משבר הנישואין בישראל: מתחתנים פחות, שמחים פחות

בדומה למגמה הרווחת במערב, נתוני הלמ”ס האחרונים מראים את המשך הירידה בשיעור הנישואין בישראל ואת השפעתה על איכות החיים הכללית בחברה

חתונה בירושלים | Jaelle Chouraqui

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יודעת שט”ו באב אינו חג האהבה, אלא חג הנישואין. בכל שנה מפרסמת הלמ”ס לקראת ט”ו באב לקט נתונים בנוגע לנישואין בישראל. הנתונים שהתפרסמו השנה מלמדים על עוד ירידה בשיעור הנישואין בישראל.

ארגונים המזוהים עם התנועה הרפורמית וסתם שונאי רבנות מיהרו להצביע על האשם: הרבנות הראשית לישראל, שאנשים ונשים לא מוכנים להשתמש בשירותיה, ולכן אינם מתחתנים. ההאשמה הזו אינה מבוססת, משום שבכל מדינות המערב אפשר לראות בעשורים האחרונים ירידה חריפה ועקבית בשיעור הנישואין, ושם אין רבנות.

מספר חתונות לאלף איש

הירידה בשיעור הנישואין בישראל מתונה יותר ממה שמתרחש ברוב מדינות המערב. נכון שיש עלייה במספר הישראלים שמתחתנים בנישואין אלטרנטיביים, שלא מוכרים על ידי המדינה, אך בכל מקרה מדובר במספרים קטנים מאוד. ייתכן שצריך לאפשר בישראל נישואין אזרחיים, אבל לא בגלל הסיבה הזו. זה לא מה שיעלה את שיעור הנישואין הכללי.

כמי שמתעניין בתהליכים העוברים על המשפחה במאה העשרים ואחת, קשה לי למצוא נתונים מפורטים ומהימנים על המתרחש בישראל. לאור זה, היה מעניין במיוחד לקרוא הערה אחת שהופיעה בדו”ח של הלמ”ס: בשנים האחרונות יש ירידה בגיל הנישואין הממוצע בישראל, אחרי שנים של עלייה רצופה. אך לירידה הזו יש סיבה מפתיעה: בזמן ששיעור המתחתנים בגיל צעיר נותר יציב, שיעור המתחתנים בגיל מבוגר יורד. כלומר: זה לא שהחתנים והכלות מתחתנים בגיל צעיר יותר, אלא שהמבוגרים מתחתנים פחות, ולכן לא נכנסים לסטטיסטיקה.

ההערה הזו מעלה אפשרות, שמצריכה עוד בדיקה מעמיקה: ייתכן שהולך וגדל הפער בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל ביחסן לנישואין. אלו שנהגו להתחתן בגיל צעיר – ממשיכים להתחתן בערך באותו גיל ובערך באותם מספרים; אך בין אלו שנהגו להתחתן מאוחר יותר, יש רבים שבוחרים היום לא להתחתן בכלל.

היינו חושבים שאם יש ירידה בשיעור הנישואין, יהיו הרבה יותר זוגות לא נשואים. אך מאז 2014 כמעט לא עלה שיעור הזוגות הישראליים שחיים יחד בלי נישואין. אם מצרפים זאת לירידה בנישואין, זה אומר שהרבה יותר אנשים ונשים חיים לבד, וזה עצוב. התופעה הזו עלולה להקצין: בעולם מדברים על המילניאלז, בני דור ה-Y, ילידי סוף המאה העשרים, שמתקשים יותר ליצור קשרים זוגיים יציבים.

הלמ”ס מציינת גם שהנשואים בישראל הרבה יותר מאושרים בממוצע מאשר הפנויים. הממצא הזה הולם מחקרים רבים שנעשו בעולם, והוא מבטא זיקה סיבתית כפולה: מצד אחד, לאנשים מאושרים קל יותר להתחתן; מצד שני, הנישואין הופכים אותם עוד יותר מאושרים. גברים ונשים נשואים הם בריאים יותר, מאושרים יותר ומאריכי ימים יותר מגברים ונשים שאינם נשואים.

כל זה נכון רק בממוצע, וצריך לזכור את הפרופסור לסטטיסטיקה שטבע בבריכה שעומקה הממוצע חצי מטר. ובכל זאת, הנתון הזה מלמד שלמשבר הנישואין בחברה המערבית יש השלכה ישירה על איכות החיים בחברה שלנו; וזאת מלבד השלכות אחרות, חשובות אפילו יותר.

