ביקורת ספר: 'תחרות ויזמות' // ישראל קירזנר

מבצע מיוחד לקוראי 'מידה': הספר 'תחרות ויזמות' ב-55 ש"ח בלבד!

הכנסו לאתר סלע מאיר ובמסך התשלום הקלידו את קוד ההנחה – MIDA-YAZAMUT

***

"המעבר מחוסר שיווי משקל אל עבר שיווי משקל הוא בו-זמנית מעבר מידע לא מושלם לעבר ידע מושלם, ומחוסר תיאום לתיאום".

'תחרות ויזמות', ספרו של הרב והכלכלן פרופ' ישראל קירזנר רואה לראשונה בעברית בהוצאת שיבולת, ובו פותח המחבר את הווילון מאחוריו נמצאות הנחות יסוד מרכזיות בכלכלה, חושף את הכשלים שלהן ומשלים חוסרים ומשנה את האופן בו אנחנו מבינים את השוק. מעל הכל – קירזנר שם במרכז הבמה את היזם ומסביר מדוע יזמות משחקת תפקיד כל כך קריטי במשק, מדוע ללא יזמות אין תחרות, ומדוע היא נעלמה מעיניהם של כלכלנים ומעצבי מדיניות במשך שנים כה רבות.

מודל שיווי המשקל

המודלים הם המשקפיים דרכם כלכלנים מסתכלים על המשק. כל ניתוח מדעי מצריך מודל, מכיוון שהמציאות מורכבת מידי מכדי שניתן לתאר אותה בשלמותה. הסטטיסטיקאי ג'ורג' בוקס כתב כי "כל המודלים שגויים, אך כמה מהם מועילים", ואתגר הכלכלן הוא לזכור שלמרות שהמודל אכן יכול לסייע בהבנת המציאות, הוא גם עלול להוביל לראיית עולם שגויה.

מודל שיווי המשקל עוסק ביחס בין כמויות של מוצרים למחיריהם, ובמצב התחרותי שלו מחיר מוצרים הוא כזה שהביקוש (כמות המוצרים שקונים רוצים לקנות) זהה להיצע (כמות המוצרים שמוכרים רוצים למכור). במודל שיווי המשקל, המוכרים מתחרים בינם לבין עצמם על כיס הקונים, והקונים (גם מבלי לדעת) מתחרים בפועל על המוצרים העומדים למכירה. תהליך התחרות מווסת את מחיר המוצרים והכמות המוצעת והמיוצרת, ומקרב את השוק בהדרגה לשיווי משקל. שיווי משקל הוא מצב סופי, סטטי, בו אין יותר שינויים במחירים או בכמויות.

מודל שיווי המשקל מתייחס לשחקנים בשוק כאל אנשים מכלכלים (economizing), אשר מחפשים את הדרך היעילה ביותר להשיג את מטרותיהם, וההתבוננות הסטנדרטית מנתחת את תגובות המשתתפים בשוק (יצרנים, מוכרים, וקונים) לשינויים בנתונים. "הבעיה הכלכלית", כפי שהכלכלן הבריטי ליונל רובינס קרא לה, היא בחירת דרך פעולה ביחס לאמצעים נתונים ולידע נתון, על מנת להגיע למימוש מרבי של מטרות. לעומתו, קירזנר טוען שמימד הכלכול הוא התבוננות צרה מידי אשר מובילה את מדע הכלכלה לאי-הבנה ואפילו התעלמות מתפקיד היזם במשק.

רעיון הכלכול מניח שהמטרות והאמצעים כבר זוהו, ושכל השחקנים בשוק מודעים אליהם. אבל קירזנר מצביע על כך שהאמצעים והנתונים בשוק משתנים כל הזמן, והידע שמאפשר לבחור את דרך הפעולה הטובה ביותר מבין כל הדרכים האפשריות לא נגיש בקלות. כאן בדיוק נכנס מושג היזמות של קירזנר – היזם מגלה (אך לא יוצר) דרכים שטרם נוצלו.

כמובן שכלכלנים מודעים לכך שרוב הזמן השוק לא נמצא בשיווי משקל, אך נקודת הייחוס שלהם היא כזו. קירזנר טוען ש"השוק" הוא בדיוק המצב האחר – המצב הלא-יציב. למעשה, קירזנר טוען שהשוק אינו מצב, אלא תהליך. מודל התחרות המשוכללת מייצג מצב בו כל הידע גלוי וידוע לכל השחקנים בשוק, לכן השוק במצב שיווי משקל הינו יעיל. אך במציאות שחקנים בשוק מחפשים ומוצאים ללא הרף דרכים חדשות להתייעל. לכן קירזנר טוען שמודל שיווי המשקל הוא אולי מודל מועיל להבנת המציאות, אך לוקה בחסר.

