגיף, או שנתרגל לחיות איתו והעולם יחזור למתכונת רגילה, ואולי אפילו לקצב צמיחה גבוה יותר. מה שפחות ברור בנקודה שבה אנחנו נמצאים היא השאלה מה יהיה אורך הגל השני ואם ומתי יהיה גל שלישי. לכן יש צורך להיערך לתרחישים שונים ולהכין ארגז כלים מתאים”.

מה ההיערכות הזו כוללת?

“חשוב לתת לעסקים ודאות ואפשרויות שונות להתכונן לכל מצב – גם כלפי המדיניות של הממשלה וגם לאור התחזיות הקיימות. היתרון היחסי של הממשלה בנושא הזה היא היכולת לאסוף מידע ולכתוב תרחישים סבירים לגבי ההתפתחות של הנגיף, ואת המידע הזה בעלי העסקים חייבים לקבל: האם יהיה סגר מתמשך? האם אנחנו צפויים לפתיחה וסגירה חוזרת? העסקים צריכים לדעת מה לעשות בכל מצב ולפתח דרכי פעולה בהתאם. צריך לעזור להם במובן הזה אבל עד עכשיו הממשלה לא עשתה את זה בכלל”.

איך מוצאים את האיזון בין הצורך לשמור על הבריאות והרצון לשמור על הכלכלה?

“קודם כל צריך להבין שמה שגורם לנזק הכלכלי זה לא הסגר אלא הנגיף. תאר לעצמך מצב שאין בכלל סגר, המגפה משתוללת ברחובות וכולם נדבקים. ברור שתוך כמה ימים כל המדינה בכל מקרה תישאר בבתים וכל העסקים יהיו סגורים. לכן החובה והאחריות של הממשלה היא לספק לנו מידע אמין ושקוף לגבי המצב, ובמקרה הצורך גם להגיד לנו מתי אפשר לצאת מהבית ומתי להישאר”.

יכול להיות שחזרנו לפעילות כלכלית חלקית מוקדם מדי לאחר הגל הראשון?

“בגלל בעיות בירוקרטיות של הממשלה ביטלו את רוב האמצעים שהיה צריך להפעיל כדי שנוכל לצאת החוצה, כמו למשל מעקבי השב”כ והמלוניות המיוחדות לחולים, וחלק מבתי החולים גם מיהרו לסגור את המחלקות הנפרדות שהקימו לטיפול בקורונה. לכן במקום שהמשק יתאושש הנגיף חזר לגל שני ושוב פוגע במשק. במקום צעדים מחושבים, חלק מהתחומים התנהלו באוזלת יד וכישלון בירוקרטי”.

אחד הסעיפים העיקריים בתוכנית אותה מציע סמקאי נוגע למצב התעסוקה במשק, ובעיקר בכל הקשור ליציאה לחופשה ללא תשלום. “התרענו מראש על סיפור החל”ת”, הוא אומר ומסביר: “כיום החוק מחייב את המעסיק לשלוח עובד הביתה לשלושים יום, ואין שום אפשרות של גמישות. גם אם נכנסה לי פתאום עבודה והייתי רוצה להחזיר עובד לכמה ימים, זה לא היה משתלם לו כי אז הוא היה מאבד את כל הימים שכבר היה בחופשה. גם אם הייתי מביא עובד חדש אז הוא היה מאבד את הזכויות שלו ממקום העבודה הקודם שלו, ובכל מקרה אני כבעל עסק לא הייתי מצליח לסיים את העבודה. המצב הזה גורם לכך ששיעור האבטלה בפועל גבוה הרבה יותר מאשר היה יכול להיות אם היינו נותנים לשוק לפעול ולהעסיק עובדים לפי הצורך. צריך לבטל את המגבלות האלה ולשחרר את השוק”.

מה דעתך על הקריאות להעלות את שכר המינימום?

