עיתונאי ישראל הפסיקו מזמן לעסוק בעיתונות אמיתית, והפכו במקום זאת למכשירים לקידום אג'נדה פוליטית חד-צדדית
העובדה החמורה והמושחתת ביותר במערכת אכיפת החוק, היא העובדה שאסתר חיות (ושופטי עליון אחרים), אביחי מנדלבליט וליאת בן ארי לא פרשו בבושת-פנים, והם ממשיכים לכהן בתפקידיהם הבכירים במערכת. אסתר חיות, ששפטה בניגודי עניינים חמורים בלב קודש הקודשים של מערכת המשפט, קרי הליך משפטי, וסיפקה לכך הסברים שהם בלשון המעטה לא מדויקים, לא יכולה להמשיך לכהן כנשיאת בית המשפט העליון, שאמור לקבוע נורמות חוקיות בישראל.
אביחי מנדלבליט, שכיועמ"ש פנה לפרקליט המדינה (אז שי ניצן) הכפוף אליו, בבקשה שישנה את סעיף סגירת התיק נגדו, בקשה שמשפיעה על סיכוייו העתידיים להתמנות כשופט עליון, זאת כאשר מתוקף תפקידו הוא צריך לקבל החלטות המגיעות משי ניצן עצמו, לא יכול להמשיך לקבל החלטות על ניגודי עניינים של נבחרי ציבור ולהעמיד לדין ראש ממשלה שלא קיבל אגורה שחוקה לכיסו על עבירה מומצאת שאין לה תקדים. וליאת בן ארי, מי שפרשת פיצול הבית הרשום גם על שמה היא, לכאורה, עבירה על החוק מצד פרקליטת מיסוי וכלכלה שתובעת אחרים, לא יכולה להמשיך להוביל תיקים.
חשוב להפנים: בחיים הפרטיים בני אדם יכולים שלא לממש ערכים שהם מדברים בשמם, אבל כשאתה ממלא תפקיד פקידותי במסגרת אכיפת החוק, מרגע שאתה בעצמך מפר-חוק, אינך יכול להמשיך בתפקידך. הסיבה פשוטה: אם תמשיך בתפקידך ללא פגע, מאותו רגע כל מעשי האכיפה שלך נגועים באכיפה בררנית. ואכיפה בררנית היא בלתי-חוקית.
תקשורת בררנית
לא פחות חמורה היא ההגנה שמקבלים שלושת אלו מהשמאל בכלל, ובתקשורת בפרט. מדובר בהגנה שנובעת משיתוף אינטרס פוליטי, וכשזה מתבצע לעיני כל, אזי מעמדה הציבורי של מערכת אכיפת החוק נחרב בצדק.
הסימביוזה שבין מערכת אכיפת החוק לבין התקשורת גלויה לעיני כל. לפני כשבועיים כתבתי בהרחבה על העסקה המושחתת והבלתי-כתובה שנרקמה בין בכירי המשפטנים והיועצים לבין עיתונאים מסוימים, במסגרתה אותם בכירים זוכים לחסינות מוחלטת בשני תנאים: אספקת מידע לכתבי המשפטים/רכילות, וכמובן אכיפה בררנית נגד מנהיגי הימין. כך קרה באיפול התקשורתי הכמעט מלא שהוטל על חשיפות חשובות כמו אלו של אילה חסון בפרשיות מנדלבליט-שי ניצן, ובסדרת התחקירים של קלמן ליבסקינד שחשפה את עומק וחומרת ניגודי העניינים של שופטי בג"ץ.
בעיני כתבי המשפט, מסתבר, "זה לא סיפור גדול". כך אמר כתב חדשות 13 אביעד גליקמן ליותם זמרי ונועם פתחי בתוכניתם ב'גלי ישראל', כאשר נשאל לדעתו על סיפור עבירות הבניה לכאורה שביצעה ליאת בן ארי בבית שרכשה בראש העין.
