אפריקה היא שדה הקרב החדש של 'האחים המוסלמים'

לפני כשבועיים, סודן הודיעה כי עצרה 122 שכירי חרב שהיו בדרכם ללוב. האירוע האחרון הזה עשוי להעיד על עניין גובר מצד ממשלת ההסכמה הלאומית בלוב (GNA), אשר בסיסה בטריפולי, לגייס לוחמים חדשים מרחבי אפריקה כדי לתמוך במיליציות המקומיות ובכוחות סוריים וטורקיים שכבר נמצאים במדינה ונלחמים נגד 'הצבא הלאומי' (LNA) המבוסס במזרח. הסודנים שנעצרו הכחישו כל מעורבות בסכסוך בלוב, אבל הם בבירור נעו לכיוון הזה, כולל מספר ילדים שהיו בשיירה.

מרבית הקבוצה הורכבה מאנשים צעירים. שרת החוץ של סודן אסמה עבדאללה אמרה כי ארצה אינה מעורבת בסכסוכים זרים, אך ההאשמות כי סודן (יחד עם מדינות אפריקניות אחרות) משמשת כבסיס לגיוס שכירי רחב נשמעות במשך שנים. כך למשל, מאות מאנשי מיליציות הג'נג'וויד שהיו פעילים בעבר בדרפור הצטרפו ככל הנראה לכוחות ה-LNA בלוב בראשות הגנרל חליפה חפתר.

שכירי חרב מסודן וצ'אד גויסו על ידי שני הצדדים בסכסוך, והצטרפו בכך לכוחות זרים אחרים הנמצאים בלוב, בעיקר רוסים וסורים. על פי דיווחים, גם איחוד האמירויות ניסה לגייס לוחמים סודנים כדי לתמוך בחפתר, והממשלה הסודנית בכללה, לאחר נפילת הנשיא לשעבר באשיר, נוטה יותר לכיוון הגוש המצרי-סעודי-אמירותי שתומך ב-LNA.

מנגד, כמה מהפעילים האסלאמיסטים שהיו מקורבים לבאשיר, כמו גם קבוצות של שכירי חרב מצ'אד, נודעו כמי שמצודדים ב-GNA וספגו ביקורת מצד חפתר שהאשים אותם בהסלמת הסכסוך. ישנן גם שמועות על כך שמנהיג הג'נג'וויד לשעבר חֶמֶדתי (מוחמד חמדאן דגלו) הסכים לשלוח 1,200 לוחמים סודנים לעזרת חפתר לאחר שאיחוד האמירויות איים לקצץ בסיוע שניתן לו, אך מרבית מההאשמות האלו מגיעות ממחנה ה-GNA.

אדישות בינלאומית

המציאות, כמעט כרגיל, עשויה להיות אף יותר מסובכת. פרשנים אירופים מגדירים את סודן כ"מדינה כושלת" בשל מספר סיבות: כסף שחור במסווה של סיוע הומניטרי ממדינות המפרץ תורם להתגברות השחיתות; חמדתי ה"אכזרי" וה"רודני" נראה כמי שעומד לרשת את הנהגת המדינה; כוחות המילציה המזוהים עמו בלתי-ניתנים לשליטה ומסוכסכים עם הצבא הסודני; הרפורמות הפוליטיות שהבטיחה הממשלה נראות רחוקות מאוד מלהתממש; המצב הכלכלי מאתגר מאוד והקהילה הבינלאומית לא הצליחה לסייע לסודן והותירה על כנן סנקציות מכבידות המקשות על הממשלה לפעול.

אותם פרשנים תולים את אשמת כישלון הדמוקרטיה בסודן בהתערבות המוגזמת מצד סעודיה ואיחוד האמירויות. יחד עם זאת, גם הכוחות הרפורמיסטים לכאורה שהיו אמורים לייצג דמוקרטיה וחירות, התרסקו והפכו להיות מזוהים עם קומוניסטים ואנשי שמאל קיצוני, אסלאמיסטים וקיצונים אחרים שנתמכים בידי קטאר וטורקיה.