“אנחנו שומעים קריאות פופוליסטיות כאלו כל הזמן. כשהמשק צומח ובמצב טוב אז אומרים לנו שזה הזמן להעלות כי אין אבטלה. מצד שני, כאשר האבטלה עולה אז אומרים שדווקא עכשיו צריך לעזור לעובדים ולהעלות את השכר. ברור שאין היגיון בצעדים האלה. עבור פוליטיקאים הכי קל להודיע על העלאת שכר המינימום כי זה מתגמל פוליטית בטווח הקצר, אבל אחר כך קשה מאוד להוריד אותו. מצב החירום שנוצר מהווה הזדמנות לעשות פעולות שאולי פחות משתלמות פוליטית אבל חשובות מאוד כלכלית, כמו למשל הורדת שכר המינימום כדי לאפשר לעוד עובדים לחזור למעגל התעסוקה”.

סמקאי מזכיר מהלכים נוספים שניתן לבצע בעת המשבר, בעיקר בתחומי הבירוקרטיה והרגולציה, פישוט הרישיונות לעסקים, שחרור חסמים בחקלאות, ביטול הפטור ממע”מ על הזמנות מחו”ל וביטול זמני של חובת דמי הטיפול המשולמים לאיגודים מקצועיים. “צריך לקחת את המשבר ולנצל אותו להתייעלות לטווח הארוך. דווקא עכשיו נוצרה הזדמנות לבצע דברים שלא תמיד אפשר לעשות בשגרה”.

מה לגבי מימון לעסקים שנפגעו מהמצב?

“אחד הדברים שעוצרים את הפעילות הכלכלית ויוצרים עוד חוסר ודאות הוא מעגל גלגול החובות. אם למשל לקונים במכולת נוצר חוב שלא שולם, בעל החנות מגלגל אותו לספקים, הם מגלגלים לספקים שלהם וכן הלאה. בסופו של דבר האשראי נגמר, נוצר שיתוק בשרשרת והאספקה נעצרת. גם כאן למדינה יש יתרון יחסי בזכות מערך האכיפה והגבייה שכבר קיים, ולכן הצענו שבמקום לחלק מענקים רעיון טוב יותר יהיה לקנות חלק מהחוב בערבות מסוימת כדי לספק את הוודאות ולהניע מחדש את המסחר”.

הצטרפו לשידור החי: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ מציגים את התוכנית "רשת ביטחון כלכלית 2020-2021".וידאו: לע"מ

Posted by ‎ראש ממשלת ישראל‎ on Thursday, July 9, 2020

נראה שמי שמקבל סיוע הוא לאו דווקא מי שזקוק לו אלא מי שצועק חזק יותר

“באופן כללי אני מתנגד למתן מענקים ממשלתיים ישירים, שלרוב רק מונעים מהעסק להתייעל ולהסתגל. כאן מתבטא גם אחד החסרונות הגדולים של הממשלה, שלא יכולה לדעת בוודאות מי באמת זקוק לכסף ואם הוא מגיע לאן שצריך. זאת הדרך הכי גרועה לתמוך בעסקים. אם הממשלה כשליחת הציבור באמת רוצה לעזור היא קודם כל צריכה להכיר במגבלות שלה. רוצים לתת כסף? תנו לאנשים ולא לעסקים”.

עסקים רבים עשויים לקרוס ללא סיוע

“אין שום רומנטיקה או חשיבות בעצם הקיום של עסק כזה או אחר. כל עסק יכול לקרוס ולקום מחדש, או שעסק אחר יקום במקומו והעובדים ימצאו עבודה חדשה. אפשר להשקיע למשל בהקמת מערך רווחה קהילתי שמכיר באמת את האנשים ואת הצרכים ויכול לוודא שהכסף מגיע למקום הנכון. אבל מעבר להלוואת גישור כדי לסייע לעבור תקופה רעה, אין שום סיבה ממשית לתת מענקים ישירות לעסקים”.

גם בנק ישראל מגביר את הפעילות שלו ברכישת אג”ח קונצרני למשל

“באופן עקרוני תפקידו של בנק ישראל הוא לשמור על היציבות במשק. אם למשל שער השקל משתולל ומגיעים למסקנה שצריך לייצב אותו כדי שאנשים יהיו יכולים לקבל החלטות נכונות, זה מה שבנק ישראל אמור לעשות, אבל בטח שהתפקיד שלו הוא לא להציל חברה מסוימת או לתמוך במגזר עסקי מסוים. הצעדים שהנגיד מוביל עכשיו ברכישת אגרות חוב הם התערבות גסה בשוק ההון שתוביל אנשים לקחת סיכונים לא-רציונליים. אין לה שום תרומה אמיתית למשק, חוץ מהמחשבה שאם נציג תמונה שכאילו הכל בסדר אז באמת הכל יהיה בסדר”.