אני מעז לשער שכאשר היסטוריונים ידברו בעוד אלף שנים על התקופה שלנו, הם לא ידברו על הקורונה, אלא על משבר המשפחה והילודה, שמחולל שינוי טקטוני כביר בעולם כולו. וכאשר ישאלו אותם תלמידיהם מה אמרו ומה עשו בני המאה העשרים ואחת לנוכח המשבר הזה, יענו להם מוריהם במבוכה: הם היו עסוקים בוויכוחים על הציוצים של טראמפ ועל הסיגרים של ביבי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

26 תגובות למאמר

  1. ואולי ההטבות שמקבלות נשים לא נשואות, יחד עם העונשים שמס הכנסה מטיל על עצמאיים נשואים, זה עוד גורם.

    1. הרבה יותר מזה.
      אל תשכח שטקס הנישואין עצמו עולה לא מעט והמתנות לא באמת הולכות להחזיר אתזה. ואז יש טבעת יהלום, ירח דבש וכו׳ וכו׳.
      היום אנשים רבים בחברה המערבית ממילא מקיימים יחסים ואף גרים יחד גם כרווקים-או בקיצור חיים חיי נישואין מלאים ללא כל ההוצאות הנ״ל והתנאים שציינת וגם קל יותר לעזוב ברגע שמחליטים שלא רוצים יותר(אלא אם יש ילדים, אבל זה נכון גם לנישואים).
      ברור למה אנשים לא מעונינים להנשא רשמית.

  2. האוטומטיזם של שיתוף נכסים בין בני זוג הרס את כל הכייף בלהתחתן וגם בלהתגרש … צריך לחוקק חוק שכל נכסי הגבר שייכים לו ולו בלבד וכל נכסי האישה שייכים לה ולה בלבד ואין שום חזקה אוטומטית של שיתוף נכסים, אלא אם כן הם חתמו על הסכם שיתוף בפני שופט !! ובא לציון גואל

  3. מאחר והפמיניזם השתלט על כל חלקה טובה, רבים הם הגברים שמבינים שאין להם שום תגמול או תמורה במוסד הנישואין, והעונש על כישלון הנישואין הוא לא פורפורציונלי.
    מאחר והפמיניזם חינך את הגברים על העיקרון של “היא לא שלך, זה רק תורך”, הרי שגברים רבים שואלים “בשביל מה לקנות את הפרה עבור כוס חלב?”

  4. הנשואים הם פרנסה לעורכי דין שמחסלים את המשפחות לפרנסתם /וזה יביא סוף ליהודים

  5. “ארגונים המזוהים עם התנועה הרפורמית וסתם שונאי רבנות מיהרו להצביע על האשם: הרבנות הראשית לישראל, שאנשים ונשים לא מוכנים להשתמש בשירותיה, ולכן אינם מתחתנים. ההאשמה הזו אינה מבוססת, משום שבכל מדינות המערב אפשר לראות בעשורים האחרונים ירידה חריפה ועקבית בשיעור הנישואין, ושם אין רבנות.”

    האמת היא שהקביעה שלכם, היא זאת שאינה מבוססת. ראשית: הנתונים מראים צניחה של מעל 40% בחתונות ברבנות בערים גדולות מסוימות. לא ניתן להסביר זאת על ידי דימיון למדינות אחרות או מיאוס מחתונות באופן כללי. זוהי סלידה ברורה מממסד הרבנות. שנית: להגיד שניתן להסביר גם ירידה מתונה על ידי השוואה למדינות אחרות זה כשל לוגי של קורלציה לא רלוונטית. אין שום הוכחת דימיון בין המגמות בישראל לבין אירופה או ארה”ב, בנוגע להקמת משפחות, ולמעשה קיימים נתונים שמעידים על ההיפך.

    1. א.ואיך סלידה מהרבנות מסבירה את הנתונים מאותן ערים יותר טוב?
      ב.״נתונים שמעדים ההיפך״-כמו מה?
      ג.כפי שהראו במאמר, אנחנו במצב טוב יחסית לעולם המערבי. כל גורם שנכון בארה״ב או מערב אירופה יהיה נכון גם פה רק שפה מצטרפת השנאה לרבנות-אך אם השנאה באמת משפיעה, מדוע המצב פה לא גרוע יותר?

