בבריסל הוסיפו סעיף חדש לחוזים לפיו ארגונים קשורים לטרור לא יוכלו לקבל עוד כספים וברש"פ מאשימים: "פגיעה במאבק נגד ישראל"
במשך שנים ארוכות הפלסטינים נהנו מתמיכה כספית מוחלטת וללא תנאים מצד תורמים במערב, שהיו חותמים באופן כמעט אוטומטי על כל בקשה למימון נדיב מצד ארגון פלסטיני. מנגד, הפלסטינים עצמם ראו בתמיכה הכספית המערבית כסוג של חוב שהעולם חייב להם בשל תרומתו לכאורה להקמת מדינת ישראל. עבור הפלסטינים, לתמיכה זו מעולם לא היו שום תנאים. רק תנו את הכסף ותשתקו. כל סירוב לשתף פעולה היה נענה מיד בזעם ולעתים גם באלימות, לא רק נגד ישראל אלא גם נגד הכופרים במערב.
על רקע זה קל להבין מדוע ארגונים פלסטינים שונים זועמים כעת על האיחוד האירופי, שהעז לאחרונה לדרוש כי כספי משלמי המיסים של המדינות החברות בו לא יגיעו לידי טרוריסטים או ארגוני טרור. חלק מהמדינות התורמות התעוררו סוף סוף, הבינו שכספם היקר הולך הישר למחבלים וקיצוניים אחרים הקוראים ופועלים להשמדת ישראל, וקראו להתניית המשך המימון בכך שלא יגיע לטרור. אך כעת נראה בכל זאת שהאיחוד עומד שוב להיכנע לאיומים פלסטיניים.
בדיון של ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי שנערך ב-19 במאי, הנציב לענייני מדינות שכנות אוליבר ורהלי אמר כי הנחה את ראשי המשלחות בישראל וביהודה ושומרון ועזה "לבדוק לעומק" את ההאשמות לפיהן חלק מן הכספים מגיעים לארגונים הקשורים בטרור, והכריז כי "לא יסבול" מימון כזה.
ימים ספורים לאחר מכן, ראש הנציגות האירופית ביהודה ושומרון סוון בורגסדוף שלח מכתב לרשת הארגונים הפלסטיניים בו הסביר כי האיחוד "אינו דורש מארגונים אזרחיים לשנות את עמדתם הפוליטית ואינו מפלה נגד אדם בשל שיוכו הפוליטי", אך יחד עם זאת הוסיף כי: "ברור כי כל אדם נייטרלי המשויך או מזדהה עם מטרתם של כל אחד מהארגונים המוזכרים ברשימת ההגבלות של האיחוד אינו מנוע בפני עצמו מלקבל מימון לפעילותו". על פי מכון NGO Monitor, משמעות הניסוח המעורפל הזה היא שגם אם ארגון פלסטיני המבקש מימון אירופי אכן מזוהה עם ארגון טרור כלשהו, הדבר לא ימנע מעובדיו לקבל את המענקים, בין אם מדובר בתקצוב חירום להתמודדות עם מגפת הקורונה ובין אם מדובר בתקציב רגיל.
הפרה מסרבת
השינוי המסוים בעמדה האירופית כלפי מימון ארגונים פלסטינים החל בשנה שעברה, כאשר האיחוד האירופי הכניס סעיף חדש בחוזי ההתקשרות בו נכתב כי "הנהנים ממענקים או קבלנים אחרים חייבים לוודא כי לא יהיה כל אדם, קבלן משנה או משתתף בפעילויות ובתוכניות הנמצא ברשימות ההגבלות של האיחוד". רשימה זו כוללת בין השאר מחבלים וארגוני טרור שהוגדרו כך בידי האיחוד האירופי כמו חמאס, הג'יהאד האסלאמי, 'החזית העממית לשחרור פלסטין' וארגונים אחרים שאינם מכירים בזכות הקיום של ישראל ומשתתפים באופן פעיל בטרור נגד ישראלים.