מה עמדתך בוויכוח בין תומכי תקציב חד-שנתי לאלה שתומכים בהעברת תקציב דו-שנתי?

“לפני הכל כדאי שיפסיקו להתווכח ויעבירו תקציב כדי שהממשלה תוכל לתפקד. לדעתי במצב שנוצר כיום קשה מאוד לתכנן קדימה ולכן תקציב חד-שנתי יהיה עדיף מבחינה כלכלית. המטרה הראשונה היא לעבור בשלום את השנה הקרובה ולטפל בדברים הדחופים, ובמקרה הצורך ניתן יהיה לבצע את הקיצוצים הנדרשים בתקציב הבא. נראה שמי שמתעקש על תקציב דו-שנתי בזמן משבר עושה את זה בעיקר משיקולים פוליטיים”.

אולי דווקא בזמן משבר עמוק יש צורך לחרוג מהמדיניות הכלכלית המקובלת?

“מדיניות כלכלית יכולה להשתנות בהתאם למצב אבל העקרונות המנחים שלה צריכים להיות קבועים. אפשר לבצע התערבות דרך פעולות לא רגילות כל עוד אנחנו זוכרים תמיד את מגבלות הממשלה, וזוכרים שגם אם אנחנו זורקים מיליארדים על השוק אי אפשר באמת לדעת לאן כל הכסף מגיע. מה שקורה במצבים כאלה זה שפשוט לוקחים כסף מעסק אחד ומעבירים לעסק אחר”.

איך מערכת החינוך משתלבת בניסיון לשקם את הכלכלה?

“ההמלצה שלנו הייתה להמשיך להפעיל את מערכת החינוך גם בקיץ כדי לאפשר למשק לחזור לעבודה בהדרגה, אבל כל זה היה יכול להתרחש רק במצב שיש מעקב יעיל אחרי חולים ומאמץ לעצור את ההידבקות. בכל מקרה, ההחלטה של מערכת החינוך לא לעבוד בקיץ פוגעת בהתאוששות של המשק בגלל שבעלי עסקים יאלצו להיות עם הילדים ולעבוד במתכונת מצומצמת”.

סוגיית התחבורה הציבורית נמצאת במוקד של מחלוקת

“כמו בחלק מההצעות האחרות שלנו, גם כאן המשבר מספק הזדמנות לתקן עיוות ארוך טווח בענף. כיום תקנות התחבורה אוסרות לגבות תשלום על הסעת נוסעים פרטית, תקנות שאם יבוטלו כולנו נרוויח – גם האזרחים יקבלו תחבורה ציבורית זמינה ויעילה יותר וגם מפעילי הסעות שיושבים בבית מובטלים היו מוצאים פרנסה. זאת דוגמה טובה למקרה שבו המדינה לא צריכה לתת למענקים ולא להתערב יותר מדי, פשוט לשחרר ולתת לאנשים לעבוד”.

איך אפשר לקדם ביעילות הצעות כאלה בתוך המבוך הממשלתי המסורבל?

“קודם כל צריך לעשות עבודת מטה משמעותית. צריך לעבור על כל ענף וביחד עם משרד הבריאות לחשוב איך מאפשרים לו לפעול באופן שימקסם את ההכנסות וגם יתאים למגבלות הקורונה. למדינה יש כאמור את היתרון של איסוף המידע, וצריך לארגן ולהנגיש אותו כדי למצוא פתרונות יצירתיים למצב ודרכי פעולה חדשות”.

איך אתה רואה את מצב הכלכלה לאחר שהמשבר יחלוף?