הבנתם? עיתונאי שמקצועו הוא דיווח על המתרחש במערכת המשפט, סבור שחשדות חמורים נגד המשנה לפרקליט המדינה "זה לא סיפור גדול". אותו גליקמן דיווח לאחרונה בפנים רציניות על הפרשה המטלטלת בה נמצאו גרביים במקרר במעון ראש הממשלה, ויש לו רשימה ארוכה של פרסומי רכילויות דומות על משפחת נתניהו, כאילו מדובר בסנסציות עולמיות. מתכון עוגת הביסקוויטים של שרה נתניהו – סיפור עיתונאי חשוב הראוי לשידור בחדשות 13; חשדות כבדים לעבירת בנייה מצד בכירה בפרקליטות – לא מעניין. אפשר להתפזר.
זו כמובן רק דוגמה לסימביוזה המושחתת. חשדות וחשיפות על מערכת האכיפה, שהיו אמורים לככב בכותרות כל העיתונים והמהדורות, מצונזרות מסיבות פוליטיות. אבל מה אמור לחשוב אזרח שמועמד לדין על עבירות בתחום הבנייה שהן חמורות פחות? איזה מעמד נורמטיבי יש למערכת שלא בודקת את ליאת בן ארי ומאפשרת לה להמשיך בתפקידה כאילו כלום, להמשיך לכפות חוק על אזרחים? אבל אצל אביעד גליקמן ההיגיון הכי בסיסי בתחום שהוא מופקד על סיקורו כבר לא קיים.
אבל גליקמן לא לבד. הנה עוד חבר לתחום חשיפת השחיתויות: "אני לא עושה תחקירים על עבירות בניה", אמר התחקירן הבכיר רביב דרוקר, גם הוא מחדשות 13, שוב בתכניתם של פתחי וזמרי ב'גלי ישראל' ושוב כתשובה לשאלה על פרשת בן ארי.
רמת חוסר המודעות של אנשים כמו דרוקר (או גיא פלג למשל שהוריד משידור מאזין שביקש לשוחח על נושא בן ארי), מדהימה. דרוקר גם טען באותו ראיון כי "לא בדק לעומק את הדברים". ואין פלא. אם באמת היה בודק, כפי שעשו למשל אראל סג"ל ועקיבא ביגמן מ'ישראל היום', הוא היה עשוי לגלות את עבודות הפיצול שבוצעו לכאורה ללא היתר בנכס השייך לבן ארי, ואף לחשוף כי גם רכישת המגרש עצמו ייתכן שנעשתה תוך מעקף של כללי המכרז.
לא רק עבירות בניה לא מעניינות את דרוקר. גם פרשת החופשה המפוקפקת של בן ארי לא עניינה אותו, או המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה שנתפר לכאורה במיוחד עבורה, או הניהול מתעמר ויחס פוגעני ומשפיל לכאורה מצדה כלפי הכפופים לה. כל זה לא מעניין? נראה נכון יותר לקבוע שאצל כתבים כמו גליקמן ודרוקר לפני שאלת ה"מה", יש את שאלת ה"מי". יש אנשים שלא נוגעים בהם, ולא משנה מה. והמכנה המשותף העיקרי של האנשים האלה, היא תרומתם האפשרית לסיום כהונתו של נתניהו.
העסקה האפלה בין אנשי התקשורת לבכירי המשפט משחיתה את שני הצדדים: הכתבים מועלים בתפקידם, והמשפטנים זוכים לכרטיס חופשי לעשות ככל העולה על רוחם. אבל זה אפילו חמור יותר. פרשת בן ארי וההתעלמות הגורפת ממנה מוכיחה שחלקים בתקשורת הושחתו עד היסוד. בישראל יש "עיתונאים" שמתנגדים לחשיפת מידע, "תחקירנים" שבוררים באופן פרסונלי ופוליטי את מושאי התחקיר, ו"פרשנים" שקוברים פרשות שלא נוחות להם.
אבל חשוב להבין שהבעיה המרכזית היא לא התקשורת. הבעיה היא שהפקידים לומדים שהתקשורת תגן עליהם – בתנאי שהם יעשו את הדבר הנכון. כך אנו מקבלים תופעות כמו ההפקרות בהפגנות השמאל, שתיקת הפקידים על האלימות והפרות החוק, אי-אכיפת כללי הקורונה והפקרת הציבור באזור בלפור או בחסימות הכבישים.