כשאנחנו חושבים על תחרות, אנחנו לא חושבים על מצב התחרות המשוכללת של מדע הכלכלה הרווח. אנחנו חושבים על תהליך מתמיד בו אנשים משתמשים באינסטינקטים יזמיים כדי לחפש ולגלות מידע חדש והזדמנויות חדשות שאחרים טרם גילו, לעשות דברים חדשים ובאופן טוב יותר. במצב שיווי המשקל תהליך השוק פוסק. התחרות כבר אינה כוח פעיל.

כאמור, היזמות על פי קירזנר אינה מציאת האמצעים המתאימים ביותר להגעה למטרה, אלא מציאת אפשרויות הנמצאות מחוץ למידע הזמין. האדם המכלכל מחפש את הדרך האופטימלית במסגרת שלל האמצעים והמטרות העומדות לרשותו; היזם מוצא מסגרת חדשה. בפעולתו היזם חושף את הידע הנסתר לשאר השחקנים במשק ומאפשר להם לתאם טוב יותר את השימוש במשאבים לסיפוק צרכים. קירזנר מדגיש גם שיזמות ותחרות הן שני צדדים של אותו מטבע. כל עוד אנשים חופשיים לחפש רעיונות חדשים, לנצל שימושים חדשים למשאבים ולפעול על פי רעיונות אלה, השווקים ישארו תחרותיים.

תהליך הגילוי

הכלכלן סטיבן הורביץ מעמיד את קירזנר שכם אל שכם עם שני ענקים אחרים מהאסכולה האוסטרית – לודוויג פון מיזס ופרידריך האייק. על פי הורביץ, תרומתו העיקרית של קירזנר לענף הכלכלה היא שהוא "מספק תשובה מיזסיאנית לשאלה האייקיאנית".

האייק תיאר שווקים כתהליכי למידה בהם מידע מועבר בין בני אדם ומאפשר להם לתאם את פעילותם כפרטים, כאשר אמצעי ההעברה של המידע הוא המחירים. אך מה מניע את המידע? בספרו 'פעולה אנושית', הדגיש מיזס את האוםי היזמי בפעילות הכלכלית של בני אדם, בניגוד להסתכלות המקובלת של "האדם הכלכלי", המצומצמת יותר. קירזנר מספק להאייק תשובה השאובה מהשקפת העולם של מיזס – היזם מרוויח מניצול הזדמנויות שאחרים פספסו. במקום שבו אנשים רואים ערמה של מסמרים ולוחות עץ, היזם רואה סולם.

קירזנר מצביע על כך שדווקא ההבנה העממית של מושג התחרות – אנשים מתאמצים לחדש, להתייעל, להיות טובים יותר זה מזה, לגלות שווקים חדשים, לעשות שינויים במוצרים כדי לתפוס את לב הלקוחות – היא ההבנה הנכונה. מנגד, ההבנה הכלכלית המקובלת של "תחרות משוכללת" היא תיאור לא-מציאותי של מצב בו כל המשתתפים עושים את אותו הדבר, כל המוצרים דומים זה לזה, כל הידע גלוי, ולמעשה שולי הרווח נשחקו לאפס. במציאות, אנו יודעים שיש הרבה מידע שאינו גלוי.

אז איך השוק פותר את בעיית הידע ומצליח לאסוף ולאגד מידע המפוזר בין מיליוני פרטים ואינו זמין בקלות? באמצעות היזם המחפש אחרי רווח. יזמים מתחרים זה בזה כי יש ידע סמוי הממתין להתגלות, ומי שיהיה ראשון לגלות ולנצל אותו יגרוף את הרווחים.

קירזנר מכיר בכך שכל איש עסקים, יצרן, מוכר, וגם צרכן משחק במידה כזו או אחרת את תפקיד היזם. כל המשתתפים בשוק מנסים במידות משתנות לחפש מידע ולפעול על פיו כדי להרוויח או לחסוך בהוצאות. תפקיד היצרן הוא לקחת מקבץ של חומרי גלם ותשומות שעלותם הכוללת היא X, ולהפוך אותם למוצר אותו הוא מוכר במחיר Y. ההפרש הוא הרווח אותו היצרן גורף. במידה וקיים ביקוש למוצר במחיר הזה, אזי היצרן יצר ערך למשק. אבל ללא הכובע היזמי, איך היצרן יעלה בדעתו שיש הזדמנות? בשוק, כולנו גם יזמים. למעשה, ללא יזמות, אין תהליך שוק.