“בכל משבר יש אנשים ועסקים שנפגעים בטווח הקצר אבל בטווח הארוך אני בסך הכל אופטימי. אני מאמין שהעולם יתאושש בהדרגה ואולי אף יחווה צמיחה גבוהה יותר שתפצה על מה שהפסדנו בתקופת הקורונה. בנוסף, ההגבלות שהוטלו עלינו בגלל המצב יובילו גם לפריצות דרך בתחום הטכנולוגיה ויכניסו חדשנות לענפים רבים. דוגמה אחת לכך הוא הנושא של עבודה מהבית שהתפתח מאוד ומאפשר התייעלות כלל-עולמית, יחד עם טכנולוגיות אחרות של הפעלה מרחוק. הקורונה האיצה חלק מהתהליכים האלה וכולנו נרוויח מהם בטווח הארוך”.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. מאמר מאיר עיניים וניתוח מעניין. יש הרבה נקודות נכונות בו – אבל ישנה הנחת יסוד עימה אני לא מסכים: אינני מקבל את הטענה שהמחלה פוגעת בכלכלה ולא הצעדים שננקטו. העסקים היו ממשיכים כרגיל עם ירידה קטנה במחזורים. הטבע האנושי הוא אלמנט חשוב ביותר – שלא נלקח פה בחשבון. הסגירה הדרקונית של עסקים וההתמקדות בקביעת תקנות שלא ניתנות לאכיפה – מזכירות ענישה קולקטיבית בבסיס טירונות צבאית. אילו המדינה היתה מתמקדת בהסברה, אכיפה של ריחוק ,מתן דגש על התאמת התחבורה הציבורית למצב תוך אכיפה חזקה – לא היינו מגיעים למשבר מזעזע כזה.

    1. יואב, אתה חכם בעיני עצמך. לך ללמוד. ואם לא מתאים לך תמשיך לעשות חמוצים.

    2. אתה בהחלט צודק לחלוטין. את הוירוס לא ניתן לעצור ולכן הרס הכלכלה הוא תמצית הטיפשות האנושית. ניתן רק לצמצם מעט את התפשטותו באמצעות ריחוק ומסיכות ושטיפת ידיים – והדרך היחידה שצריכה היתה להינקט היא בידוד החולים והזקנים ופתיחת כל המשק לפעילות רגילה לחלוטין ומה שיהיה יהיה כי ממילא הרס הכלכלה ממש לא עוזר אלא רק מרוקן את הקופה והורס את המדינה.

    3. יש דרך להגיב ובטח לא באמצעות עלבונות מטומטמים כמו שלך!

      אתה חכם בעיני עצמך אבל כדאי שתלך ללמוד דרך ארץ שקדמה לתורה.

  2. מסכים עם קודמי כי ההנחיות פגעו בכלכלה פגיעה קשה, מעבר למגיפה עצמה.
    כמצביע ליכוד, קשה לי לראות שהממשלה לא נוקטת צעדים בסגנון המתואר במאמר. זו הזדמנות לרפורמות מרחיקות לכת, שיחסכו למשק מיליארדים, ויאפשרו לנו לצלוח את המשבר בלי ליטול חובות שילדנו ישלמו.

  3. בעניין התחבורה: הפתרון המוצע – כל אחד יוכל להסיע בשכר – הוא מתכון בטוח לברדק… החל מבקרה על בטיחות ורמת הנהג, התחזוקה ושמירה על שעות עבודה ומנוחה, וכלה ב…בטוח הנוסעים. ”כוחות השוק” שיוציאו שם רע לפחות טובים וכו’ – זה לא עובד. בטח לא בטווח קצר. מקווה שהרעיונות בתחומים אחרים קצת יותר מעמיקים.
    לאתר הזה יש בעיה: המגיפה מוכיחה שאחריות חברתית ורגולציה טובה (ובמידה) הם המפתח לשליטה במימדי ההדבקה ובפתיחת העסקים: קפיטליזם מופקר נותן מענה… למעטים, לעשירים, לבריאים. ומביא חורבן על רבים.

  4. יש כאן משתתף אנונימי שטוב יהיה אם ימנעו ממנו להגיב. עוסק בעלבונות אישיים ומסרב בפחדנותו להיזדהות.
    אני לאתר הזה לא אכנס יותר.

  5. את הוירוס לא ניתן לעצור. את הכלכלה והחיים ניתן להרוס עם הנסיון הנואל לעצור אותו. זה טירוף!!! יש להפסיק עם זה הגיב:

    נתניהו יקר

    צריך להודות שכל המלחמה הזו הזוייה וחסרת סיכוי. זה לא ניתן לביצוע וכל מה שיוצא מזה זה הרס מוחלט של ישראל וכלכלתה.