  6. יש משהו חיובי בכך שאנשים לא ממהרים להתחתן עד היום.כמה סיפורים חרדיים .של ילדים שהם תוצר של משפחות הרוסות .ילדים שכל עולמם חרב עליהם .רק בגלל שמי שהביא אותם לעולם לא היה בשל להקמת משפחה .ולמען האמת יאן יש אנשים.שיודעים שאין להם את הכוח והיכולת להקים משפחה עדיף.שלא יקימו מלא כול אדם מסוגל להיות הורה ולעיתים אנשים שלא מסוגלים ומביאים מגורמים רק נזק לעצמם ולילדיהם

  7. חבל שהנתונים לא מחלקים את הקטגוריה ״יהודים״ לפי מגזרים(חילוני, דתי-לאומי וחרדי).
    היות והחלוקה הזו רלבנטית לניתוח גורמי הבעיה.

    מצד שני, לא ציפיתי מגוף ממשלתי להודות שיש משהו שבו המצב בציבור הדתי לזרמיו השונים יותר טוב מהחילוני.

  8. זה פשוט מאוד. החוק לצד האישה והיא אחרי שנתיים מתגרשת ויש לה הכנסה נוספת מבעלה לשעבר + חצי ירושה (דירה בית וכדומה) שכנראה לא היה שלה בכלל ו ילד או ילדה שזה אומר שהיא מימשה את הרצון שלה להביא ילדים ומאכשיו היא חיה בכיף שלה ו היא לא צריכה לשמוע תירוצים מגבר בסגנון למה את וכמה את והיפה הכסף…

    גברים בישראל פוחדים להתחתן, ובצדק

  9. נישואים משתלמים לנשים לא לגברים. אני מסורתי ובכל אופן חושב להתחתן בטקס פרטי דתי אבל להוציא את המדינה ממערכת היחסים שלי. אני מעדיף הפרדה רכושית לפחות עד שיש ילדים.

  10. כשהרבנות לגירושין ל א תלך יד ביד עם העובדות הסוציאליות הלא נורמליות ותמיד לטובת האשה,אז אנשים היו משתמשים בשירותיה בנישואין..
    לא צריך “רבנות” לחתונה.יש אפשרות דתית אורתודוקסית אחרת לחתונות לשם שמיים.

    1. אני קוראת הרבה תגובות על חלוקת רכוש וגרושים ומשץלם לאישה..
      הבעיה שלכם שאתם מאמינים המוסד הנישואים יישר חושבים על מה יקרה במידה ויתפרק
      מי הגאון שירצה להתחתן ובמודע באותה נשימה אותה להתגרש?? למה ישר לישוב על הפסימי, בשביל זה יש כתובה לא מעבר

  11. זה יותר מידי מסוכן להתחתן לגבר, עשית חישוב 3% מהגברים שיתחתנו יתאבדו וימותו, ה 20% אחוז הנותרים יאבדו חצי מרכושם גם אם אין ילדים.. מי רוצה עסקה כזאת..

    רוצה להשתתף בניסוי?

  12. נשים לא רוצות אהבה אלא כסף , כמו בתרבות המערב .
    ולכן יוקר המחיה גורם לכך שפחות גברים יכולים לפרנס את המשפחה , ואף אישה לא תהיה מוכנה להתחתן עם גבר שלא יכול לספק לה דירה וכסף לבזבוזים , שהרי היא יכולה לספק לעצמה ללא הבעל .
    וילדים אפשר לעשות הפרייה בחינם (על חשבון משלם המיסים) , המחלה הזאת ידעה בקרב תושבי ת”א החילונים אך חילילה מהר מאוד לציונות הדתית שהרי כיום כל בחורה עושה תואר באוניברסיטה , ותרבות המערב מחלחלת לתוכה כמו וירוס

  13. איך יתחתנו ? אין איפה לגור חוץ משכירות יקרה , החוק תמיד לטובת האשה , גברים כבר לא מחפשים להתחתן היום

  14. לגבי הקורלציה בין שמחה לנישואין – הפכתם סיבה ומסובב.
    אולי בגלל הציפייה בחברה צעירים להתחתן הם מנסים להתחתן והמוצלחים מצליחים והלא מוצלחים נכשלים והלא מוצלחים מטבע הדברים מתוסכלים.