בכל אלה הפקידות נאלמה דום, אבל היא בטוחה כי היא חוסה תחת חומת ההגנה שמספקת להם התקשורת. לתקשורת יש תפקיד חשוב בדמוקרטיה של חשיפת עוולות ושחיתויות של מערכות המדינה. התקשורת היא באמת שחקן חזק וחשוב. לכן כאשר היא מועלת בתפקידה ומשתמשת בכוחה באופן פוליטי, היא מקדמת באופן יעיל את קריסת שלטון החוק.
הקריסה הזו מתרחשת מול עינינו בימים אלו. זו התופעה החשובה ביותר שאנו עדים לה. אבל לא נשאר פה אף עיתונאי ראוי לשמו שידווח על כך, כי זה לא משרת את האינטרסים הפוליטיים של התקשורת המרכזית.
אני אזרח פשוט , כל חיי לא שמעתי דברים חמורים כולל סרטונים על מערכת המשפט
בית משפט עליון , מנדלבליט ,ליאת בנארי , "עתונאים"
לדעתי אם יש מעט אפילו בכל מה שפורסם , הם צריכים להיות בכלא חד וחלק.
האזינו לדרעקר ככל שיעמוד בכם הכח, אפילו העברית שלו מוגבלת ועילגת. אפס.
חשבתי שהנושא הבוער זה הצוללות ולא בן ארי
אכן זו אחת הטרגדיות של מדינת ישראל בימינו !!!
למרבה הצער זה נכון לגבי כל התקשורת בארץ ובעולם (ובארה"ב לפחות).
העתונות כבר מזמן שינתה את פניה (פה ושם היא מחזיקה ראשה מעל פני המים)
זה רק נכון לגבי ישראל. בישראל יש מונופול תקשורתי שקיומו מובטח גם אם לא יהיה לו צופה אחד בגלל תקצוב באמצעות ביטוח הרכב שכולנו משלמים. הבעיה המרכזית של בן ארי , לדעתי עכ"פ, לא הפיצול, אלא הזכיה במגרש בכפוף לתנאי של מגורים בדירה. בן ארי לא מתכוונים לגור בדירה, אלא למסחר, להשכרה , למכירה, בקצור ביזנס. זה שיא השחיתות. הם קבלו קרקע בדרך רמיה וכזב. זו השחיתות. שיחזירו את המגרש.
למרקוס, זה נכון ש בארה״ב התקשורת לא מקבלת תקציבים מהמדינה אבל ישנם משקיעים, כולל מדינות זרות כמו סין ומדינות המפרץ, שקובעות את האג׳נדה ומחזיקות את ערוצי השמאל עם הראש מעל המים.
כלי תקשורת בארצות הברית תלוי במספר הצופים. אין להם ברירה אלא ליצור איזון ימני מסוים
מקווה שכשגליקמן קבע ש״זה לא סיפור גדול״, זמרי ופתחי העלו את הסיפור של המקרר וביקשו ממנו להסביר מה ההגדרה של סיפור גדול.
לצערנו עברנו ממדינה של אידיאולוגים למדינה מושחתת. ככה זה לאורך ההיסטוריה: דור עובר שואה// דור אידיאלי של שורדי השואה// דור מושחת שמנצל גונב עושק ומרמה // דור שעובר שואה// דור אידיאלי של שורדי השואה // דור מושחת שמנצלגונב עודק ומרמה// וחוזר חלילה.
מצער שגם "ישראל היום" עושה יד אחת עם תקשורת השמאל.
מעניין מדוע.
אכן ישראל היום עבורו לעיתונות שמאלנית
נראה לי שלאט לאט השתלטו השמאל גם עליהם,
סגרו את הימין לגמריי
מודל עסקי של עיתון זה מודל של פישל -רות דוד. ככה זה עובד בעולם. רק חרם צופים קצת יעזור.
אם אתה לא שמאל אתה לא יכול להתפרנס מנצלים את הדמוקרטיה כי להם מותר הכל השמאל משקרים ומסיתים את העם כי להם מותר רק על ידי זה יכולים להפיל את הממשלה כי בקלפי לא יכולים לנצח אותו השינא מוציא אותכם מדעתכם אתם רק בושות האם מישהוא מוכן ליהות במקומו.