    צריך שתודיע שמאחר ויש התנגדות גורפת של הציבור להילחם בוירוס ובהתפשטותו באמצעות סגרים אוויליים וחיסול חיי הכלכלה – החלטת לרדת מהרעיון הזה ולא ללכת נגד רצון הציבור.

    תודיע שכל מי שמרגיש שהוא בסכנה מהוירוס – יישמר. שעל כולם ללכת במסיכות ומעבר לכך שכל אחד ינהג כפי שהוא מבין ורוצה.

    אתה לא יכול כממשלה לכפות על העם להישמר מפני מחלה כלשהי באופן ההזוי של הרס המדינה.

    לא יכול.

    העובדה שיש התנגדות כה עזה לכל מה שקורה צריכה להוביל אותך להחלטה שאין זה בידיך ויש לשנות כיוון.

    וירוס לא ניתן באמת לעצור.

    זה סתם כמו מלחמות דון קישוט בטחנות רוח!

    מספיק. העם לא יכול לשאת את ההרס הכלכלי כדי למנוע מוות של אנשים ממחלה כלשהי. לא ייתכן להציל כמה מאות או אלפים ולחסל מיליונים!

    צריך לפתוח את כל המשק ואיש איש לגורלו ולמעשיו!

    הגיעו מים עד נפש.

    וההרס הכלכלי שהמדיניות המטופשת של סגרים והגבלות יוצרת זה דבר לא אתי כלפי הדורות הבאים. שופכים מיליארדים בלי הכרה. בשביל מה?

    מה נעשה אם תגיע מלחמה יקרה בקרוב? והיא הרי תגיע.

    למה למשכן את הדורות הבאים?

    למה? זה הרי לא מועיל לשפוך ולשרוף מיליארדים רבים. לא מועיל. לא. מיליוני בדיקות, מטושים, חומרים, טונות של פלסטיק רעיל שמתווספים לאתרי האשפה שלנו וירעילו לנו את האדמה ואת מי התהום – כל בגדי הפלסטיק לבידודים ההזויים האלה. די. זה טמטום. זה אסון. יותר גרוע מהוירוס הזה. ממש די. נמאס. וכל המיליארדים לפיצוי כל פושטי הרגל והנפגעים. מה זה? ולמרות ההרס הוירוס מתפשט כדרכו של וירוס.

    למה לא חושבים על עתיד ילדינו ונכדינו? איך הם יצטרכו להצטמצם ולסבול בגלל וירוס כזה? למה?

    למה להרוס את עתידם ואת עתיד המדינה כדי שלא יגיעו חולים רבים לבתי החולים? יגיעו וזהו. יהיה מה שיהיה. הטבע קובע מה יהיה. לא אנחנו! ואם יצטרכו מכונות הנשמה – אז שייצרו. ואם יצטרכו הרבה קברים – אז שיחפרו!

    אף אחד לא הבטיח לבני האדם גן של שושנים וידוע שהטבע הוא אכזרי. בינתיים הרבה יותר אכזרי למוטט כספית, כלכלית, תעסוקתית, נפשית – מיליונים! דייייייי.

    האם סוגרים את הכבישים בגלל שיש שם תאונות דרכים? לא!

    המדיניות הכלל עולמית אידיוטית לחלוטין ואין בה כדי למנוע את התפשטות הוירוס הזה.

    רק כשיהיה הינשופון שמייצרים פה, לרשותנו – נוכל למצוא בקלות את הנשאים והחולים ולבודדם מהיתר וזהו.

    די עם הרצון למנוע הדבקה. כל אחד צריך לקחת אחריות על מעשיו ומשפחתו.

    מי שרוצה שיידבק. מי שרוצה שיישמר. החוק צריך לקבוע רק דבר אחד: מסיכה חובה.

    זה הכל.

    המצב הזה ממש מאוס. והמשטרה האומללה צריכה להילחם ממש כמו דון קישוט וחרבו מול גלגל טחנת הרוח!

    פרופ’ לס ממש צודק. צריך לשים קץ לחשיבה המעוותת הזו המובילה לחורבן והמייצגת חשיבה לא הגיונית בעליל.

    וזה כלל לא מועיל בסופו של חשבון. לא מועיל ורק מזיק.

    מי בוחר בדרך כה טיפשית ונוראית.