    לגבי הצורך בנישואין – חברות בהן תופעת החד הוריות נפוצה כושלות (רוסיה לדוגמא או השחורים בארה”ב). לעומת זאת בחברות ששוללות חד הוריות (איסלם, דתיים) הרבה יותר ילדים זה לא אומר שאין בהן סבל ואומללות אבל מבחינת שרידות אבולוציונית הן מוצלחות שיעור המוסלמים בעולם הכפיל עצמו תוך 100 שנה ואם הוא יכפיל עצמו שוב הוסלים יהיו רוב.

    לגבי המגמה הכללית:

    בעבר ילדים מעל גיל 6 הלכו עם האבא לעבוד אצלו בשדה או בבית המלאכה ולאבא היה אינטרס להביא הרבה ילדים. (והילדים נהנו שהבוס שלהם הוא אבא שאוהב אותם).

    המהפיכה התעשייתית שלחה את האבות למפעלים ואת הילדים לבתי הספר.
    הנשים רצו ילדים, הגברים הפסיקו לרצות לפרנס – הפשרה היתה שהנשים יצאו לעבוד ומשפחות יביאו רק שני ילדים.
    הגברים הסכימו לפשרה כי היו זקוקים לסקס.
    כיום מתרחשת מהפיכה נוספת של פורנו זמין משקפי תלת מימד ובקרוב רובוטיות עם ציפוי במרקם עור אנושי וחיישנים ואינטראקטיביות וגברים לא יסכימו יותר להתחייב ולפרנס.

    נשים שירצו יגדלו ילדים לבד. כנראה רק ילד בודד. חלק נכר יסתפקו בגידול חיות מחמד.
    והאוכלוסיה תצטמצם.

    1. מר עלי, דעתי שונה.

      עד שנות ה- 60 אפילו בישראל היתה חלוקה הסטורית בין פרנסה באחריות הגבר לבין עבודות הבית באחריות האישה. אצל היהודים לדוגמא עד לפני כ- 150 שנה את הבנים שלחו ללמוד מגיל 3 קרוא וכתוב ותפילה ואת הבנות היו משאירים בבית לעשות את עבודות הבית וזה בעידן שלפני מכונת הכביסה, תנור גז שנדלק ברגע ומקרר לאחסון מזון. המלאכה היתה רבה.

      המציאות הזאת לא היתה שונה בכל העולם ממזרח ומערב.

      בזמן מלחמת העולם השניה – שלחו לחזית הרבה מאוד גברים ומשהו היה צריך לתחזק את התעשייה של השקת מטוסים, פצצות, פגזים, קני ארטילריה לצד שאר המוצרים שהמשק צרך עוד ממקודם. הנשים עשו עבודה לא רעה ועל ברכי עבודה זו בארה”ב ובברה”מ הגיע הנצחון הגדול.

      הבעיה היתה ונשארה חוקים ארכאים מהמציאות שנשארה קודם לכן.
      בתי המשפט העמיסו על כתפי הגברים את הפרנסה ואת הילדים העבירו לרשות האם.

      מציאות החיים בישראל היא שצריך לפחות 1.5 משכורות על מנת לקיים משק בית ברמת חיים סבירה. אם בשנות ה- 70 דירת מגורים היה ניתן לקנות ב- 40 משכורות חציוניות ולמי שלא היה – היה עמידר, עמיגור ודומותיהן בשכ”ד נמוך הרי המציאות דהיום שדירת מגורים עולה כ- 250 משכורות חציוניות ומשק בית בו 1.5-2 מפרנסים עובד 10 שנים להשיג תשלום ראשוני על מנת שלאחר מכן יהיה ניתן לטול חובות ל- 30 שנים בעבור דירה לא מיוחדת בכלל. רק לפני עשור אותה דירה עלתה שליש וכולם הרוויחו.

      המשמעות היא שברגע שמשק בית מתפרק והסטטיסטיקה היא ש- 30-40% ממשקי הבית יתפרקו טרם שהילדים בגרו – לאחר מכירת הנכס ותשלום החובות נשאר מעט לשני הצדדים בדגש על עלויות עו”ד של תהליך הגירושין.