ליאת בן ארי איימה (עבירה פלילית, גם אם בוצעה באמצעות אלעד רוזנטל אך בידיעתה ונוכחותה של בן ארי), שיקרה על כך בתצהיר לבית המשפט ונתפסה, מאחר והוקלטה.
היא צריכה להיות מובטלת עם רישיון עריכת דין שלול לצמיתות.
הפוליטרוקים בחיקוי הישראלי ל-الجزيرة, עוד לא קלטו שהיום אף אחד לא צריך אותם. הם יכולים להמשיך לשקר לצופיהם -רוצחי החמאס 🙂
קחו טונה זבל.
קחו טונה ביוב.
קחו טונה זוהמה
קחו טונה טינופת.
קחו טונה רשעות.
שימו כל אלה בצד אחד של המאזנים.
ובצלחת השניה שימו ליאת בן-ארי.
ליאת בן ארי מכריעה הכף המזוהמת מלוכלכת ומטונפת
אלה שופטיך ואלה מערכת המשפט בישראל.
מזכיר לי את איזבל, וחוק הבניה עם נבות היזרעאלי.
החומרה בהתנהגות של בן ארי זה לא שהיא מעדה, עשתה טעות של רגע, אלא שהיא תיכננה מעשה פשע בקור רוח לאורך זמן את כל השלבים וגם כשנתפשה בקלקלתה ממשיכה בדרכה המאפיונרית.
זאת ממש התנהגות של ראש ארגון פשע.
וכשכל המערכת מגוייסת על מנת לעזור לה זה אומר מי הם העומדים בראש המערכת.
מצב ביש
2020-07-18 סעדי בן שטרית , קראתי בעיון רב את הסברך לקריאות הגזעניות שלך בהפגנות שאורגנו על ידי השמאל .מצטער לא קונה , אין שום הצדקה לאמירות כאלה מכל כיוון
ש….. : –
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10223596650688725&id=1364393688
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל סכום של למעלה מ 2 מיון דולר מחברה זרה על מחקר שאף אחד לא יודע מה המחקר.
נתניה מסרב עד היום למסור מה היה המחקר. החברה הזרה מסרה שנתניהו לא השלים את המחקר. האם אין כאן חשד לקשר הון שלטון? התקשורת לא עוסקת בזה בכלל. התקשורת עוסקת שמפרשה החמורה כאשר אשתו של אהוד ברק הזמינה חמגשיות מיותרות.
לא נפתחה חקירה בכלל בנושא זה סביב נתניהו והוגש כתב אישום נגד אישתו של ברק.
עכשיו תחליפו היכן שכתוב נתניהו תכתבו ברק וההיפך. זה המצב בפועל.
רק דמיינו שאכן נתניהו היה מקבל 2 מיליון דולר…….
האם לכולם ברור המצב המשפטי והתקשורתי בארץ שלנו?
חזק
כוח משחית.
כוח יתר לגמרי משחית.
קנוניית מוקדי הכוח בישראל :תקשורת משפט וכל גורמי אכיפת החוק הפכו להיות משחיתים ומושחתים ברמות על כאשר המציאות עולה על כל דמיון וכל פעם מתגלה רק טפח ברמת ההתנהלות הכוחנית והמושחתת של כנופיית "החוק" במדינת ישראל.
עיתונות? איזה עיתונות?? ערוץ 11,12,13? שכחו מזה ביום שביבי נבחר.
ובאשר למערכת המשפט…
בתור אחד שנלעס על-ידי המערכת הזו….
המערכת הכי מושחתת ומנהולת על ידי אינטרסים פוליטיים ברורים. מה שבטוח בראשית צדק הם לא עסוקים
חובה להקים וועדת חקירה רצינית ורטרואקטיבית מרות דוד המושחתת ועד השחיתות המסוכנת של בגץ והפרקליטות בגיבוי ושיתוף התקשורת ולחקור לעומק את ההפיכה השלטונית והרס המדינה שמתחולל בבירור מול עינינו
כמה קל ונח לשבת על המרפסת ולהעביר ביקורת.