קבוצות צעירים ללא שיוך אידיאולוגי, אנשי מקצוע ומה שנקרא "ועדות ההתנגדות" נתפסים כמתנגדים למדיניות נממשלה ומזוהים יותר עם הגוש השמאלי-אסלאמיסטי של האיחוד "הדמוקרטי". המשמעות של כל זה היא שגם אם אותן קבוצות מקדמות מטרות שונות, הן מוכנות להתאחד כדי ללחוץ על הממשלה, אשר בהתחשב בשלל תנועות ההתנגדות במדינה ובמסורת האביב הערבי עשויה בסופו של דבר להתמוטט מול כוחות חזקים ומבוססים ממנה.

עבור הקהילה הבינלאומית, המסר הוא שסעודיה ואיחוד האמירויות הציבו בעדיפות גבוהה את הסכסוכים הגיאופוליטיים באפריקה ואת המאבק באסלאמיסטים ביבשת, בהם הם רואים איום ישיר על האינטרסים שלהם. עד כה, שום מדינה מערבית לא יזמה הגשת סיוע והגנה על פיתוח המוסדות האזרחיים החיוניים בסודן, שנותרו פגיעים להשפעת האסלאמיסטים וקיצוניים אחרים.

התוצאה היא שהחברה האזרחית בסודן נותרה לבדה וממשיכה להתפצל לשלל קבוצות שנאבקות על כוח והשפעה. אם אכן איחוד השמאל האסלאמיסטי ינצח בסופו של דבר, המשמעות תהיה חזרה לסודן של תקופת באשיר – דבר שאף אחד לא רוצה בו – או אפילו גרוע מכך.

שכירים זרים

בינתיים, המצב בסודן ממשיך להיות רחוק מיציב. תנועת 'האחים המוסלמים' שנראה כי איבדה מעט מכוחה ברחבי המזרח התיכון, עולה מחדש ומתחזקת מול חולשת הממשלה הסודנית. כוחות 'האחים' היו מעורבים במספר תקריות אלימות והתקפות טרור נגד בכירים בצבא ובממשלה בסודן ומצרים בחודשים ינואר ופברואר השנה.

לאחר אותן תקריות, רשויות המודיעין בסודן פרסמו דו"ח רשמי שפירט את הקשרים בין 'האחים המוסלמים' ל-GNA בלוב, לממשלת באשיר ולמדינות אחרות באפריקה. הדו"ח חשף כי לאחר נפילת באשיר, ה-GNA פנה לרדיקלים אסלאמיסטים וגייס אותם כדי להילחם בלוב. המסמך מציין עוד כי באותו הזמן של מתקפות הטרור בינואר, בטריפולי הגבירו את מאמצי הגיוס ואת מספר שכירי החרב.

שכירי החרב שמגיעים ללוב מצטרפים ל"קבוצות עבודה" של פעילים מסוריה וטורקיה, וחלקם גם מסופחים למיליציות מקומיות, בעיקר לקבוצה המורכבת מכוחותיו של אוסמה ג'ווילי. בזמן המתקפות, ג'ווילי היה מפקד הצבא במערב לוב שהצליח לאחד את קו ההגנה של טריפולי מהעיר זינתאן עד למיסראתה. כוחותיו כוללים קבוצות קיצוניות וטרוריסטים ידועים כמו עימאד אל-טרבולסי, קבוצות מיליציה מקומיות ו"מספר לא ידוע של שכירי חרב מסודן, צ'אד ניז'ר וסוריה". על פי הדו"ח, מרבית שכירי החרב מגיעים מסודן ונתיבי התחבורה שלהם מסופקים על ידי טורקיה.