כמעט מיד, הסעיף החדש עורר ביקורת חריפה מצד הפלסטינים ומצד עשרות ארגונים ביהודה ושומרון ועזה. התלונה העיקרית הייתה כי לא ניתן לקבל "מימון המותנה פוליטית" משום תורם, כולל תורמים מהאיחוד האירופי. המסר היה ברור: מבחינת אותם ארגונים, התורמים עצמם אינם רשאים לדרוש שכספי משלמי המיסים לא יגיעו לפעילות הקשורה לחמאס או לג'יהאד האסלאמי. הארגון הפלסטיני 'בדיל' תיאר זאת כך:
יש לדחות לחלוטין כל תנאי פוליטי למתן מימון, ללא קשר לסכום המימון או להצדקותיו. יש לדחות ולגנות את תהליכי הבדיקה והאישור לכאורה הכוללים בדיקה של עובדים וארגונים תחת מעטה של צעדים ביטחוניים. ארגונים פוליטיים פלסטיניים אינם ארגוני טרור, ומעמדם העממי והחוקי לא יקבע בידי מסמכים אירופאיים"
בארגון 'החזית העממית' שחבריו היו מעורבים באינספור התקפות טרור נגד ישראל במשך עשורים ורבים מן הארגונים הפלסטינים כיום מזוהים עמו, טענו כי הסעיף החדש הוכנס "כחלק מצעדים לפגוע במטרה הפלסטינית". קבוצה אחרת של ארגונים פלסטינים ממזרח ירושלים האשימה את האיחוד האירופי בשיתוף פעולה עם ישראל ועם הממשל האמריקני של הנשיא טראמפ. באופן כללי נראה כי פלסטינים רבים פשוט נעלבו מהעובדה שפרת המזומנים האירופית שלהם מסרבת להמשיך ולמממן טרור.
דילמת הדם
כעת עומדים הארגונים הפלסטיניים בפני דילמה. מצד אחד הם נואשים לכסף ולמיליוני הדולרים שזרמו עד היום בחופשיות. מצד שני, הם מודאגים מן הדרישה לוודא שאותם מיליונים לא יגיעו לידי מחבלים ומן הפגיעה שהיא תגרום למאבק הלאומי שלהם.
מבחינתם, האירופאים החצופים שפתאום מציבים תנאים למימון פשוט לא מבינים כי ירי רקטות, פיגועי התאבדות ודקירות אינם נחשבים כטרור אלא כפעולות הרואיות כחלק מן המאבק בישראל וביהודים, ולכן אין שום סיבה להפסיק את המימון הנרחב לארגונים התומכים בו בגלוי. עבור הפלסטינים זהו חוק טבע שלא ניתן לשנותו, וזו גם בדיוק הסיבה לקמפיין ההפחדות והאיומים החדש בו פתחו נגד מי שמימן אותם עד כה בנדיבות רבה.
כעת נותר להמתין ולראות האם האירופאים יעמדו בפני האיומים ויתעקשו על הדרישה הפשוטה שכספם יעזור להאכיל אנשים רעבים, או ששוב ייכנעו וימשיכו לממן דווקא את הרעב של המחבלים לדם יהודי.
חאלד אבו-טועמה הוא עיתונאי הפועל בירושלים. גרסה מלאה של הטור פורסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.
פגיעה במאבק נגד ישראל?
כיצד נימקו נוכלי הסמול, את העלתה מהאוב של חבורת רוצחים שכוחת אל, מתוניס?
חאלד אבו טועמה צריך להיות שר החוץ של ישראל!
ישראל משלמת ביטוח לאומי למשפחות הטרוריסטים.
בשורה התחתונה גם ביהודה ושומרון גם בעזה וגם בלבנון הם ימשיכו לקבל כסף וחלק גדול מהכסף יוקדש חלקו לגניבות בידי המנהיגים (מישהו בדק איך איסמהיל הנייה מחזיק בהון של מעל מילארד דולר) וחלקו למלחמה בנו.