אתם כתבים כבר לא עיתונאים הם פעילים פוליטיים לכל דבר וללא חוצפה משדרים אתה בחד צדדיות
חמור מאוד. עתונאים עם אג'נדה לא חסרים. מאברמוביץ עד דרוקר ועוד. היה רצוי שיפרשו לעשות לביתם. בתפקידם העתונאי הם נכשלו.
העובדה החמורה והמושחתת ביותר במערכת אכיפת החוק היא שאין עליהם פיקוח. חייבים להקים ועדת כנסת עם שיניים, שהם סמכויות של בית משפט, שתפקידה לבקר את כל מערכת אכיפת החוק. בסמכותם לזמן כל אדם לחקירה. כל אדם אני מתכוון כל אחד כולל בני האלים בעיני עצמם. מי שלא יופיע לדיון יעצר על ידי משמר הכנסת, לא המשטרה הרגילה. אם ההסברים לא נראים לחברי הועדה בסמכותם להדיח מידית כל אדם מתפקידו ואפילו לפסוק לו מאסר.
לא שלא נשאר אף עיתונאי ראוי לשמו שידווח.
יש כמה וכמה כאלה והם גם מדווחים ואף הוזכרו בכתבה.
הנקודה המהותית היא שהפרקליטות יחד עם הרשות השופטת חטפו את המדינה ועושים בה ככל העולה על דעתם.
המשטרה לא חוקרת, הכנסת לא מספיק מאוחדת סביב הנושא וכך אנחנו כולנו נוסעים במטוס שההיגוי בו הוא חלקי בלבד והקרקע רק מתקרבת ומתקרבת.
שאלת השאלות היא האם מיקרה ליאת בן ארי יקבר קבורת חמור או שהיא תועמד למשפט?
לפי איפרגן "כשאתה ממלא תפקיד פקידותי במסגרת אכיפת החוק, מרגע שאתה בעצמך מפר-חוק, אינך יכול להמשיך בתפקידך".
ומה עם נתניהו? הוא אינו ממלא רק "תפקיד פקידותי"?
ברור שלא! הרי הוא בעצמו הינו הראש וראשון בין כל שרי הממשלה, והמנכ"ל של כל המנכ"לים – כולל של משרדי המשפטים, בטחון הפנים והמשטרה!
ובכל זאת, לפי איפרגן, הוא אינו נדרש להתפטר! האם זה משום שאינו מפר חוק? הרי גם בן ארי ומנדלבליט טוענים בדיוק את אותה טענה, והם לדעת איפרגן דווקא כן חייבים להתפטר. אז מדוע לא נתניהו?
בואו נהיה הגונים לפחות עם עצמנו: ישנה שחיתות מובנית במערכת המשפט – גם בפרקליטות, גם בין היועמ"שים וגם בבתי המשפט, ובראשם העליון, שבו מעבר לנוהל של "חבר מביא חבר" ולמשפטיזציה המוחלטת שכפה על כולנו (ושמעכבת גם את הטיפול בקורונה), יש גם חוסר שקיפות מוחלט, הזוכה באופן שרירותי ומרגיז לגיבוי של הנהלת בתי המשפט ונשיאת העליון. ויש לזכור שכל שופט במדינה, החל משופט התעבורה שרק קיבל מינוי ועד לראש הרכב במחוזי, חולם להגיע בסופו של דבר לעליון.
אז יש בהחלט צורך לטפל בקילקולים האלה באופן יסודי ובדחיפות!
אבל כל זה אינו סיבה שלא להעמיד את נתניהו, המושחת בעצמו מן היסוד והמשחית קודם כל את מפלגת הליכוד, לדין, וזכותו להוכיח בבית המשפט את חפותו עומדת לו כמו לכל אזרח.
מה הקשר? אתה באמת לא מבין את ההבדל?
לא, ואתה?
לא נראה שהבנת יגאל. איפרגן מראה שמי שתפרו לראש הממשלה את התיקים המופרכים וההזויים עם בעצמם מושחתים עד העצם. לאנשים רקובים כאלה אין שום זכות מוסרית להאשים אחרים בשחיתות
דרוקר גליקמן אברמוביץ ופלג הם חרפה תקשורתית. טוב שיקראו להם תועמלנים ולא עיתונאים