בשבועות שקדמו לפרסום הדו"ח, כנופיות אלה גייסו לפחות מאתיים שכירי חרב זרים לתקופה של שישה חודשים. כנופיה אחרת בשם 'אל-פאג'ר' המנהלת מבצעים עבור מועצת השורה בלוב מונהגת בידי שעאבן חאדיה, לו קשרים עם עבדל-ראוד קארה וקבוצת כוחות מיוחדים בטריפולי, והשתתפה בשילוב של מחבלי אל-קאעידה בשורות המיליציות.

הדו"ח ממשיך ומפרט על שורת בכירים ב-GNA ומפקדי מיליציות לשעבר שהיו מעורבים בגיוס שכירי חרב מסודן וניז'ר. חלק מאותם בכירים שימשו בעבר כמקשרים בין המיליציות בטריפולי לבין הסניף הסודני של אל-קאעידה ולמחבלים מורשעים אחרים. חלקם אחראים לחטיפות כמו זו של ראש ממשלת לוב ב-2014 ושישה עובדים בשגרירות המצרית אשר שוחררו לאחר מכן. חלקם חשודים גם כקשורים לביצוע פשעי מלחמה ומעשי טבח באזרחים בערים במערב לוב, כולל בבתי חולים.

החוליה החלשה

אחת המסקנות אותן ניתן להקיש מתוכן הדו"ח היא שתנועת 'האחים המוסלמים' החליטה להתמקד בחוליה החלשה של העולם הערבי – מדינות מסוכסכות באפריקה בהן קיימת חברה אזרחית קורסת ותשתית חברתית רעועה. 'האחים' מנסים לנצל סכסוכים מקומיים, מתחים גיאופוליטיים, שחיתות ממשלתית והעדר אמונה בהנהגה כדי להגביר את השפעתם על מיליציות ולנתב את מסלול הסכסוך לעתים נגד רצון הכוחות המקומיים.

טורקיה ושחקנים אחרים התומכים ב-GNA משתמשים באופן ישיר ברשת הפעילים האסלאמיסטים הגלובלית כדי להשתלט על סכסוכים מקומיים. מטרתם היא לנפץ כמה שיותר גבולות, לגרום לחוסר יציבות במדינות אפריקה ולסכסך בין קבוצות שאמורות לשמור על ממשל וכלכלה יציבה. המטרה הסופית היא חזרה לסוג של אימפריה עות'מאנית על פי קווי הגנה טורקיים, או הקמת ח'ליפות מחודשת על פי קווי 'האחים המוסלמים' וגרורותיהם, כולל אל-קאעידה ודאע"ש שקם לתחיה.

אמנם גם כוחות ה-LNA בלוב מסתמכים על מספר שכירי חרב זרים, אך לשכירי החרב המזוהים עם ה-GNA יש אג'נדה אידיאולוגית הנמתחת הרבה מעבר לסכסוך הנוכחי. 'האחים המוסלמים' פועלים באופן שיטתי כדי לחתור תחת הלגיטימיות של הממשלות בסודן ומצרים באמצעות ניסיונות פיגוע, התנקשויות והפצת תעמולה ומידע כוזב. לשם כך הם משתמשים בין השאר בתקשורת המערבית ובארגוני זכויות אדם כדי להציג את מעורבותם כ"פעילות דמוקרטית", ומנצלים את הקואליציות החלשות בלוב כדי להשיג עוד השפעה לצד טורקיה וקטאר.

אלמלא השפעת 'האחים המוסלמים' תמחק כליל מן הסכסוך הזה ומסכסוכים אחרים, הקרבות בלוב עשויים להימשך עוד שנים ארוכות, גם בזכות הכיסים העמוקים של הספונסרים מקטאר.

עו"ד אירינה צוקרמן היא מומחית לזכויות אדם וביטחון לאומי, וכותבת בנושאי גיאופוליטיקה ומדיניות חוץ. המאמר התפרסם לראשונה במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.