על פי קירזנר, היסוד היזמי הוא ערנות למידע, לא בעלות על מידע. תפקיד היזם הוא הגילוי. לא יצירה של ידע חדש, אלא גילוי של ידע נסתר. יזם טוב הוא יזם ערני להזדמנויות שכבר קיימות אך טרם התגלו. בפעולתו, היזם חוזה את העתיד וגם יוצר אותו. תפקידו של היזם כאמור הוא גילוי וחשיפה של ידע נסתר, תחרות על הזדמנויות לרווח היא התהליך שגם ממלא "חורים" ומגשר פערים בידע, על ידי גילוי יזמי. מכיוון שמצב שיווי המשקל מניח שכל הידע בשוק גלוי לכל המשתתפים, תהליך הגילוי היזמי מקרב את השוק לכיוון הזה.

תהליך השוק הוא גילוי, שינוי פעולה בעקבות הידע החדש שחושף לשחקנים ידע נוסף ומוביל אותם לשנות שוב את פעולתם. היזם, באמצעות תהליך הגילוי, מקרב את שאר השחקנים בשוק לשיווי המשקל האמיתי. לכן בזמן שהיזם מבצע תהליך של חיפוש וגריפת רווחים, הוא גם מבצע תהליך של צמצום חוסר המידע בשוק.

מונופולים

קירזנר טוען כי מודל שיווי המשקל לא רק מפריע לנו להבין מהי תחרות, אלא גם מהו מונופול.

הזרם המרכזי בכלכלה מגדירה מונופול כמוכר בלעדי, או דומיננטי מאוד, בענף מסוים. הסיבה בגללה מונופולים נתפסים כבעיה כלכלית היא ההבנה שהם, כמוכרים יחידים, יכולים להעלות מחירים ללא מפריע. מצב מונופוליסטי הוא מצב בו אין תחרות, ולכן מצב לא יעיל חברתית.

כבר כאן מתגלית בעיה – איך מגדירים ענף? האם מילקי ויוגורט תות הם מוצרים באותו ענף של מעדני חלב או שייכים לשני ענפים שונים – קינוחי שוקולד וקינוחי יוגורט? האם חלב פרה וחלב סויה שייכים לאותו ענף? מכיוון שקשה להגדיר את גבולות הגזרה של ענפים כלכליים, קשה לבדוק האם חברה מסוימת מהווה מונופול או לא.

קירזנר טוען טענה נוספת אשר מתיישבת עם המציאות. מונופול, כמוכר יחיד, אינו חייב להיות לא-יעיל במידה והסיבה שלא נותרו לו מתחרים היא מוצרים טובים וזולים יותר מכל השאר. לכן, כל עוד אין חסמים לתחרות, אותו מוכר יחיד לא יהיה באמת מונופול.

ספר חשוב

ב-1973, זמן פרסום הספר, האסכולה האוסטרית הייתה במצב עגום. עשרות שנים של אמונה בכוח הממשלה לנהל את המשק כמו שמכונאי מכוון מנוע, הותירה את האסכולה הדוגלת בשוק חופשי בהיקף קיצוני יחסית חבוטה ומעורערת. במשך שנים, אמונה זו חוזקה בקרב פוליטיקאים וכלכלנים בתנועת מלקחיים. מצד אחד, האסכולה הקיינסיאנית אשר דוגלת בהוצאה ממשלתית גרעונית כדי לעודד פעילות כלכלית בזמן מיתון חריף, והורחבה גם לזמנים לא משבריים; מצד שני, מראית העין של הצלחות של הסוציאליזם הכלכלי, הדוגל בתכנון ממשלתי מרכזי של המשק.

הספר של קירזנר הוביל תחייה והתעוררות של האסכולה האוסטרית והוא אחד הטקסטים הכלכליים המצוטטים ביותר בעולם האקדמי. 'תחרות ויזמות' הוא קריאת תיגר על עולם הכלכלה כולו, קריאה אשר נשמעת עד ימינו ויש לה השלכות לא רק על עולם הכלכלה האקדמי, אלא גם על מדיניות ממשלתית.

מדובר בטקסט דחוס בתובנות, לעיתים דחוס מידי – בכל פסקה טמון ידע המצריך לעיתים חזרה וקריאה נוספת. אך כל קורא שיענה לאתגר, לא רק הכלכלנים שבינינו, יזכה לצלול לתיאור עשיר ולא שגרתי של עולם הכלכלה ועולם הכלכלנים. זהו ספר חשוב המהווה נקודת ציון בהיסטוריה של ההגות הכלכלית.

***

מבצע מיוחד לקוראי 'מידה': הספר 'תחרות ויזמות' ב-55 ש"ח בלבד!

הכנסו לאתר סלע מאיר ובמסך התשלום הקלידו את קוד ההנחה – MIDA-YAZAMUT