      אם תקרא את החומר סביב פס”ד 919\15 שמשנה פס”ד הארכאים ובמקרה בו האישה מרוויחה כמו גבר אין תשלום מזונות תראה שבדקו מה קורה בכל העולם דובר האנגלית. העולם האנגלוסקסי המשיך במסורת של העמאסת משק הבית של האישה הגרושה על כתפי הגבר וזה מצידו פשוט הרים ידיים ופרנסת משק הבית שלה נפל על כתפי משלם המיסים. מרגע שכמות החד הוריות עלתה אי אפשר היה לשאת בנטל הזה ולא בשם מוסר או ערכים אלא פשוט נטל כלכלי בלתי אפשרי על אוצר המדינה הובילו את העולם להעביר את הילדים למשמורת משותפת של האב והאם ושכל אחד גם יפרנס אותם וגם יטפל בהם. במצב החדש לילדים יש גם דמות אב שקודם לכן אבדה.

      כולנו מכירים את האבות הגרושים שחיים במרתפים, חלקם במגרשי חניה במכונית חונה – חלקם מארחים שם ילדים כמה ימים בשבוע פשוט כי גם משכר נטו חציוני של כ- 6,000 ש”ח לא ניתן לקיים משק בית לעצמך אלא עוד להעביר חצי או שליש מהשכר לגרושה. כולנו מכירים את הגברים שעובדים עבודת יום ועובדים עוד חצי משרה בעבודה אחרת בלילה פשוט שיהיה איך לשלם שכירות ומזונות – והמציאות ללא בטחון תעסוקתי עוד טרם הקורונה משמעותה רובם במרחק של חודשים בודדים מהרחוב.

      בישראל של היום איש בגיל 25 פוגש אישה בגיל 23 ולאחר כמה שנים יחדיו הם מתחתנים ומתחילים להביא ילדים לעולם. בשלב הזה בגיל 25 הרכוש של מי מהצדדים מסתכם בכמה עשרות אלפי ש”ח ואינו מהווה שיקול. באם יש הפרשי הכנסות בין 2 בני הזוג נניח בפירוק הזוגיות בגיל 35 בעל השכר הגבוהה שיש לו גם פנסיה וקרן השתלמות נפרד מכמות עצומה של הון לטובת הצד השני.

      ניקח אישה בגיל 32 שלא התחתנה כי לא פגשה בגבר הנכון וטיילה בעולם, למדה לתואר באוניברסיטה או שניים. היא כעת רוצה זוגיות על מנת ללדת 2-3 ילדים היא כבר מתחילה להבין שהשעון הביולוגי מתקתק. סביב גילאי ה- 30 הכמות של הגברים משתווה לכמות הנשים ומאותו הרגע היחסים מתחילים להשתנות כך שבכל חתך גילאים יש יותר נשים. מי שיכול להתאים לכזו אישה הוא גבר בגילאי ה- 35-45 לפעמים לאחר גירושין.

      בשם הרבה מאוד חוקים והרבה מאוד פס”ד נאורים ומלאי פתוס – הגברים מבינים שחזרנו לעולם הפאודלי. מלכים התחתנו עם בנות מלכים, אצילים עם בנות אצילים, סוחרים עם בנות סוחרים ודלת העם עם דלת העם – כל גבר בגילאי ה- 35-50 מבין שיש סכוי של כ- 40% לגירושין וכל התהליך הזה לרעתו.

      בעולם הטבע נקבת גמל השלמה אוכלת פעמים רבות את ראשו של הזכר במהלך תהליך הזדוגות.

      בפראפרזה עכשווית, אף על פי שאותו הגבר יכול היה הפתרון לפרק א או אפילו לפרק ב של אותה גברת בת 32-35 הוא מבין שאם אין לה את האמצעים שיש לו ולו רק בגלל 10 שנות עבודה וחסכון כל אשר לו יכול להפוך לרכושה בחסות החוק.

      למה לו?

      הסכון גדול מדי וכתוצאה מכך בישראל הרבה מאוד נשים בגילאי ה- 30 המאוחרות פונות לבנק הזרע. לילדים ולילדות שנולדים אין אבא ואם תחלנה או תאבדנה את מקום עבודתה במהלך ה- 20 השנים הקרובות הילדים הללו יפלו על אוצר המדינה.

      במקום שילדים הללו יהיה אבא ואם חלילה יקרה משהו לאבא קרן הפנסיה תדאג לילדים הללו עד גיל 18 ואם שכרו גבוהה יחסית לילדים הללו יהיה בטוח חודשי גבוה.

      כעת, אם האם תחלה או חלילה תאבד את השפיות אין לילדים הללו מבוגר נוסף בבית (אגב, יכול היה לקרות לאב באותה המידה).

      למעשה, בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים מסיבות שונות (לכל אחד מהם) מעמיסים על אוצר המדינה עשרות מיליארדים של ש”ח בשם ערכים שהמדינה מעולם לא בחרה בהם. גדלים מאות אלפי ילדים בבתים חד הוריים של נשים שפנו לבנק הזרע.

      כאמור, רמת החיים בישראל מחייבת 1.5 מפרנסים לפחות – בישראל אין בטחון תעסוקתי ואותה בת 34 שנהנתה מתפקיד משמעותי בעבודה והרגישה חזקה יכולה למצוא את עצמה בגילאי ה- 45-50 עם 2-3 ילדים בגילאי ביה”ס יסודי ללא פרנסה וכל זה יפול על כתפי המדינה.

      והגברים? הם פשוט לא מוכנים להיות זכר גמל השלמה – הגרושים שבהם כמוני שגם אם התגרשו בתהליך שרק גזל מהם חסכון של עשרות שנים.

      המצב היה שגרושתי לא עבדה רב תקופת החיים וכשעבדה זה נעשה בשכר נמוך. למען הסר ספק, לא מבחירה וניסיתי הרבה מאוד קורסים לאורך שנים ארוכות בעלות מאוד יקרה על מנת שהגברת תכנס לשוק העבודה. ולמען הסר ספק, הגירושין היו כי הגברת רצתה שנגור בשכירות יקרה כאשר יש לה עוד שנה קדימה קורס בעוד אני עמדתי במרחק שבועיים מפיטורים ממקום העבודה ובקשתי אלטרנטיבה קיימת במחיר שפוי במקום קצת פחות יקר ויוקרתי.

      כשישבנו אצל העובדת הסוציאלית מטעם ביהמ”ש – מבלי להתבלבל אותה גברת שואלת את גרושתי: “גברת את רוצה לשבת בבית ושבעלך לשעבר יפרנס אותך?”

      יש לציין שאותה עובדת סוציאלית ערבייה ואינני יודע אם השאלה באה מתוך הבדלים בהשקפת העולם וערכים חברתיים.

      מה שברור לי לחלוטין, שאסור בתכלית האיסור להיות בקשר זוגי עם אישה שהיא לא מהרמה הכלכלית שלך במדינת ישראל – יכול להיות שהיא מאוד מושכת או מאוד מעניינת. כל גבר שהגיע לתהליך של גירושין וראה את חבריו במצב דומה מבין את פוטנציאל הנזק.

      וכעת, אוצר המדינה בשם ערכים מאוד ליברליים ומאוד הומניים ומאוד שיוויונים מפנרס מאות אלפי ילדים שאימם הולידה אותם ללא בן זוג – פשוט כי הגברים מבינים הבן היטב את הסיכונים וכולם לרעתם.

  15. הדיון בחלוקה של התפקידים בין הגבר לאשה ממחיש עד כמה החברה המערבית עיוותה את עצמה לדעת.
    גבר ואשה אלו לא מושגים שניתנים להשוואה.
    גבר ואשה הם צוות שעובד בשותפות כאשר האשה אמורה להגשים את בעלה כלומר להפוך למציאות את העניינים שלו שעשויים חצי, כמו זרע שהיא הופכת לילד, קנייה מהסופר שהיא הופכת לארוחה טובה, רעיונות מעורפלים שהיא הופכת לדרך חיים עיקבית,
    ולשם כך הגבר צריך לתת לה את כל התנאים הנוחים והטובים ביותר שבאפשרותו לתת לה, פיזיים, נפשיים, ומכל סוג אחר.
    זוהי מהות עבודת צוות שמצופה מזוג נשוי.
    בתקופות הקדומות, באופן טבעי נוצרה החלוקה שהגבר דואג למשפחתו לפרנסה, והאשה מגדלת את הילדים ועוסקת בעבודות הבית, כי זה מה שהתאים לחיים של אז,
    מה שמתאים לחיים של היום זה לא להפוך את הנשים לגברים אלא לשמור על התפקיד הייחודי של כל צד במערכת הזוגית, בהתאמה לאפשרויות שקיימות היום.

    1. אדם השרוי ללא אישה שרוי בחא שמחה בלא ברכה בלא יציבות.
      חז”ל אמרו זאת.

  16. מה למדנו?
    שתרבות המערב מכלה את עצמה, תוך אידיאולוגיות מופרכות.
    והם כבר בהחלט על הדרך.